התבוסה בבחירות האמצע של 2026 הפכה את השאלה מי יירש את דונלד טראמפ לנושא מרכזי במפלגה הרפובליקנית. סגן הנשיא ג'יי די ואנס מנסה להסביר את ההפסד, מרקו רוביו נבחן כחלופה אפשרית, רון דה־סנטיס מפנה ביקורת לוושינגטון וטד קרוז תוקף את המדיניות הכלכלית. במרכז הוויכוח: המלחמה באיראן, יוקר המחיה והמשך דרכה של תנועת MAGA.

חמש נקודות מרכזיות

• הדמוקרטים השיגו רוב בשני בתי הקונגרס בבחירות 3 בנובמבר, והתבוסה מעוררת ויכוח פנימי חריף במחנה הרפובליקני.
• ג'יי די ואנס, סגן הנשיא ואחד השמות המרכזיים לקראת 2028, תלה את ההפסד במלחמה באיראן ובכעסם של מצביעי טראמפ מ־2024.
• מרקו רוביו, רון דה־סנטיס וטד קרוז מוזכרים כמועמדים אפשריים, אך איש מהם לא הכריז בשלב זה על התמודדות רשמית.
• סקרים מוקדמים מראים שהמרוץ הפנים־מפלגתי אינו סגור; הם נערכו לפני בחירות האמצע ואינם מודדים את השפעת התוצאות.
• עבור ישראל, השאלה החשובה היא האם הוויכוח הרפובליקני על איראן והיחסים עם ישראל יתפתח למחלוקת מדינית מפורשת.

תבוסה שמחייבת דיון על היום שאחרי טראמפ

שנתיים לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית, המפלגה הרפובליקנית ניצבת בפני משימה כפולה: להתמודד עם ההפסד בבחירות האמצע ולבחור את דרכה אחרי טראמפ. לפי סוכנות AP ודיווח רויטרס, הדמוקרטים הבטיחו שליטה בבית הנבחרים ובסנאט, לרבות הישגים במדינות שנחשבו מעוזים רפובליקניים. התוצאות הצביעו על כעס מצטבר סביב יוקר המחיה, מדיניות הממשל והמלחמה המתמשכת באיראן.

התיקון ה־22 לחוקה האמריקנית אינו מאפשר לטראמפ להיבחר לכהונה שלישית. הבחירות לנשיאות מתוכננות ל־7 בנובמבר 2028, ולכן מועמדות הרפובליקנים תהיה פתוחה. טראמפ עצמו יוכל להשפיע על ההתמודדות באמצעות תמיכה במועמד, אך נכון ל־5 בנובמבר 2026 לא הוכרז יורש מוסכם.

בניתוח תוצאות ההצבעה של בָּעוֹלָם אפשר לקרוא על קבוצות הבוחרים ששינו את מפת 2026. הוויכוח הבא ברפובליקנים יהיה כיצד לפנות מחדש למצביעים הללו, בלי לאבד את קהל התומכים של טראמפ.

ג'יי די ואנס: איך מבקרים מלחמה של ממשל שבו מכהנים?

סגן הנשיא ג'יי די ואנס נמצא בלב המחלוקת. הוא מכהן בתפקיד הארצי הבכיר ביותר אחרי הנשיא, מזוהה עם תפיסת "אמריקה תחילה" ונחשב לדמות מרכזית בדיון על הירושה הפוליטית של טראמפ. אלא שהתבוסה הרפובליקנית מעמידה אותו בפני השאלה כיצד לשכנע שהמשך דרכו יכלול גם שינוי.

יום לאחר הבחירות פרסם ואנס הודעה ארוכה שבה טען כי המלחמה באיראן הייתה הסיבה המרכזית להפסד. הוא הצביע על בוחרים שתמכו בטראמפ ב־2024 והתאכזבו מהמשך המלחמה, מעליית המחירים ומהיחסים בין ארצות הברית לישראל. אקסיוס וAP דיווחו על הדברים ועל הפער בינם לבין הגנתו המתמשכת של טראמפ על ההחלטה לצאת למלחמה.

הטענה של ואנס היא פרשנות פוליטית של התוצאות, ולא מסקנה מוסכמת מהנתונים. בסקר מצביעים רחב של AP, יוקר המחיה ושחיתות שלטונית הוזכרו כסוגיות מכריעות בידי יותר מצביעים מאשר המלחמה באיראן. לכן נכון לראות במלחמה אחד הגורמים האפשריים לתבוסה, ולא הסבר בלעדי.

