קרדיט לתמונה הראשית: המשלחת האמריקאית לאיחוד האירופי / Wikimedia Commons. ג׳ארד קושנר ביוני 2019, תצלום ארכיון. שימוש בגרסה מוקטנת של חיתוך קיים. מקור: https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Jared_Kushner_June_2019.jpg
ג׳ארד קושנר מנהל חברת השקעות שמצהירה על יותר משישה מיליארד דולר בנכסים מנוהלים, ובמקביל משתתף בשיחות מדיניות מטעם נשיא ארצות הברית. בנובמבר 2026 הוא שוב יושב לצד סטיב ויטקוף מול משלחות מרוסיה ומאוקראינה. הוא אינו שר החוץ, אינו פוליטיקאי שנבחר לתפקיד, ואת פעילותו בממשל השני של דונלד טראמפ הוא מתאר כהתנדבות. ובכל זאת, הוא נמצא בחדרים שבהם נדונות החלטות הנוגעות למלחמות, גבולות וביטחונן של מדינות.
הנישואים לאיוונקה טראמפ מסבירים את הגישה הישירה לנשיא, אבל אינם מספיקים כדי להבין את מקומו כיום. קושנר צבר ניסיון בבית הלבן, קשרים עם מנהיגים במפרץ ושותפים עסקיים במדינות שבהן הוא פועל גם כמתווך. אותן מערכות יחסים הן מקור כוחו — והסיבה לביקורת החריפה שמלווה אותו.
מי הוא ג׳ארד קושנר?
קושנר נולד ב־10 בינואר 1981 בליווינגסטון שבניו ג׳רזי וגדל במשפחה יהודית אורתודוקסית מודרנית. סבו וסבתו מצד אביו, יוסף ורחל קושנר, היו ניצולי שואה שהגיעו לארצות הברית ב־1949. המשפחה בנתה עסקי נדל״ן, ואביו צ׳רלס הפך לאחד היזמים והתורמים הפוליטיים הבולטים באזור.
הסיפור המשפחתי משלב זיכרון של רדיפה ופליטות עם הצלחה כלכלית אמריקאית. קושנר עצמו גדל כבר בתוך אותה הצלחה: מוסדות חינוך יהודיים, אוניברסיטאות יוקרתיות וגישה לעולם העסקים. הוא למד בהרווארד ובהמשך השלים תארים במשפטים ובמינהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק. זהו רקע שמחבר בין זהות קהילתית חזקה לבין היכרות מוקדמת עם מרכזי הכוח האמריקאיים.
המאסר של האב והכניסה לעסקי המשפחה
ב־2004 הודה צ׳רלס קושנר בעבירות שכללו עבירות מס, נקמה בעד ומסירת הצהרות כוזבות לוועדת הבחירות הפדרלית. במרץ 2005 נגזרו עליו שנתיים בכלא. אלה היו העבירות של האב; אין לייחס אותן לבנו. אבל למשבר היו השלכות ישירות על מסלול חייו של ג׳ארד, שקיבל אחריות גוברת בעסקי המשפחה בעודו צעיר.
הפרשה חשובה לפרופיל שלו משום שהיא קדמה לשנות טראמפ. עוד לפני שהגיע לבית הלבן, קושנר התנסה בניהול עסק משפחתי בתקופה שבה שם המשפחה עצמו היה מוקד לסיקור ולביקורת. בהמשך כיהן כמנכ״ל Kushner Companies בשנים 2008–2017, והפך לפנים הציבוריות של החברה.
עיתון ניו יורקי ומגדל ב־1.8 מיליארד דולר
ב־2006, כשהיה בן 25, רכש קושנר את השבועון ״ניו יורק אובזרבר״. הרכישה הכניסה אותו גם לעולם התקשורת, ולבעלות על עיתון שסיקר את האליטה העסקית והחברתית שאליה השתייך. שנה לאחר מכן רכשה החברה המשפחתית את מגדל המשרדים בשדרה החמישית 666 במנהטן תמורת כ־1.8 מיליארד דולר, עסקה ענקית שנעשתה במידה רבה באמצעות חוב.
שתי הרכישות הציגו את היקף השאיפות של קושנר הצעיר: נכס בולט במרכז מנהטן ומותג תקשורתי מוכר בעיר. הן גם ממחישות מה כבר היה בידיו לפני הפוליטיקה — הון משפחתי, תפקיד ניהולי ופלטפורמה ציבורית. הכינוי ״החתן של טראמפ״, שנדבק אליו בהמשך, הסתיר לעיתים את העובדה שהגיע לנישואים עם בסיס עסקי וקשרים משלו.
