נשים רבות מספרות שבהיריון הן שוכחות יותר, מאבדות את חוט המחשבה או צריכות יותר תזכורות. מחקר חדש מציע מנגנון ביולוגי אפשרי לתופעה: בעכברים, רמות גבוהות ומתמשכות של אסטרוגן שינו את הפעילות במסלול עצבי שמחבר בין ההיפותלמוס להיפוקמפוס ופגעו זמנית בזיכרון. אצל 70 נשים נמצאה בסוף ההיריון ירידה בחלק ממשימות הזיכרון, שהייתה קשורה לרמות אסטרוגן גבוהות יותר. החוקרים מדגישים שהמנגנון עצמו עדיין לא הוכח בבני אדם.
עודכן: 21 בספטמבר 2026
5 דברים שצריך לדעת
- המחקר פורסם בכתב העת Science Bulletin ובחן את הקשר בין רמות גבוהות ומתמשכות של אסטרוגן לבין זיכרון.
- בעכברים נמצא קשר סיבתי: שינוי הפעילות במסלול בין ההיפותלמוס להיפוקמפוס שינה גם את הביצועים במבחני זיכרון.
- החלק האנושי של המחקר כלל 70 נשים, חלקן בשלבים שונים של ההיריון וחלקן לא בהיריון.
- הירידה הבולטת נמצאה בסוף ההיריון ובמשימות זיכרון מסוימות, ולא כירידה כללית ביכולת החשיבה.
- המחקר אינו מציע טיפול, ואינו אומר שכל קושי בזיכרון בזמן היריון נובע מאסטרוגן או מאותו מסלול עצבי.
התופעה מוכרת. ההסבר עדיין לא היה ברור
"מוח היריון", pregnancy brain או momnesia הם שמות לא רשמיים לתחושה שנשים רבות מתארות בזמן ההיריון: לשכוח למה נכנסו לחדר, להניח חפץ במקום לא רגיל, לאבד את חוט השיחה או להסתמך יותר על תזכורות.
התופעה אינה חדשה למחקר. מטא-אנליזה שפורסמה ב-2018 וכללה 20 מחקרים מצאה הבדלים בזיכרון ובחלק מהתפקודים הקוגניטיביים בין נשים הרות לנשים שאינן הרות, בעיקר בשליש השלישי. סקירה שיטתית מ-2025, שכללה 31 מחקרים, תיארה את ההשפעה הכוללת כמתונה ומצאה בעיקר שינויים בזיכרון מילולי ובקשב. לסקירה.
אבל התמונה רחוקה מלהיות אחידה. מחקרים שונים השתמשו במבחנים שונים, במדגמים קטנים ובנקודות זמן שונות במהלך ההיריון. חלקם מצאו הבדלים וחלקם לא. לכן השאלה כבר אינה רק אם נשים מרגישות שינוי, אלא מה בדיוק משתנה ומה גורם לכך.
מה מצא המחקר החדש
המחקר, שנערך בידי חוקרים מ-Baylor College of Medicine, מאוניברסיטת שאנדונג וממוסדות נוספים, התמקד ברמות האסטרוגן הגבוהות שמאפיינות את ההיריון. הוא פורסם באוגוסט ב-Science Bulletin.
החוקרים יצרו בעכברים מצב שמדמה חשיפה ממושכת לרמות אסטרוגן גבוהות. לאחר מכן הם בדקו אותם במשימות שמודדות זיכרון של חפצים ושל מיקומים. העכברים שנחשפו לרמות הגבוהות ביצעו חלק מהמשימות פחות טוב, בלי שנמצא שינוי מקביל בהתנהגויות הקשורות למצב רוח או במוטיבציה לחקור את הסביבה.
מבחינת החוקרים, ההפרדה הזאת הייתה חשובה: היא הצביעה על שינוי ממוקד יחסית בתהליכי זיכרון, ולא על מצב שבו החיה פשוט פחות פעילה או פחות מעוניינת בסביבה.
המסלול שנמצא בין ההיפותלמוס להיפוקמפוס
החוקרים איתרו שינוי בתאי עצב מסוג GABA באזור שנקרא ההיפותלמוס הלטרלי. אסטרוגן ברמות גבוהות הגביר את פעילותם של התאים האלה. הם שולחים שלוחות לאזור CA3 בהיפוקמפוס — מבנה מוחי שמעורב ביצירה ובשליפה של זיכרונות.
כשהחוקרים דיכאו בניסוי את פעילות המסלול הזה, הפגיעה בזיכרון שנגרמה בעקבות האסטרוגן נחלשה. כשהפעילו את המסלול גם בלי רמות אסטרוגן גבוהות, הופיעה פגיעה בזיכרון. בניסוי נוסף, הסרת קולטני אסטרוגן מתאים בהיפותלמוס הגנה על העכברים מפני חלק מההשפעה.
אלה ניסויים שמאפשרים לדבר על קשר סיבתי בעכברים. הם עדיין לא אומרים שאותו מנגנון פועל בדיוק כך באדם.
ומה נמצא אצל נשים
כדי לבדוק אם הממצאים מתאימים גם למה שקורה בבני אדם, החוקרים בחנו ביצועי זיכרון אצל 70 נשים: חלקן היו בשלבים שונים של ההיריון וחלקן לא היו בהיריון. הן עברו מבחנים של זיכרון קצר טווח, ארוך טווח וזיכרון עבודה. Reuters דיווחה על פרטי המחקר.
