קרדיט לתמונה הראשית: Photo by Samuel Angor on Unsplash
חוקר עצמאי גילה במערכת ההפעלה של אפל רשימה הכוללת יותר מ־100 אלף מילים וביטויים שהאייפון נמנע מלהציע בהקלדה חזויה או בהקלדה באמצעות החלקת האצבע. לצד ביטויים פוגעניים ומיניים נמצאו בה גם ביטויים פוליטיים, שמות וביטויים בעברית ובערבית. אפל אומרת שהמשתמשים יכולים להקליד כל מילה בעצמם, אך השאלה מדוע דווקא ביטויים מסוימים לא מופיעים כהצעה מעוררת דיון חדש על מי שקובע מה נחשב לשפה ראויה במכשירים שלנו.
7 בנובמבר 2026 | מבוסס על תחקיר שפורסם ב־6 בנובמבר בגרדיאן ועל תגובת אפל שנמסרה לעיתון. חשוב להבחין בין חסימת הצעות אוטומטיות ובין איסור לשלוח טקסט – מדובר בשני דברים שונים.
5 דברים שצריך לדעת
- הרשימה גדולה: יותר מ־100 אלף מילים וצירופים נמצאים ברשימת ההגבלות שנחשפה.
- זו אינה חסימה של הודעות: משתמש יכול להקליד את הביטוי ולשלוח אותו; המגבלה נוגעת לסיוע של המקלדת בהשלמה ובהחלקה.
- גם פוליטיקה: לצד ביטויים פוגעניים זוהו ברשימה שמות וביטויים שנוגעים למחלוקות ציבוריות.
- גם בעברית: בדיווח צוין שהמקלדת אינה משלימה אוטומטית את הביטוי המקביל בעברית ל"השטחים הכבושים"; בערבית הוזכר ביטוי המתייחס לתנועת חמאס.
- עמדת אפל: החברה מסבירה שהיא מבקשת למנוע הצעות לא הולמות או פוגעניות, ומדגישה שאין הגבלה על הקלדה ידנית.
איך התגלתה הרשימה?
דריק קאופמן (Derik Kauffman), חוקר עצמאי העוסק גם בשימוש בבינה מלאכותית לזיהוי טעויות במחקרים, הבחין שלפעמים קשה לו להקליד ביטויים מסוימים באמצעות החלקת אצבע על המקלדת. הוא בדק מדוע מילים אחרות אינן גורמות לאותה תוצאה, והצליח לאתר טבלה מקודדת במערכת ההפעלה של אפל. הרשימה מכונה בדיווחים "רשימה אפורה" (grey list) – מנגנון שמגביל את ההצעות שהמערכת מציגה.
לפי הגרדיאן, הרשימה כוללת ביטויים הקשורים לסמים, למין ולהשמצות, אך גם צירופים כמו "Dictator Trump", "United Ireland" ו־"Tibetan independence". בדוגמאות שפורסמו, המנגנון עשוי להחליף ביטוי במהלך הקלדה בהחלקה במשהו דומה, אך שגוי. התוצאות אינן בהכרח זהות בכל שפה, גרסת מערכת ומכשיר.
האם מדובר בצנזורה?
המילה "צנזורה" דורשת כאן דיוק. אפל אינה מונעת שליחה של הביטויים האלה ב־iMessage, בוואטסאפ או בכל יישומון אחר. מגבלה על השלמה אוטומטית יכולה להיות ניסיון להפחית הצעות פוגעניות שהמערכת מייצרת בלי שהתבקשו. מנגד, כאשר הרשימה כוללת מונחים לגיטימיים בשיח הציבורי, היא עלולה להשפיע באופן לא שקוף על חוויית הכתיבה ואפילו לשבש ביטויים שהמשתמש מתכוון אליהם.
עצם הופעתו של ביטוי ברשימה אינה מוכיחה שאפל מאמצת עמדה מדינית מסוימת נגדו. כדי להגיע למסקנה כזו נדרש לדעת מי בחר את המילים, לפי איזה קריטריון, כיצד הן נבדקות והאם יש תהליך להסרת טעויות. המידע הזה לא פורסם במלואו.
מה אפל השיבה?
בתגובה לעיתון מסרה אפל שמקלדת האייפון תוכננה כך שלא תציג הצעות חזויות שאינן הולמות או שעלולות לפגוע. עוד הדגישה שכל משתמש יכול להקליד מילה או ביטוי במלואו ולהחליף הצעות תיקון אוטומטי. כלומר, החברה אינה מכחישה קיומה של בחירה מערכתית לגבי הצעות המקלדת, אלא מציגה אותה כחלק ממנגנון למניעת תוכן בעייתי.
למה זה חשוב גם בישראל?
הדוגמה בעברית הופכת את הגילוי לרלוונטי במיוחד למשתמשים בישראל. השפה העברית כוללת ביטויים פוליטיים, דתיים וצבאיים שמופיעים מדי יום בחדשות וברשתות. כאשר מונח כזה אינו מוצע אוטומטית, המשתמש אולי יידרש להקלידו ידנית, אבל חשוב לא להציג זאת כאיסור על כתיבתו או כשינוי תוכן ההודעה לאחר שליחתה.
המקרה גם מעלה שאלה רחבה יותר: עד כמה צריך משתמש לדעת על כללי העריכה שמוטמעים בתוכנה שהוא מפעיל, והאם חברות שמספקות מקלדות למאות מיליוני משתמשים חייבות להסביר כיצד הן קובעות מה מוצע ומה לא.
אחרי מה לעקוב?
האם אפל תפרסם פירוט של הקריטריונים, האם יוצעו מנגנוני ערעור או הגדרה אישית, והאם חוקרים ימצאו הבדלים בין גרסאות האייפון, שפות ומקלדות. בשלב זה אין בסיס לטעון שכל המילים ברשימה נאסרו בהקלדה או בשליחת הודעות.
