ספירת הקולות בשבדיה כמעט הושלמה, אבל התוצאה הרשמית עדיין לא נקבעה. לפי העדכון האחרון של SVT, האופוזיציה בהובלת הסוציאל-דמוקרטים מחזיקה ב-176 מושבים מול 173 למפלגות גוש הימין. גם אם המספר הסופי יזוז במושב אחד, שאלת הקואליציה כבר ברורה: למגדלנה אנדרסון יש מסלול אפשרי לחזרה לראשות הממשלה, אבל הוא עובר דרך שתי מפלגות שמסרבות לשבת יחד.
עיקרי הדברים
- SVT מציג נכון לעדכון האחרון 176 מושבים לאופוזיציה ו-173 למפלגות Tidö; התוצאה הרשמית צפויה רק בסוף השבוע.
- הסוציאל-דמוקרטים הם המפלגה הגדולה ביותר עם 99 מושבים.
- מפלגת המרכז מסרבת להשתתף בממשלה שבה נמצאת מפלגת השמאל.
- מפלגת השמאל דורשת הפעם השפעה ממשלתית גדולה יותר לאחר שהתחזקה בבחירות.
- בשיטה השבדית ראש ממשלה יכול להיבחר גם בלי רוב בעדו, כל עוד פחות מ-175 חברי פרלמנט מצביעים נגדו.
התוצאה הנוכחית עדיין מוגדרת זמנית. ועדת הבחירות השבדית הודיעה שהתוצאה הסופית לבחירות לריקסדאג צפויה להתפרסם במהלך סוף השבוע שלאחר יום הבחירות. בינתיים, SVT מציג 176 מושבים לארבע מפלגות האופוזיציה מול 173 למפלגות גוש הימין.
זהו המשך ישיר לתמונת המצב שפרסמנו בליל הבחירות, אבל עכשיו המוקד עובר מספירת הקולות להרכבת הממשלה.
176 מושבים – אבל עדיין אין קואליציה
לפי החלוקה הנוכחית, הסוציאל-דמוקרטים מחזיקים ב-99 מושבים, המתונים ב-70, הדמוקרטים השבדים ב-62, מפלגת השמאל ב-30, מפלגת המרכז ב-25, הנוצרים-דמוקרטים ב-22, הירוקים ב-22 והליברלים ב-19.
על הנייר, ארבע מפלגות האופוזיציה – הסוציאל-דמוקרטים, השמאל, הירוקים והמרכז – מגיעות לרוב. בפועל, הן אינן מתכוונות כרגע לשבת כולן יחד. המחלוקת המרכזית היא בין מפלגת המרכז למפלגת השמאל: המרכז מסרב להשתתף בממשלה שבה השמאל מקבל תיקים, בעוד מפלגת השמאל נכנסת למו"מ אחרי התחזקות ודורשת השפעה גדולה יותר.
תרחיש 1: ממשלת סוציאל-דמוקרטים, ירוקים ומרכז
S, MP ו-C מחזיקות יחד 146 מושבים. זו ממשלת מיעוט, אבל בשבדיה זה אינו חריג. מועמד לראשות הממשלה מאושר כל עוד פחות מ-175 חברי פרלמנט מצביעים נגדו.
בתרחיש כזה מפלגת השמאל נשארת מחוץ לקבינט, אך תידרש לפחות להימנע בהצבעה על ראש הממשלה ובהמשך להגיע להבנות בנושאי תקציב וחקיקה. היתרון מבחינת מפלגת המרכז הוא שהיא אינה נדרשת לשבת בממשלה אחת עם השמאל; הקושי הוא שמפלגת השמאל כבר אותתה שהיא אינה רוצה לחזור למודל שבו היא מספקת תמיכה כמעט ללא ייצוג ממשלתי.
תרחיש 2: ממשלת S-MP עם תמיכה מבחוץ
אפשרות מצומצמת עוד יותר היא ממשלה של הסוציאל-דמוקרטים והירוקים בלבד, עם הסכמים נפרדים מול המרכז ומפלגת השמאל. מודל כזה מתאים למסורת השבדית של ממשלות מיעוט, שבהן הממשלה שורדת באמצעות הסכמות משתנות בפרלמנט.
האתגר המרכזי יהיה התקציב. קל יותר להקים ממשלת מיעוט מאשר לנהל אותה לאורך זמן, במיוחד כאשר שתי המפלגות שאמורות לאפשר לה לשרוד חלוקות ביניהן בנושאי מסים, הוצאות ומדיניות כלכלית.
