הקיץ החם והיבש בשווייץ יצר תנאים נדירים לארכיאולוגים באוונש: הצמחייה מעל קירות, דרכים ורצפות עתיקות התייבשה בצורה שונה מהשדות שסביבה, ובצילומי רחפן הופיעו לפתע תוואים של מבנים שקבורים מתחת לאדמה. בין הממצאים: מרחצאות, בתי מגורים, דרכים ומבנה שעשוי להיות מקדש. החוקרים כבר משתמשים בתצלומים כדי לתקן ולהשלים את מפת אוונטיקום, בירת הטריטוריה ההלווטית בתקופה הרומית.
5 נקודות מרכזיות
- הבצורת והחום בקיץ 2026 חשפו בשדות סביב אוונש סימנים של מבנים ארכיאולוגיים שקבורים מתחת לקרקע.
- צילומי רחפן זיהו תוואים של מרחצאות, בתים, דרכים ומבנה שייתכן שהיה מקדש.
- חלק מהממצאים לא היו מוכרים כלל וחלקם היו מוכרים רק באופן חלקי; כעת הם משמשים לתיקון המפה הארכיאולוגית של העיר.
- התופעה נגרמת מ"סימני יובש": צמחים מעל קירות ורצפות קבורים מקבלים פחות מים ומתייבשים מהר יותר.
- אוונטיקום לא "התגלתה" עכשיו: האתר נחקר במשך מאות שנים, והמחקר העדכני אף מראה שעוד לפני העיר הרומית התקיימה במקום התיישבות גאלית גדולה.
מה בדיוק התגלה בשדות של אוונש
במהלך הקיץ החם ביותר שתועד בשווייץ, לפי Reuters, החלו להופיע בשדות סביב אוונש קווים וצורות גיאומטריות שלא נראו בדרך כלל מן הקרקע. חובב היסטוריה הבחין בתופעה והפנה אליה את תשומת לבם של הארכיאולוגים בקנטון וו. בעקבות זאת החלה סדרה של צילומי רחפן באזור.
Reuters דיווחה כי הצוות צילם את השדות באופן תכוף בין יוני לאוגוסט. האתר הרשמי של אוונטיקום מציין שמסע הסריקה האווירית התרכז במיוחד ביולי ובאוגוסט.
בתצלומים הופיעו תוואים של מרחצאות רומיים, בתי מגורים ורחובות, ולפי Reuters גם מבנה שייתכן ששימש כמקדש. חלק מהמבנים לא היו ידועים קודם, ואחרים היו מוכרים רק בצורה חלקית או שגויה. צוות של חמישה ארכיאולוגים הוסיף את הממצאים החדשים למפה הקיימת, ובכמה מקומות אף תיקן סימונים קודמים.
הארכיאולוג ז'ורדן אנסטסוב אמר ל־Reuters כי מדובר בממצאים העשירים ביותר באתר זה עשרות שנים. לפי הדיווח, הארכיאולוגים מתכננים להציג את התוצאות לעמיתיהם ובהמשך ייתכן שיבצעו חפירות ממוקדות בכמה מן האתרים.
איך בצורת יכולה לחשוף מבנה שקבור מתחת לאדמה
ההסבר נמצא לא באבנים עצמן אלא בצמחייה שמעליהן.
כאשר מתחת לשדה נמצא קיר, כביש או משטח בטון עתיק, יש מעליו פחות אדמה זמינה לשורשי הצמחים ופחות יכולת לאגור מים. בתקופה רגילה ההבדל יכול להיות קטן מכדי לראות אותו. בזמן בצורת וחום ממושך, הצמחייה שמעל המבנה הקבור מתייבשת מהר יותר מהצמחייה שמסביב.
כך נוצרים סימני יובש — parch marks. ממבט אווירי הם יכולים ליצור קווים ישרים, מלבנים או צורות שחוזרות בדיוק על התוכנית של מבנה שנמצא מתחת לפני הקרקע.
האתר הארכיאולוגי של אוונטיקום מסביר כי בקיץ 2026 ההבדלים בצמיחת הצמחייה נעשו בולטים במיוחד מעל דרכים, קירות ורצפות עתיקות. הסריקות הראו, בין היתר, רשת דרכים ותוכניות של מבנים סביב מתחם המרחצאות המכונה Perruet.
הגילוי זמני: חלק מהסימנים כבר נעלמו
זהו גם מה שהופך את העבודה למהירה כל כך. "סימני היובש" אינם נשארים בשדה לאורך זמן. עם הקציר, ירידת הטמפרטורות או חזרת הגשם, הצמחייה משתנה והדפוסים יכולים להיעלם.
לפי Reuters, חלק מהסימנים שתועדו במהלך יוני–אוגוסט כבר נעלמו לאחר שהשדות נקצרו והטמפרטורות ירדו. עם זאת, בספטמבר עדיין ניתן היה לראות בחלקת אספסת את היקפה של בריכה שלא הייתה מוכרת קודם כחלק ממתחם המרחצאות.
היתרון בצילום רחפן הוא שהמידע נשמר גם לאחר שהסימנים נעלמים מן השטח. אפשר לשלב את התמונות במערכות מידע גיאוגרפיות, להשוות אותן לחפירות קודמות ולמפות בדיוק רב היכן כדאי לבצע בדיקות נוספות.
