מבית סנונית תוכן עורך: גבע קרא עוז
בָּעוֹלָם תוציאו את הראש החוצה ⌕
ספורט

מהמזרן לארמון האליזה: טדי רינר מתמודד לנשיאות צרפת

מאת גבע קרא עוז · 9 בנובמבר 2026, 14:02 · 7 דק׳ קריאה
הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
פרסומת

טדי רינר, אחד הספורטאים המצליחים והאהובים בצרפת, רוצה להיות הנשיא הבא שלה. אלוף הג'ודו בן ה-37 הודיע ביום שני, 9 בנובמבר 2026, כי יתמודד בבחירות לנשיאות צרפת שיתקיימו באביב הקרוב. ההכרזה המפתיעה פורסמה בסרטון ברשתות החברתיות ובראיון לעיתון הצרפתי Le Parisien.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

"שמי טדי רינר, ואני מועמד לבחירות לנשיאות ב-2027", הודיע בסרטון. רינר, שמעולם לא כיהן בתפקיד פוליטי, מבקש להציג את עצמו כמועמד שיכול לאחד את החברה הצרפתית בתקופה של מתיחות חברתית וחוסר אמון במערכת הפוליטית.

צפו: טדי רינר מודיע על ההתמודדות לנשיאות

בסרטון שפרסם בחשבון X הרשמי שלו ב-9 בנובמבר 2026, רינר מציג לראשונה את מועמדותו ואת המסרים שילוו את הקמפיין.

לצפייה בסרטון המקורי בחשבון הרשמי של טדי רינר ב-X. הסרטון מוטמע מהפרסום המקורי ואינו מאוחסן באתר.

חמישה דברים שצריך לדעת על ההכרזה

  • הבחירות: הסיבוב הראשון ייערך ב-18 באפריל 2027, והסיבוב השני, אם יידרש, ב-2 במאי.
  • המועמד: רינר בן 37, בעל שבע מדליות אולימפיות – חמש מזהב (שלוש אישיות ושתיים קבוצתיות) ושתיים מארד – ו-11 תארים באליפויות העולם. הוא גם רשם רצף של 154 ניצחונות.
  • המסר: הוא מבטיח לאחד את הצרפתים סביב עתיד משותף, תחת הסיסמה "צרפת שאנחנו רוצים" (La France qu'on veut).
  • העמדה הפוליטית: לשאלה אם הוא איש ימין או שמאל השיב: "לא זה ולא זה". עדיין לא הוצגה תוכנית מדיניות מפורטת שתאפשר למקם אותו על המפה הפוליטית.
  • המכשול הראשון: ההכרזה אינה הופכת אותו אוטומטית למועמד רשמי. עליו להשיג 500 חתימות תמיכה מנבחרי ציבור, לפי כללי הבחירות בצרפת.

למה דווקא עכשיו?

בראיון ל-Le Parisien הסביר רינר כי הוא מוטרד מהפילוג החברתי בצרפת ומהקושי של צעירים ומבוגרים לראות לעצמם עתיד. הוא דיבר גם על יוקר המחיה ועל החוב הלאומי, וטען שאין די במתיחת ביקורת מהצד.

לדבריו, האפשרות להיכנס לפוליטיקה החלה להבשיל אצלו במהלך המשחקים האולימפיים בפריז ב-2024, אבל ההחלטה להתמודד התקבלה בסתיו 2026. הוא טוען שכבר גיבש סביבו צוות, ומצהיר שבכוונתו להמשיך במרוץ עד סופו.

רינר אינו מציג את המועמדות כשלב בפרישה מספורט. הוא אמר שהג'ודו יישאר חלק מחייו, ואף לא פסל השתתפות במשחקי לוס אנג'לס 2028 – בתנאי שתפקידו העתידי יאפשר זאת.

מגוואדלופ לפריז: איך התחילה הקריירה של טדי רינר?

טדי פייר-מארי רינר נולד ב-7 באפריל 1989 בפואנט-א-פיטר שבגוואדלופ, טריטוריה צרפתית בקריביים, וגדל בפריז. כילד ניסה כמעט כל ענף ספורט שהוצע לו – כדורגל, שחייה, טניס, טיפוס וג'ודו. בגיל שש כבר התאמן במקביל בכדורגל ובג'ודו, אבל בהדרגה התברר באיזה ענף נמצא עתידו. גובהו יוצא הדופן, יותר משני מטרים, עזר לו, אך ההצלחה נבנתה גם על שנים של אימונים ושיפור טכני.

הפריצה הגדולה הגיעה מוקדם: ב-2007, כשהיה בן 18 בלבד, זכה באליפות העולם במשקל הכבד בריו דה ז'ניירו. לפי ספר השיאים של גינס, הוא היה אז הגבר הצעיר ביותר שזכה בתואר עולמי בג'ודו. בתוך שנים מעטות הפך מהבטחה צעירה לשם שהמתחרים שלו נאלצו להתכונן אליו במיוחד.

