קרדיט לתמונה הראשית: Abe McNatt / הבית הלבן — תצלום ארכיון, 28 במאי 2026
סקוט בסנט בנה קריירה מזיהוי נקודות חולשה בכלכלות ובמטבעות. כשר האוצר של ארצות הברית, הוא נמצא כיום בצד השני של השולחן: אחראי לאמינות הפיננסית של המדינה, שותף לעיצוב מדיניות הסחר שלה, ואחד האנשים שמפעילים את כוחה הכלכלי נגד יריביה. בנובמבר 2026 נוסף לתפקיד גם ממד אישי חריף, עם דיווחים שעבר לבסיס צבאי בעקבות איומים המיוחסים לאיראן.
המסלול שלו מחבר עולמות שבפוליטיקה האמריקאית נהוג להציג כמנוגדים. הוא היה מנהל השקעות בכיר אצל ג׳ורג׳ סורוס, המזוהה עם תמיכה במחנה הליברלי, והפך לבכיר בממשל דונלד טראמפ. הוא איש שוקי ההון שמגן על מכסים והתערבות ממשלתית בסחר, והומו מוצהר שהגיע לצמרת ממשל רפובליקני. כדי להבין אותו, צריך לבחון גם את הביוגרפיה וגם את הבחירות הכלכליות שהוא עושה בתפקיד.
מי הוא סקוט בסנט?
בסנט נולד ב־21 באוגוסט 1962 בקונוויי שבדרום קרוליינה, וגדל באזור ליטל ריבר. הוא למד באוניברסיטת ייל וסיים ב־1984 תואר ראשון במדע המדינה. לפי פרופיל של רויטרס, בצעירותו שקל לעסוק בעיתונות, אך אחרי הלימודים פנה להתמחות בוול סטריט.
מאחורי הרקע האקדמי היוקרתי עמדה גם היכרות משפחתית עם חוסר יציבות כלכלית. אביו עסק בנדל״ן, ובסנט סיפר על מחזורים של גאות ומשבר בעסקיו ועל החרדה הכלכלית שהכיר בילדותו. זהו חלק מהסיפור שהוא מציג על עצמו: אדם שהגיע לעושר, אך זוכר את התחושה שהביטחון הכלכלי עלול להיעלם.
אחרי ייל עבד בכמה בתי השקעות, ובהם בראון בראדרס הרימן וקיניקוס, הקרן של ג׳ים צ׳אנוס. ב־1991 הצטרף לסורוס פאנד מנג׳מנט. התחום שבו התבסס היה השקעות מאקרו — ניסיון להרוויח משינויים בריבית, במטבעות, במדיניות ממשלתית וביחסים בין כלכלות.
ההימור נגד הליש״ט
ב־1992 היה בסנט חלק מהצוות של סורוס וסטנלי דרוקנמילר שהימר נגד הליש״ט. העסקה, שהניבה לקרן יותר ממיליארד דולר, הפכה לאחד הסיפורים המפורסמים בהיסטוריה של קרנות הגידור. נכון לתאר אותו כחלק מהמהלך, ולא לייחס לו לבדו את ההחלטה או את הרווח.
ההיגיון של השקעות מסוג זה שונה מבחירת מניה של חברה מצליחה. השאלה היא אם מדיניות כלכלית יכולה להחזיק מעמד: האם ריבית מסוימת מתאימה למשק, האם שער חליפין נתמך במציאות, ומה יקרה כשהפער בין ההבטחה הממשלתית לבין השוק ייעשה גדול מדי. זהו העולם המקצועי שממנו הגיע בסנט לוושינגטון.
הוא עמד בראש המשרד הלונדוני של סורוס בשנות התשעים, ובהמשך חזר לחברה כמנהל ההשקעות הראשי בשנים 2011–2015. הביוגרפיה הרשמית שלו במשרד האוצר מדגישה גם את ניסיונו בשוק הין היפני, במטבעות ובאיגרות חוב. הניסיון הזה מסביר את היכרותו עם הדרך שבה משקיעים מגיבים למדיניות, אך אינו מבטיח שכל מדיניות שיקדם תתקבל אצלם בחיוב.
