פוליטיקה

הפגנות בצרפת: 410 אלף יצאו לרחובות – המחאה תימשך בסוף השבוע הבא

עוצר בין 23:00 ל־06:00 באזור כיכר הרפובליקה ולה האל בפריז; בדנן הוגבלה התנועה בלילות עד 25 באוקטובר. ההגבלות מקומיות, ללא עוצר ארצי.

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
הפגנה בצרפת – אילוסטרציה לכתבה על מחאת התלמידים
פרסומת

קרדיט לתמונה הראשית: Photo by Mathurin NAPOLY / matnapo on Unsplash

סבב המחאות של 24 באוקטובר הסתיים עם מאות אלפי מפגינים ברחבי צרפת, אבל פחות אלימות מאשר בשבוע הקודם. משרד הפנים מנה כ־410 אלף משתתפים, מהם כ־110 אלף בפריז; האיגודים טענו למספר גבוה יותר. 70 אלף שוטרים וז׳נדרמים נפרסו ברחבי המדינה, וההפגנות היו ברובן שקטות עד לעימותים נקודתיים בפריז ובמרסיי בשעות הערב. כ־1,314 בני אדם נעצרו וכ־50 אנשי ביטחון נפצעו. האיגודים וארגוני המחאה כבר קוראים להפגנות נוספות ב־31 באוקטובר ולשביתה ארצית ב־5 בנובמבר.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

עודכן: 25 באוקטובר 2026. נתוני 410 אלף המשתתפים, 1,314 המעצרים וכ־50 אנשי הביטחון הפצועים מתייחסים לסבב 24 באוקטובר. הנתונים הגבוהים יותר של 2,397 מעצרים ו־997 אנשי ביטחון פצועים מתייחסים ל־17 באוקטובר בלבד.

5 נקודות מרכזיות

  • 410 אלף לפי משרד הפנים: זה מספר המשתתפים הארצי ב־24 באוקטובר; האיגודים העריכו מספר גבוה יותר.
  • 110 אלף בפריז: זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר ביום המחאה האחרון.
  • פחות אלימות מהשבוע הקודם: 1,314 מעצרים וכ־50 אנשי ביטחון פצועים, לעומת 2,397 מעצרים ו־997 פצועים ב־17 באוקטובר.
  • המחאה מתרחבת: מעבר לתלמידים וסטודנטים משתתפים עובדים, מורים, כבאים, איגודים ופעילי האפודים הצהובים.
  • האירועים הבאים: קריאה למחאות ב־31 באוקטובר ושביתה ארצית ב־5 בנובמבר סביב שכר, יוקר המחיה, שירותים ציבוריים ותקציב 2027.

19 באוקטובר: איפה הוטל עוצר לילי בצרפת ובאילו שעות?

בפריז: המשטרה הורתה על עוצר בשני מוקדים מוגדרים — אזור כיכר הרפובליקה (Place de la République), שבו התרחשו עימותים, ורובע הקניות לה האל (Les Halles), שבו נבזזו חנויות. הצו חל מיום שני, 19 באוקטובר, בשעה 23:00 ועד יום שלישי, 20 באוקטובר, בשעה 06:00, וכולל איסור על התכנסויות והפגנות במתחמים האלה. אין מדובר בסגירת כל העיר או בעוצר לכל תושבי פריז. AP, 19.10.

בדנן (Denain), בצפון צרפת: ראש העיר אן־ליז דופור־טוניני הכריזה על עוצר בין 21:00 ל־06:00, שחל על בגירים וקטינים מ־18 עד 25 באוקטובר, כולל, בעקבות אלימות, הצתות ופגיעה ברכוש. הנחיות העירייה מחריגות נסיעות לעבודה ומקרי חירום ממשיים. מדובר בצו מקומי ולא בהחלטה ארצית. Le Monde, 19.10.

בגוואדלופ, שטח צרפתי מעבר לים: הוטל עוצר על קטינים בפואנט־א־פיטר (Pointe-à-Pitre) ובלה־זבים (Les Abymes) בעקבות אירועי אלימות ופציעת שוטרים. העוצר שדווח החל בלילה שבין יום ראשון לשני; אין לראות בכך הוראה גורפת לכל האוכלוסייה או לכל הלילות הבאים. במרסיי נאסרו הפגנות והתקהלויות ביום שני בין 12:00 ל־20:00 — הגבלה ביום, ולא עוצר לילי. Le Monde, 19.10.

ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו ביקש ממושלי המחוזות (פרפקטים) להטיל הגבלות ממוקדות בתיאום עם ראשי הערים כדי להגן על תושבים ועסקים. הוא לא שלל מצב חירום אם יתברר שיש בכך צורך, אך הדגיש שכרגע עוצר מקומי מתאים יותר. הממשלה הודיעה גם על מנגנון סיוע לעסקים שנפגעו ועל מימון זמני להפחתת שעות עבודה כדי למנוע פיטורים. שר הפנים לורן נונייס הגיש את התפטרותו בעקבות הכישלון בהיערכות לאלימות, אך הנשיא מקרון דחה אותה ודרש בדיקה ושינוי של דרכי הפעולה בשטח. מארגני המחאה המזוהים עם האפודים הצהובים כבר קראו לסבב מחאה נוסף בשבת, 24 באוקטובר. Le Monde, 19.10 · AFP, 19.10.

18 באוקטובר: מקרון נאם, והעימותים נמשכו בפריז

ביום ראשון בערב פנה הנשיא עמנואל מקרון לציבור בנאום טלוויזיוני מיוחד, לאחר ישיבת חירום של הממשלה. הוא הביע כעס ובושה לנוכח הפגיעה במבני ציבור, בבעלי עסקים ובכוחות הביטחון, והבטיח כי האחראים להרס ולביזה יידרשו לתת את הדין. מקרון גם דרש בדיקה של היערכות שירותי המודיעין והמשטרה לאירועי שבת. לדבריו, הרשויות המקומיות יוכלו, בתיאום עם נציגי הממשלה, להגביל התקהלויות מסוימות אם יהיה בכך צורך להגנה על הציבור ועל רכוש. לא הוכרז בנאום על מצב חירום כללי. Le Monde, 18 באוקטובר · AP, 18 באוקטובר.

לצד הגינוי התקיף לאלימות, מקרון הקפיד להפריד בין קבוצות שהיו מעורבות בהצתות ובביזה לבין התלמידים, העובדים והאזרחים שהפגינו בדרכי שלום. הוא הכיר בחששות בנוגע ליוקר המחיה, למחירי הדלק ולעתידם של צעירים, ואמר כי הממשלה תפתח כבר השבוע בשיחות עם נציגי תלמידים, סטודנטים, מורים, איגודים, מעסיקים ורשויות מקומיות. ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו אמור לכנס ביום שני צוות משבר כדי לסייע במהירות לעסקים ולאזרחים שנפגעו. Le Monde, 18 באוקטובר.

השקט לא שב לגמרי גם ביום ראשון. מאות בני אדם התאספו שוב סביב כיכר הרפובליקה בפריז, ובחלק מהאירועים הושלכו חפצים, הוצתו אופניים ופחי אשפה והמשטרה השתמשה בגז מדמיע. רויטרס דיווחה גם על ניסיונות פריצה לחנויות במרסיי. אלה אירועים שאירעו למחרת יום המחאה הארצי, ולא חלק ממספרי המשתתפים שפורסמו עבור שבת. Reuters, 18 באוקטובר · AP, 18 באוקטובר.

הנזק הכלכלי כבד. שר הפנים לורן נונייס אמר שמאות חנויות נפגעו ברחבי המדינה. מנכ״ל קרפור העריך כי 50 מסניפי הרשת ניזוקו, מהם 20 שנבזזו, וראש עיריית בורדו דיווח על עד מאה חנויות שנבזזו בעירו. בלימוז׳ נשרף חלק גדול מבניין העירייה בן 143 השנים. הרשויות המקומיות החלו בפינוי ההריסות ובבחינת הסיוע הנדרש לבעלי העסקים. Reuters, 18 באוקטובר.

אדם אחד מת בעקבות דום לב במהלך ההפגנות בפריז, כך נמסר מהרשויות; לא פורסם בשלב זה קשר סיבתי מוכח בינו לבין פעולה משטרתית או מעשה אלימות, והפרקליטות חוקרת. עוד דווח על נער בן 17 שנפגע בידו בסנט־אטיין ועל נערה בת 17 שאיבדה עין במולוז. חקירות נפתחו בנוגע לפציעות הקשות, בזמן שהשימוש באמצעים לפיזור הפגנות עומד לביקורת ציבורית. AP, 18 באוקטובר.

