שלושה ימים לפני בחירות האמצע בארצות הברית, קליפורניה עומדת להכריע בשאלה כלכלית שנוגעת לכמה מאות מתושביה העשירים ביותר: האם להטיל מס חד־פעמי של 5% על הונם של מיליארדרים. ההצעה, שתופיע בפתקי ההצבעה ב־3 בנובמבר 2026 תחת השם Proposition 40, נועדה להזרים מיליארדי דולרים למערכת הבריאות במדינה. אבל היא מעוררת התנגדות מצד אנשי עסקים, ארגונים מקצועיים ואפילו מושל קליפורניה הדמוקרטי גאווין ניוסום. לפי שני סקרים שפורסמו בשבוע האחרון, שיעור התומכים ירד אל מתחת למחצית מהמצביעים הצפויים.

התמונה הראשית: אילוסטרציית בינה מלאכותית של קלפי, דולרים וקליפורניה. אינה צילום מהצבעה או מאירוע אמיתי.

העניין אינו מסתכם בהצבעת בעד או נגד המס: באותו יום יתבקשו הבוחרים להכריע גם בשתי הצעות נוספות, 41 ו־42, שיכולות לסכל את יישומו גם אם הצעה 40 תאושר. כך הפך הוויכוח על מיסוי ההון לעימות מרכזי בבחירות בקליפורניה, לצד המרוץ למושל, הבחירות לקונגרס והצבעות נוספות במדינה.

חמישה דברים שצריך לדעת

• מתי מצביעים? ביום שלישי, 3 בנובמבר 2026, במסגרת בחירות האמצע בארה״ב.
• מה מציעה הצעה 40? מס עושר חד־פעמי בשיעור של 5% על בעלי הון של מיליארד דולר ומעלה שהיו תושבי קליפורניה ב־1 בינואר 2026, בכפוף לחריגים בחישוב הנכסים.
• לאן ילך הכסף? 90% מההכנסות מיועדים לשירותי בריאות ציבוריים; היתרה לתוכניות בתחום המזון, החינוך ועלויות ניהול המס.
• מה אומרים הסקרים? סקר ברקלי שפורסם ב־29 באוקטובר מצא 42% בעד ו־50% נגד. סקר PPIC שפורסם יומיים לפניו מצא 46% בעד ו־52% נגד.
• למה המס עלול שלא להיכנס לתוקף גם אם יאושר? הצעות מתחרות, 41 ו־42, עלולות ליצור סתירה משפטית ולמנוע את יישום הצעה 40 אם יזכו ליותר קולות בעד.

מה בדיוק כולל מס המיליארדרים?

לפי מדריך הבחירות הרשמי של קליפורניה, הצעה 40 אינה מס הכנסה נוסף על משכורת או רווח שנתי. היא מציעה לגבות מס חד־פעמי על הון נטו – שווי הנכסים בניכוי חובות. החישוב יכלול בין השאר מניות, החזקות בחברות, תיקי השקעות, יצירות אמנות וזכויות קניין רוחני. נדל״ן וחשבונות פנסיה וחיסכון מסוימים מוחרגים בדרך כלל מהבסיס החייב.

לשם המחשה, אם שווי הנכסים החייבים של אדם יעמוד על 10 מיליארד דולר, שיעור של 5% פירושו חיוב של כ־500 מיליון דולר. המס אמור להיות משולם ב־2027, עם אפשרות לפרוס אותו על פני חמש שנים בתשלום כולל גבוה יותר. תאריך התושבות הקובע הוא 1 בינואר 2026, ולא יום הבחירות. כלומר, לא די לעזוב את המדינה אחרי ההצבעה כדי להימנע אוטומטית מתחולת ההצעה.

לפי הניתוח הרשמי של משרד האנליסט המחוקק בקליפורניה, המדינה היא ביתם של כמה מאות מיליארדרים, רבים מהם קשורים לתעשיית הטכנולוגיה. אם המס יאושר, היא תצטרך לפתח מנגנון להערכת נכסים שאינם נסחרים בבורסה ולגביית החיובים.

כמה כסף ייכנס למדינה, ולמה הוא מיועד?