בעבר היה ואנס ביקורתי כלפי מלחמות אמריקניות ממושכות בחו"ל. מנגד, הוא חלק מהממשל שניהל את המערכה. השילוב הזה יהיה חלק בלתי נפרד מהדיון סביבו אם יבחר להתמודד. לקריאה נוספת: פרופיל ג'יי די ואנס ודבריו לאחר תוצאות בחירות האמצע.

מרקו רוביו: ניסיון מדיני ושותפות באחריות

מזכיר המדינה מרקו רוביו הוא שם נוסף שעולה בדיונים לקראת 2028. הוא כבר התמודד בפריימריז הרפובליקניים ב־2016, כיהן שנים ארוכות בסנאט וצבר ניסיון במדיניות חוץ. רויטרס דיווחה ב־5 בנובמבר כי רוביו ווואנס נמצאים במוקד הדיון על מועמדות הרפובליקנים הבאה, אף שאיש מהם לא התחייב לרוץ.

בהשוואה לדגש של ואנס על צמצום התחייבויות צבאיות בחו"ל, רוביו מגיע ממסורת רפובליקנית שהדגישה במשך שנים את תפקידה הבינלאומי של ארצות הברית. עם זאת, בתפקידו כמזכיר המדינה הוא חלק מרכזי מממשל טראמפ, לרבות בניהול משברי החוץ שלו. לכן גם לגביו עולה שאלת האחריות לתוצאות מדיניותו של הממשל.

אם יתגבש עימות פוליטי בין ואנס לרוביו, יהיה מעניין לראות האם חילוקי הדעות בנושאי מדיניות החוץ אכן יהפכו למחלוקת מפורשת על כיוון המפלגה — או שהשניים יבחרו להציג המשכיות עם קו הנשיא.

רון דה־סנטיס: פלורידה שרדה את הגל, אבל בפער קטן

מושל פלורידה רון דה־סנטיס התמודד מול טראמפ בפריימריז של 2024 ופרש מהמרוץ. אחרי בחירות האמצע הוא הגיב בביקורת חריפה על המפלגה ברמה הארצית. לדבריו, ההפסד משקף דחייה של התנהלות הרפובליקנים בוושינגטון, יותר מאשר תמיכה גורפת בסדר היום הדמוקרטי.

דה־סנטיס הצביע על כך שהרפובליקנים שמרו על השליטה בפלורידה. ואולם גם שם היו סימני אזהרה: ביירון דונלדס ניצח במרוץ למושל עם כ־50% מהקולות מול כ־48.7% לדייוויד ג'ולי, לפי נתוני הבחירות הרשמיים, שעדיין אינם סופיים. מדובר במרוץ צמוד בהרבה מניצחונו הרחב של דה־סנטיס ב־2022.

במסיבת עיתונאים מתח דה־סנטיס ביקורת גם על העיסוק המפלגתי בנושאים שאינם יוקר המחיה, על הצבעות הנוגעות למסמכי ג'פרי אפשטיין ועל סחר במניות מצד חברי קונגרס. הוא קרא למפלגה להתייחס בכובד ראש להשפעה ארוכת הטווח של ההפסד. לפי סיקור תגובתו, הוא לא פירט תוכניות רשמיות בנוגע להתמודדות ב־2028.

טד קרוז: המכסים, המחירים וטקסס

הסנאטור טד קרוז, מועמד נוסף שהתמודד מול טראמפ בפריימריז ב־2016, תקף את כישלון הרפובליקנים בבחירות בלשון חריפה. קרוז ייחס את התוצאות גם לכך שהמפלגה לא נתנה מענה מספק ליוקר המחיה, וטען שמדיניות המכסים ייקרה מוצרים ושהמלחמה באיראן נמשכה זמן רב מדי.

לקרוז יש גם הקשר מקומי משמעותי: בטקסס ניצח הדמוקרט ג'יימס טלריקו במרוץ לסנאט. בדיווח מ־5 בנובמבר צוטט קרוז כמי שרואה בתוצאות מפלה בהיקף חריג וקרא להפקת לקחים כלכלית ופוליטית.

הביקורת שלו אינה הכרזה על מועמדות לנשיאות. השאלה אם יתרגם אותה לקמפיין מפורט תתברר רק בהמשך.