הקרן העצמאית והחזרה לייל
בין התחנות אצל סורוס הקים בסנט את Bessent Capital, עבד ב־Protégé Partners ולימד היסטוריה כלכלית בייל בשנים 2006–2010. ב־2015 הקים את Key Square, קרן שהתמקדה בהשקעות מאקרו. לפי רויטרס, בעת ההקמה גייס כ־4.5 מיליארד דולר, ובהם שני מיליארד דולר מסורוס.
המעבר למשרד האוצר שינה את משמעות עבודתו. מנהל קרן נמדד בעיקר ביכולת להניב תשואה למשקיעים. שר אוצר צריך להתמודד גם עם תקציב, חוב, יציבות בנקאית, יחסי חוץ והשלכות של מדיניות על משקי בית. ידע במסחר הוא יתרון בתפקיד הזה, אבל הוא רק חלק ממנו.
איך עבר מסורוס לטראמפ?
בסנט לא היה תמיד מזוהה עם המפלגה הרפובליקנית. לפי מרכז מילר באוניברסיטת וירג׳יניה, הוא אירח אירוע התרמה לאל גור ב־2000, תרם לקמפיין של ברק אובמה ותמך גם בהילרי קלינטון. בהמשך העביר את תמיכתו למועמדים רפובליקנים, תרם לוועדת ההשבעה של טראמפ והיה לתורם וליועץ כלכלי בולט במערכת הבחירות של 2024.
בנובמבר 2024 בחר בו טראמפ לתפקיד שר האוצר. הסנאט אישר את המינוי ב־27 בינואר 2025 ברוב של 68 מול 29, והוא הושבע למחרת. התמיכה כללה גם סנאטורים דמוקרטים, אך בתפקידו הוא מיישם את סדר היום של הנשיא שבחר בו.
העבודה אצל סורוס והמעבר לטראמפ הם עובדות ביוגרפיות; הם אינם מספקים לבדם הסבר למניעיו. כדי להעריך את עמדותיו צריך לקרוא את הדברים שהוא אומר על מסים, רגולציה, סחר וכוח אמריקאי, ולבחון את ההחלטות שמתקבלות בפועל.
מהי התפיסה הכלכלית שלו?
בנאום במועדון הכלכלי של ניו יורק במרץ 2025 הציג בסנט שלושה מוקדים: הקלה ברגולציה הפיננסית, שינוי יחסי הסחר של ארצות הברית וחיבור בין ביטחון כלכלי לביטחון לאומי. מבחינתו, בנקים ומגזר פרטי חזקים אמורים לתמוך בצמיחה, ובמקביל המדינה צריכה להשתמש בגודלו של השוק האמריקאי כדי לשפר את תנאי הסחר.
תוכניתו המקורית כונתה 3־3־3: צמיחה של 3%, גירעון של 3% מהתוצר ותוספת של שלושה מיליון חביות נפט ביום.
אלה יעדי מדיניות, ולא תיאור של הישגים שכבר הושגו. הקטנת גירעון, הפחתת מסים, הגדלת השקעות ושמירה על יציבות מחירים אינן מטרות שתמיד מתקדמות יחד. למשל, הפחתת מסים עשויה לעודד פעילות, אך גם להפחית הכנסות; התוצאה התקציבית תלויה בצמיחה, בהוצאות ובפרטי החקיקה. לכן המבחן של בסנט אינו רק ניסוח יעד ברור, אלא הדרך לממן אותו וליישב בין מטרות מתחרות.
איש השווקים שמגן על מכסים
בסנט לא הסתפק בהרגעת משקיעים מול מדיניות המכסים של טראמפ. בריאיון רשמי שפורסם באפריל 2025 הוא הגן עליה כחלק משינוי רחב במבנה הסחר, ובהם שאיפה להגדיל את הייצור בארצות הברית ולצמצם חוסר איזון ביחסים עם סין.
בה בעת, הוא גם משתתף במשא ומתן שמטרתו להגיע להסכמות. בהודעה המשותפת של ארצות הברית וסין בז׳נבה במאי 2025 הוגדרו בסנט ונציג הסחר ג׳יימיסון גריר כנציגי הצד האמריקאי במנגנון השיחות. השילוב הזה חשוב להבנת תפקידו: להפעיל לחץ, אך גם לנהל את המגעים שיכולים להפחית אותו.
