מארק קלי הגיע לסנאט עם עבר של טייס קרב ואסטרונאוט, ועם סיפור משפחתי ששינה את חייו: הירי באשתו, חברת הקונגרס גבי גיפורדס. באריזונה הוא בונה את מעמדו סביב ביטחון, תעשיית שבבים ומים, ובוושינגטון נדרש להכרעות מורכבות גם ביחסים עם ישראל.

חמש נקודות על מארק קלי

• סנאטור דמוקרטי מאריזונה מאז דצמבר 2020; נבחר לכהונה מלאה ב־2022.
• טייס קרב לשעבר בצי ואסטרונאוט שהשתתף בארבע טיסות לחלל.
• נשוי לגבי גיפורדס, שנפצעה קשה בניסיון התנקשות ב־2011.
• קידם את חוק השבבים ועוסק בביטחון אספקת המים לאריזונה.
• באפריל 2026 תמך בחסימת העברות נשק מסוימות לישראל, תוך הדגשת מחויבותו לביטחונה.

הטייס שהגיע לפוליטיקה

הביוגרפיה של קלי מעניקה לו נקודת פתיחה יוצאת דופן: ניסיון צבאי, קריירה מדעית וסיפור אישי מוכר. אבל הסיבות שבגללן נעשה דמות ציבורית אינן זהות לשאלות שבהן הוא נבחן כסנאטור. בחלל נדרש להפעיל מערכת מורכבת לפי משימה מוגדרת. בקונגרס עליו למצוא שותפים שחולקים עליו, לבחור בין חלופות לא מושלמות ולתת דין וחשבון לבוחרים בעלי סדרי עדיפויות שונים.

מבחינה פוליטית הוא מבקש לחבר תפיסה של ביטחון לאומי עם כלכלה מקומית. מפעל שבבים, למשל, יכול להיות גם מקור תעסוקה באריזונה וגם רכיב בעצמאות הטכנולוגית של ארצות הברית. מחסור במים הוא גם בעיה סביבתית וגם מגבלה על צמיחה. החיבור הזה מספק לפרופיל שלו תוכן רחב יותר מהתואר "האסטרונאוט בסנאט".

מהצי למעבורת החלל

קלי גדל במשפחה שבה שני ההורים היו שוטרים. הוא למד הנדסה ימית ומדעי הניווט באקדמיית צי הסוחר האמריקאי, ובהמשך הנדסה אווירונאוטית במסגרת הצי. כטייס השתתף ב־39 גיחות קרב במבצע סערת מדבר. הניסיון הצבאי הזה קדם לקריירה שהפכה אותו למוכר לציבור הרחב, והוא חלק מהרקע שממנו הוא מגיע לדיונים בענייני ביטחון.

ב־1996 נבחר למחזור אסטרונאוטים של נאס"א יחד עם אחיו התאום סקוט. מארק טס לחלל ארבע פעמים, לראשונה בדצמבר 2001. במשימתו האחרונה פיקד על טיסת הסיום של המעבורת אנדוור, ב־2011. בהודעת פרישתו מנאס"א הדגיש את הרצון להתמקד במשפחתו ובשיקום אשתו. כך הסתיימה קריירה אחת, עוד לפני שהחלה הקריירה האלקטורלית שלו.

הירי ששינה את המשפחה

ב־8 בינואר 2011 נורתה גבי גיפורדס במהלך מפגש עם תושבים בטוסון. שישה אנשים נהרגו ו־13 נפצעו, ובהם גיפורדס. האירוע הותיר אותה בתהליך שיקום ממושך והפך את האלימות בנשק מחלק מהוויכוח הציבורי למציאות משפחתית יומיומית. היא פרשה מהקונגרס ב־2012 כדי להתמקד בהחלמתה.

לאחר הטבח בבית הספר סנדי הוק הקימו השניים ב־2013 ארגון לקידום מניעת אלימות בנשק, שהפך לימים לארגון גיפורדס. לפי תולדות הארגון, הפעילות נועדה להפוך תמיכה ציבורית בשינוי לפעולה פוליטית. קלי הגיע אפוא לפוליטיקה הלאומית לא רק כחייל וכאסטרונאוט, אלא גם כפעיל בנושא שנוי מאוד במחלוקת.

אין צורך להפוך את סיפור הפציעה להסבר יחיד לכל החלטותיו. החשיבות הציבורית היא באופן שבו תרגם חוויה אישית להתארגנות, ולאחר מכן למועמדות ולכהונה. בדיון על נשק הוא מדבר גם מתוך ניסיון בשירות צבאי, לצד ההיכרות המשפחתית עם המחיר האנושי של ירי. אלה מקורות לסמכות ציבורית, אך את ההצעות שהוא מקדם עדיין צריך לבחון לגופן.

שתי בחירות, שני סוגי כהונה

קלי נבחר בבחירות מיוחדות והושבע ב־2 בדצמבר 2020, כדי להשלים את הכהונה במושב של ג'ון מקיין. ב־2022 נבחר לכהונה מלאה בת שש שנים. ההשבעה לכהונה המלאה בינואר 2023 סימנה מעבר מנבחר שמסיים תקופה של קודמו לסנאטור בעל אופק עבודה ארוך יותר.