תרחיש 3: הרחבה למרכז עם מפלגה מגוש הימין
מפלגת המרכז הציעה עוד לפני הבחירות מסלול רחב יותר, שבו יישבו יחד הסוציאל-דמוקרטים, המרכז, הירוקים והנוצרים-דמוקרטים. ארבע המפלגות האלה מגיעות לפי הספירה הנוכחית ל-168 מושבים.
גם כאן אין רוב עצמאי, אבל ממשלה כזו עשויה לקום אם מפלגה נוספת תימנע בהצבעה. עד כה אין הסכם שמצביע על כך שהנוצרים-דמוקרטים מוכנים לעבור צד, אך תוצאה כה צמודה מגדילה את הלחץ על המפלגות לבחון שיתופי פעולה חדשים.
תרחיש 4: השמאל נכנס – והמרכז נשאר בחוץ
הסוציאל-דמוקרטים, מפלגת השמאל והירוקים מחזיקות יחד 151 מושבים. כדי שממשלה כזו תקום, מפלגת המרכז תצטרך לפחות לא להצביע נגדה.
זה התרחיש שמתנגש באופן הישיר ביותר עם ההבטחות שניתנו לפני הבחירות. המרכז הבהיר שלא יתמוך בממשלה שבה מפלגת השמאל יושבת בקבינט, בעוד מפלגת השמאל דורשת הפעם להיכנס לממשלה. השאלה מי מהצדדים יסכים לרכך את עמדתו עשויה לקבוע כמה זמן יימשך המו"מ.
ומה יכול לעשות אולף קריסטרסון?
לפי ספירת SVT, למפלגות Tidö – המתונים, הדמוקרטים השבדים, הנוצרים-דמוקרטים והליברלים – יש יחד 173 מושבים. גם אם התוצאה הסופית תזוז במושב אחד, הן עדיין זקוקות לפחות להסכמה או להימנעות מצד מפלגה מחוץ לגוש כדי לאפשר לקריסטרסון להישאר ראש ממשלה.
מפלגת המרכז הודיעה שאינה מתכוונת לתמוך בממשלה שתלויה בדמוקרטים השבדים. לכן גם המסלול של ראש הממשלה היוצא מחייב שינוי בעמדה של לפחות אחת המפלגות.
למה ממשלה יכולה לקום גם בלי 175 תומכים
בשבדיה פועלת שיטת "פרלמנטריזם שלילי". מועמד לראשות הממשלה אינו חייב להשיג רוב בעדו. הוא נדחה רק אם לפחות 175 מתוך 349 חברי הריקסדאג מצביעים נגדו.
לאחר שהפרלמנט החדש מתכנס, יו"ר הריקסדאג מקיים שיחות עם ראשי המפלגות ומציע מועמד. אם ארבע הצעות לראשות הממשלה נדחות, מתקיימות בחירות נוספות. לכן גם מפלגות שלא מצטרפות לקואליציה יכולות להכריע את זהות ראש הממשלה באמצעות הימנעות.
שלוש השאלות שיקבעו את הממשלה
האם המרכז יסכים לממשלה שנשענת מבחוץ על מפלגת השמאל? יש הבדל פוליטי בין ישיבה משותפת בקבינט לבין תמיכה מבחוץ, והפער הזה עשוי לאפשר פשרה.
האם מפלגת השמאל תוותר על הדרישה לתיקים? אחרי תוצאה טובה יותר בבחירות, כוח המיקוח שלה גדל.
האם מפלגה מגוש הימין תסכים לשיתוף פעולה רחב? בלי מהלך כזה, רוב האפשרויות ממשיכות להיות תלויות ביחסים בין המרכז לשמאל.
אחרי מה לעקוב
השלב הראשון הוא פרסום התוצאה הרשמית של ועדת הבחירות. גם שינוי של מושב אחד עשוי להשפיע על טקטיקת המו"מ, אף שהוא לא פותר את המחלוקת בין המרכז לשמאל. לאחר מכן יתחילו השיחות הרשמיות סביב בחירת ראש הממשלה והסכמי התמיכה.
הזווית הישראלית
במדיניות החוץ קיימת בשבדיה הסכמה רחבה יחסית על החברות בנאט"ו ועל המשך התמיכה באוקראינה. ביחס לישראל, הרכב הממשלה וזהות שר החוץ יהיו משמעותיים יותר: מפלגות השמאל והירוקים נוטות להציג עמדות ביקורתיות יותר כלפי ממשלת ישראל מאשר מפלגות הימין, אך המדיניות בפועל תיקבע במסגרת ההסכמות הקואליציוניות.