המתח המקצועי נובע מכך שחברות ומשקיעים זקוקים ליכולת לתכנן, בעוד איום במכסים נשען על האפשרות לשנות את כללי המשחק. זו אינה הוכחה שמדיניותו תיכשל או תצליח. זו השאלה שעל פיה צריך לבחון אותה: אילו ויתורים והזדמנויות היא משיגה, ובאיזו עלות לעסקים ולצרכנים.
איראן: משרד האוצר ככלי במדיניות החוץ
ב־24 באוגוסט 2026 הכריז משרד האוצר על Operation Economic Outcast, מבצע להרחבת הלחץ הכלכלי על איראן ועל הגורמים המסייעים לה. בהכרזה הרשמית הוצגה מטרה של פגיעה ברשתות פיננסיות, בהכנסות ובמסלולים המשמשים, לפי הממשל, לעקיפת סנקציות.
למערכת הפיננסית האמריקאית יש כאן תפקיד מרכזי. האיום בניתוק ממנה יכול להשפיע גם על חברות ובנקים שאינם אמריקאיים. זו המשמעות המעשית של תפיסת בסנט שלפיה ביטחון כלכלי וביטחון לאומי כרוכים זה בזה.
משרד האוצר מציג את המבצע כהצלחה וכגורם המחליש את כלכלת איראן. את הטענה הזאת יש לבחון מול נתונים עצמאיים ותוצאות מדיניות, ולא לקבלה רק משום שנאמרה בהודעה רשמית. פגיעה בהכנסות של מדינה אינה מוכיחה כשלעצמה שהנהגתה תשנה את התנהגותה.
סין: תחרות לצד שיחות
בנובמבר 2026 דיבר בסנט גם על שיתוף פעולה אמריקאי־סיני בניהול סיכוני בינה מלאכותית, לצד התחרות בין המעצמות. בכך הוא ממחיש שהמגעים הכלכליים אינם מוגבלים למחירי מוצרים ולמכסים: טכנולוגיה, שרשראות אספקה וביטחון משתלבים בהם. הרחבנו על כך בכתבה על שיחות ארצות הברית וסין על סיכוני הבינה המלאכותית.
המשפחה והתקדים הפוליטי
בסנט נשוי לג׳ון פרימן מאז 2011, ולשניים שני ילדים. הוא שר האוצר הראשון בארצות הברית שהוא הומו מוצהר, וגם חבר הקבינט הלהט״ב המוצהר הראשון בממשל רפובליקני שמינויו אושר בסנאט, לפי CNN.
זהו תקדים של ייצוג בצמרת השלטון. עם זאת, חייו האישיים אינם תחליף לניתוח עמדותיו, והם אינם מאפשרים להסיק אוטומטית מהי מדיניות הממשל כלפי הקהילה. בפרופיל שלו יש מקום לעובדה הזאת לצד הקריירה המקצועית, התמיכה הפוליטית וההחלטות שבאחריותו.
מה יקבע את מקומו בהיסטוריה?
היכולת של בסנט להסביר את השוק לנשיא ואת הנשיא לשוק היא חלק מתפקידו. המבחן הרחב יותר יהיה אם יצליח לתרגם את הניסיון שלו למדיניות שמחזקת את המשק לאורך זמן: גיוס חוב בתנאים סבירים, מערכת פיננסית יציבה, יחסי סחר שניתן לעבוד בתוכם וסנקציות שמשיגות את יעדיהן.
בסנט הגיע לתפקיד עם היכרות עמוקה עם תגובת המשקיעים להחלטות של ממשלות. כעת ההחלטות שלו הן חלק ממה שהמשקיעים בוחנים. זהו המעבר המשמעותי ביותר בקריירה שלו — ממי שמנסה לזהות שינוי במדיניות למי שנושא באחריות לעצב אותה.
סקוט בסנט בתדרוך בבית הלבן, 28 במאי 2026. צילום: Abe McNatt / הבית הלבן, נחלת הכלל, באמצעות Wikimedia Commons. תצלום ארכיון.
