פוליטיקה

צרפת: הצעת חוק תחייב מפגינים לשלם עד 10,000 אירו על נזק שלא גרמו בעצמם

הצעת חוק של ממשלת מקרון תאפשר לחייב משתתפים בהתקהלות אלימה או מי שלא התפזרו לאחר הוראה, גם אם לא גרמו בעצמם לנזק, עד 10,000 אירו. טרם אושרה.

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
שוטרים בעת מחאה בצרפת, צילום ארכיון – לא מהמחאות באוקטובר 2026

נקודות מרכזיות

  1. הצעת החוק הוגשה לסנאט הצרפתי ב־16 בספטמבר; דיוני המליאה מתוכננים ל־27–28 באוקטובר.
  2. הנוסח מאפשר במקרים מוגדרים אחריות אזרחית קבוצתית לנזקים גם בלי הוכחת גרימתם באופן אישי.
  3. הסכום המרבי המתוכנן הוא 10,000 אירו.
  4. הממשלה מבקשת להשיב לנפגעים כספי פיצויים, והמתנגדים חוששים מפגיעה בחופש ההפגנה.
  5. החוק עדיין אינו בתוקף ויכול להשתנות בדיונים הפרלמנטריים.
פרסומת

צילום ראשי: שוטרים בצרפת, צילום ארכיון שאינו מן האירועים השבוע. Thomas de LUZE / Unsplash.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

ממשלת צרפת מקדמת הצעת חוק המאפשרת לחייב משתתפים בהתקהלות אלימה לשאת באחריות אזרחית לנזקי רכוש עד 10,000 אירו, גם בלי שהוכח שהם עצמם שברו חלון או הציתו רכב. לקראת הדיון בסנאט, המתוכנן ל־27–28 באוקטובר 2026, ארגוני עובדים וזכויות אדם מזהירים מפגיעה אפשרית בחופש ההפגנה.

הממשלה מציגה את ההצעה כאמצעי לשיפור הפיצוי לנפגעי ונדליזם, והמתנגדים חוששים שהיא תרתיע גם מפגינים שלא השתתפו באלימות. החוק עדיין לא נכנס לתוקף. על פי נוסח הסנאט, האחריות המוצעת אינה חלה אוטומטית על כל אדם שהגיע להפגנה אלא מתייחסת לנסיבות משפטיות מוגדרות.

חמש נקודות מרכזיות

  • ההצעה הוגשה לסנאט ב־16 בספטמבר 2026, והדיון במליאה נקבע ל־27–28 באוקטובר.
  • בתנאים מסוימים אפשר יהיה לחייב משתתפים בהתארגנות אלימה או מי שלא התפזרו לאחר הוראת משטרה, גם אם לא הזיקו בעצמם.
  • תקרת האחריות האזרחית המשותפת בנוסח המוצע היא 10,000 אירו.
  • ארגוני עובדים וארגוני זכויות אדם מזהירים מהרתעת מפגינים שלווים; הממשלה מדגישה פיצוי לנפגעים.
  • מדובר בהצעת חוק בלבד, ולא בסנקציה שכבר מוטלת כיום על מפגינים מכוחה.

מי עלול לשלם על נזקים?

לפי תיאור ההצעה באתר הסנאט הצרפתי, תישקל אחריות משותפת של משתתפי קבוצה אלימה או של אנשים שנותרו בהתקהלות למרות הוראה חוקית של המשטרה להתפזר. גם בהיעדר הוכחה לביצוע נזק אישי תיתכן דרישת פיצוי. לכן ניסוח שלפיו ״כל מפגין יחויב״ אינו מדויק; השאלה היא אילו תנאים תצטרך המדינה להוכיח.

מה טוענים המתנגדים?

איגודים מקצועיים והליגה לזכויות האדם בצרפת טוענים שאי־הוודאות עלולה לגרום לאזרחים לוותר מראש על השתתפות בהפגנות. חברי אופוזיציה הזהירו במיוחד מהאפשרות לחייב אדם בסכום גבוה על מעשים שביצעו אחרים. הטענות מגיעות אחרי שבועות של מחאה נגד יוקר המחיה ותנאי מערכת החינוך. על גודל גל המחאות כתבנו גם בכתבה על ההפגנות האחרונות בצרפת. לרקע על הביקורת בגרדיאן.

למה הממשלה רוצה לשנות את החוק?

לפי הסנאט, המדינה כבר אחראית בתנאים מסוימים לפצות בעלי עסקים ורשויות על נזקים שנגרמים בהתפרעויות ובהתקהלויות. הממשלה מבקשת להרחיב את היכולת לגבות את העלויות ממי שנחשבים אחראים להתנהגות אלימה, במקום להשאיר את כל הנטל על הציבור. השאלה שבמחלוקת היא עד כמה אפשר להרחיב אחריות קבוצתית בלי לכרסם בזכות מחאה חוקית.

מה צפוי בימים הקרובים?

לאחר דיוני ועדת החוקה והמשפט של הסנאט אמורה המליאה לדון בנוסח ב־27–28 באוקטובר. גם אישור בסנאט לא יהפוך בהכרח את ההצעה לחוק סופי ללא השלמת ההליך הפרלמנטרי. נדרש לעקוב אחרי תיקונים אפשריים להגדרת ״קבוצה אלימה״, לגובה התקרה הכספית ולחובת ההוכחה.

הזווית הישראלית

הנושא עשוי לעניין גם את השיח הישראלי על אחריות בהפגנות, נזק לרכוש וחופש הביטוי. ההשוואה מחייבת זהירות, שכן המשפט הצרפתי והישראלי שונים. השאלה הרחבה היא כיצד מגנים על הזכות להפגין ועל אזרחים שנפגעו מהשחתת רכוש באותו הזמן.

אחרי מה לעקוב?

נוסח ההצעה אחרי דיוני הסנאט, העמדות של ארגוני זכויות האדם, והאם הממשלה תכניס הגנות מפורשות למפגינים שלא ביצעו אלימות.

מקורות: הסנאט הצרפתי – תיק החקיקה · The Guardian, 25.10.2026.

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות

מקורות