חמש מדליות זהב, שתי ארד ועשר שנים כמעט בלתי מנוצחות

במשחקים האולימפיים בבייג'ינג ב-2008 הסתפק רינר במדליית ארד. בלונדון 2012 ובריו 2016 כבר זכה בזהב האישי במשקל מעל 100 קילוגרם. במשחקי טוקיו, שנערכו ב-2021, הוסיף ארד אישי וזהב עם נבחרת צרפת בתחרות הקבוצתית המעורבת. בפריז 2024 השלים עוד שתי זכיות בזהב – אחת אישית ואחת קבוצתית – והגיע לשבע מדליות אולימפיות בסך הכול: חמש מזהב ושתיים מארד.

לצד ההישגים האולימפיים רשם רינר 11 זכיות באליפויות העולם, שיא בענף הג'ודו לגברים. בין ספטמבר 2010 לפברואר 2020 צבר רצף של 154 ניצחונות – נתון שממחיש את תקופת השליטה הארוכה שלו בקטגוריית המשקל הכבד. הוא ממשיך להתאמן גם ב-2026, ובמועד הכרזתו על המועמדות עדיין לא ויתר על האפשרות להתחרות באולימפיאדת לוס אנג'לס ב-2028.

הרגע שבו הפך לסמל לאומי אולי לא היה בכלל על מזרן הג'ודו. ב-26 ביולי 2024 הוא והאצנית האגדית מארי-ז'וזה פרק הדליקו יחד את הלפיד האולימפי בטקס הפתיחה בפריז. זה היה אחד הרגעים הבולטים במשחקים, וכעת רינר מספר שתחושת האחדות של אותם ימים הייתה אחת הסיבות שהחלו לעורר בו מחשבות על כניסה לפוליטיקה.

הפעילות הציבורית שלו החלה הרבה לפני המרוץ לנשיאות

רינר לא הסתפק במעמדו ככוכב ספורט. מאז 2018 הוא משמש שגריר של יוניסף צרפת, ומתמקד בקידום זכויות ילדים, במיוחד בגיל הרך. הוא ביקר במיזמים של הארגון בטוגו ובקרב ילדים ומשפחות פליטים בטורקיה, ומשתמש בפרסומו כדי לסייע בגיוס תמיכה. הוא גם ייסד אקדמיית ג'ודו המאפשרת לצעירים להתאמן בשיטות שפיתח.

גם הפופולריות הציבורית שלו אינה מוטלת בספק: בסקר Ifop שפורסם בדצמבר 2025 הוא דורג במקום ה-11 ברשימת 50 האישים האהובים בצרפת. אבל אהדה כלפי אלוף אולימפי אינה זהה לאמון ביכולת לנהל את המדינה, בוודאי בשעה שנדרשים פתרונות למשבר הכלכלי, לחוסר היציבות הפוליטית ולמתיחות החברתית.

הקרב הפוליטי התחיל עוד בספטמבר

ההכרזה בנובמבר לא הגיעה בחלל ריק. כבר במאי 2025 רינר התייחס בפומבי לאפשרות שייכנס לפוליטיקה בעתיד. בספטמבר 2026, בריאיון לתוכנית Stade 2, אמר כי התחזקות הימין הקיצוני בצרפת מדאיגה אותו. האמירה עוררה ויכוח חריף: הפרשן פסקל פרו ביקר אותו בטלוויזיה, וחבר הפרלמנט ממפלגת האיחוד הלאומי, ז'וליאן אודול, השיב לו בלעג ברשת.

לצד הוויכוח הפוליטי הופיעו ברשת גם התקפות בעלות אופי גזעני. בספטמבר הודיעה התביעה בפריז על פתיחת חקירה בעקבות דברי השנאה וההטרדות שהופנו נגד רינר, ומועדון פריז סן-ז'רמן, שבו הוא מתאמן, הביע בו תמיכה. רינר מצדו הבהיר שיש מקום למחלוקת ולביקורת, אבל לא לגזענות. אלה תגובות לדבריו מספטמבר – ולא להכרזה על ההתמודדות שפרסם בנובמבר.

גם באוקטובר הוא המשיך להתבטא בנושאים ציבוריים. כשמחאת תלמידים לוותה באירועים אלימים, הוא הביע הבנה למצוקות הצעירים, אך התנגד בתקיפות לפגיעה בבתי הספר. ההתבטאויות האלה מציירות תמונה מורכבת יותר מהתדמית של ספורטאי שמחליט לפתע להיות פוליטיקאי: רינר כבר נטל חלק בוויכוח על פניה של צרפת, גם אם עדיין לא ניהל מפלגה או כיהן בתפקיד ציבורי נבחר.

איך הגיבו בצרפת להכרזה?