מקדמי ההצעה מבקשים להתמודד, בין היתר, עם הפגיעה הצפויה בתקציבי בריאות בעקבות קיצוצים במימון הפדרלי. לפי נוסח היוזמה, 90% מתקבולי המס יוקצו לשירותי בריאות לציבור, ובהם תוכניות המסייעות לבעלי הכנסה נמוכה. 10% הנותרים יופנו לסיוע במזון, לתוכניות חינוך ולניהול הגבייה.

ההערכה הרשמית זהירה יותר מהסכומים שמציגים לעיתים פעילי הקמפיין. משרד האנליסט המחוקק מעריך שהמס יניב עשרות מיליארדי דולרים לאורך כמה שנים, אך מדגיש שקשה לחזות את הסכום המדויק, בין השאר בשל שינויים בשווי המניות, אופן הערכת החברות הפרטיות והתגובות האפשריות של חייבי המס.

באותה הערכה מצוין גם סיכון תקציבי: אם חלק מהעשירים יפסיקו להתגורר בקליפורניה או יצמצמו פעילות החייבת במס הכנסה במדינה, התקבולים השוטפים ממסים אחרים עלולים לרדת בסכום של עד פחות ממיליארד דולר בשנה. לכך ייתוספו עלויות יישום וגבייה. מכאן המחלוקת: התומכים מדגישים הכנסות חד־פעמיות לשירותים ציבוריים; המתנגדים מזהירים מפגיעה מתמשכת בהכנסות המס ובסביבה העסקית.

למה גם הדמוקרטים חלוקים?

בצד התומך ניצבים איגוד עובדי הבריאות SEIU-UHW, הסנטור העצמאי ברני סנדרס וחבר הקונגרס הדמוקרטי רו קאנה. לטענתם, המדינה זקוקה למקור מימון נוסף לטיפול רפואי, וראוי שהנטל יוטל על בעלי ההון הגדול ביותר. CalMatters דיווח כי ההצעה עוררה גם תמיכה של איגודים ופעילים פרוגרסיביים.

מולם ניצבים מושל קליפורניה גאווין ניוסום, ארגונים רפואיים, התאחדות המורים במדינה ואנשי עסקים מעמק הסיליקון. ניוסום סבור שהמס עלול לעודד עזיבה של בעלי הון ולפגוע בתקציב המדינה. הוא אף הודיע על תמיכה בהצעה 42, המבקשת לאסור סוגים חדשים של מסים על נכסים. סרגיי ברין, ממייסדי גוגל, נמנה עם התורמים הבולטים למימון ההתנגדות: לפי בדיקת לוס אנג'לס טיימס מ־23 באוקטובר, הוא תרם 102 מיליון דולר לקמפיינים נגד המס ובעד הצעות נגדיות.

היקף המאבק ניכר גם בנתוני המימון: לפי מזכירות מדינת קליפורניה, בדיווחים שהצטברו עד 22 באוקטובר, ועדות שהתארגנו בעיקר סביב הצעה 40 דיווחו על כ־130 מיליון דולר בתרומות להתנגדות להצעה, לעומת כ־33 מיליון דולר בתמיכה בה. הסכומים הללו אינם כוללים בהכרח את כל המימון לקמפיינים סביב הצעות 41 ו־42.

חשוב להדגיש שלא כל המחלוקת מפלגתית. שתי העמדות מתקיימות גם בתוך המחנה הדמוקרטי ובקרב איגודי עובדים, והדיון עוסק הן בשאלת חלוקת נטל המס והן בהשפעה האפשרית על תקציב קליפורניה בעתיד.

המלכוד בפתק ההצבעה: הצעות 41 ו־42

הצעה 41 (Proposition 41) מבקשת לחייב ביקורות על תוכניות שימומנו ממסי ייעוד חדשים, ולהגביל את האפשרות להוציא הכנסות ממסים כאלה מתקרת ההוצאה המדינתית. הצעה 40 כוללת חריגה מתקרה זו, ולכן עלולה להיווצר סתירה בין ההצעות.

הצעה 42 (Proposition 42) מרחיקה לכת יותר: היא מבקשת לאסור מסים מדינתיים חדשים על בעלות בנכסים פיננסיים ורכוש אישי, וכן מסים רטרואקטיביים מסוימים. איסור כזה יעמוד בניגוד למנגנון שביסוד מס המיליארדרים.

