ועידת האקלים של האו"ם נפתחה היום (שני, 9 בנובמבר 2026) באנטליה שבטורקיה, עם שתי משימות שהעולם מתקשה להשלים: להפחית את השימוש בנפט, בגז ובפחם, ולמצוא כסף שיסייע למדינות להתמודד עם הנזקים שכבר נגרמו. כ-190 מדינות משתתפות בשיחות, שיימשכו עד 20 בנובמבר. כבר ביום הפתיחה התברר שהמחלוקות הישנות על מימון והפחתת פליטות לא נעלמו, בזמן שנתוני האקלים החדשים מחייבים פעולה מהירה יותר.
בפתיחת COP31 אמר מזכיר אמנת האקלים של האו"ם, סיימון סטיל, כי ההתקדמות העולמית עדיין אינה מהירה מספיק. נשיא הוועידה, השר הטורקי לאיכות הסביבה מוראט קורום, הבטיח להתמקד בצעדים שאפשר לראות את השפעתם בחיי היום-יום – בתחבורה, בבניינים, באנרגיה ובתעסוקה. המבחן יהיה אם בתום שבועיים יצליחו הנציגים להסכים גם על הדרך לממן ולבצע את ההבטחות. רויטרס, 9 בנובמבר.
חמישה דברים שצריך לדעת על COP31
- מתי ואיפה? הוועידה מתקיימת במרכז התערוכות של אנטליה, מ-9 עד 20 בנובמבר. פסגת המנהיגים נקבעה ל-11-12 בנובמבר.
- מי מנהל? טורקיה מארחת את הוועידה, אך אוסטרליה מובילה את המשא ומתן בין המדינות – פשרה יוצאת דופן לאחר מחלוקת על האירוח.
- מה הנתון המדאיג? לפי ארגון המטאורולוגיה העולמי, ממוצע הטמפרטורה העולמית בינואר-ספטמבר 2026 היה גבוה בכ-1.47 מעלות מהרמה הטרום-תעשייתית.
- על מה מתווכחים? על מימון למדינות מתפתחות, הפחתת פליטות, מעבר מדלקים מאובנים והאופן שבו הופכים התחייבויות כלליות לתוכניות מעשיות.
- מי נעדר? אין משלחת רשמית של הממשל האמריקאי. עם זאת, נציגים של רשויות מקומיות, מדינות וארגונים מארצות הברית עשויים להשתתף בנפרד.
דוח חדש ביום הפתיחה: 2026 בין ארבע השנים החמות שנמדדו
ממש עם פתיחת הכינוס פרסם ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) תמונת מצב עדכנית. לפי הדוח, 2026 צפויה להיות אחת מארבע השנים החמות ביותר מאז תחילת המדידות. מינואר עד ספטמבר הייתה הטמפרטורה הממוצעת בעולם גבוהה בכ-1.47 מעלות צלזיוס מהממוצע בשנים 1850-1900, הנחשב נקודת הייחוס לעידן הטרום-תעשייתי.
זה לא הנתון היחיד. מי האוקיינוסים ממשיכים להתחמם, מפלס הים הגיע לשיא חדש, ואל ניניו, תופעה אקלימית טבעית שמגבירה את החום, התחזק מאוגוסט וצפוי להוסיף לסיכוני מזג האוויר הקיצוני גם ב-2027. לפי הארגון, 12 השנים האחרונות הן 12 השנים החמות שנמדדו.
חשוב לדייק: גם אם שנה מסוימת מתקרבת לרף של 1.5 מעלות או חוצה אותו, אין פירוש הדבר שיעד הסכם פריז, שנוגע להתחממות ארוכת טווח, הופר סופית בגלל אותה שנה לבדה. אבל סדרת השנים החמות והמשך העלייה בריכוזי גזי החממה מעידים על כיוון ברור. דוח WMO שפורסם היום.
הוויכוח המרכזי: מי ישלם על משבר האקלים?
מדינות עניות ופגיעות, שחלקן אחראיות לחלק קטן מפליטות גזי החממה בעולם, דורשות ממדינות עשירות סיוע להקמת מערכות התרעה, לשיקום לאחר הצפות, להגנה על חופים ולהתאמת החקלאות לתנאי חום ובצורת. מבחינתן, הסכמי אקלים שלא מגיע איתם כסף זמין הם הבטחות שקשה ליישם.
יום לפני פתיחת הוועידה פרסמה נשיאות COP30 הברזילאית מתווה פיננסי חדש סביב היעד של 1.3 טריליון דולר בשנה עד 2035 למימון אקלים במדינות מתפתחות, ממקורות ציבוריים ופרטיים כאחד. זהו יעד לגיוס משאבים, לא סכום שכבר הועבר או תקציב שהובטח במלואו. לפי התרחישים בדוח, נדרשים שינויים בכלי המימון, בהשקעות הפרטיות ובסיוע הבינלאומי כדי להתקרב לסכום. פרטי המתווה הברזילאי.
המחלוקת מתחדדת סביב השאלה אם הסיוע יינתן במענקים או בהלוואות, מי יישא בעלויות וכיצד ייבדק שהכסף מגיע למקומות הנזקקים לו. כבר בפתיחה דיווחה סוכנות AP על ויכוחים בין המדינות סביב סדר היום והיקף הדיון במימון ההסתגלות. דיווח AP מיום הפתיחה.
טורקיה מציגה יעד חדש: 35% מצריכת האנרגיה מחשמל עד 2035
למארחת יש הצעת דגל משלה, המכונה 35 by 35: להעלות עד 2035 את חלקו של החשמל בצריכת האנרגיה הסופית בעולם ל-35%, לעומת קצת יותר מחמישית כיום. הרעיון הוא לעודד מעבר ממנועי בעירה ומדלקים המשמשים ישירות לחימום ולתעשייה אל כלי רכב חשמליים, משאבות חום, ציוד חשמלי ותשתיות מודרניות.
אבל כאן נמצא אחד הוויכוחים: 35% חשמל אינם 35% אנרגיה מתחדשת. אם החשמל החדש יופק מפחם או מגז, התועלת להפחתת הפליטות תהיה מוגבלת. ארגוני סביבה דורשים לקשור את החשמול להתרחבות ייצור החשמל משמש ומרוח ולצמצום השימוש בדלקים מזהמים. גם בטורקיה עצמה הפחם עדיין ממלא תפקיד משמעותי בשוק החשמל. היוזמה הרשמית של נשיאות COP31; ראו גם את הכתבה שלנו על תוכנית האנרגיה הטורקית.
במקביל, טורקיה מקדמת יוזמה נפרדת לשימוש אחראי יותר באנרגיה בתעשיית הבינה המלאכותית. מרכזי נתונים צורכים יותר חשמל וקירור ככל שהשימוש בבינה מלאכותית גדל, והנושא מצטרף לדיון הרחב על השאלה מאין תגיע האנרגיה לכלכלה העתידית. להרחבה: איך בינה מלאכותית מסייעת לסביבה, וגם צורכת משאבים.
למה טורקיה מארחת ואוסטרליה מנהלת את המשא ומתן?
אנטליה נבחרה לארח את COP31 לאחר מאבק ממושך בין טורקיה לאוסטרליה על הזכות לארח את הכינוס. הפשרה שהושגה בוועידת COP30 בברזיל ב-2025 חילקה את התפקידים: השר הטורקי מוראט קורום הוא נשיא הוועידה ואחראי על תוכנית הפעולה, ואילו שר האקלים והאנרגיה האוסטרלי כריס בואן מנהל את המשא ומתן הרשמי.
לחלוקה הזאת נוסף גם מרכיב שנוגע למדינות האיים באוקיינוס השקט, הנאבקות בהצפות ובעליית פני הים: הן קיבלו מקום מרכזי במפגשי ההכנה לקראת הכינוס. אבל גם ההסדר יוצא הדופן לא מבטל את המחלוקות בין מדינות שמבקשות להפסיק במהירות את השימוש בנפט, פחם וגז לבין מדינות שהכלכלה שלהן עדיין תלויה בהם. אתר COP31 של האו"ם.
ארצות הברית נעדרת, בזמן שהמלחמות מזניקות את מחירי האנרגיה
הממשל האמריקאי אינו שולח משלחת רשמית לוועידה, לאחר שממשל דונלד טראמפ נסוג שוב מהסכם פריז וקידם התרחקות ממוסדות האקלים הבינלאומיים. אבל אין פירוש הדבר שאין באנטליה אמריקאים: נציגים של ערים, מדינות, מוסדות מחקר וארגונים ממשיכים לפעול בנושאי האקלים באופן עצמאי.
