סביבה

כרישי הלווייתן הביאו פרנסה לכפר באינדונזיה. מה המחיר לטבע?

תיירים מגיעים לבוטובראני כדי לראות את הדגים הגדולים בעולם. התושבים מרוויחים מהסירות ומהצלילות, אבל האכלת הכרישים מעוררת חשש — וכעת מנסים למשוך אליהם מזון בדרך אחרת

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
כריש לווייתן שוחה במים — תצלום להמחשה, לא מבוטובראני

נקודות מרכזיות

  1. הכפר בוטובראני שבאינדונזיה מושך מבקרים בזכות כרישי הלווייתן.
  2. התיירות מספקת הכנסה משיט, צלילות ושירותים נוספים.
  3. האכלה קבועה מעוררת חשש לשינוי בהתנהגות הכרישים ובבריאותם.
  4. במקום נבחנת חלופה של תאורה המושכת פלנקטון ודגים קטנים.
  5. כריש הלווייתן הוא הדג הגדול בעולם ומוגדר בסכנת הכחדה.
פרסומת

כרישי הלווייתן שמגיעים לחוף בוטובראני שבאינדונזיה הפכו למקור פרנסה לתושבים. מבקרים משלמים על שיט, צלילות וצילום, ודייגים מצאו עבודה סביב מפגש עם הדג הגדול בעולם. לצד ההכנסה החדשה עולה שאלה: מה עושה לבעלי החיים התיירות שנבנתה סביבם?

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

בכתבה שפרסמה רויטרס ב־6 בנובמבר סיפר אנסר לסימפאלה, דייג לשעבר, כי הכנסתו החודשית עלתה מכ־400 אלף רופיה לעד שלושה מיליון רופיה. זו דוגמה אישית לשינוי, ולא נתון על הכנסת כל תושבי הכפר.

למה האכלת כרישי לווייתן מעוררת חשש?

איקבל הרוואטה פוטרה מארגון Konservasi Indonesia הזהיר בדיווח כי האכלה חוזרת עלולה להשפיע על ההתנהגות ועל הבריאות. הקושי ברור: קל יותר למכור למבקרים מפגש צפוי עם כריש שנשאר בקרבת החוף, אך דווקא הוודאות הזאת מעלה שאלות על שינוי ההרגלים שלו.

לפי רויטרס, הרשויות פועלות לצמצם את ההאכלה ובוחנות מתקן תאורה סולארי שמושך פלנקטון ודגים קטנים. בשלב זה אין הצדקה להציג את החלופה כפתרון שהוכח כי הוא נטול השפעה סביבתית. גם משיכה עקיפה של מזון ובעלי חיים מחייבת ניטור.

מהו כריש לווייתן, והאם הוא לווייתן?

למרות שמו, כריש הלווייתן הוא דג, ולא יונק ימי. שמו המדעי הוא Rhincodon typus, והוא ניזון באמצעות סינון מזון מן המים, בעיקר פלנקטון. דגם הכתמים שעל גופו יכול לסייע לחוקרים לזהות פרטים ולעקוב אחריהם לאורך זמן.

לפי WWF, המין מוגדר בסכנת הכחדה. בין האיומים עליו נמצאים דיג, לכידה בלתי מכוונת ופגיעות מכלי שיט. הארגון מציין שגם תיירות שאינה מנוהלת היטב עלולה להפריע לפעילות האכילה.

מה מלמדים מחקרים על תיירות והאכלה?

מחקר שפורסם ב־2020 בכתב העת Scientific Reports בחן כרישי לווייתן שמואכלים באתר התיירות באוסלוב שבפיליפינים. החוקרים מצאו שינויים בדפוסי הצלילה ובשימוש בבית הגידול הקשורים להאכלה.

זהו מחקר מאתר אחר, ולכן אי אפשר להעתיק את תוצאותיו ישירות לבוטובראני. הוא כן מסביר מדוע הדיון אינו מסתכם בשאלה אם הכריש מתקרב מרצונו לסירה. נוכחות מזון יכולה לשנות את הזמן שהוא שוהה במקום ואת אופן הפעילות שלו, גם בלי סימן חיצוני מיידי לפגיעה.

איך תיירות יכולה לתמוך בשימור?

הכנסה מבעלי חיים חיים יכולה ליצור לתושבים עניין כלכלי בהגנה עליהם. כדי להעריך אם זה קורה בפועל, צריך לבחון לצד ההכנסות גם את מצב בעלי החיים: תנועתם, פגיעות מסירות, עומס המבקרים והשפעת ההאכלה לאורך זמן.

האתגר הוא לקבוע גבולות שמאפשרים פרנסה בלי להפוך את המפגש למרדף אחר תמונה. קראו גם על הקשר בין תיירות כרישים לשימור הטבע.

תמונת השער היא תצלום להמחשה, ואינה מציגה את בוטובראני. Photo by Sebastian Pena Lambarri on Unsplash.

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות

הזווית הישראלית

למטיילים המתכננים מפגש עם חיות בר בים, הסיפור מציע שאלות שכדאי להפנות למפעיל: האם מאכילים, האם מאפשרים מגע, וכיצד מגבילים את מספר הסירות והאנשים. צילום קרוב במיוחד אינו מדד לאיכות הסיור או לתרומתו לשימור.

מה שווה לעקוב אחריו?

  • לעקוב אחר היקף ההאכלה, כללי השיט והמפגש עם הכרישים, ותוצאות הניטור של שיטת התאורה. צריך לבחון גם אם חלוקת ההכנסות מאפשרת לתושבים להתפרנס תוך שמירה על בעלי החיים.

מקורות

  • רויטרס — תיירות כרישי הלווייתן בבוטובראני, 6 בנובמבר 2026: https://www.reuters.com/world/asia-pacific/tourists-drawn-indonesias-whale-sharks-boost-villagers-earnings-2026-11-06/
  • WWF — כריש לווייתן, איומים ושימור: https://www.worldwildlife.org/species/shark/whale-shark/
  • Scientific Reports — השפעת האכלה על צלילה ושימוש בבית גידול, 2020: https://www.nature.com/articles/s41598-020-73416-2