בבחירות לפרלמנט שבדיה בספטמבר 2026 זכו מפלגות המרכז־שמאל יחד ב־176 מושבים לעומת 173 למפלגות הימין, אך הרוב המספרי לא הבטיח הקמת ממשלה. ב־15 באוקטובר דחה הפרלמנט את מועמדותה של מגדלנה אנדרסון לראשות הממשלה, בהצבעה של 248 מתנגדים מול 99 תומכים. ב־19 באוקטובר קיבלה אליזבת תאנד רינגקוויסט, מנהיגת מפלגת המרכז, שבוע לבדיקת אפשרויות לממשלה והיא אמורה לדווח ב־26 בחודש. כתבה זו מתעדת את תוצאות הבחירות ואת התפתחות הספירה; את פרטי הליך הרכבת הממשלה נמשיך לעדכן בכתבה המרכזית על המשבר הקואליציוני.

למצב הפוליטי המעודכן: בחירות שבדיה 2026 — דחיית אנדרסון והמגעים החדשים להרכבת ממשלה. רשות הבחירות השבדית — התוצאה הסופית.

נבדק מחדש: 23 באוקטובר 2026. הנתונים המתארים מדגמים וספירה חלקית להלן הם סקירה היסטורית של ליל הבחירות בספטמבר; התוצאה הסופית והשלכותיה מפורטות בהמשך. תוצאת ההצבעה בפרלמנט השבדי.

זהו שינוי נוסף בלילה תנודתי במיוחד. מדגמי היציאה של SVT Valu ושל Novus העניקו למחנה S+V+MP+C יתרון של יותר מארבע נקודות, עם תחזיות של 182-183 מושבים מול 166-167 לימין. ככל שנכנסו תוצאות אמת היתרון הצטמצם תחילה עד ל-175 מול 174, וכעת התרחב שוב מעט ל-176 מול 173.

בתוצאות המוקדמות הסוציאל-דמוקרטים עומדים על כ-28.1%, המתונים של ראש הממשלה אולף קריסטרסון על כ-19.9% והשוודים הדמוקרטים על כ-17.6%. בכך הסוציאל-דמוקרטים נשארים המפלגה הגדולה ביותר, והמתונים עוברים למקום השני לפני השוודים הדמוקרטים.

בשלב זה בליל הבחירות נראה היה שמגדלנה אנדרסון נהנית מיתרון מספרי קטן — 176 מושבים לגוש שלה לעומת 173 לגוש הימין. לאחר אישור התוצאה הסופית אכן נשמר הפער, אך ההצבעה ב־15 באוקטובר המחישה כי יתרון גושי לבדו אינו מבטיח בחירת ראש ממשלה.

מ-183 מול 166 ל-176 מול 173

במדגם SVT שפורסם עם סגירת הקלפיות קיבל המרכז-שמאל 51.3% והימין 46.8%, נתון שתורגם ל-183 מושבים מול 166. מדגם Novus נתן תמונה כמעט זהה – 182 מול 167.

ככל שנכנסו תוצאות אמת הפער הצטמצם במהירות. בשלב שבו נספרו מעט יותר מ-90% מהקולות, התמונה עמדה על 175 מושבים לאופוזיציה מול 174 למפלגות השלטון. בעדכון המאוחר יותר של רשות הבחירות, המבוסס על דיווח מ-6,195 מתוך 6,312 מחוזות, התחזית נעה שוב ל-176 מול 173.

חשוב להבחין בין מדגם יציאה לבין ספירת אמת. מדגם מבוסס על תשובות מצביעים והמספרים המתוארים כאן נרשמו בזמן הספירה בליל הבחירות. מאז אישרה רשות הבחירות את התוצאה הסופית, ובה נשמרה חלוקת הגושים של 176 מול 173 מושבים.

המתונים עוברים למקום השני

אחד השינויים הבולטים לעומת מדגמי היציאה היה התחזקות המתונים, שהתקרבו בספירה הראשונית לכ־19.9% לעומת 18.1% במדגם. בתוצאה הסופית זכו המתונים ב־70 מושבים והפכו למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט.

השוודים הדמוקרטים, שקיבלו 20.5% בבחירות 2022 והפכו אז למפלגה השנייה בגודלה, נמצאים כרגע על כ-17.6%. זה עדיין כוח משמעותי בגוש הימין, אבל נמוך מן המתונים וגם מן התוצאה שלהם בבחירות הקודמות.

הסוציאל-דמוקרטים ממשיכים להוביל בפער ברור כמפלגה הגדולה ביותר, עם כ-28.1% – ירידה לעומת 30.3% שקיבלו ב-2022.

הליברלים נשארים מעל אחוז החסימה

הנתון שהיה יכול לשנות לחלוטין את מפת הגושים הוא תוצאת הליברלים. במשך חלק גדול ממערכת הבחירות הם נעו סביב אחוז החסימה של 4%, ובחודשים מסוימים אף היו מתחתיו.