מושבו אינו עומד לבחירה ב־2026. הבחירות הבאות שלו במסגרת המחזור הרגיל צפויות ב־2028. ההבחנה חשובה במיוחד כשמסתכלים על תוצאות בחירות האמצע: שינוי במאזן המפלגות עשוי לשנות את מידת ההשפעה שלו, אך אינו מעניק לו כהונה חדשה. גם חלוקת הוועדות בקונגרס הבא אינה נקבעת אוטומטית לפי התפקידים שהחזיק קודם לכן.

שבבים: בין ביטחון לתעסוקה

אחד התחומים שבהם קלי מצביע על עשייה הוא חוק השבבים והמדע מ־2022. הוא היה בין המחוקקים שפעלו לקידומו, והציג את ההשקעה בייצור אמריקאי כתשובה לתלות בשרשראות אספקה חיצוניות. לשכתו קושרת את החקיקה להזדמנויות לתעשייה ולהכשרת עובדים באריזונה.

החוק הוא תוצר של עבודה רחבה בקונגרס ובממשל, ולא הישג בלעדי של קלי. עבורו, החשיבות הפוליטית טמונה בחיבור בין ענף טכנולוגי בעל חשיבות אסטרטגית לבין תועלת מקומית. השקעה בתעשייה מאפשרת לדבר על תחרות בין מעצמות בלי להישאר ברמת הסיסמאות: יש צורך במפעלים, כוח אדם, מחקר ותשתיות.

עם זאת, החלטה על השקעה אינה זהה למפעל פעיל או למשרה מאוישת. את ההצלחה צריך לבחון לפי התקדמות פרויקטים, הכשרת עובדים ועמידה ביעדי ביצוע. זו הבחנה חיונית בכל מדיניות תעשייתית: סכומים שאושרו הם תחילת המסלול, ולא סוף הסיפור. לקלי יש אינטרס פוליטי להראות שהמדיניות מתורגמת לתוצאות שניתן לראות במדינתו.

הבעיה שאי אפשר לדחות: מים

סוגיית המים מציבה את אריזונה בתוך מערכת של תלות הדדית עם מדינות אחרות. נהר הקולורדו אינו כפוף לסנאטור אחד, והחלטות הנוגעות להפעלתו מחייבות שילוב של ממשל פדרלי, מדינות ובעלי זכויות נוספים. לכן גם כאן עיקר העבודה הוא משא ומתן, פיקוח ובניית הסכמות, לצד מאבק על האינטרס המקומי.

בהודעה משותפת עם רובן גייגו התייחס קלי לכללי ההפעלה של הנהר לשנים 2027–2028 ולצורך בהסדר ארוך טווח. אין להבין הודעה כזאת כהבטחה שהמחסור נפתר. היא ממחישה את מרכזיות הנושא בעבודת נציגי המדינה, ואת הפער בין פתרונות זמניים ליציבות הנדרשת לתכנון עתידי.

הזווית הישראלית

באפריל 2026 הציג קלי שינוי משמעותי בהצבעתו על עסקאות מסוימות עם ישראל. בנאום בסנאט הודיע על תמיכה בהחלטות שנועדו לחסום העברת דחפורים ופצצות במשקל אלף פאונד. הוא קשר את עמדתו לביקורת על התנהלות טראמפ ונתניהו ועל המלחמה באיראן.

באותו נאום תיאר את ישראל כשותפה קרובה והדגיש את זכותה להתגונן ולחיות בביטחון. לכן נכון לתאר את הצבעתו כהתנגדות להעברות מסוימות, ולא כשלילת הברית או כל יכולת הגנה ישראלית. ההבחנה אינה סמנטית: היא מאפשרת לסנאטור לתמוך ביכולת הגנתית, ובו בזמן לנסות להגביל אמצעים או מהלכים שהוא מתנגד להם.

לקורא הישראלי זהו מקרה שמדגים מדוע תוויות קבועות עלולות להחמיץ את המציאות. רקורד ביטחוני או הצהרת ידידות אינם מבטיחים תמיכה בכל עסקה. יש לבחון את סוג הנשק, את הנימוק להצבעה ואת המדיניות שאליה היא מכוונת. אצל קלי, הניסיון הצבאי הוא חלק מהאופן שבו הוא מסביר את ביקורתו, ולא סיבה להניח מראש מה תהיה מסקנתו.

אחרי מה לעקוב

לקראת מחזור הבחירות של 2028, המדדים החשובים יהיו התוצאות המעשיות של השקעות התעשייה, ההסכמות על מים והמשך הצבעותיו בענייני ביטחון. הביוגרפיה יוצאת הדופן העניקה לו חשיפה ואמון ראשוני; הכהונה נבחנת ביכולת לתרגם אותם להחלטות שמשרתות את הציבור. להקשר הפוליטי הרחב: מדריך הסנאט שלנו.

מקור ביוגרפי: לשכת מארק קלי. הפרופיל מעודכן ל־5 בנובמבר 2026.