ל-136 מדינות בעולם יש יכולת כלשהי להתריע מפני אסונות, אך רק ל-64 יש יכולות בכל ארבעת המרכיבים של מערכת התרעה מוקדמת. כך עולה מטיוטת דו"ח של האו"ם שצוטטה בדיווח רויטרס מ-11 בנובמבר. הפערים נוגעים במיוחד למוכנות לפעולה ולמימון.
הנתונים מתפרסמים בזמן שועידת האקלים COP31 באנטליה דנה במימון ההיערכות לאקלים משתנה. הם ממחישים את השאלה שמאחורי המונח "הסתגלות": האם אנשים שמקבלים אזהרה על שיטפון, סערה או גל חום יכולים גם להתגונן בזמן?
תמונת השער היא תצלום להמחשה. Photo by pure julia on Unsplash.
מה חסר בין תחזית טובה להצלת חיים?
לפי משרד האו"ם להפחתת סיכוני אסונות, UNDRR, מערכת יעילה מורכבת משרשרת של פעולות:
- להבין מי נמצא בסיכון: לזהות אזורים, תשתיות ואוכלוסיות שעלולים להיפגע.
- לזהות ולחזות את האיום: לאסוף תצפיות ונתונים ולנתח את התפתחות הסכנה.
- להעביר אזהרה שאפשר להבין: להביא מידע אמין לאנשים הרלוונטיים, בצורה שתאפשר להם לפעול.
- להיות מוכנים להגיב: לתכנן מראש את הפעולות, לתרגל ולחבר בין הרשויות לקהילה.
מכאן שהשקעה בחיזוי לבדו אינה מספיקה. תחזית לשיטפון יכולה להיות מדויקת, אך אם אינה מגיעה בזמן לתושבים, או שאין תוכנית תגובה מתורגלת, ההגנה נשארת חלקית. הדגש של UNDRR על שיתוף הקהילה נוגע גם לאמון באזהרות ולנגישותן לאנשים עם צרכים שונים.
האקלים המשתנה מגדיל את הלחץ
בעדכון שפרסם ארגון המטאורולוגיה העולמי, WMO, ב-9 בנובמבר, הוא העריך כי 2026 תהיה אחת מארבע השנים החמות ביותר שנמדדו. לפי הארגון, אירוע אל ניניו המתחזק צפוי להוסיף חום וסיכוני מזג אוויר קיצוני גם ב-2027. על הרקע הזה הוא הדגיש את הצורך בתצפיות רציפות, בתחזיות ובהתרעות.
גם בפרסום הרשמי הזה מופיע הנתון של 136 מדינות המדווחות על מערכות התרעה. לעומת זאת, הנתון על יכולות בכל ארבעת המרכיבים מובא כאן מתוך טיוטת הדו"ח שעליה דיווחה רויטרס; אין לראות בו נוסח סופי שכבר פורסם לציבור. עדכון האקלים הרשמי של WMO.
מי יממן את המערכת אחרי שתוקם?
יוזמת "התרעות מוקדמות לכולם" של האו"ם, שהושקה ב-2022, קבעה יעד לכיסוי עולמי עד סוף 2027. תוכנית הפעולה המקורית קראה להשקעה של כ-3.1 מיליארד דולר בחמש שנים, בארבעת מרכיבי המערכת. זו דרישת ההשקעה בתוכנית המקורית, ולא הודעה על כסף חדש שהועבר כעת.
UNDRR מדגיש שהמימון צריך להיות מתמשך וממוקד, ולכלול גם את התפעול ואת העבודה עם הקהילה. המשמעות המעשית היא שמכשירי מדידה או מערכת תקשורת חדשה הם רק חלק מההוצאה: נדרש גם תקציב שיאפשר להפעיל אותם לאורך זמן.
למעקב בישראל: תחזיות ואזהרות מזג האוויר של השירות המטאורולוגי.