ריצ'רד לויד מת בגיל 75: גיטריסט Television ומיוצרי Marquee Moon

ממייסדי הלהקה ששינתה את פני הרוק של שנות ה-70 הלך לעולמו לאחר מאבק בסרטן בדרכי המרה. לצד טום ורליין יצר את צליל הגיטרות הייחודי של "Marquee Moon", אחד האלבומים המשפיעים בתולדות הרוק האלטרנטיבי.

ריצ'רד לויד, הגיטריסט האמריקאי שהיה ממקימי להקת Television ומחלוצי סצנת הרוק הניו יורקית, מת בשבת, 7 בנובמבר 2026, בגיל 75. לויד הלך לעולמו בביתו בצ'טנוגה שבטנסי, לאחר שבמרץ האחרון אובחן עם סרטן בדרכי המרה. רעייתו שילה וכלבו וילי מייז היו לצדו ברגעיו האחרונים, לפי הודעת המשפחה.

לויד היה שותף לאחת התמורות המוזיקליות החשובות של שנות ה-70. בתקופה שבה הפאנק רוק בניו יורק התאפיין בשירים קצרים, רועשים ומהירים, Television הציעה משהו אחר: רוק מתוחכם, מהפנט ולעיתים כמעט ג'אזי, שהתבסס על דיאלוג בלתי פוסק בין שתי גיטרות חשמליות.

להקת Television ב-1977: ריצ'רד לויד שני משמאל — Television בשנת 1977. משמאל: בילי פיקה, ריצ'רד לויד, טום ורליין ופרד סמית. צילום: Roberta Bayley / Elektra Records, דרך Wikimedia Commons (נחלת הכלל בארה"ב).

חמש נקודות על ריצ'רד לויד

לויד נולד בפיטסבורג ב-25 באוקטובר 1951, וגדל בניו יורק.
ב-1973 הצטרף לטום ורליין, ריצ'רד הל ובילי פיקה להקמת Television.
אלבום הבכורה של הלהקה, "Marquee Moon", יצא ב-1977 והפך לאבן דרך ברוק האלטרנטיבי.
לצד פעילותו בלהקה הוציא תשעה אלבומי סולו וניגן עם אמנים נוספים, בהם מתיו סוויט.
מותו מגיע כשלוש שנים לאחר מותו של ורליין, סולן הלהקה והגיטריסט השני שלה.

שתי גיטרות ששינו את הרוק

Television צמחה במועדון CBGB בניו יורק, שהיה ביתם של הרמונס, בלונדי, פטי סמית ואמנים נוספים שעיצבו את ראשית הפאנק האמריקאי. אבל כבר בהופעות הראשונות היה ברור שהיא אינה להקת פאנק טיפוסית.

ורליין ולויד פיתחו סגנון שבו שתי הגיטרות לא הסתפקו בחלוקת התפקידים המקובלת של גיטרה מובילה וגיטרת קצב. במקום זאת, הן השתלבו זו בזו, השלימו משפטים מוזיקליים, התפצלו וחזרו להתחבר. הנגינה שלהם שילבה רוק, פסיכדליה, אלתור והשפעות של ג'אז.

התוצאה הגיעה לשיאה באלבום "Marquee Moon" משנת 1977. שיר הנושא, שנמשך יותר מעשר דקות, הפך לאחד הקטעים המזוהים ביותר עם הלהקה. הוא נבנה בהדרגה סביב תפקיד גיטרה חוזר, כששתי הגיטרות מפתחות מעליו שכבות של מלודיות וסולואים.

גם השירים "See No Evil", "Venus" ו-"Friction" הציגו את הצליל החדשני של הלהקה. האלבום לא היה הצלחה מסחרית גדולה בארצות הברית בעת יציאתו, אך עם השנים זכה למעמד של קלאסיקה והשפיע על דורות של מוזיקאים.

מלהקת פולחן לקריירת סולו

Television הוציאה את אלבומה השני, "Adventure", בשנת 1978, והתפרקה בהמשך אותה שנה. למרות הקריירה הקצרה יחסית של ההרכב המקורי, השפעתה המשיכה לגדול.

לויד פנה לקריירת סולו והוציא ב-1979 את "Alchemy". בהמשך הגיעו אלבומים נוספים, ובהם "Field of Fire" ו-"The Countdown". הוא עבד גם כנגן אורח, ובין היתר השתתף באלבומיו של מתיו סוויט בשנות ה-90.

בתחילת שנות ה-90 התאחדה Television והוציאה ב-1992 אלבום שלישי הנושא את שם הלהקה. לויד המשיך להופיע עם ההרכב בגלגוליו השונים עד שעזב אותו ב-2007.

במקביל עסק בהוראת גיטרה, בהקלטות ובהופעות. בספר הזיכרונות שלו, "Everything Is Combustible", סיפר על חייו בסצנה המוזיקלית הניו יורקית, על יחסיו המורכבים עם ורליין ועל השנים שבהן התגבשה המוזיקה ששינתה את הרוק.

החודשים האחרונים

במרץ 2026 אובחן לויד עם סרטן בדרכי המרה. מצבו הבריאותי מנע ממנו להמשיך להופיע, ובאוגוסט פתחו מקורביו בקמפיין גיוס כספים למימון הטיפולים וההוצאות הרפואיות.

הידיעה על מותו מצטרפת לשורת אובדנים בקרב חברי Television. טום ורליין, שהנהיג את הלהקה וכתב את מרבית שיריה, מת בינואר 2023 בגיל 73. הבסיסט פרד סמית מת בפברואר 2026, בגיל 77.

המורשת של Marquee Moon

Television מעולם לא הייתה להקת ענק במונחים מסחריים. שלושת אלבומי האולפן שלה לא הניבו שרשרת להיטים, והיא לא מילאה אצטדיונים כמו כמה מהלהקות שהושפעו ממנה.

ובכל זאת, קשה לדמיין את התפתחות הפוסט-פאנק והרוק האלטרנטיבי בלעדיה. השילוב בין הנגינה המדויקת של לויד, הסגנון הבלתי צפוי של ורליין והחופש המוזיקלי של הלהקה פתח אפשרויות חדשות עבור מוזיקאים שבאו אחריהם.

בריאיון ל-Guitar World מוקדם יותר השנה סיפר לויד כי ביקש להשאיר חותם בתולדות הרוק, וכי הוא מאמין שהלהקה אכן שינתה את הדרך שבה אנשים חושבים על מוזיקת רוק. כמעט חמישים שנה אחרי יציאתו של "Marquee Moon", הגיטרות של לויד וורליין ממשיכות להישמע חדשות להפליא.