בשלבים המאוחרים של ההיריון נמצאו ביצועים חלשים יותר בחלק ממשימות הזיכרון. בנוסף, רמות גבוהות יותר של אסטרוגן בדם היו קשורות לביצועים חלשים יותר בכמה מהמדדים, גם לאחר שהחוקרים ניסו להתחשב בגורמים נוספים שעלולים להשפיע על הקוגניציה.
אבל בנשים החוקרים לא הפעילו, כיבו או מדדו ישירות את המסלול העצבי שנמצא בעכברים. אחד החוקרים, ד"ר Yanlin He, אמר ל-Reuters שהנתונים האנושיים תומכים בהשערה — אך אינם מאפשרים להסיק את אותה סיבתיות שניתן היה להראות בניסוי בבעלי חיים.
לא ירידה באינטליגנציה
הכינוי "מוח היריון" עלול ליצור רושם כאילו ההיריון גורם לירידה כללית ביכולת החשיבה. זה לא מה שהמחקר מצא.
ההבדלים שנראו היו תלויי-משימה: חלק ממבחני הזיכרון הושפעו, ולא נמצאה ראיה לירידה גורפת ביכולת הקוגניטיבית. גם Reuters מצטטת את החוקרים מדגישים שההשפעה נראית עדינה וממוקדת, ולא מצב שבו נשים בהיריון נעשות "פחות אינטליגנטיות".
ההבחנה הזאת מתאימה גם לספרות הקודמת. המחקרים אינם מצביעים על הידרדרות אחידה בכל תחומי החשיבה. בחלק מהעבודות נמצאו שינויים בזיכרון או בקשב, בעוד תחומים אחרים נותרו ללא שינוי.
למה דווקא אסטרוגן
אסטרוגן אינו הורמון שפוגע בזיכרון באופן כללי. הוא מעורב במגוון גדול של תהליכים במוח, ובתנאים מסוימים נקשר גם לתמיכה בתפקודים קוגניטיביים.
המחקר החדש מתמקד במצב שונה: רמות גבוהות ומתמשכות מאוד, כפי שמתרחש בהיריון. לדברי החוקרים, ההשפעה תלויה כנראה לא רק בכמות ההורמון אלא גם במשך החשיפה, בסוג הקולטן ובאזור המוח שבו האות ההורמונלי פועל. Baylor מסבירה כאן את המודל שהציע הצוות.
מה המחקר עדיין לא יודע
המדגם האנושי קטן יחסית, והחוקרים לא עקבו באותה שיטה אחרי אלפי נשים לאורך כל ההיריון ולאחר הלידה. גם קשה להפריד לחלוטין בין השפעת ההורמונים לבין גורמים מוכרים אחרים: הפרעות שינה, עייפות, מתח, חרדה, שינויים במצב הרוח והעומס הפיזי של ההיריון.
גם הנתון שלפיו כ-80% מהנשים ההרות מדווחות על שינויים כאלה מבוסס במידה רבה על דיווח עצמי, ולא על מבחני זיכרון אובייקטיביים. החוקרים עצמם מדגישים את ההבדל הזה. Reuters.
לכן הכותרת של Baylor — "Momnesia is real" — משקפת את הפרשנות של החוקרים, אבל מבחינה מדעית מדויק יותר לומר שהמחקר מחזק את הראיות לשינויים ממוקדים בזיכרון ומציע להם מנגנון ביולוגי אפשרי.
האם צריך לעשות משהו בגלל זה?
לא בעקבות המחקר הזה. הוא אינו מציע לשנות טיפול בהיריון, ואינו נותן בסיס להתערבות ברמות האסטרוגן. ההורמון חיוני לתהליך ההיריון, וההתערבויות העצביות והגנטיות שתוארו במחקר נעשו בעכברים לצורכי מחקר בלבד.
ברוב המקרים מדובר בשינויים קלים וזמניים. אם מופיעים בלבול משמעותי, שינוי חד במצב ההכרה, הפרעת ראייה, חולשה, כאב ראש חריג או תסמין נוירולוגי אחר — אין לייחס אותם אוטומטית ל"מוח היריון", ויש לפנות להערכה רפואית.
מה בעצם חדש כאן
החידוש אינו עצם הטענה שנשים מסוימות חוות שינוי בזיכרון בזמן היריון. על כך קיימת ספרות כבר שנים. החידוש הוא האפשרות לחבר בין רמות אסטרוגן גבוהות לבין מסלול עצבי מסוים, ולראות בעכברים שהפעלה או דיכוי של אותו מסלול משנה את ביצועי הזיכרון.
השלב הבא יהיה לבדוק אם ניתן לזהות אצל נשים פעילות דומה באמצעות מחקרים גדולים יותר ושיטות הדמיה שאינן פולשניות, ולראות כמה זמן השינויים נמשכים לאחר הלידה ומדוע הם בולטים יותר אצל חלק מהנשים.
אחרי מה לעקוב
הנקודה החשובה עכשיו היא השחזור בבני אדם. אם מחקרים גדולים יותר ימצאו שוב קשר בין רמות אסטרוגן, ביצועי זיכרון ושינויים במסלול שבין ההיפותלמוס להיפוקמפוס, יהיה בסיס חזק יותר להסביר את התופעה ברמה הביולוגית. עד אז, המחקר החדש הוא צעד משמעותי — לא תשובה סופית.
מקורות מרכזיים
- Science Bulletin — המחקר המקורי
- PubMed — תקציר המחקר ופרטי הפרסום
- Baylor College of Medicine — הסבר החוקרים
- Reuters — הראיון עם החוקרים והחלק האנושי של המחקר
- Medical Journal of Australia — מטא-אנליזה על קוגניציה בהיריון
- סקירה שיטתית מ-2025 על היריון ותפקוד קוגניטיבי