אוונטיקום הייתה עיר חשובה הרבה לפני הגילוי הנוכחי
אוונטיקום נמצאת מתחת וסביב העיר המודרנית אוונש במערב שווייץ. בתקופה הרומית היא הייתה המרכז של הטריטוריה ההלווטית, אזור שחפף בקירוב לרמה השווייצרית של ימינו.
אבל גם כאן המחקר השתנה בשנים האחרונות. במשך זמן רב מקובל היה לחשוב שאוונטיקום נוסדה כעיר רומית סביב תחילת הספירה. חפירות שנערכו מאז 2014 הראו תמונה מורכבת יותר: כבר מן המאה השנייה לפנה"ס התקיימה סביב גבעת אוונש התיישבות גאלית עירונית משמעותית, עם אזורי מגורים, מלאכה, פולחן וקבורה.
כמה שנים לפני תחילת הספירה החלה להיבנות במישור עיר רומית חדשה, עם רשת רחובות מסודרת, פורום, מרחצאות ורובע דתי. בשנת 71 לספירה קיבלה אוונטיקום מעמד של קולוניה, ובשיא פריחתה חיו בה לפי הערכת האתר הארכיאולוגי כ־20 אלף בני אדם.
בין המבנים הציבוריים הגדולים שנבנו בה היו תיאטרון, אמפיתיאטרון, מקדשים ומרחצאות. חלקם עדיין נראים כיום, אבל אזורים נרחבים של העיר העתיקה נשארו מתחת לשדות, כבישים ובנייה מודרנית.
למה לא פשוט לחפור את כל מה שרואים?
חפירה ארכיאולוגית היא תהליך איטי, יקר ובעיקר בלתי הפיך. ברגע שמסירים שכבות אדמה ומשנים את ההקשר שבו נמצאים הממצאים, אי אפשר להחזיר את האתר למצבו הקודם.
לכן ארכיאולוגים משתמשים יותר ויותר בשיטות לא פולשניות: צילום אווירי ורחפנים, מכ"ם חודר קרקע, סריקות גיאופיזיות, פוטוגרמטריה ומערכות GIS. הן מאפשרות לבנות תמונה של האתר לפני שמחליטים אם ואיפה לחפור.
באוונטיקום נעשה שימוש בכלים האלה במשך שנים. המפה הארכיאולוגית של האתר משולבת במערכת GIS מאז 2008, ומכילה חפירות ישנות וחדשות, מפות היסטוריות, נתונים גיאולוגיים, תצלומי אוויר ותוצאות של סקרים גיאופיזיים.
הבצורת עוזרת לארכיאולוגים — אבל היא אינה בשורה טובה
החום והיובש סיפקו במקרה הזה חלון הצצה יוצא דופן לעבר, אבל החוקרים אינם מציגים אותם כתופעה חיובית. בצורת ממושכת יכולה לפגוע בקרקע ובאתרים ארכיאולוגיים, ובוודאי בחקלאות ובמערכות אקולוגיות.
פייר בלאן, מנהל החפירות באתר, אמר ל־Reuters כי הארכיאולוגים אינם מייחלים לבצורות — אך כאשר התנאים האלה כבר נוצרים, הם מנסים לנצל את חלון הזמן הקצר כדי לתעד כמה שיותר מידע.
מה יקרה עכשיו
השלב הבא יהיה עיבוד של צילומי הרחפן ושילובם במפה הארכיאולוגית של אוונטיקום. החוקרים ינסו להבין אילו מן הקווים מייצגים מבנים שלמים, כיצד הם מתחברים לרשת הרחובות הידועה, ומה היה תפקידם.
אחת השאלות המסקרנות נוגעת למבנה שזוהה בתצלומים ושייתכן שהיה מקדש. בשלב הזה זו עדיין השערה, ורק בדיקות נוספות — סריקות, חפירות ממוקדות או שילוב של שתיהן — יוכלו לאשר אותה.
הזווית הישראלית
גם בישראל משתמשים ארכיאולוגים בצילומי רחפן, פוטוגרמטריה, סריקות גיאופיזיות ותצלומי אוויר כדי לזהות מבנים ותוואי יישובים לפני חפירה. באקלים יבש, הבדלים בצמחייה ובקרקע יכולים לעיתים להבליט שרידים שאינם נראים בגובה העיניים.
המקרה של אוונטיקום מדגים כיצד שילוב של תנאי שטח חריגים וטכנולוגיה פשוטה יחסית — רחפן עם מצלמה — יכול להוסיף מידע משמעותי לאתר שנחקר כבר מאות שנים.
אחרי מה לעקוב
הארכיאולוגים צפויים להציג את הממצאים החדשים בפני עמיתים ולבחון חפירות ממוקדות. יהיה מעניין במיוחד לראות אם המבנה שסומן כמקדש אכן יזוהה ככזה, ומה יגלו הבריכה והמבנים החדשים על התכנון העירוני של אוונטיקום.
מקורות
- Reuters — הגילויים בעקבות הבצורת
- אתר אוונטיקום — הסריקה האווירית בקיץ 2026
- אתר אוונטיקום — ההיסטוריה של האתר
- אתר אוונטיקום — חפירות ומפה ארכיאולוגית