כבר בספירה המוקדמת הסתמן שהליברלים יישארו מעל אחוז החסימה של 4%. בתוצאה הסופית נכנסה המפלגה לפרלמנט עם 19 מושבים, וכל ארבע מפלגות מחנה הימין זכו לייצוג.

מפלגת המרכז עדיין מחזיקה במפתח

גם עם 176 מושבים למחנה המרכז-שמאל, מפלגת המרכז נשארת שחקנית מכריעה. היא חלק מן הגוש שמנסה להחזיר את מגדלנה אנדרסון ללשכת ראש הממשלה, אבל מחזיקה בעמדות כלכליות ליברליות השונות במידה רבה מאלה של מפלגת השמאל.

לכן יתרון מספרי אינו מבטיח ממשלה פשוטה להרכבה. מפלגת המרכז מתנגדת לשיתוף פעולה עם השוודים הדמוקרטים, אך גם מחזיקה בפערים עמוקים מול מפלגת השמאל בנושאי מסים, שוק העבודה והיקף ההתערבות הממשלתית.

מי מייצגת כל מפלגה

למי שלא עוקב בקביעות אחרי הפוליטיקה השבדית, שמות המפלגות יכולים להיות מבלבלים. שמונה מפלגות מסתמנות כרגע כמי שעוברות את אחוז החסימה:

מי יכול להרכיב ממשלה

חלוקת המושבים הסופית היא 176 למחנה המרכז־שמאל ו־173 למפלגות הימין. אולם בשבדיה מועמד לראשות הממשלה נדחה אם לפחות 175 חברי פרלמנט מצביעים נגדו. משום כך, הפער הזעום בין הגושים לא הספיק: ב־15 באוקטובר הצביעו 248 חברי ריקסדאג נגד מועמדות מגדלנה אנדרסון, ורק 99 תמכו בה. התוצאה הרשמית.

אבל שבדיה פועלת בשיטת פרלמנטריזם שלילי, שבה מועמד לראשות הממשלה צריך בעיקר להימנע מרוב שמתנגד לו. לכן לא רק החלוקה בין שני הגושים חשובה, אלא גם הנכונות של מפלגות המרכז והשמאל להגיע להסכמות. קריסטרסון כבר אמר כי גם אם התוצאה תישמר, הוא יבחן אפשרויות להרכבת ממשלה אחרת.

מה השתנה מאז ליל הבחירות?

ב־19 בספטמבר אישרה רשות הבחירות את תוצאות הבחירות הסופיות: 99 מושבים לסוציאל־דמוקרטים, 30 למפלגת השמאל, 25 למרכז ו־22 לירוקים — יחד 176; בגוש הימין 173. הספירה המאוחרת לא שינתה את חלוקת הגושים שהתייצבה בשלב המתואר בתחילת הכתבה.

בעקבות התוצאה התפטר אולף קריסטרסון, ואנדרסון ניסתה להרכיב ממשלה. מפלגת המרכז התנגדה לכניסת מפלגת השמאל לקבינט, בעוד השמאל דרש להשתתף בממשלה. בהצבעה ב־15 באוקטובר נדחתה מועמדותה של אנדרסון ברוב של 248 מול 99. ב־19 באוקטובר הטיל יו״ר הריקסדאג על אליזבת תאנד רינגקוויסט ממפלגת המרכז לבדוק פתרונות אפשריים עד 26 באוקטובר. SVT — התפתחות הליך הרכבת הממשלה · הכתבה המתעדכנת בבָּעוֹלָם.

5 נקודות מרכזיות

• התוצאה הרשמית: המרכז־שמאל מחזיק 176 מתוך 349 מושבים, לעומת 173 למפלגות הימין.
• המפלגה הגדולה ביותר: הסוציאל־דמוקרטים קיבלו 99 מושבים; המתונים 70 והדמוקרטים השבדים 62.
• ליל הבחירות: המדגמים הציגו יתרון גדול יותר למרכז־שמאל, שהצטמצם עם התקדמות הספירה.
• 15 באוקטובר: הפרלמנט דחה את מועמדות אנדרסון לראשות הממשלה ברוב של 248 נגד מול 99 בעד.
• המשך המגעים: ב־19 באוקטובר הוטלה על אליזבת תאנד רינגקוויסט משימת בדיקה לקראת דיווח ב־26 בחודש.

אחרי מה לעקוב

ב־26 באוקטובר תגיש אליזבת תאנד רינגקוויסט ליו״ר הפרלמנט את תוצאות הגישוש. יש לעקוב אחר שינוי בעמדות מפלגת המרכז והשמאל, אחר הצגת מועמד חדש לראשות הממשלה ואחר מועד הצבעה נוספת. המשך הסיקור המתעדכן של המגעים להרכבת הממשלה.