את השיחות מלווה גם מציאות גיאופוליטית שמקשה על מדינות להתחייב לשינוי מהיר. המלחמה באיראן והשיבושים באספקת נפט וגז העלו את חשיבותו של הביטחון האנרגטי, ובמקביל חיזקו את הטיעון בעד אנרגיות מתחדשות מקומיות שאינן תלויות ביבוא דלקים. לממשלות יש כעת שני לחצים שמתנגשים לעיתים: להבטיח אנרגיה זמינה וזולה בטווח הקצר, ולהפחית פליטות לטווח הארוך. רויטרס על פתיחת הוועידה והמשבר האנרגטי.
הזווית הישראלית: הדיונים קרובים, ההשתתפות אינה ודאית
לישראל יש אינטרס ישיר בנושאים שעל שולחן הוועידה: חום קיצוני, מחסור במים, רגישות של תשתיות החוף, ביטחון אנרגטי והתאמת החקלאות לאקלים משתנה. במאי 2026 הציג משרד האנרגיה הישראלי תוכנית לאנרגיות מתחדשות עד 2035, עם יעד של כ-26 ג'יגה-ואט הספק מותקן. אלה תוכניות לאומיות שמושפעות גם ממחירי ציוד, ממימון ומהתפתחויות טכנולוגיות בעולם. הודעת משרד האנרגיה.
אבל דווקא כשהוועידה מתקיימת במרחק טיסה קצר, השתתפותה של ישראל אינה ברורה. ב-7 בנובמבר דיווח העיתון הטורקי Cumhuriyet, על סמך מקורות ששוחח איתם, כי נשיא המדינה יצחק הרצוג לא הוזמן לפסגת המנהיגים, וכי בשל שיקולי ביטחון גם משלחת מקצועית ישראלית אינה צפויה להגיע. מדובר בדיווח בעיתון טורקי, ולא בהודעה רשמית של ישראל; מאחר שזו ועידה של האו"ם, השתתפות מקצועית של משלחות מדינות החברות באמנה היא עניין נפרד מהזמנות למנהיגים. הדיווח הטורקי.
לכן, לצד ההחלטות הבינלאומיות, יהיה חשוב לעקוב אם ישראל תודיע מי מייצג אותה בדיונים ואם תציג מהלכים נוספים בתחומי האנרגיה, ההסתגלות והפחתת הפליטות. בשלב פתיחת הוועידה אין הצדקה לייחס לה התחייבות חדשה שלא פורסמה.
אחרי מה לעקוב?
פסגת המנהיגים תיערך ב-11 וב-12 בנובמבר. אחריה יתחדדו המחלוקות סביב מימון למדינות מתפתחות, לוח הזמנים להפחתת השימוש בדלקים מאובנים ויעדי ההסתגלות לאירועי קיצון. המדד החשוב בסיום השיחות, המתוכנן ל-20 בנובמבר, יהיה לא מספר הנאומים אלא התוכן של ההחלטות: יעדי ביניים, מנגנוני מימון ותהליכי מעקב שניתן לבדוק בפועל.
לרקע מלא על שיטת המשא ומתן, משתתפי הוועידה והמונחים החשובים, ראו את המדריך המלא שלנו ל-COP31 באנטליה, שנכתב לקראת פתיחתה.
מקורות
- מזכירות אמנת האקלים של האו"ם – מועדים ומבנה COP31
- UNFCCC – לוח הזמנים של פסגת המנהיגים, 11-12 בנובמבר
- WMO – נתוני האקלים החדשים ל-2026, 9 בנובמבר
- Reuters – פתיחת הוועידה והיוזמות הטורקיות, 9 בנובמבר
- Associated Press – הדיונים והמחלוקות ביום הראשון
- נשיאות COP30 בברזיל – תוכנית מימון האקלים, 8 בנובמבר
- נשיאות COP31 – יוזמת 35 by 35 ויוזמת AI
- Cumhuriyet – הדיווח על השתתפות ישראל, 7 בנובמבר
- משרד האנרגיה הישראלי – תוכנית האנרגיות המתחדשות עד 2035