הנישואים לאיוונקה והדרך לבית הלבן
קושנר ואיוונקה טראמפ נישאו ב־2009, ולבני הזוג שלושה ילדים. עם ניצחונו של טראמפ בבחירות 2016 השתנה גם מסלולו של קושנר: בינואר 2017 נכנס לבית הלבן כיועץ בכיר לנשיא, תפקיד שמילא עד סוף הקדנציה הראשונה ב־2021.
הוא קיבל אחריות על מגוון נושאים שלא נבעו מתפקיד מקצועי צר: היחסים עם מקסיקו, מהלכים במזרח התיכון, רפורמה במערכת המשפט הפלילי ויוזמות נוספות. רוחב הסמכויות המחיש את האמון של טראמפ בו, אך גם עורר שאלה בסיסית על שיטת הניהול של הנשיא: כמה השפעה צריכה להינתן לבן משפחה שלא הגיע עם ניסיון ממשלתי קודם?
היתרון של קושנר היה ברור לכל מי שנפגש עמו. הוא יכול היה להביא מסר ישירות לנשיא, בלי להסתפק בהעברתו דרך שורה של פקידים. מנגד, אותה קרבה מקשה להפריד בין תפקידו הציבורי לבין מעמדו המשפחתי, ומצמצמת את משמעותו של התואר הרשמי שבו הוא מחזיק בכל רגע.
ההישג הביתי: הרפורמה בענישה ובכליאה
מחוץ לישראל, אחד התחומים המזוהים עם קושנר הוא קידום הרפורמה הפדרלית במשפט הפלילי. הוא היה מעורב במגעים שהובילו לחוק First Step Act, שעליו חתם טראמפ בדצמבר 2018. החוק עסק בין היתר בשיקום אסירים, בהפחתת הסיכון לחזרה לעבירה ובשינויים מסוימים בענישה.
לפי ההסברים של מערכת הכליאה הפדרלית ונציבות הענישה האמריקאית, החוק יצר אפשרות לאסירים זכאים לצבור זיכויי זמן באמצעות השתתפות בתוכניות מתאימות, לצד הוראות נוספות. זו לא הייתה רפורמה ששינתה את כל מערכות הכליאה בארצות הברית, שחלקן מדינתיות, אלא מהלך במערכת הפדרלית. עבור קושנר היה זה תחום שבו אפשר להצביע על חקיקה שיושמה, ולא רק על הצהרת כוונות.
הסכמי אברהם: ההישג המדיני המרכזי
בישראל מזוהה קושנר בראש ובראשונה עם הסכמי אברהם. בספטמבר 2020 נערך בבית הלבן טקס החתימה עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין. קושנר היה אחד מאנשי הצוות האמריקאי המרכזיים שקידמו את המהלך, לצד בעלי תפקידים נוספים בממשל ובמדינות המעורבות.
החשיבות של ההסכמים הייתה בהקמת יחסים דיפלומטיים גלויים ובפתיחת אפשרויות לשיתוף פעולה. בנוסח ההסכם בין ישראל לאמירויות מופיעים יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה; אין מדובר רק בהצהרה כללית על רצון טוב. קושנר יכול להצביע על המהלך כהוכחה לכך שהגישה שקידם הניבה שינוי מדיני ממשי.
עם זאת, הסכמי אברהם והסכם ישראלי־פלסטיני הם שני דברים שונים. נורמליזציה עם מדינות ערב אינה מכריעה את שאלות הגבולות, הריבונות והביטחון שבין ישראל לפלסטינים. ההבחנה הזאת חיונית להערכת המאזן של קושנר: הצלחה בזירה האזורית יכולה להתקיים לצד כישלון להגיע להסדר בזירה הפלסטינית.
התוכנית לפלסטינים שלא הפכה להסכם
ב־2019 הציג קושנר תוכנית כלכלית בהיקף של כ־50 מיליארד דולר, שנועדה לקדם השקעות בשטחים הפלסטיניים ובמדינות שכנות. היא ביטאה תפיסה שלפיה תמריצים, תשתיות ועסקים יכולים לסייע לשינוי המציאות המדינית. ההנהגה הפלסטינית התנגדה לגישה, ודרשה מענה לשאלות הפוליטיות.
בינואר 2020 הציג טראמפ את החלק המדיני של התוכנית שעליה עבד קושנר. לפי המתווה, ישראל הייתה אמורה לשמור על ריבונות בהתנחלויות ובבקעת הירדן, לצד מדינה פלסטינית בתנאים שהוגדרו בתוכנית. מחמוד עבאס דחה אותה. התוכנית לא הבשילה להסכם בין הצדדים.