מה קרה בהפגנות ב־17 באוקטובר?

המחאה התפרסה על פני 110 תהלוכות ברחבי צרפת. לפי שר הפנים לורן נונייס השתתפו בהן כ־550 אלף בני אדם; המארגנים העריכו כ־800 אלף. אל תלמידים וסטודנטים הצטרפו פעילי האפודים הצהובים, עובדים, מורים, גמלאים ואיגודים מקצועיים, והמחאה התרחבה מחינוך לדיון ביוקר המחיה, שכר, פנסיות ושירותים ציבוריים. AP · Reuters.

ברוב התהלוכות המחאה התנהלה ללא אלימות, אבל קבוצות קטנות יותר התעמתו עם המשטרה ופגעו ברכוש. בפריז נבזזו חנויות ונשרפו כלי רכב ופחים; המשטרה השתמשה בגז מדמיע ובזרנוקי מים. בלימוז' הוצת בניין העירייה, במרסיי חדרו מפגינים למבואת העירייה ובערים נוספות דווח על ניסיונות פריצה למבני ציבור.

נתוני הנפגעים והעצורים התעדכנו במהלך סוף השבוע: במוצאי שבת מסר ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו על כ־1,200 מעצרים ויותר מ־150 אנשי ביטחון פצועים. ביום ראשון בערב הודיע משרד הפנים על 2,397 מעצרים ו־997 שוטרים וז׳נדרמים פצועים, שבעה מהם קשה, בעקבות אירועי שבת. לפיכך אין להציג את נתוני הביניים כהיקף הסופי של המעצרים או הפצועים. Le Monde, 18 באוקטובר.

מקרון גינה את האלימות והבטיח העמדה לדין של מי שבזזו ופגעו במבני ציבור ובעסקים. לקורנו האשים קבוצות מהשמאל הרדיקלי ועבריינים בניצול ההפגנות לצורך אלימות, בעוד מפגינים וארגוני המחאה מדגישים שרוב המשתתפים צעדו בשקט ומפרידים עצמם מהביזה וההצתות.

מדוע האפודים הצהובים הצטרפו למחאה?

תנועת האפודים הצהובים פרצה בצרפת ב־2018 סביב המס על הדלק, והתפתחה למחאה נרחבת על יוקר המחיה, פערים חברתיים וחוסר אמון בממסד. הפעם, הקריאה לחזור לרחובות פגשה תנועה חדשה של תלמידי תיכון וסטודנטים, שהחלה בספטמבר במחאה על מחסור במורים, כיתות צפופות ומבנים מוזנחים. זהו חיבור בין קבוצות ודרישות שונות, ולא ארגון מחאה אחיד עם הנהגה אחת.

החיבור מרחיב את הדיון ממערכת החינוך ליוקר המחיה, לשכר ולסדרי העדיפויות בתקציב המדינה. מבחינת הממשלה, המבחן הוא כפול: מענה לטענות החברתיות ושמירה על הסדר הציבורי בלי לפגוע בזכות ההפגנה. רויטרס, 17 באוקטובר.

המחאה ב־13 באוקטובר: 161,500 מפגינים לפי הרשויות

משרד הפנים הצרפתי מסר כי 161,500 משתתפים צעדו בשתי תהלוכות בפריז ובמוקדים נוספים ברחבי המדינה, מהם 41,500 בעיר הבירה. מנגד, איגוד הארגונים של תלמידים וסטודנטים טען שהשתתפו כ־480 אלף בני אדם. כמו בסבבי מחאה אחרים, הפער בין המארגנים לרשויות ניכר; אלו הערכות של גופים שונים, ולא שני נתונים שאפשר לחבר. Le Monde, 13 באוקטובר.

בפריז יצאה צעדה מכיכר איטלי לעבר אזור האינווליד, ונערכה גם תהלוכה אחרת. לפי רשויות מקומיות, בליון השתתפו כ־11 אלף בני אדם, בראן כ־7,300 ובמרסיי כ־3,800 לפי המשטרה — לעומת טענת איגוד CGT להשתתפות של כ־35 אלף במרסיי. הפגנות התקיימו גם בנאנט, בשטרסבורג ובערים נוספות.

