טורקיה מתכוננת לארח את ועידת האקלים של האו"ם באנטליה, ובמקביל מציגה מתווה חדש לשוק האנרגיה שלה. שר האנרגיה אלפרסלן ביירקטר הציג ב־6 בנובמבר 2026 את תוכנית האנרגיה הלאומית של טורקיה עד 2040. התוכנית מבקשת להרחיב את השימוש בחשמל, באנרגיית שמש ורוח ובאנרגיה גרעינית. אבל ההכרזה מגיעה ממדינה שבה הפחם עדיין מספק כשליש מהחשמל. כך נוצר מבחן ברור למדינה המארחת: האם תוכנית ההשקעות תתורגם להפחתת פליטות בפועל?

ועידת COP31 תתקיים בין 9 ל־20 בנובמבר 2026. היא עוסקת ביישום התחייבויות האקלים, בהסתגלות לתופעות קיצון ובמימון המעבר לכלכלה דלת פליטות. זו אינה הכרזה שטורקיה כבר הפסיקה להשתמש בפחם, אלא הצגת יעד והדרך המתוכננת אליו.

תמונת שער להמחשה בלבד. צילום: Nicholas Doherty / Unsplash. אין בתמונה תיעוד של האירוע או המוצר הנידון.

חמישה דברים שצריך לדעת

• המועד: COP31 תיפתח באנטליה ב־9 בנובמבר ותסתיים ב־20 בנובמבר.
• הפער: כ־33% מהחשמל בטורקיה מיוצרים מפחם, לפי הנתונים שהוצגו בדיווח AP.
• השינוי המתוכנן: תוכנית 2040 מבקשת להגדיל במהירות את משקל החשמל ואת היקפי ייצור האנרגיה משמש ומרוח.
• ההשקעה: הממשלה מעריכה כי ביצוע המהלך ידרוש השקעות בהיקף של כ־500 מיליארד דולר לאורך השנים.
• השאלה המרכזית: האם הגידול באנרגיה נקייה יחליף דלקים מזהמים או רק יענה על הביקוש ההולך וגדל לחשמל?

מה כוללת תוכנית האנרגיה של טורקיה?

לפי פרטי התוכנית שפרסם AP, טורקיה מבקשת להאיץ חשמול של התעשייה, התחבורה והשימוש הביתי באנרגיה. חלקם של כלי הרכב החשמליים אמור לגדול באופן חד, ולצדו יפותחו מתקני רוח ושמש, רשתות הולכה ויכולת ייצור חשמל יציבה. בתוכנית נכלל גם פיתוח של ייצור חשמל גרעיני, בין היתר באמצעות תחנת אקויו ותוכניות למתקנים נוספים.

הרחבת הייצור הנקי לבדה לא תספיק אם תחנות הפחם ימשיכו לעבוד בהיקף גבוה. כאשר צריכת החשמל הכוללת גדלה במהירות, אפשר להוסיף עשרות גיגה־ואט של אנרגיה מתחדשת ובכל זאת לא להפחית את השימוש בדלקים מאובנים. המדד החשוב יהיה לפיכך כמות הפליטות בפועל, ולא רק מספר המתקנים שהוקמו.

כמה חשמל טורקיה מתכננת לייצר ממקורות נקיים?

בנתוני הממשלה לשנת 2025, הפחם סיפק כ־33% מייצור החשמל והאנרגיה הסולארית והרוח יחד סיפקו כמעט 23%. ביירקטר אמר כי עד 2040 מתוכננת הגדלה של יותר מפי ארבעה בהיקף האנרגיה שמופקת משמש ומרוח. לדבריו, חלקו של החשמל בצריכת האנרגיה הכוללת אמור לעלות ל־36%, לעומת שימוש נרחב בדלקים ישירות בתעשייה, בחימום ובתחבורה. אלה יעדי ממשלה, לא תוצאות שהושגו.

המשרד מדבר על השקעות של כ־500 מיליארד דולר עד 2040, מהן יותר מ־330 מיליארד דולר בתחום החשמול. לפי רויטרס, ההכרזה הראשונית לא כללה רשימה מפורטת של פרויקטים ושל מקורות המימון לכל השקעה. כלומר, השאלה אינה רק כמה כסף המדינה מבקשת לגייס, אלא כיצד תסיר חסמים ברשת החשמל, בהיתרים ובמימון הפרטי.

