עודכן ב-14.9.2026: פסגת BRICS בניו דלהי הסתיימה עם הצהרה משותפת, יוזמות חדשות בתחומי בינה מלאכותית וסחר, והסכמה להמשיך לקדם שימוש במטבעות מקומיים ותשלומים חוצי גבולות. במקביל, לא הוכרזה מערכת תשלומים חדשה, לא הושק מטבע משותף ולא אומץ חיבור מחייב בין המטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים. התוצאה היא הרחבה של שיתוף הפעולה – אבל לא קפיצה למערכת פיננסית חלופית לדולר.
5 נקודות מרכזיות
- מנהיגי BRICS אימצו את הצהרת ניו דלהי וקראו לרפורמה במוסדות כמו קרן המטבע, הבנק העולמי וה-WTO.
- הגוש ממשיך לקדם תשלומים חוצי גבולות ושימוש במטבעות מקומיים, אבל לא השיק בפסגה מערכת תשלומים משותפת חדשה או מטבע BRICS.
- שי ג'ינפינג הציע להקים אזור קוד פתוח של BRICS לבינה מלאכותית, שותפות בין אזורים כלכליים מיוחדים ופורום סחר בשירותים ב-2027.
- הצהרה משותפת אושרה גם על ידי איראן ואיחוד האמירויות, למרות המחלוקות ביניהן, וקראה לריסון ולהגנה על מסחר, אנרגיה ונתיבי שיט.
- BRICS כולל עשר חברות מלאות ועוד עשר מדינות שותפות, אך הפערים בין הודו, סין, רוסיה, ברזיל ומדינות המזרח התיכון ממשיכים להגביל את היכולת לפעול כגוש אחיד.
פסגת BRICS ה-18, שנערכה בניו דלהי ב-12-13 בספטמבר, סיפקה תשובה חלקית לשאלה שמלווה את הגוש כבר כמה שנים: האם ההתרחבות שלו מתורגמת גם למנגנונים מעשיים.
התשובה היא כן – אבל בהדרגה. המנהיגים הצליחו להגיע להצהרה משותפת, קידמו מסגרות חדשות בתחומי טכנולוגיה, השקעות וסחר וחזרו על הדרישה להגדיל את השפעתן של כלכלות מתפתחות במוסדות הבינלאומיים. בנושאים הרגישים יותר, ובעיקר תשלומים חלופיים לדולר, ההחלטות נשארו זהירות יותר.
מה בעצם הוחלט בניו דלהי
הצהרת ניו דלהי מאשרת מחדש את שלושת תחומי הפעולה המרכזיים של BRICS – מדיניות וביטחון, כלכלה ופיננסים, וקשרים בין החברות – וקוראת למערכת בינלאומית ייצוגית יותר עבור כלכלות מתפתחות.
במישור הכלכלי, המדינות חזרו על הדרישה לרפורמה בקרן המטבע הבינלאומית, בבנק העולמי ובמוסדות גלובליים נוספים. מבחינת BRICS, הטענה היא שחלקן של הכלכלות המתפתחות בתוצר ובצמיחה העולמית גדל מהר יותר מהשפעתן במוסדות שמקבלים החלטות על אשראי, מימון וכללי סחר.
הפסגה גם נתנה תמיכה להמשך העבודה על אסטרטגיית השותפות הכלכלית של BRICS עד 2030, ליוזמות מימון חדשות ולשיתוף פעולה בתחום השקעות ותשתיות.
הדולר לא הוחלף – וגם מערכת תשלומים חדשה לא הושקה
לפני הפסגה הושם דגש רב על האפשרות שהודו תקדם חיבור עמוק יותר בין מערכות התשלום של חברות BRICS, כולל דיונים על מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים.
בפועל, ההצהרה הסופית נזהרת יותר. היא מכירה בעבודה של צוות התשלומים של BRICS ובמחקר על חיבור בין מערכות תשלום ומסרים פיננסיים, ותומכת בהמשך המסחר וההשקעות במטבעות מקומיים. היא גם קוראת להמשיך לחפש פתרונות שיהפכו תשלומים בין החברות למהירים, זולים, נגישים ובטוחים יותר.