רוב הצעדות היו שקטות, אך בשולי הפגנות בליון, בשטרסבורג ובנאנט אירעו עימותים בין קבוצות מפגינים לכוחות הביטחון. בליון דיווחה המשטרה על פגיעה בחנויות ובציוד ציבורי ועל הפסקת התהלוכה לפני סיומה המתוכנן; לפי דיווח מקומי שצוטט ב־Le Monde, נעצרו תשעה בני אדם וארבעה אנשי ביטחון נפצעו שם. אין לייחס אוטומטית את מעשי האלימות לכל משתתפי המחאה. רויטרס.

גרטה טונברג הצטרפה לתלמידים בסן־דני

פעילת האקלים השבדית גרטה טונברג הגיעה לתיכון פול אלואר (Lycée Paul Éluard) בסן־דני, מצפון לפריז, ונפגשה עם תלמידים המוחים על מצב מערכת החינוך. היא קישרה בין המאבק שלהם לבין הצורך להשקיע בדור הצעיר ובשירותים ציבוריים. נוכחותה זכתה לתשומת לב בינלאומית, אך אין היא מנהלת את המחאה: את הפעולות יוזמים ארגוני תלמידים, סטודנטים, איגודים והתארגנויות מקומיות. AP · רויטרס.

מה קרה במוסדות הלימוד ב־13 באוקטובר?

לפי משרד החינוך הצרפתי, ב־13 באוקטובר היו 214 בתי ספר תיכוניים סגורים, לעומת 224 ביום חמישי הקודם וכ־800 ביום המחאה של 6 באוקטובר. המשרד מסר כי כ־94.2% מבתי הספר התיכוניים היו פתוחים, אך חלק מהמוסדות הפתוחים התמודדו עם חסימות חלקיות, שיבושי שיעורים או מעבר זמני ללמידה מרחוק. רויטרס, 13 באוקטובר.

ארגון הסטודנטים Union étudiante טען שכ־90% מכ־70 אוניברסיטאות במדינה חסומות או סגורות ביום הפעולה. זו טענת הארגון, ולא נתון מאומת או מקביל למספר בתי הספר שפרסם המשרד. משרד החינוך דיווח גם כי מאז תחילת המחאה נפצעו 147 אנשי צוות חינוכי, ובאזור איל־דה־פראנס נמשכים שיבושים בעשרות מוסדות. העדכונים ב־Le Monde.

רקע: הפגנות 8 באוקטובר והמספרים מהשבוע הקודם

כ־71,500 מפגינים יצאו לרחובות צרפת ביום חמישי, מהם 24,500 בפריז, לפי משרד הפנים. עוד כ־55 אלף השתתפו בפעולות ליד מוסדות לימוד, וחלקם הצטרפו לאחר מכן לצעדות, כך שאין לחבר את המספרים כאילו מדובר בקבוצות נפרדות לחלוטין. רוב בתי הספר נפתחו מחדש, אך מוקדי חסימה והפגנה נותרו פעילים.

המחאה המרכזית בפריז התכנסה בכיכר הבסטיליה. לקראת סיום האירוע היו עימותים בין חלק מהמפגינים לשוטרים, שכללו השלכת חפצים, גז מדמיע ושימוש בזרנוק מים. הרשויות דיווחו על 504 עצורים ועל 48 שוטרים ואנשי ז'נדרמריה שנפצעו. התנועה ממשיכה לדרוש תגבור כוח אדם ושיפור תנאי הלימוד, לצד ביקורת על התנהלות המשטרה.

רקע: איך המחאה התרחבה עד 6 באוקטובר?

יום המחאה של 6 באוקטובר היה הגדול ביותר מאז פרוץ התנועה. לפי נתוני הממשלה, כ־266 אלף בני אדם השתתפו בהפגנות ברחבי צרפת, בהם 56 אלף בפריז. Reuters דיווחה על יותר מ־250 אלף משתתפים, בעוד מארגנים טענו למספר גבוה יותר.

ההפגנות נערכו בפריז, שטרסבורג, רן, טולוז, מרסיי, נאנט וערים נוספות. תלמידים וסטודנטים צעדו לצד מורים, הורים ואיגודים, וחסימות בתי ספר נמשכו במקביל לצעדות הגדולות.

