הפללת יחסים פרטיים ובהסכמה בין בגירים מאותו מין בטרינידד וטובגו פוגעת בזכויותיהם החוקתיות — כך קבעה פה אחד הוועדה השיפוטית של המועצה המלכותית בלונדון ב־10 בנובמבר. ההחלטה מעניקה לפעיל ג׳ייסון ג׳ונס ניצחון במאבק שנמשך כמעט עשור, ומשנה שוב את המצב המשפטי במדינה הקריבית לאחר נסיגה בזכויות ב־2025.
הוועדה, המשמשת ערכאת הערעור האחרונה של טרינידד וטובגו, קיבלה את ערעורו של ג׳ונס ודחתה את ערעורו הנגדי של התובע הכללי. נקבע שיש לפרש את סעיפי החוק בהתאם לחוקה, כך שלא יפלילו יחסים כאלה.
מה השתנה בחוק בטרינידד וטובגו?
במוקד ההליך עמדו סעיפים 13 ו־16 לחוק עבירות המין מ־1986. הם עסקו במעשים מיניים, ולא בעצם ההגדרה של אדם כהומו. אחד הסעיפים החריג מעשים פרטיים ובהסכמה בין גבר לאישה, אך לא העניק אותה הגנה לזוגות מאותו מין.
ההכרעה מבוססת על הזכות לחיים פרטיים ולחיי משפחה. השופטים הדגישו שהיכולת לקיים קשר אינטימי ואוהב נוגעת בליבת זהותו וחייו של אדם, ושההתערבות הפלילית בתחום הזה אינה מוצדקת.
נכון למועד פרסום פסק הדין, נותר שלב הנוגע לסעד המשפטי: הצדדים יוכלו להגיש טיעונים נוספים לפני גיבוש הצו הסופי על התאמת סעיפי החוק. לכן נכון להבחין בין ההכרעה העקרונית שכבר התקבלה לבין הנוסח הסופי של הצו שיישם אותה.
ניצחון ב־2018, נסיגה ב־2025
ג׳ונס פתח את ההליך ב־2017 וזכה בבית המשפט הגבוה ב־2018. ב־2025 הפך בית המשפט לערעורים חלק מההחלטה, והחזיר לתוקף חלק מהאיסורים הפליליים. בעקבות זאת פנה ג׳ונס לערכאה האחרונה בלונדון.
לפי דיווח סוכנות AP, האיסור נשא עונש של עד חמש שנות מאסר, אף שלא נאכף בשנים האחרונות. עצם קיומו בספר החוקים נותר בעל משמעות עבור מי שיחסיהם האינטימיים הוגדרו כעבירה.
מי האיש שהוביל את המאבק?
ג׳ייסון ג׳ונס נולד וגדל בפורט אוף ספיין, בירת טרינידד וטובגו, והוא הומו מוצהר מאז גיל 16. בפסק הדין מתוארים הטרדות, אפליה ואלימות שחווה על רקע נטייתו המינית, לצד פחד ממעצר ומהעמדה לדין. במהלך חייו עבר להתגורר באנגליה ושב לתקופות ולביקורים במדינת הולדתו.
סיפורו ממחיש מדוע המחלוקת לא הייתה רק על הסיכוי להרשעה בבית משפט. איום פלילי יכול להשפיע על תחושת הביטחון, על היכולת לחיות בגלוי ועל היחסים עם רשויות המדינה גם כשכתבי אישום אינם מוגשים.
למה בית משפט בלונדון הכריע?
טרינידד וטובגו היא מדינה עצמאית, אך הותירה בידי הוועדה השיפוטית של המועצה המלכותית את תפקיד ערכאת הערעור האחרונה שלה. ההליך עסק בזכויות המעוגנות בחוקת טרינידד וטובגו ובתוקף חוקיה.
אחת השאלות הייתה אם הסעיפים מוגנים מביקורת חוקתית משום ששורשיהם בחוקים ישנים מהתקופה הקולוניאלית. השופטים קבעו שחוק 1986 יצר הסדר חדש, ולכן אינו נהנה מההגנה הזאת. גם העובדה שהחוק התקבל ברוב מיוחד לא הספיקה להצדיק את הפגיעה בזכויות.
האם גם היחס החברתי להומואים השתנה?
פסק הדין משנה את העמדה המשפטית כלפי יחסים בהסכמה. אין בו הוכחה לשינוי מיידי בעמדות הציבור. ארגון Human Rights Watch הדגיש שחוקי ההפללה תרמו במשך שנים לסטיגמות, לאפליה ולאלימות נגד להט״בים, גם כשכמעט לא נאכפו.
ההחלטה גם אינה עוסקת בהנהגת נישואים לזוגות מאותו מין או בפתרון כולל של אפליה בתעסוקה, בדיור ובשירותים. עבור הקהילה המקומית זהו הישג בסיסי ומשמעותי: הסרת ההצדקה המשפטית להתייחס ליחסים פרטיים ובהסכמה כאל עבירה. ההשפעה על חיי היומיום תיבחן לאורך זמן.
משמעות רחבה יותר לקריביים
לפי Human Rights Watch, זו הפעם הראשונה שהוועדה הכריעה בחוקתיות של חוקים מסוג זה. ההחלטה מצטרפת לפסיקות נגד הפללה בסנט לוסיה, בדומיניקה ובברבדוס.
נימוקיה עשויים לסייע למאבקים נוספים באזור, אך היא אינה מבטלת אוטומטית חוקים במדינות אחרות. לכל מדינה חוקה, חקיקה ומסלול משפטי משלה.
תצלום להמחשה. Photo by Renaldo Matamoro on Unsplash.