אבל לא הוכרז מנגנון תשלומים משותף חדש, לא נקבעה ארכיטקטורה מחייבת לחיבור מטבעות דיגיטליים ולא חזר הרעיון של מטבע BRICS משותף. כך שהכיוון הוא צמצום נקודתי של התלות בדולר בחלק מהעסקאות – לא החלפה שלו.
ההבחנה הזאת חשובה גם משום שמעמדו של הדולר עדיין חזק מאוד במערכת הפיננסית העולמית, בעתודות מטבע, בשוקי הון ובמסחר בינלאומי. BRICS יכול להרחיב אלטרנטיבות, אבל הפסגה בניו דלהי לא יצרה מערכת חדשה שמחליפה את התשתית הדולרית.
סין רוצה להפוך את "Greater BRICS" למערכת מעשית יותר
נשיא סין שי ג'ינפינג השתמש בפסגה כדי לקדם את מה שבבייג'ינג מכנים לעיתים "Greater BRICS" – לא רק עשר החברות המלאות, אלא גם רשת רחבה יותר של מדינות שותפות מהדרום הגלובלי.
שי הציע שלושה צעדים בולטים: הקמת אזור קוד פתוח של BRICS בתחום הבינה המלאכותית, שותפות בין אזורים כלכליים מיוחדים, ופורום סחר בשירותים שסין מתכננת לארח ב-2027. לדבריו, שיתוף הפעולה צריך לכלול גם שרשראות אספקה יציבות יותר ושוק משולב יותר בין המדינות.
היוזמה בתחום ה-AI מיועדת, לפי ההצעה הסינית, לשיתוף פעולה במודלים גדולים, אימון מערכות ובניית אקוסיסטם פתוח יותר. בשלב הזה מדובר במסגרת לשיתוף פעולה ולא בשוק דיגיטלי משותף עם רגולציה אחידה.
עשר חברות מלאות – ועוד עשר שותפות
BRICS התחיל בברזיל, רוסיה, הודו וסין. דרום אפריקה הצטרפה ב-2011. ב-2024 הצטרפו מצרים, אתיופיה, איראן ואיחוד האמירויות, וב-2025 הצטרפה אינדונזיה.
כיום יש בגוש עשר חברות מלאות. לצדן פועלות עוד עשר מדינות במעמד שותף, מה שמרחיב את הרשת הפוליטית והכלכלית של BRICS באסיה, אפריקה, אמריקה הלטינית והמזרח התיכון. סעודיה הוזמנה להצטרף כחברה מלאה אך עדיין לא השלימה הצטרפות רשמית.
לפי רויטרס, המדינות החברות מייצגות יחד יותר מ-40% מאוכלוסיית העולם וכמעט רבע מהתוצר העולמי בחישוב נומינלי.
הישג דיפלומטי אחד: איראן ואיחוד האמירויות חתמו על אותו נוסח
אחד המבחנים של הפסגה היה השאלה אם איראן ואיחוד האמירויות יוכלו להסכים על נוסח משותף בזמן שהמתיחות האזורית נמשכת.
שתיהן תמכו בהצהרה שקראה לריסון, להגנה על אזרחים, לכיבוד ריבונותן ושלמותן הטריטוריאלית של מדינות ולהגנה על מסחר עולמי, שרשראות אספקה, זרימות אנרגיה וביטחון ימי. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן גם נפגש בשולי הפסגה עם יורש העצר של אבו דאבי, שייח' חאלד בן מוחמד בן זאיד.
הנוסח אינו פותר את המחלוקות בין המדינות, אבל הוא הראה שהמסגרת של BRICS מסוגלת עדיין לייצר קונצנזוס גם כשחברותיה אינן מחזיקות באותה מדיניות חוץ.
הבנק של BRICS נשאר הכלי הפיננסי המוחשי ביותר
ה-New Development Bank, שהוקם ב-2015, נשאר המוסד הפיננסי המרכזי שהגוש הצליח לבנות עד היום. לפי נתונים שצוטטו ברויטרס, הבנק אישר עד כה 139 פרויקטים בהיקף של כמעט 43 מיליארד דולר.
הבנק מממן תשתיות ופיתוח בשווקים מתעוררים, והצהרת ניו דלהי ממשיכה לעודד הרחבה של מימון במטבעות מקומיים וגיוון של מקורות המימון. מבחינת BRICS, זה מאפשר להגדיל בהדרגה את מספר העסקאות שאינן חייבות לעבור דרך בנקים ומטבעות מערביים.
למה BRICS עדיין אינו "גוש" במובן האירופי
ההתרחבות מגדילה את המשקל של BRICS, אבל גם מקשה על קבלת החלטות. רוסיה וסין נוטות להציג את המסגרת כמשקל נגד למערב. הודו וברזיל מדגישות יותר רפורמה כלכלית, גיוון שותפויות ושיתוף פעולה עם הדרום הגלובלי.
אין ל-BRICS פרלמנט, שוק משותף, איחוד מכסים, מדיניות חוץ אחת או מטבע משותף. ההחלטות מתקבלות בקונצנזוס, ולכן ככל שמצטרפות עוד מדינות – כך גדל גם מספר האינטרסים שיש ליישב.
הפסגה בניו דלהי הראתה ששיתוף הפעולה יכול להתקדם בתחומים שבהם יש מכנה משותף: תשתיות, טכנולוגיה, מימון, סחר ודרישה ליותר ייצוג במוסדות בינלאומיים. בנושאים שמחייבים ויתור על שליטה לאומית, כמו מטבע או מערכת תשלומים אחידה, ההתקדמות איטית בהרבה.
אז האם BRICS באמת משנה את הכלכלה העולמית?
לא בפסגה אחת ולא באמצעות מטבע חדש. ההשפעה מתפתחת דרך הצטברות של מנגנונים קטנים יותר: יותר מימון מחוץ למוסדות המערביים, יותר שימוש במטבעות מקומיים, תשתיות תשלום חדשות, שיתוף פעולה טכנולוגי ורשת גדולה יותר של מדינות שמבקשות לפזר סיכונים בין כמה מרכזי כוח.
פסגת ניו דלהי לא יצרה אלטרנטיבה מלאה למערכת בהובלת ארצות הברית והדולר. היא כן חיזקה את הניסיון של BRICS לבנות שכבה נוספת של מוסדות, קשרי מסחר וכלים פיננסיים שפועלים לצדה.
אחרי מה לעקוב עכשיו
- יישום יוזמת ה-AI הסינית – האם אזור הקוד הפתוח יהפוך לפרויקטים משותפים או יישאר מסגרת הצהרתית.
- תשלומים חוצי גבולות – האם צוות התשלומים יציע במהלך 2027 מנגנון שאפשר באמת להפעיל בין כמה חברות.
- מימון במטבעות מקומיים – האם ה-New Development Bank יגדיל בפועל הלוואות שאינן בדולר.
- התרחבות נוספת – האם סעודיה תקבל החלטה סופית והאם מדינות שותפות נוספות יעברו למסלול חברות מלאה.
- סין כנשיאת BRICS ב-2027 – בייג'ינג כבר סימנה ש-AI, סחר ושילוב כלכלי יהיו בין הנושאים המרכזיים בתקופת הנשיאות שלה.
מקורות
- הצהרת ניו דלהי של BRICS – לשכת ראש ממשלת הודו
- Reuters – יוזמת Greater BRICS והצעדים שהציג שי ג'ינפינג
- Reuters – ההצהרה המשותפת וההסכמה בין איראן לאיחוד האמירויות
- Reuters – מבנה BRICS, החברות והאתגרים
- Reuters – רפורמות פיננסיות ותשלומים חוצי גבולות