בכמה מוקדים הידרדרה המחאה לעימותים. המשטרה השתמשה בגז מדמיע ובזרנוקי מים, ומפגינים השליכו חפצים והציתו פחים. בפריז נמסר כי רוב ההפגנה התנהלה ללא תקריות, אך קבוצה של כמה מאות בני אדם התעמתה עם כוחות הביטחון.

איך המחאה התחילה?

הגל הנוכחי החל ב־21 בספטמבר בתיכון Saint-Exupéry בקרטיי, מדרום־מזרח לפריז, על רקע מחסור במורים ושיעורים שבוטלו. בתוך ימים התפשטו החסימות לעשרות ערים, ובהמשך למאות בתי ספר.

המחאה צמחה מלמטה, בלי ארגון ארצי אחד שמנהל אותה. מוקדי הכעס חוזרים שוב ושוב: מורים חסרים שאינם מוחלפים, כיתות צפופות, מבנים ישנים, עומס לימודים, מחסור בצוותי בריאות והכוון, ותחושה שהמערכת אינה נותנת מענה שווה לתלמידים באזורים חלשים.

מה התלמידים והסטודנטים דורשים?

ב־5 באוקטובר פרסמו ארגוני תלמידים וסטודנטים מסמך משותף של עשר דרישות חירום. הוא נועד לשמש בסיס למו"מ עם הממשלה סביב תקציב 2027.

  • גיוס והחלפה מהירים יותר של מורים חסרים.
  • שיפוץ בתי ספר ואוניברסיטאות שבהם קיימות בעיות תחזוקה ותשתית.
  • הגדלת מספר אנשי הבריאות, הייעוץ וההכוון במערכת.
  • בחינה מחדש של יום הלימודים הארוך והגדלת הפסקת הצהריים.
  • יצירת 150 אלף מקומות נוספים בהשכלה הגבוהה.
  • שינויים במנגנוני הקבלה לאוניברסיטאות ולתארים מתקדמים.

הצטרפות הסטודנטים חשובה משום שהיא מרחיבה את המחאה משאלות של תנאי לימוד בבתי ספר לדיון רחב יותר על נגישות להשכלה גבוהה ועל מדיניות התקציב של המדינה.

תגובת הממשלה: 3,000 מורים מחליפים, אבל אין עדיין הסכם

שר החינוך אדואר ז׳פרה (Édouard Geffray) הודיע על פריסת 3,000 מורים מחליפים בעלי הכשרה מלאה בבתי ספר שסובלים ממחסור קשה במיוחד בכוח אדם. לפי רויטרס, החלפת שעות הוראה חסרות היא אחד הנושאים המרכזיים: כעשירית משעות ההוראה המתוכננות בבתי הספר התיכוניים הציבוריים בצרפת אינן מאוישות. האיגודים בירכו על המהלך כצעד ראשון, אך דורשים השקעות ארוכות טווח בכוח אדם, בשיפוץ תשתיות ובתנאי הלמידה. רויטרס, 9 באוקטובר.

ב־14 באוקטובר דיווח שר החינוך כי כשני שלישים מתוך כ־3,000 המורים המחליפים כבר שובצו, ומספר בתי הספר שסווגו על ידי המשרד כבעלי מצוקת כוח אדם חמורה ירד מ־114 ל־49. עם זאת, לפי ארגוני המורים, חלק מהמחליפים שובצו במוסדות שבהם חסרים מורים למקצועות אחרים, ולכן אין בכך בהכרח פתרון מלא לשיעורים שבוטלו. Le Monde, 14 באוקטובר.

ב־15 באוקטובר נערכה פגישה שלישית בין שר החינוך לארגוני התלמידים מאז תחילת המחאה, אך לא נרשמה בה פריצת דרך שהביאה לסיומה. נציגי התלמידים ממשיכים לדרוש טיפול במצב המבנים, בתוכנית הלימודים ובמנגנון הקבלה לאוניברסיטאות. ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו ביקש מהשרים לגבש צעדים נוספים עד סוף אוקטובר לקראת תקציב 2027. במקביל, הממשלה ניצבת מול גירעון וחוב גבוהים, והוויכוח הוא גם על היקף ההוצאה הציבורית האפשרית. נכון ל־18 באוקטובר אין הסכם כולל שמסיים את המחאה. TF1 Info, 15 באוקטובר.

