מנהיגים שמייצגים חלק עצום מאוכלוסיית העולם מתכנסים בסוף השבוע בניו דלהי. נרנדרה מודי מארח את שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, מסעוד פזשכיאן ומנהיגים נוספים לפסגה ה-18 של BRICS. על השולחן יהיו מלחמות, סחר, אנרגיה וטכנולוגיה, אבל מאחורי כל אלה נמצאת שאלה רחבה יותר: כמה כוח צריכות ארצות הברית ואירופה להמשיך להחזיק במערכת הכלכלית והפוליטית שנבנתה אחרי מלחמת העולם השנייה.

זו אינה שאלה חדשה. מה שהשתנה הוא מי שואל אותה וכמה כוח כלכלי עומד מאחוריו.

מרעיון של כלכלן לגוש של עשר מדינות

השם BRIC בכלל לא הומצא בידי אחת המדינות החברות. ב-2001 השתמש הכלכלן ג'ים אוניל מגולדמן זאקס בראשי התיבות של ברזיל, רוסיה, הודו וסין כדי לתאר ארבע כלכלות גדולות שלדעתו צפויות לתפוס מקום מרכזי יותר בכלכלה העולמית.

המדינות עצמן אימצו את הרעיון. ב-2009 התקיימה פסגת המנהיגים הראשונה, וב-2011 הצטרפה דרום אפריקה והשם הפך ל-BRICS. במשך יותר מעשור נשאר ההרכב כמעט ללא שינוי, עד שהגוש החל להתרחב במהירות. מצרים, אתיופיה, איראן ואיחוד האמירויות הצטרפו ב-2024, ואינדונזיה הצטרפה ב-2025. סעודיה הוזמנה להצטרף, אך עדיין לא השלימה חברות רשמית.

ההתרחבות הפכה את BRICS ממועדון של חמש כלכלות גדולות למסגרת שמקיפה מדינות מאסיה, אפריקה, דרום אמריקה והמזרח התיכון. יותר מ-40% מתושבי העולם חיים כיום במדינות החברות, והן מייצגות קרוב לרבע מהתוצר העולמי בחישוב רגיל.

אבל BRICS אינו האיחוד האירופי. אין לו פרלמנט, ממשלה, שוק משותף, צבא או מדיניות חוץ אחת. גם לא כל החברות מבקשות ליצור גוש אנטי-מערבי.

הדרישה המשותפת מצומצמת יותר: הכלכלה העולמית השתנתה, אבל חלוקת הכוח בחלק מהמוסדות שמנהלים אותה השתנתה הרבה פחות.

שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של BRICS חזרו על הנקודה הזאת ערב הפסגה. הם קראו לשינוי במבנה הבנק העולמי, קרן המטבע וגופים פיננסיים בינלאומיים נוספים, כך שייתנו משקל גדול יותר לכלכלות המתפתחות. הם גם מתחו ביקורת על שימוש חד-צדדי במכסים ובמגבלות פיננסיות.

BRICS כבר הצליח להקים מוסד פיננסי משלו. New Development Bank, שהחל לפעול ב-2015, מממן תשתיות, תחבורה, אנרגיה, מים ופרויקטים סביבתיים. לפי נתוני הבנק, עד 30 ביוני 2026 אושרו 141 פרויקטים בהיקף מצטבר של כ-44 מיליארד דולר. זה עדיין קטן מהבנק העולמי, אבל מדובר כבר בגוף פיננסי פעיל ולא רק בהצהרה פוליטית.

לא מטבע חדש, אלא פחות תלות בדולר

אחד הנושאים שמזוהים יותר מכל עם BRICS הוא הניסיון לצמצם את התלות בדולר. במשך שנים עלו הצעות למטבע משותף של הגוש, ולעיתים הן הוצגו כאילו תחליף לדולר כבר נמצא מעבר לפינה.

בפועל, התוכניות המתקדמות כיום צנועות ומעשיות יותר.

הודו מקדמת חיבור בין מערכות תשלומים של מדינות שונות, לרבות אפשרות לחבר בעתיד מטבעות דיגיטליים שיונפקו בידי בנקים מרכזיים. המטרה היא לאפשר לעסק הודי לשלם לספק במדינה אחרת במהירות ובעלות נמוכה יותר, בלי שכל עסקה תצטרך לעבור דרך המערכת הדולרית. שרי האוצר של BRICS קראו השבוע לקדם תשלומים חוצי גבולות מהירים וזולים יותר ולשפר את החיבור בין מערכות התשלום של המדינות.

להודו כבר יש ניסיון בתחום הזה. מערכת UPI שלה היא מערכת התשלומים המהירה הגדולה בעולם לפי מספר עסקאות. באוגוסט 2026 עברו בה 24.51 מיליארד עסקאות, ומודי מבקש להרחיב את החיבור שלה למערכות תשלום במדינות נוספות.

אם מערכות כאלה יתחברו זו לזו, יותר עסקאות יוכלו להתבצע ישירות במטבעות המקומיים. זה לא מבטל את הדולר, אבל עשוי להפחית את הצורך להשתמש בו בחלק מהמסחר בין המדינות.