ההודעה מ-9 בנובמבר תפסה מקום בולט באתרי החדשות והספורט הצרפתיים. Le Parisien פרסם את ריאיון ההכרזה, L'Équipe ואתר הספורט La Sueur סיקרו את המעבר המפתיע מהג'ודו למרוץ לאליזה, וכלי תקשורת אחרים תהו כיצד יתמודד אדם ללא ניסיון פוליטי עם האתגרים של נשיא צרפת.

גם תגובות ראשונות של גולשים מלמדות על אלמנט ההפתעה – ועל מעט ציניות. באתר החדשות של ז'אן-מארק מורנדיני, תחת הידיעה על ההכרזה, כתב אחד הגולשים בצרפתית "עוד מועמד… אבל מה הגבול?", ואחר הסתפק ב"עוד אחד". אלה דוגמאות בודדות מתגובות גולשים, ולא סקר דעת קהל או הוכחה לכך שרוב הצרפתים מתנגדים למהלך.

הוויכוח הישן על מעורבות ספורטאים בפוליטיקה מעניק רקע לתגובות החדשות. בעבר נמתחה על רינר ביקורת שלפיה כוכבי ספורט צריכים להיזהר מהבעת עמדות פוליטיות; מנגד, מועדון PSG וגולשים אחרים הגנו על זכותו להביע עמדה והסתייגו מההתקפות הגזעניות כלפיו. נכון לשעות הראשונות לאחר ההכרזה, לא מצאנו תגובה אישית מאומתת של מנהיגי המפלגות המרכזיות המתייחסת במפורש למועמדות החדשה. אין לבלבל בין התגובות מספטמבר לבין תגובות להכרזה בנובמבר.

מה אומרים הסקרים על האפשרות שצרפת תבחר בו?

לרינר היה פוטנציאל אלקטורלי מסוים עוד לפני שפתח בקמפיין. בסקר שערך מכון Toluna Harris Interactive עבור CommStrat והעיתון L'Opinion ב-27–28 במאי 2025, 18% מהנשאלים הרשומים בפנקס הבוחרים אמרו שיוכלו לשקול הצבעה לרינר אילו נערכו בחירות באותה עת. בקרב בני 18–24 הגיע השיעור ל-38%, לעומת 10% בלבד בקרב בני 50 ומעלה.

חשוב להדגיש: השאלה נגעה לאפשרות לשקול הצבעה, ולא לבחירה במועמד אחד מבין כל המתמודדים; המכון עצמו מסביר שאין מדובר בסקר כוונות הצבעה. המחקר נערך בקרב 1,217 בוגרים, מהם 1,078 הרשומים בפנקס הבוחרים, בשיטת מכסות ובסקר מקוון; מרווח הטעות הכולל המדווח הוא כ-1.4–3 נקודות אחוז, בהתאם לתוצאה הנמדדת. נוסף על כך, הסקר נערך יותר משנה לפני ההכרזה. לכן אין להסיק שרינר היה מקבל 18% מהקולות בבחירות היום. הנתונים המלאים והמתודולוגיה במסמך שהוגש לוועדת הסקרים הצרפתית.

מה צריך לקרות כדי שהשם רינר יופיע בקלפי?

רינר מצטרף למרוץ שכבר פועלים בו אנשי פוליטיקה מנוסים, ובהם מארין לה פן, ז'אן-לוק מלנשון, אדואר פיליפ וגבריאל אטאל. כדי להירשם כמועמד רשמי עליו להשיג 500 חתימות תמיכה מנבחרי ציבור מוסמכים, מלפחות 30 מחוזות וטריטוריות של צרפת, כשלא יותר מ-50 מגיעות מאותו אזור. הוא גם יצטרך להציג צוות, תקציב קמפיין ומצע ברור הרבה מעבר לסיסמת האחדות.

ספורטאים צרפתים כבר עשו בעבר את המעבר לפוליטיקה, ובהם הג'ודוקא דוד דויה, הסייפת לורה פלסל והשחיינית רוקסנה מרסיניאנו, שכיהנו בתפקידי שר או שרת הספורט. רינר שואף לדלג ישירות לתפקיד הרם ביותר. השאלה אינה רק אם הצרפתים מעריכים אותו, אלא אם יסמכו עליו בנושאי ביטחון, תקציב, הגירה ומדיניות חוץ.

לרקע על כל המתמודדים, המפלגות ומועדי ההצבעה, ראו את מדריך הבחירות לנשיאות צרפת 2027 בבָּעוֹלָם.

אחרי מה לעקוב?

שלוש שאלות יקבעו אם ההודעה תהפוך לקמפיין בעל משקל: האם רינר יצליח לגייס את 500 החתימות הנחוצות; מי יצטרף לצוותו ומה יהיו הצעותיו בנושאי כלכלה, הגירה ומדיניות חוץ; וכיצד תגיב מועמדותו בסקרי דעת הקהל. גם עמדותיו בנוגע לישראל ולמזרח התיכון עדיין אינן ברורות, ולכן מוקדם להסיק כיצד ינהג אם ייבחר.

מקורות

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות

עוד לקריאה