חברת הענן הגרמנית IONOS זכתה בחוזה מסגרת לארבע שנים להקמת סביבת עבודה דיגיטלית עבור בתי ספר בשש מדינות מחוז בגרמניה. הפלטפורמה תתבסס על תוכנת הקוד הפתוח Nextcloud ותפעל במרכזי נתונים בתוך גרמניה, כחלק מהמאמץ האירופי להפחית תלות בשירותי הענן של ענקיות אמריקאיות. תקרת שווי הסכם המסגרת היא 67.5 מיליון אירו, אך אין פירוש הדבר שמלוא הסכום כבר שולם. רויטרס, 3 בנובמבר.

תמונת אילוסטרציה, אינה מתעדת את האירוע המדווח.

חמישה דברים שחשוב לדעת

• IONOS זכתה בהסכם מסגרת לארבע שנים.
• השירות יפעל בשרתים בגרמניה ויתבסס על Nextcloud.
• ההסכם כולל את ברלין, ברמן, המבורג, הסן, נורדריין־וסטפאליה וריינלנד־פפאלץ.
• תקרת שווי ההסכם 67.5 מיליון אירו.
• הפרויקט נועד להגביר את שליטת מוסדות החינוך בנתוניהם.

המבחן האמיתי יהיה שימוש יומיומי: חוזה תשתית אינו מבטיח שכולם יעברו אוטומטית לפלטפורמה החדשה. מערכת ענן לבתי ספר צריכה לתמוך באלפי כיתות, במכשירים שונים, בהגנה על מידע אישי ובהדרכת צוותים. מדינות המחוז יידרשו לבדוק גם אם אפשר להעביר מסמכים ופגישות מכלים קיימים ללא אובדן מידע. הפרויקט הגרמני משתלב בדיון האירופי הרחב יותר על תשתיות דיגיטליות מקומיות ועל צמצום התלות בספקי ענן זרים.

מה תציע המערכת לבתי הספר?

לפי החברות, פלטפורמת IONOS Nextcloud Workspace תאפשר אחסון ושיתוף קבצים, עריכת מסמכים ועבודה שיתופית ותקשורת בין משתמשים. ההסכם נרכש באמצעות קואופרטיב הגופים הציבוריים govdigital eG, וכולל מדרגות תמחור בהתאם למספר המשתמשים הפעילים, מ־50 אלף ועד יותר מחצי מיליון משתמשים.

למה נבחר פתרון מקומי?

במערכת החינוך נשמרים נתונים על תלמידים, מורים, תוכניות לימוד ופעילות מנהלית. ממשלות באירופה מבקשות לשלוט באופן ברור יותר במקום אחסון הנתונים, במנגנוני הגישה וביכולת להעביר פעילות בין ספקים. כאשר המערכת מבוססת על קוד פתוח ומופעלת בשרתים מקומיים, ניתן לצמצם תלות בספק יחיד ולהרחיב אפשרויות פיקוח. עם זאת, קוד פתוח אינו פוטר מבדיקות אבטחה, גיבוי והגנה על פרטיות.

מי המדינות המשתתפות?

לפי הודעת Nextcloud מ־3 בנובמבר, ההסכם נועד לאפשר לבתי הספר ולרשויות החינוך להזמין את השירות בהתאם לצורך, ללא חובת הצטרפות. ההבחנה חשובה: חתימה על חוזה מסגרת אינה שקולה להטמעה בפועל במאות אלפי חשבונות או לתשלום מלוא תקרת ההסכם.

הפרויקט משותף לברלין, ברמן והמבורג – שלוש ערי־מדינה – ולהסן, נורדריין־וסטפאליה וריינלנד־פפאלץ. גרמניה היא מדינה פדרלית ומערכות החינוך מנוהלות במידה רבה ברמת המדינות. ההסכם מאפשר רכש משותף, תוך שמירה על יכולת התאמה לצרכים מקומיים; מדינות נוספות יוכלו להצטרף בהמשך.

מה ההשלכות על מיקרוסופט וגוגל?

החוזה מציע חלופה לשירותים קנייניים כמו Microsoft 365 ו־Google Workspace, אך בתי הספר ורשויות החינוך יכולים לבחור אם להצטרף לשירות – ההסכם אינו מחייב אותם לאמץ אותו. הוא גם אינו אומר שכל בתי הספר במדינות המשתתפות כבר הפסיקו להשתמש בשירותים הללו. ההשפעה האמיתית תימדד לאחר ההטמעה, במספר המשתמשים, באיכות השירות ובעלות הכוללת. פרטי החוזה.

הזווית הישראלית ואחרי מה לעקוב

גם בישראל מתנהל דיון על אחסון מידע רגיש של תלמידים במערכות ענן ועל שימוש בקוד פתוח במגזר הציבורי. הדוגמה הגרמנית מציגה מסלול של רכש ציבורי משותף, אך עדיין מוקדם לקבוע שהפתרון יפחית הוצאות או ישפר למידה. יש לעקוב אחר לוח ההטמעה, מספר בתי הספר שישתתפו ורמת השימוש בפועל.