למה טורקיה לא מוותרת בינתיים על הפחם?

טורקיה רואה בעצמאות אנרגטית יעד אסטרטגי. היא נדרשת לספק חשמל לתעשייה ולערים הגדלות, ולהבטיח אספקה גם כשהשמש אינה זורחת והרוח חלשה. ביירקטר הדגיש את הצורך בביטחון אנרגטי ובסיוע לקהילות התלויות בתעסוקה הקשורה לפחם. מבחינת הממשלה מדובר גם בסוגיה כלכלית וחברתית, ולא רק סביבתית.

מבקרי המדיניות סבורים כי התחייבות כללית לאנרגיה נקייה אינה שקולה ללוח זמנים לסגירה או להפחתת פעילותן של תחנות פחם. ארגון Climate Action Tracker מדרג את מדיניות האקלים של טורקיה כבלתי מספקת במידה חמורה ביחס ליעדי האקלים. ההערכה הזאת נוגעת למדיניות הכוללת ולאו דווקא לתוכנית החדשה לבדה.

כמה חשמל מייצרת טורקיה מפחם, רוח ושמש?

הנתונים שפרסם משרד האנרגיה הטורקי על שנת 2025 מספקים נקודת מוצא לבדיקת ההבטחות: פחם סיפק 33.3% מייצור החשמל, גז טבעי 22.3%, אנרגיית רוח 10.8% ואנרגיה סולארית 11.9%. במילים אחרות, שתי האנרגיות המתחדשות יחד סיפקו כ־22.7%, אך הפחם לבדו עדיין היה מקור הייצור הגדול ביותר.

הנתונים האלה אינם סותרים את האפשרות שטורקיה תרחיב מאוד את הייצור הנקי עד 2040. הם כן ממחישים את המרחק בין נקודת המוצא לבין מדיניות של הפחתת פליטות. אם הביקוש לחשמל ימשיך לעלות במהירות, הממשלה תצטרך להרחיב את הייצור הנקי יותר מקצב הגידול בביקוש, או להפחית שימוש בדלקים מזהמים באמצעים נוספים, כדי שהפליטות ירדו בפועל.

לתמונה הרשמית של משק החשמל ראו את נתוני משרד האנרגיה של טורקיה. מדובר בנתוני ייצור שנתיים, לא בנתון על הספק מותקן או על מספר תחנות הכוח.

מה זה אומר לקראת COP31?

הוועידה אמורה לעסוק לא רק ביעדים חדשים אלא בשאלה כיצד ממשלות מבצעות את התחייבויותיהן, מממנות אותן ומדווחות על ההתקדמות. בעיני טורקיה, השקעות אדירות יאפשרו לה להיות דוגמה למעבר הדרגתי. מנגד, מדינות וארגוני סביבה צפויים לדרוש ראיות שההשקעות אכן מורידות את הפליטות במועדים הנדרשים.

לרקע על הוועידה, סדר היום והמגעים הבינלאומיים ראו את המדריך המתעדכן ל־COP31. הוא מרכז גם את הדיונים שעשויים להשתנות במהלך הכינוס. בהקשר המדעי כדאי לקרוא גם את הדוח על סכנת הפשרת הקרחונים, שממחיש מדוע יעד ההתחממות העולמית עומד במרכז המשא ומתן.

הזווית הישראלית

שוק האנרגיה הטורקי משפיע על האזור כולו: היקף ההשקעות ברשתות חשמל, אנרגיה מתחדשת וגז משנה את התחרות ואת הביקוש לציוד, לתשתיות ולדלקים במזרח הים התיכון. מבחינת ישראל, הסיפור מדגים את המתח שבין ביטחון אנרגטי לבין צמצום פליטות, סוגיה העומדת גם בבסיס תכנון משק החשמל הישראלי.

אחרי מה לעקוב

הודעות הממשלה על סגירת תחנות פחם או צמצום תפוקתן, יעדים מחייבים לשנת 2030 ו־2040, והנוסח שיגובש בוועידת האקלים באנטליה. הכתבה מבוססת על הצגת התוכנית ב־6 בנובמבר, לפני פתיחת הוועידה.

מקורות: Associated Press, 6.11.2026 · Reuters, תוכנית האנרגיה ל־2040 · האו"ם, מועדי COP31 · Reuters, סדר היום של COP31 · הפרלמנט הבריטי, רקע ל־COP31.