הנתונים מראים עד כמה הדרך להחלפת הדולר עדיין ארוכה. לפי קרן המטבע הבינלאומית, ברבעון הראשון של 2026 הדולר היווה 57.13% מיתרות המט"ח הרשמיות בעולם.

מעמדו של הדולר נחלש בהדרגה לאורך עשרות שנים, אבל הוא עדיין המטבע המרכזי שבו בנקים מרכזיים מחזיקים עתודות ובו מתבצע חלק גדול מהמסחר והפעילות הפיננסית בעולם. לכן השינוי ש-BRICS יכול לקדם בטווח הקרוב אינו מעבר למטבע עולמי חדש, אלא יצירת אפשרויות נוספות למדינות שרוצות לסחור, ללוות ולהעביר כסף בלי להיות תלויות לחלוטין במערכת האמריקאית.

ככל שהגוש גדל, קשה יותר להסכים

ההתרחבות של BRICS הגדילה את כוחו, אבל גם הכניסה לתוכו יותר מחלוקות.

הודו וסין הן שתי מעצמות אסייתיות וגם יריבות ותיקות. ב-2020 נהרגו חיילים משני הצדדים בעימות בגבול בהימלאיה, ובעקבותיו הגבילה הודו השקעות ואפליקציות סיניות. היחסים השתפרו מאז הסכם להפחתת המתיחות ב-2024, אך שתי המדינות עדיין מחזיקות כוחות לאורך הגבול וחולקות על שטחים נרחבים. פגישתם של מודי ושי סביב הפסגה מתקיימת על רקע הניסיון לייצב את היחסים האלה.

רוסיה רואה ב-BRICS דרך לבנות מערכת כלכלית שפחות חשופה לסנקציות וללחץ מערבי. פוטין אמר לקראת הפסגה כי הוא רוצה שהגוש יעמיק שיתוף פעולה בתחומי תשלומים, השקעות, טכנולוגיה ותשתיות. הודו, לעומת זאת, ממשיכה לטפח במקביל יחסים אסטרטגיים עם ארצות הברית ואינה מעוניינת להפוך את BRICS לברית אנטי-אמריקאית.

גם המזרח התיכון הגיע לתוך החדר. איראן ואיחוד האמירויות חברות שתיהן בגוש, אף שהיחסים ביניהן הידרדרו בצל המלחמה האזורית. הודו עצמה מנסה לשמור על קשרים עם איראן, מדינות המפרץ, ישראל וארצות הברית בו זמנית. בפגישה עם נשיא איראן ערב הפסגה הדגיש מודי את חופש השיט, את הצורך להגן על מסחר ימי ואת ביטחונם של צוותי אוניות.

לכן קשה לדבר על "עמדת BRICS" כמעט בכל סוגיה בינלאומית גדולה. החברות מסכימות שהן רוצות יותר השפעה, אבל לא תמיד מסכימות מה לעשות איתה.

המבחן של ניו דלהי

פסגת 2026 מתקיימת כשהמערכת הכלכלית העולמית נמצאת תחת לחץ מכמה כיוונים בו זמנית: מלחמות, מחירי אנרגיה גבוהים, מכסים, סנקציות ומאבק גובר סביב טכנולוגיה ושרשראות אספקה. זה מעניק ל-BRICS יותר חשיבות מאשר בשנים שבהן נראה היה שהגלובליזציה מתקדמת במסלול אחד וברור.

הגוש אינו עומד להחליף את ארצות הברית, את הדולר או את המוסדות המערביים בעקבות פסגה אחת. גם אין כרגע סימן למטבע BRICS משותף שיכול לעשות זאת.

ההשפעה עשויה להגיע בדרך פחות דרמטית: עוד הלוואות מבנק שאינו הבנק העולמי, עוד מסחר במטבעות מקומיים, חיבור בין מערכות תשלום, ועוד מדינות שמנהלות את יחסיהן הכלכליים דרך כמה מרכזי כוח במקום דרך מרכז אחד.

התוצאה של הפסגה בניו דלהי לא תימדד רק בנוסח ההודעה הסופית. השאלה תהיה אם עשר מדינות שונות מאוד זו מזו יצליחו להפוך את הגודל הכלכלי והדמוגרפי שלהן לפרויקטים משותפים שפועלים גם אחרי שהמנהיגים חוזרים הביתה.

BRICS כבר אינו קבוצת מדינות שאפשר להתייחס אליה כקוריוז דיפלומטי. הוא גם עדיין רחוק מלהיות גוש מאוחד שמסוגל לפעול כמו ארצות הברית או האיחוד האירופי. הפסגה בניו דלהי מתקיימת בדיוק בתוך הפער הזה.

מקורות

• Reuters – התפתחות BRICS והאתגרים של הגוש
• Reuters – דרישת BRICS לרפורמה במוסדות הפיננסיים הבינלאומיים
• קרן המטבע הבינלאומית (IMF) – נתוני יתרות המט"ח בעולם
• New Development Bank – נתוני פעילות ופרויקטים