אלפי עצורים, פצועים ובדיקות על התנהלות המשטרה

עוד לפני יום המחאה של 17 באוקטובר דיווחה הממשלה על יותר מ־6,800 מעצרים מאז תחילת גל מחאת התלמידים, רובם קטינים. בסוף השבוע נרשמו מעצרים נוספים. לפי העדכון המאוחר ממשרד הפנים, 2,397 בני אדם נעצרו באירועי שבת, 17 באוקטובר, ו־997 שוטרים וז׳נדרמים נפצעו, שבעה מהם קשה. אין לחבר את המניינים השונים באופן אוטומטי, משום שהדיווחים מתייחסים לחלונות זמן ולקבוצות שונות, וייתכנו גם עדכונים וחפיפות. Le Monde, 18 באוקטובר.

למקרה של הנער בן ה־15 בלנס, שאיבד יד במהלך מחאת התלמידים, נוסף ב־17 באוקטובר מקרה חמור נוסף: נער בן 17 בסנט־אטיין איבד את ידו הימנית לאחר פיצוץ רימון שהושלך בידי כוחות הביטחון. לפי גורמי רפואה הוא סיפר כי הרים את הרימון לפני שהתפוצץ; סוג הרימון והנסיבות המדויקות עדיין נבדקים. הפרקליטות פתחה חקירה והעבירה אותה ל־IGPN. TF1/AFP – החקירה בסנט־אטיין.

ב־13 באוקטובר כבר דווח על 36 חקירות של IGPN בעקבות טענות להתנהלות פסולה של המשטרה. החקירה החדשה בסנט־אטיין מצטרפת לבדיקות האלה, אך אין להסיק מעצם פתיחת חקירה ממצא בדבר אחריות פלילית של שוטר מסוים. במקביל, המשטרה ואיגודי שוטרים טוענים שכוחות הביטחון עצמם מותקפים באבנים, זיקוקים וחפצים אחרים ונמצאים תחת עומס חריג.

מדוע השימוש בכוח המשטרתי הפך לחלק מהמחאה?

לאחר פציעתו הקשה של הנער בלנס השעתה הממשלה את השימוש בסוג מסוים של רימון הלם במסגרת הפגנות התלמידים. אולם לקראת ההפגנות ב־17 באוקטובר הבהיר שר הפנים שהמשטרה עשויה להשתמש באמצעים אלה במקרה של עימותים; בהפגנות בפריז באותו יום דווח על שימוש ברימוני הלם ובגז מדמיע. רויטרס, 17 באוקטובר · Le Parisien. שר הפנים לורן נונייס אמר בדיון בסנאט ב־13 באוקטובר שהיקף האלימות והפגיעה ברכוש במוקדים מסוימים מחייב את הכוחות לפעול לעיתים לפי נהלים המתייחסים לאירועי ״אלימות עירונית״ ולא רק להפגנות רגילות. לדבריו, המשטרה נדרשת לעצור מי שפוגעים באנשים וברכוש. הדיון בסנאט כפי שדווח ב־Le Monde.

מנגד, ארגוני זכויות אדם, תלמידים וגורמים פוליטיים טוענים שבכמה מקרים הופעל כוח בלתי מידתי נגד קטינים ומפגינים שאינם אלימים. הם דורשים חקירה עצמאית, שקיפות והגנה על הזכות להפגין. צרפת מחילה על פיזור הפגנות עקרונות של נחיצות ומידתיות בשימוש בכוח; הוויכוח הוא אם העקרונות האלה נשמרו במקרים הספציפיים. Le Monde: כללי המשטרה בהפגנות.

גם כאשר מתרחשים מעשי ונדליזם ועימותים, חשוב להפריד בין המעורבים בהם לבין תלמידים, מורים וסטודנטים המשתתפים בתהלוכות שקטות. זאת אחת השאלות המרכזיות העומדות בפני הממשלה ערב הבחירות לנשיאות ב־2027.

הוויכוח הפוליטי: חינוך, סדר ציבורי והבחירות של 2027

הממשלה ואנשי Rassemblement National מאשימים גורמים ב־La France Insoumise בניסיון לנצל או ללבות את המחאה. LFI דוחה את הטענות ומאשימה את הממשלה בהפיכת משבר חינוכי לבעיה של סדר ציבורי.

