למה הדבקה שנייה בדנגי עלולה להיות קשה יותר? מחקר חדש

ניסוי מבוקר ב־45 מתנדבים חושף כיצד נוגדנים מזיהום קודם יכולים לעתים להגביה את העומס הנגיפי במקום לבלום אותו. הממצאים עשויים לסייע בפיתוח חיסונים בטוחים ויעילים יותר.

תמונה ראשית: יתוש על עלה, צילום המחשה למחלת דנגי; מין היתוש המצולם לא אומת. צילום: Erik Karits / Unsplash.

5 דברים שצריך לדעת

המחקר פורסם ב־Science Translational Medicine ב־28 באוקטובר 2026 וכלל 45 מבוגרים בריאים.
המתנדבים חולקו לפי היסטוריית ההידבקות בדנגי ונחשפו בניסוי מבוקר לזן DENV-3 מוחלש.
נוגדנים מסוימים שנוצרו בעבר נקשרו דווקא לרמות גבוהות יותר של הנגיף בעת חשיפה חוזרת.
נוגדנים נגד חלבון NS1 ושילוב מתאים של תגובות חיסון היו קשורים לבקרה טובה יותר של העומס הנגיפי.
התוצאות מסייעות להבין מנגנונים חיסוניים, אך אינן שינוי בהנחיות טיפול או חיסון למטיילים.

מהי קדחת דנגי ולמה הדבקה חוזרת מסוכנת?

קדחת דנגי היא מחלה נגיפית שעוברת בעקיצות יתושי Aedes נגועים. קיימים ארבעה סוגים עיקריים של הנגיף, המסומנים DENV-1 עד DENV-4. אנשים רבים מחלימים מזיהום ראשון, אך בהדבקה חוזרת בסוג אחר הסיכון למחלה קשה עלול לעלות. הסיבה המרכזית שבה מתמקדים החוקרים היא שהמערכת החיסונית זוכרת נגיף קודם, ולא תמיד הזיכרון הזה מספק הגנה יעילה מפני הסוג הבא. המחקר החדש ניסה להבין בצורה מבוקרת מתי הנוגדנים עוזרים ומתי הם עלולים דווקא לתמוך בהתרבות הנגיף.

איך נערך הניסוי?

החוקרים גייסו 45 מבוגרים בריאים וחילקו אותם לקבוצות: מי שלא נדבקו בדנגי בעבר, מי שהודבקו או חלו בסוג אחד, ומי שכבר נחשפו לכמה סוגים. בהמשך, בתנאי מחקר רפואי מבוקרים, ניתנה למשתתפים גרסה מוחלשת של נגיף DENV-3. החוקרים עקבו אחר כמות הנגיף בדם, נוגדנים, תאי T והתגובה החיסונית לאורך זמן. מדובר בניסוי חשיפה ייעודי שנעשה תחת בקרה רפואית — לא בהמלצה להיחשף לדנגי כדי לפתח חסינות.

מה גילוי הנוגדנים החשוב?

החוקרים זיהו כי בחלק מהמשתתפים נוגדנים שנוצרו בהדבקות קודמות דווקא הקלו על הנגיף להתרבות, תופעה הנקראת antibody-dependent enhancement או ADE. בעלי רמות גבוהות של נוגדנים מסוג זה חוו בניסוי עומס נגיפי גבוה יותר ותגובה חיסונית מוקדמת פחות מאוזנת. לעומת זאת, נוגדנים נגד החלבון הנגיפי NS1, בשילוב תגובה מאורגנת של תאי חיסון, נקשרו לרמות נגיף נמוכות יותר ולתגובת חיסון מתמשכת. זהו קשר שנצפה במסגרת המחקר הקטן, והוא עדיין מחייב תיקוף באוכלוסיות גדולות ובמחלה טבעית.

למה זה מסבך את פיתוח החיסונים?

חיסון טוב נגד דנגי צריך לספק הגנה על פני ארבעת סוגי הנגיף, בלי להשאיר רמות נוגדנים שמספקות הגנה חלקית בלבד ועלולות לתרום לסיכון בחשיפה עתידית. לכן מחקרים על דנגי בוחנים לא רק כמה נוגדנים נוצרים, אלא גם את איכות הנטרול ואת תפקודם של תאי T. הממצאים החדשים עשויים לסייע לתכנן חיסונים שמעוררים תגובה רחבה ועמידה יותר. הם אינם מוכיחים שחיסון כלשהו מסוכן לכל אדם, ואינם מחליפים הנחיות רגולטוריות לגבי גיל, היסטוריית הדבקה או מדינת יעד.

מה חשוב למטיילים ישראלים?

דנגי נפוצה במדינות טרופיות וסובטרופיות, ובהן חלק מיעדי התיירות בדרום־מזרח אסיה ובאמריקה הלטינית. הגנה מפני עקיצות — תכשירים דוחי יתושים, בגדים ארוכים ורשתות במקום שנדרש — נשארת רלוונטית גם למי שכבר חלה בעבר. לפני נסיעה ממושכת או ליעד שבו קיימת התפרצות כדאי לבדוק את המלצות משרד הבריאות ומרפאת מטיילים. אם מופיע חום משמעותי לאחר שהייה באזור אנדמי, יש לפנות להערכה רפואית ולציין את יעד הנסיעה. אין להשתמש באספירין או באיבופרופן בעת חשד לדנגי בלי הנחיית רופא בשל סיכון לדימום.

הזווית הישראלית

למטיילים ישראלים הדגש המעשי נשאר מניעת עקיצות וייעוץ מותאם יעד. החלטה על חיסון תלויה בזכאות, בזמינות ובהנחיות המעודכנות — ולא בממצאים ממחקר מעבדה אחד.

קישורים שימושיים: מדריך היערכות לחופשה בחו״ל ו־מדריך לסיני — מה לבדוק לפני נסיעה.