ליסה מרקאוסקי שרדה הפסד בפריימריז, ניצחה מועמדת שנתמכה בידי טראמפ והצביעה להרשעתו במשפט ההדחה. אבל הסנאטורית מאלסקה אינה מתנגדת אוטומטית למפלגתה: היא תומכת בפיתוח נפט, מנהלת משא ומתן על תקציבים ולעיתים מצטרפת לרוב הרפובליקני גם כשהיא מבקרת אותו.
חמש נקודות על ליסה מרקאוסקי
- רפובליקנית מאלסקה, מכהנת בסנאט מאז דצמבר 2002.
- מונתה בתחילה בידי אביה, המושל פרנק מרקאוסקי, למושב שהוא עצמו פינה.
- ב־2010 ניצחה באמצעות כתיבת שמה בפתקי ההצבעה, אחרי שהפסידה בפריימריז.
- הצביעה להרשעת טראמפ ב־2021 ותומכת בעיגון זכויות הפלה בחוק פדרלי.
- נבחרה מחדש ב־2022; מושבה עומד לבחירה במחזור הרגיל ב־2028.
רפובליקנית בתנאים שלה
הדרך הפשוטה לתאר את מרקאוסקי היא כרפובליקנית מתונה. הדרך המדויקת יותר היא לבדוק היכן היא מוכנה לשלם מחיר על התנגדות למפלגתה, והיכן היא מעדיפה להתפשר כדי להשיג תוצאה לאלסקה. הרקורד שלה כולל את שתי האפשרויות. היא יכולה לבלום מהלך מפלגתי מרכזי, אך גם להעניק לו את קולה לאחר משא ומתן ממושך.
מקור כוחה הוא שילוב של ותק, היכרות עם מוסדות הסנאט ובסיס בוחרים שלא הצטמצם תמיד למצביעי הפריימריז הרפובליקניים. בסנאט שבו קולות בודדים יכולים לשנות תוצאה, עמדה עצמאית מעניקה כוח מיקוח. מנגד, היא מזמינה ביקורת משני הכיוונים: מהימין כשהיא מתנגדת, ומהשמאל כשהסתייגויותיה אינן הופכות להצבעת נגד.
הכניסה לסנאט: קשר משפחתי שאי אפשר לעקוף
מרקאוסקי נולדה בקטצ'יקן שבאלסקה ב־1957. היא למדה כלכלה בג'ורג'טאון ומשפטים בווילאמט, עבדה כעורכת דין וכיהנה בבית הנבחרים המדינתי בשנים 1999–2002. דרכה לוושינגטון לא התחילה בניצחון בבחירות לסנאט: אביה, פרנק מרקאוסקי, עזב את הסנאט כדי להיות מושל אלסקה, ומינה אותה בדצמבר 2002 למושב שהתפנה.
התיעוד הביוגרפי של הקונגרס מציג את הרצף הזה במפורש. המינוי המשפחתי הוא חלק חיוני מהסיפור, גם לאחר שנים של ניצחונות עצמאיים. הוא העניק לה את נקודת הפתיחה ואת יתרונות הכהונה; הבחירות שבאו אחריו קבעו אם הציבור מוכן להמשיך להפקיד בידיה את המושב. ב־2004 נבחרה לכהונה מלאה, אך המבחן הדרמטי הגיע כעבור שש שנים.
כשהבוחרים היו צריכים לכתוב את שמה
ב־2010 הפסידה מרקאוסקי בפריימריז הרפובליקניים לג'ו מילר, המזוהה עם תנועת מסיבת התה. במקום לפרוש פתחה במסע בחירות כמועמדת ששמה נכתב בידי המצביעים על הפתק. המשימה הייתה קשה יותר מהשגת תמיכה רגילה: היה צריך לשכנע אנשים להגיע לקלפי, לבחור בה ולמלא את הפתק באופן שיאפשר לספור את קולם.
סיקור סוכנות AP תיאר ספירה ממושכת ומחלוקות על איות, כתב יד וכוונת הבוחרים. היא ניצחה והפכה למועמדת הראשונה שזכתה כך במושב בסנאט מאז סטרום ת'רמונד ב־1954. ההישג המחיש שהפסד בתוך המפלגה אינו בהכרח סוף הקריירה של מועמדת בעלת שם מוכר, ארגון וקשרים מקומיים.
ב־2022 ניצבה מול קלי צ'יבאקה, שנתמכה בידי טראמפ. הפעם נערכו הבחירות בשיטה המדורגת שאימצה אלסקה: הבוחרים דירגו מועמדים, והעדפות נוספות נכנסו לחישוב לאחר שלא הושג רוב בספירה הראשונה. מרקאוסקי ניצחה שוב. שתי מערכות הבחירות היו שונות, אך שתיהן המחישו את יכולתה לבנות תמיכה מעבר למחנה המפלגתי המצומצם.
העימות עם טראמפ היה גם בהצבעה
בפברואר 2021 הצביעה מרקאוסקי להרשעת טראמפ במשפט ההדחה בעקבות ההסתערות על הקפיטול ב־6 בינואר. בהסבר שפרסמה קבעה שמעשיו והתנהלותו עלו כדי הסתה להתקוממות, והצביעה על ניסיונו לערער על תוצאות הבחירות ועל הימנעותו מפעולה משמעותית לעצירת האלימות.