ז'אן־לוק מלנשון ומספר נבחרי LFI הביעו תמיכה בתלמידים, אך גם קראו להימנע מאלימות. חשוב להפריד בין תמיכה פוליטית בתנועה לבין הטענה שמפלגה מסוימת מנהלת אותה: המחאה מורכבת מארגוני תלמידים, סטודנטים, איגודים ויוזמות מקומיות.

העיתוי הופך את המשבר לרגיש במיוחד. הבחירות לנשיאות יתקיימו באפריל 2027, עמנואל מקרון אינו יכול להתמודד שוב, והוויכוח על חינוך, שירותים ציבוריים, ביטחון והוצאות המדינה צפוי להפוך לחלק מהקמפיין.

לרקע הפוליטי המלא: מדריך בחירות צרפת 2027.

למה המחאה מתחברת גם למשבר החוב והתקציב?

צרפת נכנסת לוויכוח על תקציב 2027 כאשר הממשלה מנסה לצמצם גירעון גדול ולהרגיע את שוק האג"ח. המחאה דורשת השקעה נוספת בחינוך דווקא בזמן שבו הממשלה מחפשת קיצוצים.

המתח הזה עשוי להיות אחד הנושאים המרכזיים של החודשים הקרובים: תלמידים ואיגודים דורשים יותר כסף למערכת הציבורית, בעוד הממשלה טוענת שהמרחב התקציבי מוגבל.

להרחבה: משבר החוב ותקציב 2027 בצרפת.

שאלות ותשובות

למה התלמידים והסטודנטים מפגינים בצרפת?

עיקר הדרישות נוגעות למחסור במורים ובמחליפים, כיתות צפופות, מבנים שאינם מתוחזקים, ימי לימוד ארוכים וקשיים במנגנון הקבלה לאוניברסיטאות Parcoursup. בהמשך התרחבה המחאה גם לביקורת על התנהלות המשטרה ועל התקציב הציבורי לחינוך.

כמה אנשים השתתפו בהפגנות ב־17 באוקטובר?

לפי שר הפנים לורן נונייס, כ־550 אלף בני אדם השתתפו ב־110 תהלוכות ברחבי צרפת. המארגנים, ובהם CGT וארגוני תלמידים, העריכו את המספר בכ־800 אלף. אלה שתי הערכות נפרדות של גופים שונים. המספר 32,800 שפורסם במהלך היום היה נתון ביניים מחוץ לפריז ואינו הסיכום הסופי.

כמה אנשים נעצרו ב־17 באוקטובר?

לפי העדכון שפרסם משרד הפנים הצרפתי בערב 18 באוקטובר, 2,397 בני אדם נעצרו באירועי המחאה והמהומות בשבת, 17 באוקטובר. המשרד מסר כי 997 שוטרים וז׳נדרמים נפצעו, שבעה מהם קשה. המספר 1,200 שנמסר במוצאי שבת היה נתון ביניים, וכך גם נתונים מוקדמים יותר. Le Monde, עדכוני 18 באוקטובר.

כמה בתי ספר נסגרו?

משרד החינוך מסר כי 214 תיכונים נותרו סגורים ב־13 באוקטובר, לעומת כ־800 ביום המחאה של 6 באוקטובר. בתי ספר נוספים חוו שיבושים חלקיים גם אם לא הוגדרו סגורים.

מה עשתה הממשלה בתגובה למחאה?

משרד החינוך הודיע קודם לכן על תגבור של 3,000 מורים מחליפים, אך ארגוני התלמידים והמורים טוענים שהצעדים אינם מספיקים. לאחר המהומות הורה הנשיא מקרון לבחון את הכשלים בהיערכות המשטרה והבטיח צעדים נגד הביזה לצד הידברות עם נציגי המחאה. ביום שני, 19 באוקטובר, ביקש ראש הממשלה לקורנו להטיל עוצר מקומי במוקדים רגישים והכריז על תמיכה בעסקים שנפגעו ועל הפעלת מנגנון סיוע להעסקת עובדיהם. לא הוכרז מצב חירום או עוצר כלל־ארצי. Le Monde, 19 באוקטובר.

האם יש עוצר בפריז ובאילו שעות?