לפי הניתוח המשפטי הרשמי, אם הצעה 40 וגם אחת ההצעות המתחרות יאושרו ברוב, אבל ההצעה המתחרה תקבל יותר קולות בעד, בית משפט עשוי לקבוע שהסתירה מונעת מהצעה 40 להיכנס לתוקף. לכן לא יהיה די לעקוב רק אחרי שיעור התמיכה במס: גם מספר הקולות לכל אחת מהיוזמות חשוב.

ומה עם ההצבעה האחרת על מס לעשירים?

באותו יום יוכרע גם גורלה של הצעה 3 (Proposition 3), אך היא עוסקת בעניין אחר. זו אינה הצעה למס על הון, אלא להפיכת מס הכנסה מוגדל על בעלי הכנסות גבוהות – שנקבע לראשונה ב־2012 ואמור לפקוע ב־2031 – למס קבוע. לפי המדינה, שמירת ההסדר צפויה להותיר בקופתה הכנסות שנתיות של 5 עד 15 מיליארד דולר. פרטי הצעה 3 באתר הרשמי.

ההבחנה הזו ניכרת גם בסקרים: בסקר של אוניברסיטת ברקלי מ־29 באוקטובר נמדדו 54% תמיכה בהצעה 3, לעומת 42% בהצעה 40. כלומר, המצביעים מתייחסים אחרת להמשך מס על הכנסה גבוהה ולהטלת מס חדש על הון קיים.

מה אומרים הסקרים האחרונים?

שני סקרים בלתי תלויים שפורסמו בימים האחרונים מציגים ירידה בתמיכה בהצעה 40, אך הם אינם תוצאות ההצבעה. סקר מכון IGS של אוניברסיטת ברקלי, שפורסם ב־29 באוקטובר, מצא 42% בעד, 50% נגד ו־8% מתלבטים. סקר PPIC שפורסם ב־27 באוקטובר, על בסיס ראיונות עם 1,086 מצביעים צפויים בין 16 ל־22 באוקטובר, מצא 46% בעד, 52% נגד ו־2% שטרם החליטו, עם טעות דגימה של כ־3.8 נקודות אחוז.

חודש קודם לכן מצא PPIC תמיכה של 52%. השינוי במדידות מלמד על תזוזה בדעת הקהל במהלך הקמפיין, אך ההכרעה תתקבל רק לאחר ספירת הקולות, והאופן שבו יתקבלו ההצעות המתחרות עשוי להיות חשוב לא פחות.

הזווית הישראלית

הוויכוח בקליפורניה עשוי לעניין גם יזמים, משקיעים וחברות טכנולוגיה ישראליות הפועלים בארצות הברית. הוא נוגע לאחת השאלות המרכזיות במיסוי של חברות צומחות: האם וכיצד ניתן למסות שווי שנצבר במניות ובהחזקות בחברות גם לפני שהבעלים מכר אותן וקיבל מזומן. עם זאת, ההצעה ממוקדת בתושבי קליפורניה העומדים בתנאי הסף, והיא אינה מס חדש על כל מי שמחזיק מניות של חברות טכנולוגיה אמריקאיות.

אחרי מה לעקוב

ביום הבחירות, 3 בנובמבר, יהיה צורך לעקוב במקביל אחרי תוצאות הצעות 40, 41 ו־42, ואחר ההצעה הנפרדת 3. במקרה של אישור הצעות סותרות עשויה להיות גם התדיינות משפטית. כדאי לזכור שבקליפורניה נספרים פתקי הצבעה רבים שנשלחים בדואר, ולכן התוצאה הסופית לא בהכרח תהיה ידועה בליל הבחירות. על המחלוקות הנוספות סביב ההצבעה במדינה אפשר לקרוא גם בכתבה על המאבק המשפטי בקליפורניה סביב ספירת קולות. להקשר האמריקאי הרחב אפשר לחזור אל מרכז בחירות האמצע בארה״ב של בָּעוֹלָם.

עודכן: 31 באוקטובר 2026. מקורות מרכזיים: מדריך הבחירות של מזכירות מדינת קליפורניה, משרד האנליסט המחוקק, PPIC, אוניברסיטת ברקלי, CalMatters ולוס אנג'לס טיימס.