שמות נוספים: לא כל מועמד אפשרי הוא מועמד מוכרז

פרט לארבעה הללו, בדיווחים על 2028 מוזכרים גם מושלת ארקנסו שרה האקבי סנדרס, מושל וירג'יניה לשעבר גלן יאנגקין, הסנאטור טום קוטון ואישים נוספים במחנה השמרני. שמו של דונלד טראמפ הבן הופיע גם בסקרים מוקדמים. אין פירוש הדבר שכל אחד מהם החליט להתמודד.

לפי AP, המערכת הפוליטית כבר מתחילה להיערך למרוץ הנשיאותי הבא, אבל שאלות בסיסיות בנוגע להרכב המועמדים ולהתנהלותם עדיין פתוחות.

מה מלמדים הסקרים — ומה הם עדיין לא יודעים?

סקר של BIG DATA POLL בפלורידה, שנערך ב־26–30 באוקטובר 2026 בקרב מצביעים שנבחרו לפי התאמתם להשתתפות בפריימריז הרפובליקניים, מצא 30.6% לוואנס, 25.6% לדה־סנטיס ו־24.8% לרוביו. טעות הדגימה המדווחת לקבוצת מצביעי הפריימריז הייתה כ־3.8 נקודות אחוז.

זהו סקר במדינה אחת, שנערך לפני בחירות האמצע. ההפרשים בין המועמדים אינם מצדיקים הסקת מסקנות נחרצות על העדפות כלל המצביעים הרפובליקנים, והוא אינו מודד את השפעת התבוסה. ריכוז הסקרים ב־RealClearPolling מציג תוצאות שונות בסקרים אחרים, הבדל שממחיש עד כמה התמונה עדיין ראשונית.

הזווית הישראלית: האם היחסים עם ישראל יהפכו לקו מפריד?

אחד החידושים בדיון הרפובליקני הוא הצבת היחסים עם ישראל בתוך ההסבר לתוצאות הבחירות. ואנס לא הסתפק בביקורת על המלחמה באיראן אלא התייחס גם לכעס של חלק מהמצביעים על מדיניות ארצות הברית כלפי ישראל. פוקס ניוז דיווחה כי ואנס הזכיר במפורש את הצורך לשנות את היחסים עם ישראל במסגרת הפקת הלקחים.

אין לפרש את הדברים כהחלטת ממשל לצמצם את הסיוע הביטחוני או כהודעה על שינוי מדיניות רשמי. מדובר בעמדה שהציג סגן הנשיא במסגרת ויכוח פנים־מפלגתי. עם זאת, היא מעמידה בפני ישראל שאלות חדשות לגבי הדיון העתידי בתוך אחת משתי המפלגות הגדולות בארצות הברית.

רוביו מזוהה עם גישה המדגישה את הברית האמריקנית־ישראלית, בעוד ואנס מדגיש את עלויות המעורבות האמריקנית ואת הצורך בהגדרת האינטרס הלאומי. עדיין מוקדם לקבוע שההבדלים הללו יהפכו למצעי בחירות מנוגדים. דווקא משום כך חשוב לעקוב אחרי ההצהרות המעשיות, ולא רק אחרי הכותרות.

אחרי מה לעקוב?

• ואנס: האם יכריז על מועמדות, וכיצד יאזן בין נאמנותו לטראמפ לבין הביקורת על המלחמה?
• רוביו: האם ינקוט צעדים ארגוניים או ציבוריים לקראת התמודדות עצמאית?
• דה־סנטיס וקרוז: האם יהפכו את הביקורת על מדיניות וושינגטון לתוכניות נשיאותיות?
• סקרים חדשים: האם מדידות שייערכו אחרי 3 בנובמבר יצביעו על שינוי בעמדות מצביעי הפריימריז?
• טראמפ וישראל: האם הנשיא יתמוך באחד המועמדים, ומה יהיו ההבדלים המעשיים בעמדותיהם כלפי איראן והיחסים עם ישראל?

הבחירות של 2026 לא הכריעו מי יהיה מועמד הרפובליקנים לנשיאות ב־2028. הן כן שינו את הרקע למרוץ: במקום התמודדות בתוך מפלגה המחזיקה בכל מוקדי הכוח בוושינגטון, המועמדים האפשריים יידרשו להסביר מה למדו מההפסד ואילו חלקים ממדיניות טראמפ ירצו להמשיך או לשנות.

להמשך קריאה בבָּעוֹלָם: תוצאות הבחירות לסנאט | מי הוא ג'יי די ואנס? | מי הכריע את בחירות האמצע?.