זו הייתה עמדה החורגת מביקורת על סגנון. היא נגעה לשימוש בכוח הנשיאותי ולהעברת השלטון. העובדה שהמשיכה להתמודד כרפובליקנית ונבחרה מחדש אינה מוחקת את הקרע, אך גם אינה הופכת אותה לחלק מהמחנה הדמוקרטי. היחסים עם טראמפ הם רכיב מרכזי בזהותה הציבורית, ולא מפתח שמסביר מראש כל הצבעה שלה.
בריאות והפלות: גבולות הנאמנות המפלגתית
ביולי 2017 התנגדה להצעת הבריאות הרפובליקנית שנועדה לבטל חלקים מרפורמת אובמה. היא הסבירה שתושבים באלסקה חוששים שהשינוי יחמיר את מצבם, וביקרה הן את התוכן והן את אופן קידום ההצעה. לצד זאת אמרה שהחוק הקיים פגום ודורש תיקון. התנגדות לביטול מסוים לא הייתה מבחינתה התחייבות לשמור כל רכיב במערכת ללא שינוי.
גם בתחום ההפלות היא חורגת מעמדותיהם של רבים מעמיתיה הרפובליקנים. ב־2022 קידמה עם סוזן קולינס הצעה לעיגון ההגנות שנקבעו בפסקי הדין רו וקייסי בחקיקה פדרלית. לאחר שבית המשפט העליון ביטל את רו נגד וייד, קראה לקונגרס להשיב את ההגנות. מדובר בעמדתה ובהצעת חקיקה, ולא בזכות פדרלית שחזרה לתוקף מכוח אותה יוזמה.
במקביל התנגדה לנוסח דמוקרטי רחב יותר, שלטענתה פגע בהסדרים מדינתיים ובחופש הדת. הפרט הזה חשוב: התמיכה בזכות להפלה אינה מבטיחה תמיכה בכל הצעה המוצגת כמגינה עליה. המחלוקת נוגעת גם לחריגים, להיקף ההגנה וליחסים בין החוק הפדרלי למדינות.
אלסקה תחילה: תשתיות, ילידים ונפט
מרקאוסקי הייתה חלק מהקבוצה החוצת־מפלגות שניהלה את המשא ומתן על חוק התשתיות שנחתם ב־2021. הדגשים שהציגה לאלסקה כללו נמלים, שדות תעופה, מעבורות, מים נקיים וחיבורי אינטרנט. אלה שירותים המחברים קהילות מרוחקות לשווקים, לחינוך ולרפואה. ההשפעה נבחנת בביצוע הפרויקטים, ולא רק בסכומי ההקצאה.
בקונגרס הנוכחי היא עומדת בראש הוועדה לענייני ילידים, ועוסקת בין היתר בשירותי בריאות ובממשל עצמי של קהילות ילידיות. רקורד הוועדה מציין גם את חלקה בקידום חקיקה בתחומי בריאות ואכיפת חוק שבטית. אין להסיק מהתפקיד הנוכחי איזו משרה תחזיק בקונגרס הבא.
בתחום האנרגיה, המתינות החברתית שלה אינה מתורגמת להתנגדות לפיתוח נפט. ב־2023 בירכה עם דן סאליבן ומרי פלטולה על אישור מחודש של פרויקט וילו בידי ממשל ביידן. היא הציגה אותו כמקור להכנסות ולתעסוקה. זו דוגמה לשותפות מקומית החוצה מפלגות סביב פיתוח משאבים, ולפער האפשרי בין סדר היום של אלסקה לזה של ארגוני הסביבה המתנגדים לפרויקט.
הפשרה של 2025
ביולי 2025 תמכה בחבילת המסים וההוצאות הרפובליקנית, למרות הסתייגויותיה מהפגיעה האפשרית בבריאות ובסיוע במזון. לפי רול קול, הסכימה לתמוך לאחר שהשיגה שינויים, ובהם גמישות בתוכנית המזון והגדלת הקרן לבריאות באזורים כפריים. היא קיוותה לשיפורים נוספים בבית הנבחרים.
בריאיון ל־CNN הגנה על הניסיון להפוך את ההצעה לפחות מזיקה. זהו מוקד ביקורת משמעותי על דרכה: השגת הקלות אינה מבטלת אחריות לתוצאה הכוללת. מנגד, היא מציגה פשרות כאמצעי להשיג הגנות ממשיות. המקרה מבהיר מדוע אין להסתפק בתדמית של מורדת קבועה.
הזווית הישראלית ואחרי מה לעקוב
באוקטובר 2024 הצטרפה להחלטה המגנה את מתקפת חמאס, תומכת בביטחון ישראל ודורשת שחרור חטופים. בהצהרתה תמכה במשאבים להגנת ישראל לצד סיוע הומניטרי לאזרחים. אין להסיק מביקורתה על טראמפ התנגדות לברית עם ישראל.
מושבה עומד לבחירה ב־2028. עד אז כדאי לעקוב אחר הצבעות תקציב, פיקוח על הממשל והחלטות הנוגעות לאלסקה. אלה יראו מתי עצמאותה מתורגמת לבלימה ומתי לפשרה. להקשר: מדריך הסנאט ומפת הבחירות של 2028.
מעודכן ל־5 בנובמבר 2026. מקור ביוגרפי נוסף: לשכת מרקאוסקי.