כן, אבל רק באזורים שהוגדרו בצו: כיכר הרפובליקה ולה האל. בשלב הראשון הוא חל מ־19 באוקטובר בשעה 23:00 עד 20 באוקטובר בשעה 06:00, ולא בכל העיר. במרסיי פורסם איסור התקהלויות לשעות היום, ולא עוצר לילי. למטיילים מומלץ לעקוב אחר הודעות משטרת פריז והרשויות המקומיות.

מה הביא את גרטה טונברג לצרפת?

הפעילה השבדית הגיעה לתיכון בסן־דני ב־13 באוקטובר והביעה תמיכה בתלמידים. היא קישרה בין דרישותיהם לשיפור החינוך ולמאבק באי־שוויון ולסוגיות אקלים.

האם ההפגנות בצרפת יימשכו אחרי 17 באוקטובר?

העימותים נמשכו גם ביום ראשון, 18 באוקטובר, וב־19 באוקטובר הוחלו הגבלות מקומיות. מתאמי מחאת האפודים הצהובים קראו ליום מחאה נוסף בשבת, 24 באוקטובר. במקביל, איגודים ובהם CGT נערכים ליום שביתה והפגנות ב־5 בנובמבר. אלו מועדים שהמארגנים הכריזו עליהם, והיקף ההשתתפות בפועל עוד אינו ידוע. Le Monde, 19 באוקטובר · קריאת האיגודים ל־5 בנובמבר.

מי הם האפודים הצהובים ולמה הם מפגינים שוב?

התנועה קמה ב־2018 כמחאה על מיסוי הדלק, והתרחבה אז לביקורת על יוקר המחיה והפערים החברתיים. בגל הנוכחי, פעילים המזוהים עמה הצטרפו לקריאות המחאה של תלמידים, סטודנטים ועובדים. לא מדובר בהכרח בחזרה של אותה תנועה באותו היקף שהיה בשיאה.

אחרי מה לעקוב

  • הדיאלוג שהבטיח מקרון: האם הממשלה תגיע להסכמות עם תלמידים, מורים, סטודנטים ואיגודים ומה יהיו הצעדים המעשיים בנוגע לתנאי הלימוד וליוקר המחיה.
  • העוצר וההגבלות המקומיות: האם העוצר באזור כיכר הרפובליקה ולה האל בפריז יוארך מעבר לבוקר 20 באוקטובר, האם יוטל עוצר במוקדים נוספים, והאם העוצר בדנן יסתיים כמתוכנן ב־25 באוקטובר.
  • המספרים והחקירות: עדכונים לנתוני 2,397 העצורים ו־997 השוטרים והז׳נדרמים הפצועים; החקירה בפריז סביב מותו של אדם מדום לב; בירור הפציעות הקשות בסנט־אטיין ובמולוז.
  • סיוע לנפגעי הביזה: צוות המשבר של לקורנו, היקף הפיצויים לעסקים ושיקום בניין העירייה בלימוז׳.
  • 24 באוקטובר ו־5 בנובמבר: ניסיון נוסף של פעילי האפודים הצהובים לגייס מפגינים בשבת הקרובה, ולאחריו יום השביתה והמחאות שעליו הודיעו איגודים מקצועיים בנובמבר.

הזווית הישראלית

המחאה עוסקת במערכת החינוך, ביוקר המחיה ובמדיניות ממשלת צרפת, ללא קשר ישראלי ישיר. לישראלים השוהים בפריז חשוב במיוחד לדעת שבלילה שבין 19 ל־20 באוקטובר הוכרז עוצר נקודתי באזור כיכר הרפובליקה ולה האל, בין 23:00 ל־06:00; אין פירוש הדבר שכל פריז סגורה. במרסיי חל ביום שני איסור התקהלויות בשעות 12:00–20:00, ובדנן הוכרז עוצר לילי עד 25 באוקטובר. ההגבלות עשויות להשתנות ולכן אין להסתמך על תאריכים ושעות אלה בלי בדיקה חוזרת. מומלץ לעקוב אחר הודעות המשטרה המקומית, להתעדכן בשירות עדכוני התחבורה של RATP, ולהימנע מהגעה למוקדי עימותים או התקהלויות אסורות. למטיילים בעיר: מדריך פריז של בָּעוֹלָם.

מקורות

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות