הסנאטור מטקסס בנה את שמו בעימותים עם הנהגת הרפובליקנים. אחרי ניצחון שלישי בסנאט, אחת מהצלחותיו הבולטות באה דווקא משותפות עם איימי קלובשר.
חמש נקודות
- קרוז נולד בקנדה, גדל בטקסס והיה פרקליט המדינה לייצוג בערכאות ערעור.
- הוא נבחר לסנאט ב־2012 והתמודד על מועמדות הרפובליקנים לנשיאות ב־2016.
- ב־2024 ניצח את קולין אלרד והבטיח כהונה שלישית.
- חוק TAKE IT DOWN שקידם עם איימי קלובשר נחתם ב־2025.
- בספטמבר 2026 התנגד להעלאת דרישה לדוח על נוהלי זכויות האדם של ישראל.
טד קרוז ואיימי קלובשר הגיעו מאגפים מנוגדים בסנאט, אבל הסכימו על בעיה שקל להמחיש. תמונה אינטימית שמופצת בלי הסכמה יכולה להישאר ברשת זמן רב אחרי שהנפגע ביקש להסירה. עם בינה מלאכותית אפשר לייצר גם תמונה מזויפת שנראית אמיתית. החוק שהשניים קידמו קבע חובות לפלטפורמות ועבירות פליליות מוגדרות. בשביל קרוז, שבנה את מעמדו כיריב בולט של הדמוקרטים וגם של חלק ממנהיגי מפלגתו, זו דוגמה למה שהוא מצליח להעביר כשיש יעד מוגדר ושותפה מן הצד השני.
הפרקליט שהתעמת עם הנהגת המפלגה
קרוז נולד בקלגרי שבקנדה לאם אמריקאית ולאב יליד קובה וגדל בטקסס. הוא למד בפרינסטון ובהרווארד, עבד כעוזר משפטי לנשיא בית המשפט העליון ויליאם רנקוויסט ושימש פרקליט המדינה של טקסס לייצוג בערכאות ערעור. העבודה הזו עסקה בין היתר בהצגת עמדות המדינה בפני בית המשפט העליון. היא גם נתנה לו ניסיון בטיעון על הגבולות שבין סמכות פדרלית לזו של המדינות, סוגיה שחזרה לאורך הקריירה הפוליטית שלו.
ב־2012 ניצח במרוץ לסנאט ונכנס לתפקיד בינואר 2013. הוא התבלט במאבק על חוק הבריאות של אובמה ובמאמץ להתנות את מימון הממשלה בשינויו, אסטרטגיה שגם רפובליקנים מתחו עליה ביקורת. במרוץ לנשיאות ב־2016 הגיע לעימות חזיתי עם טראמפ ונשאר במרוץ עד שלב מתקדם. בהמשך הפך לבעל ברית של הנשיא. החיבור ביניהם נשען על עמדות משותפות בנושאים כמו הגירה, שופטים והפחתת רגולציה, לצד ההיסטוריה של יריבות בפריימריז.
טקסס בוחרת בו בפעם השלישית
ב־2018 גבר קרוז בפער קטן על בטו אורורק. ב־2024 ניצח את הדמוקרט קולין אלרד בפער רחב יותר. אלרד, חבר קונגרס ושחקן פוטבול לשעבר, ביקש להציג חלופה מתונה והדגיש זכויות הפלה. קרוז שם במרכז הקמפיין את הגבול, הכלכלה וביטחון הציבור, והציג הישגים בחקיקה לצד עמדותיו הארציות. לפי תוצאות 2024 קיבל כ־53% מהקולות. כהונתו השלישית החלה ב־2025 ומושבו עומד לבחירה שוב ב־2030.
טקסס בחרה ב־2026 בג'יימס טלריקו הדמוקרט למושב השני. שני הסנאטורים ייצגו מדינה אחת, אבל הגיעו לוושינגטון מתוך קואליציות שונות. האינטרס המקומי עשוי להפגיש אותם בדיונים על תשתיות, נמלים או הגנה מפני אסונות, וגם להציב אותם משני עברי הוויכוח על ההגירה. השאלה תהיה מתי הפער האידאולוגי משאיר מקום להצעה משותפת, כפי שקרה לקרוז עם קלובשר בנושא אחר לגמרי.
48 שעות להסרת תמונה
החוק שנחתם במאי 2025 מטיל אחריות פלילית במקרים המוגדרים בו של הפצת תיעוד אינטימי ללא הסכמה, לרבות זיופים דיגיטליים. הוא גם מחייב פלטפורמות מכוסות להפעיל מנגנון דיווח ולהסיר את התוכן והעתקים זהים ידועים בתוך 48 שעות מבקשה תקפה. נציבות הסחר הפדרלית החלה לאכוף את החובה הזאת במאי 2026. המנגנון נועד לקצר את פרק הזמן שבו אדם תלוי בהחלטה פנימית של חברה כדי לעצור את ההפצה.
ארגוני זכויות דיגיטליות, ובהם EFF, הזהירו שמועד קצר להסרה עלול לגרום לפלטפורמות למחוק חומר חוקי כדי לצמצם סיכון משפטי. החשש גדל כאשר תלונה מוגשת בזדון או כשספק קטן מתקשה לבדוק ראיות בזמן. מן הצד האחר, עיכוב ארוך משאיר לנפגעים מעט אפשרויות כשקובץ משוכפל במהירות. האכיפה תיבחן ביכולת לזהות בקשות תקפות, לטפל בפניות שגויות ולתת מענה כשאותו קובץ עולה מחדש. זה המקום שבו הבטחה כללית להגנה על פרטיות נמדדת בכללים שאפשר להפעיל בעקביות.
ההתנגדות לספירת הקולות של אריזונה
ב־6 בינואר 2021 היה קרוז בין מי שהגישו התנגדות לספירת קולות האלקטורים של אריזונה בבחירות לנשיאות. לאחר ההתקפה על הקפיטול הסנאט חזר לדיון, וקרוז הצביע בעד ההתנגדות. ההצעה נדחתה בסנאט ברוב של 93 מול שישה. זו הייתה בחירה שנויה במחלוקת גם בתוך המפלגה הרפובליקנית. שותפיו למהלך ביקשו לעכב את קבלת התוצאה לצורך בדיקה נוספת. מבקרים ראו בהתנגדות ניסיון לערער הכרעה שכבר אושרה בהליכים המדינתיים.
הרקורד הזה חשוב להבנת היחסים שלו עם טראמפ ולדרך שבה הוא פועל מול מוסדות. בנושאים שבהם קרוז רואה מחלוקת חוקתית הוא מוכן להשתמש בהליך כדי לכפות הצבעה פומבית. החקיקה על תמונות אינטימיות דרשה ממנו שיטה אחרת, משא ומתן עם דמוקרטים על הגדרות, תחולה ואכיפה. בסנאט שבו מפלגתו במיעוט, כל אחת מן הדרכים מעניקה השפעה מסוג אחר. התנגדות נרשמת ומושכת תשומת לב, והסכמה על נוסח מאפשרת להטיל חובות ממשיות על חברות. הצבעת הסנאט על אריזונה
הזווית הישראלית
קרוז מציג לאורך כהונתו קו תומך בישראל ותקיף כלפי איראן. בספטמבר 2026 הצביע נגד הוצאת החלטה 852 מהוועדה למליאת הסנאט. היא ביקשה מידע על נוהלי זכויות האדם של ישראל לפי חוק סיוע החוץ. המהלך נדחה. ההצבעה הזאת עסקה בקידום בקשת מידע, ובמושב הבא יהיו גם החלטות נפרדות על תקציב, סנקציות ושימוש בכוח. דווקא בסנאט שבו הרפובליקנים במיעוט חשוב לעקוב אחר ההבדל בין הצעות שקרוז מגיש, קולות שהוא נותן ומה שמצליח לעבור.
אחרי מה לעקוב
בתחום הדיגיטל כדאי לראות אילו תלונות נאכפות, איך פלטפורמות מטפלות בפניות שגויות ואם המחוקקים יציעו תיקונים. בטקסס, חלוקת העבודה עם טלריקו תתברר סביב סוגיות שבהן שני המשרדים משרתים אותם תושבים. בסנאט, הרכב הוועדות יקבע באילו הצעות קרוז יוכל להשפיע כבר בשלב ניסוחן.
מקורות
- ביוגרפיית הקונגרס
- ביוגרפיית הלשכה
- AP על ניצחון 2024
- ארכיון הבחירות של טקסס
- נוסח החוק
- הודעת נציבות הסחר על האכיפה
- עמדת EFF
- רישום ההצבעה על ישראל