בזמן שמיליוני אמריקאים כבר מקבלים פתקי הצבעה בדואר לקראת בחירות האמצע, מתנהל בקליפורניה מאבק חריג: ממשל טראמפ דורש לעצור זמנית את ספירת הקולות של יותר מ־20 אלף נרשמים, בטענה שעשויים להיות ביניהם אנשים שאינם אזרחי ארצות הברית. ביום חמישי, 22 באוקטובר, פנה משרד המשפטים לבית המשפט הפדרלי לערעורים של המחוז התשיעי, עוד לפני שהשופט בערכאה הנמוכה הספיק להכריע בבקשתו.

תמונת אילוסטרציה: Element5 Digital / Unsplash. לא צילום מפתקי ההצבעה שבמחלוקת בקליפורניה.

לפי דיווח רויטרס מ־23 באוקטובר, המהלך נועד לזרז הכרעה בבקשה לצו חירום לפני ההצבעה ב־3 בנובמבר. משרד המשפטים טען כי העיכוב במתן החלטה מצד השופט דייוויד קרטר כמוהו כדחיית הבקשה. קרטר עצמו קבע דיון לשבוע הבא. נכון למועד הדיווח, לא פורסמה הכרעה שמונעת את ספירת הפתקים שבמחלוקת.

חמישה דברים שחשוב לדעת

• הממשל מבקש לעכב ספירת פתקי ההצבעה של יותר מ־20 אלף נרשמים, בטענה לחשש לגבי אזרחותם.
• משרד המשפטים פנה לבית משפט לערעורים עוד לפני הכרעת השופט בערכאה הנמוכה.
• קליפורניה דוחה את הבקשה ומזהירה מפגיעה בזכות ההצבעה של אזרחים חוקיים.
• לא הוכח כי 20 אלף אנשים הצביעו בניגוד לחוק; מדובר ברשימת נרשמים שהממשלה מטילה ספק במעמדם.
• המאבק מתנהל לקראת בחירות האמצע בארצות הברית ב־3 בנובמבר.

מאיפה הגיע המספר 20 אלף?

ב־15 באוקטובר הגיש משרד המשפטים תביעה נגד מדינת קליפורניה, לאחר שגורמים פדרליים בדקו רשימות רישום לבחירות והסיקו כי יותר מ־20 אלף רשומים הם, לטענתם, ככל הנראה אינם אזרחים. בקליפורניה נשלח פתק בדואר לכל אדם הרשום כדין להצבעה, ולכן טוען הממשל שחלק מהאנשים ברשימה קיבלו מעטפות הצבעה אף שאינם זכאים להשתתף בבחירות פדרליות.

זו הבחנה חשובה: המספר מתייחס לנרשמים שהממשל חושד במעמד אזרחותם, ולא ל־20 אלף קולות שהוכח כי הוטלו שלא כדין. עצם קבלת מעטפת הצבעה אינה מוכיחה שהאדם הצביע, והטענות על מעמד האזרחות טרם הוכרעו משפטית. בהודעת משרד המשפטים הוצגה הרשימה כבסיס לחקירה ולתביעה; היא אינה מחליפה הליך בירור אישי של זכאות להצבעה.

קליפורניה: חשש לפגיעה במצביעים חוקיים

משרד מזכיר המדינה של קליפורניה דחה את הדרישה הפדרלית. בהודעה שפורסמה ב־20 באוקטובר טענה המדינה כי הממשל לא הציג ראיות קונקרטיות מספיקות, וכי בידוד פתקי ההצבעה של אלפי אנשים עלול לשלול את קולם של אזרחים בעלי זכות הצבעה. המדינה רואה בתביעה ניסיון להתערב בניהול הבחירות באמצע ההליך עצמו, שבו כבר החלה הצבעה מוקדמת בדואר.

הוויכוח אינו נסוב רק על זהות מצביעים. בארצות הברית האחריות היומיומית לניהול בחירות נמצאת בידי המדינות, בעוד שהממשלה הפדרלית אוכפת חוקים המגינים על טוהר הבחירות וזכויות ההצבעה. השאלה המתעוררת כאן היא באילו תנאים ניתן לחייב מדינה לעצור מראש ספירת קולות של אנשים שקיימת מחלוקת לגבי זכאותם.

המרוץ נגד השעון

הצבעת האמצע ב־3 בנובמבר תקבע את הרכב בית הנבחרים וחלק מהמושבים בסנאט. פחות משבועיים לפני היום הקובע, גם החלטה זמנית של בית משפט עשויה להשפיע על אופן הטיפול בקולות, על האמון בהליך ועל העימות הציבורי בין הממשל למדינה הגדולה ביותר בארצות הברית.

בשלב הזה מדובר בבקשה משפטית, לא בפסיקה סופית או בממצא מוכח על זיוף בהיקף המדובר. תשומת הלב בימים הקרובים תהיה נתונה לשתי ערכאות: בית המשפט המחוזי שהדיון בו נקבע לשבוע הבא, ובית המשפט לערעורים שאליו פנה משרד המשפטים במקביל. לעדכונים נוספים: תגובת קליפורניה והדיווח המשפטי ברויטרס.

הזווית הישראלית

המאבק בקליפורניה חשוב גם לקוראים בישראל: מערכת הבחירות בארצות הברית מושפעת לא רק מסקרים ומקמפיינים, אלא גם מהחלטות משפטיות בנוגע לכללי ספירת הקולות.

אחרי מה לעקוב

הדיון בבקשת הצו הזמני, החלטת בית המשפט לערעורים והצגת ראיות ממוקדות לגבי זכאותם של המצביעים שבמחלוקת.