פוליטיקה

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה ישראליות ועל ארגון צו 9

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
ארמון וסטמינסטר בלונדון - צילום אילוסטרציה לסנקציות בריטניה על חברות בנייה בהתנחלויות
פרסומת

ממשלת בריטניה הודיעה ביום שלישי, 17 בנובמבר 2026, על סנקציות נגד שמונה חברות ישראליות שעוסקות בבנייה ובפיתוח התנחלויות בגדה המערבית. באותה הכרזה נכלל גם ארגון צו 9, שלפי הממשלה בלונדון פעל שוב ושוב לחסימת משאיות שהובילו סיוע הומניטרי לרצועת עזה. בשני המקרים מדובר בצעדים נגד גופים מסוימים, ולא בסנקציות כלליות על ישראל.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

המהלך מגיע על רקע המחלוקת סביב תוכנית הבנייה E1, בין ירושלים למעלה אדומים. בריטניה מתנגדת לתוכנית וטוענת כי היא תפגע בסיכוי להקמת מדינה פלסטינית רציפה מבחינה טריטוריאלית. עם זאת, לא פורסם מידע המאשר שכל שמונה החברות שנכללו בסנקציות השתתפו במכרזי E1.

5 דברים שחשוב לדעת

  • בריטניה הכריזה ב-17 בנובמבר על סנקציות נגד שמונה חברות בנייה ופיתוח ישראליות הפועלות בהתנחלויות.
  • הצעדים כוללים הקפאת נכסים והגבלות על כהונת דירקטורים במסגרת הדין הבריטי.
  • ברשימת השמות שפרסמה רויטרס מופיעות בין היתר החברה לפיתוח הר חברון, חמדת שומרון וחברת S.A.G. (Velvel).
  • ארגון צו 9 נכלל בחבילה בשל חסימת משאיות סיוע לעזה, לפי טענת הממשלה הבריטית.
  • ההכרזה קשורה למאבק של לונדון בהרחבת ההתנחלויות, אך אינה מטילה מגבלות אוטומטיות על כל חברה ישראלית.

על אילו חברות ישראליות הטילה בריטניה סנקציות?

לפי סוכנות הידיעות רויטרס, שמונה חברות בנייה ופיתוח ישראליות נכללו בהכרזה בשל פעילותן בהקמת בתי מגורים בהתנחלויות. בין השמות שפורסמו: Har Hevron Development Company Ltd (החברה לפיתוח הר חברון), Hemdat Shomron Ltd (חמדת שומרון) ו-S.A.G. (Velvel) Construction and Development Ltd.

הצעדים כוללים הקפאת נכסים והגבלות הקשורות לכהונת דירקטורים. הם עשויים להגביל העברת כספים וקשרים עסקיים בתחולת הדין הבריטי, אך אינם אומרים שכל נכסי החברות בישראל הוחרמו או שכל פעילותן הופסקה. השפעת ההגבלות על כל חברה תלויה בין היתר בנכסיה ובקשריה העסקיים עם בריטניה.

שלושת השמות האלה אומתו מול רויטרס; בכתבה לא נכללים שמות חמש החברות האחרות עד לאימות פרטני מול רשימת הסנקציות הבריטית הרשמית.

מדוע גם ארגון צו 9 נכלל בסנקציות?

בניגוד לחברות הבנייה, ההכרזה נגד צו 9 אינה נוגעת למיזמי נדל"ן בגדה המערבית. לפי ממשלת בריטניה, פעילי הארגון חסמו שוב ושוב משאיות שהובילו מזון, מים ודלק לרצועת עזה. לונדון רואה בפגיעה בהעברת סיוע הומניטרי עילה נפרדת להפעלת סנקציות.

ההחלטה אינה מעידה שהחברות וצו 9 פעלו יחד. מדובר בשני נושאים שנכללו באותה חבילת צעדים: בנייה בהתנחלויות מצד אחד וחסימת סיוע לעזה מצד אחר.

מהו פרויקט E1, ולמה הוא מעורר מחלוקת?

E1 הוא אזור תכנון ממזרח לירושלים, בין העיר למעלה אדומים, שבו מקודמות תוכניות לבניית אלפי יחידות דיור. תומכי התוכניות בישראל רואים בהן דרך לחזק את המרחב שבין ירושלים למעלה אדומים. מנגד, בריטניה ומדינות נוספות מזהירות שבנייה נרחבת באזור תפגע ברצף הטריטוריאלי של שטחים המיועדים, לפי תפיסתן, למדינה פלסטינית עתידית.