זהו גבול בולט של הגישה העסקית לסכסוכים: השקעה יכולה לשפר תנאי חיים וליצור אינטרס משותף, אך אינה מבטלת מחלוקת על זכויות, אדמה ולגיטימיות. מבחינת קושנר, הכלכלה הייתה חלק מהפתרון; בעיני המתנגדים, היא הוצעה לפני שניתן מענה ללב הסכסוך.
אפיניטי: הקשרים המדיניים פוגשים את עולם ההשקעות
לאחר סיום הקדנציה הראשונה ייסד קושנר ב־2021 את Affinity Partners, חברת השקעות פרטיות. בין מקורות המימון הבולטים שלה הייתה קרן ההשקעות הציבורית הסעודית, שהשקיעה כשני מיליארד דולר. קשריו של קושנר עם הנהגת סעודיה נבנו עוד בתקופתו בבית הלבן, ולכן גיוס הכסף עורר ביקורת ציבורית ופוליטית.
כיום מציין האתר האישי של קושנר שהחברה מנהלת יותר משישה מיליארד דולר. זהו היקף הנכסים המנוהלים, לא הונו האישי. ההבדל חשוב: חברת השקעות מנהלת גם את כספי משקיעיה, והכנסות מנהליה אינן זהות לשווי הכולל של תיק ההשקעות.
הפעילות בישראל כוללת השקעה בהפניקס. תחקיר CNN מאוקטובר 2026 בחן את הקשר בין אחזקת אפיניטי בחברה לבין השקעות הפניקס בחברות הקשורות לצבא הישראלי. CNN ציינה שלא מצאה ראיה לכך שפעולותיו הדיפלומטיות של קושנר השפיעו ישירות על ההשקעות שנבדקו. עורך דינו מסר שקושנר לא השתתף בהחלטות ההשקעה בחברות הללו, אינו חבר בדירקטוריון הפניקס, וכי הטענה להשפעה הדדית בין הדיפלומטיה להשקעות אינה נכונה.
שליח מתנדב עם השפעה של בכיר בממשל
בקושנר של הקדנציה השנייה טמון פרדוקס: הוא מתאר את עצמו כמתנדב, אך משתתף במגעים שבהם הוא מייצג את הנשיא מול מנהיגים זרים. ב־14 באוקטובר 2026 הגיש ארגון CREW תביעה המבקשת למנוע ממנו להמשיך בתפקיד בלי לעמוד, לטענת הארגון, בדרישות המינוי והגילוי הפיננסי החלות על בעלי סמכות ממשלתית.
אלה טענות במסגרת תביעה, ולא קביעה שיפוטית. לפי AP, עורך דינו של קושנר הגדיר את התביעה כחסרת בסיס ואמר שההסדר אושר בידי גורמי האתיקה. הבית הלבן תיאר אותו כאזרח פרטי הפועל בהתנדבות ונושא בהוצאותיו. המחלוקת היא האם הפעילות בפועל מחייבת חובות ציבוריות גם כשאינה מלווה במשרה רגילה ובשכר.
השותפות עם ויטקוף והמבחן הבא
בשיחות האחרונות קושנר פועל לצד סטיב ויטקוף — פרופיל של שליח טראמפ. שניהם הגיעו מעולם העסקים ושניהם נהנים מגישה אישית לנשיא, אך קושנר מביא עמו גם את שנות העבודה בקדנציה הראשונה ואת הקשרים שנבנו בה. במאמצי הפסקת האש בין רוסיה לאוקראינה נבחנת יכולתם לתרגם את הגישה הזאת להסכמות מעשיות.
המאזן שלו אינו מצטמצם לתואר ״חתן הנשיא״ וגם אינו מסתכם בהסכמי אברהם. הוא כולל חקיקה, מהלכים מדיניים, תוכנית שלום שלא התקבלה, פעילות השקעות רחבה ושאלות פתוחות על פיקוח וניגודי עניינים. כדי להעריך אותו צריך לבחון בכל פעם מה הושג, מי הסכים, מי נשאר מחוץ להסדר והאם ההתחייבויות יושמו. הקרבה לטראמפ מאפשרת לו להגיע לשולחן; התוצאות יקבעו מה יישאר אחרי שיעזוב אותו.
בתמונה: ג׳ארד קושנר ביוני 2019, תצלום ארכיון. צילום: המשלחת האמריקאית לאיחוד האירופי, באמצעות Wikimedia Commons. התצלום בנחלת הכלל; נעשה שימוש בגרסה מוקטנת של חיתוך קיים.