ב-19 באוקטובר כבר קרא שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, לחברות וליזמים שלא להשתתף במכרזי E1 והזהיר מפני ההשלכות המשפטיות והכלכליות האפשריות. ההכרזה הנוכחית היא צעד נוסף נגד גופים מסוימים, אך אין במידע שפורסם בסיס לקבוע שכל שמונה החברות ניגשו למכרזי E1 או זכו בהם.

מה אמר שר החוץ הבריטי אד מיליבנד?

בהודעתו על הסנקציות הציג מיליבנד את שימור האפשרות להסדר שתי מדינות כעיקרון מנחה של הממשלה הבריטית. הוא קרא לחברות להימנע מהשתתפות במכרזי E1, מהקמת מבנים במסגרת הפרויקט ומהפקת רווח מהבנייה בו. בריטניה מבקשת לשדר שהאזהרות כלפי חברות המעורבות בהרחבת התנחלויות עשויות להפוך למגבלות פיננסיות בפועל.

בספטמבר הודיעה לונדון גם על כוונה לקדם חקיקה להגבלת יבוא מוצרים מההתנחלויות ושירותים המסייעים להרחבתן. חשוב להבחין בין התוכניות לחקיקה רחבה, שיישומן תלוי בהליך המתאים, לבין הסנקציות הממוקדות שעליהן הוכרז ב-17 בנובמבר.

כיצד הגיבה ישראל לצעדים הבריטיים?

ישראל כבר הגיבה בחריפות למהלכים קודמים של בריטניה נגד ההתנחלויות. בספטמבר דחה שר החוץ גדעון סער את עמדתה של לונדון, ובהמשך התפתח משבר סביב פעילות הנציגות הבריטית בירושלים. לפי רויטרס, מגעים דיפלומטיים בחודש אוקטובר מנעו את סגירת המבנה.

אלה התפתחויות שקדמו להכרזה הנוכחית. בשעת עריכת הכתבה לא אומתה תגובה ישראלית רשמית חדשה לסנקציות של 17 בנובמבר, ולכן אין לייחס לממשלה תגובה שלא פורסמה.

מה המשמעות של הסנקציות לחברות וליחסים בין המדינות?

הקפאת נכסים עשויה להקשות על גוף שהוטלו עליו סנקציות להעביר כספים, לקבל שירותים פיננסיים או לקיים קשרים עסקיים שיש להם זיקה לבריטניה. עם זאת, אין כאן איסור כולל על מסחר עם ישראל, וגם לא על כל פעילות עסקית בהתנחלויות. ההגבלות חלות לפי ההחלטות הספציפיות והדין הבריטי.

הממשלה בלונדון מבקשת להרתיע עסקים מהשתתפות בהרחבת התנחלויות. השאלה אם הצעד ישפיע על היקף הבנייה או יביא לתגובה ישראלית נוספת נותרה פתוחה. לא פורסם אומדן מאומת לנזק הכלכלי הצפוי לחברות שנכללו בסנקציות.

אחרי מה לעקוב?

בימים הקרובים כדאי לעקוב אחר פרסום פרטי כל שמונה החברות והנימוקים להכללתן ברשימה, אחר תגובות החברות וארגון צו 9, ואחר תגובת ממשלת ישראל אם תפורסם. במקביל, נמשך המעקב אחר התקדמות התוכניות ב-E1 ואחר החקיקה הבריטית בתחום המסחר עם ההתנחלויות.

הזווית הישראלית

הסנקציות החדשות מכוונות לגופים שנכללו בהחלטה הבריטית, ולא לכל קבלן, בנק או יזם שפועלים ביהודה ושומרון. עם זאת, הן ממחישות את נכונותה של לונדון להשתמש בכלים כלכליים גם מול חברות מסחריות, ולא רק כלפי יחידים. השפעת המהלך על פעילות החברות ועל היחסים הדיפלומטיים עוד לא ברורה.

מקורות: רויטרס, 17 בנובמבר 2026; הצהרת משרד החוץ הבריטי על מכרזי E1, 19 באוקטובר; סקירת ספריית הפרלמנט הבריטי על יחסי בריטניה וישראל; רשימת הסנקציות הרשמית.

לקריאה נוספת בבָּעוֹלָם: ההחלטה הבריטית הקודמת על הרחבת סמכויות הסנקציות; למה אירופה עוברת מגינויים לצעדים נגד ההתנחלויות.

תמונה ראשית: ארמון וסטמינסטר בלונדון, צילום אילוסטרציה. צילום: Jacob Diehl / Unsplash.

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות