מחאת תלמידי התיכון בצרפת הפכה בתוך פחות משבועיים ממשבר מקומי בפרברי פריז למחאה ארצית שמעסיקה את הממשלה. ביום חמישי, 1 באוקטובר, דיווח משרד החינוך כי יותר מ־1,020 תיכונים היו מעורבים במחאות או בשיבושים, מהם 222 שנחסמו. ביום שישי נסגרו כ־400 תיכונים, ובמהלך היום דווח על 564 מוסדות שבהם התקיימו פעולות מחאה או שיבושים. במקביל נרשמה הסלמה באלימות, עם כמעט 2,000 מעצרים ביום אחד, מאות אנשי כוחות הצלה וביטחון שנפצעו, וחקירות שנפתחו גם בנוגע להתנהלות המשטרה מול קטינים.
עודכן: 2 באוקטובר 2026
5 דברים שצריך לדעת עכשיו
- המחאה התרחבה במהירות: יותר מ־1,020 תיכונים הושפעו ביום חמישי, ולמחרת כ־400 נסגרו וכ־564 דווחו כמושפעים במהלך היום.
- הדרישות הן בעיקר חינוכיות: יותר מורים, פחות כיתות צפופות, שיקום מבנים, פחות שעות לימוד עמוסות ושינויים במערכת Parcoursup לקבלה לאוניברסיטאות.
- האלימות החריפה: ב־1 באוקטובר דיווח משרד הפנים על 1,949 מעצרים ועל 305 שוטרים, ז'נדרמים וכבאים שנפצעו.
- הממשלה כבר נסוגה מצעד אחד: בוטלה הצעה לגבות דמי רישום חדשים מתלמידים שאינם מקבלי מלגה במסלולי BTS ובכיתות ההכנה.
- המשבר הפך גם לפוליטי: הממשלה מאשימה גורמים המזוהים עם השמאל הרדיקלי בניסיון להשתלט על המחאה; La France Insoumise דוחה את הטענה ומאשימה את הממשלה בהסלמה.
איך המחאה התחילה
הגל הנוכחי החל ב־21 בספטמבר בתיכון Saint-Exupéry בקרטיי, מדרום־מזרח לפריז. לפי Le Monde, כמה מורים עדיין היו חסרים בתחילת שנת הלימודים, ותלמידים החלו למחות על שיעורים שמתבטלים ועל תחושה שהמערכת אינה מצליחה לספק תנאי לימוד בסיסיים.
המחאה התפשטה במהירות ברשתות החברתיות ובין תיכונים באזור פריז, ומשם לערים נוספות. בתוך ימים כבר הצטרפו מוסדות בליון, מרסיי, נאנט, שטרסבורג, רן, טולוז ואזורים נוספים. בחלק מהמקומות הצטרפו גם סטודנטים מאוניברסיטאות.
מה התלמידים דורשים
הדרישות משתנות מעט ממקום למקום, אבל חוזרות סביב כמה נושאים מרכזיים: גיוס מורים נוספים, מילוי מקום של מורים נעדרים, צמצום צפיפות בכיתות, שיקום מבני בתי ספר והפחתת העומס במערכות השעות.
Ryad Rani, נשיא Union syndicale lycéenne, אמר ביום שישי כי התלמידים דורשים "גיוס מאסיבי של מורים" ותוכנית חירום לטיפול במבנים. נציגי סטודנטים העלו במקביל טענות על תת־תקצוב של אוניברסיטאות ועל מערכת Parcoursup, שמנהלת את הקבלה ללימודים גבוהים בצרפת.
לדרישות יש גם בסיס בנתונים קיימים. לפי Le Monde, בשנת הלימודים 2024–2025 לא התקיימו 15.4 מיליון שעות לימוד בגלל היעדר מורים שלא נמצא להם מחליף. מדובר ב־7.5% משעות הלימוד שאמורות היו להתקיים במקרים של היעדרות.
יותר מאלף תיכונים הושפעו
היקף המחאה זינק במהירות. ביום חמישי דיווח משרד החינוך על יותר מ־1,020 תיכונים שבהם התקיימו פעולות מחאה או שיבושים — יותר מרבע מכלל התיכונים במדינה — לעומת כ־180 בתחילת השבוע.
ביום שישי כ־400 בתי ספר נותרו סגורים, ורבים מהם עברו ללמידה מרחוק. במהלך היום דיווח משרד החינוך כי 564 מוסדות "היו או נמצאים תחת פעולות או שיבושים".
המחאה גם חצתה את הגבול: Reuters דיווחה כי תלמידים בעיר ליאז' שבבלגיה הצטרפו למחאות, ובכמה בתי ספר שם נרשמו סגירות ושיבושים.
האלימות שינתה את אופי האירועים
בחלק מהמוקדים ההפגנות התנהלו בשקט, אבל באחרים נרשמו הצתות, השלכת חפצים ועימותים עם המשטרה. בנאנט נגרם נזק כבד ללובי של תיכון Nelson-Mandela לאחר שריפה, ובערים כמו שטרסבורג, אורליאן, ניס, לה רושל ומרסיי הופסקה בחלק מהיום התחבורה הציבורית כדי לצמצם עימותים.
משרד הפנים מסר כי ביום חמישי בלבד נעצרו 1,949 בני אדם, רובם בני נוער, בחשד לעבירות שכללו אלימות, התפרעות ופגיעה באנשי ציבור. באותו יום דיווח המשרד גם על 305 שוטרים, ז'נדרמים וכבאים שנפצעו.
הממשלה טוענת שחלק מהמחאה "נחטף" בידי קבוצות אלימות שאינן תלמידים. מנגד, ארגוני זכויות אדם והורים העלו טענות על שימוש מופרז בכוח מצד המשטרה. לפי Reuters, משרד הפנים פתח בשלוש חקירות בנוגע להתנהלות שוטרים מול מפגינים קטינים.
הממשלה משנה גישה
ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו כינס ישיבת חירום וביטל נסיעות של שרים כדי להתמקד במשבר. שר החינוך אדואר גפרה נפגש ביום שישי עם ארגוני תלמידים, הורים, עובדים ונציגי מועצת התלמידים הארצית.
הממשלה גם ביצעה נסיגה ראשונה: היא ביטלה הצעה תקציבית לגבות מתלמידים שאינם מקבלי מלגה 178 אירו עבור רישום למסלולי BTS ו־270 אירו עבור כיתות הכנה ל־grandes écoles. הצעד נועד להוריד את גובה הלהבות, אך אינו נוגע לרוב הדרישות המרכזיות של התלמידים.
כמה כסף הממשלה מתכננת להשקיע בחינוך
לפי AP, הצעת התקציב כוללת כ־65.5 מיליארד אירו למערכת בתי הספר. Reuters דיווחה כי העלייה המתוכננת בתקציב היא כ־1.7%, שיעור שהתלמידים והאיגודים טוענים שאינו מספיק כדי להתמודד עם מחסור במורים, מבנים ישנים וצפיפות.
הוויכוח רחב יותר מתקציב של שנה אחת. בצרפת מתקיים כבר שנים דיון על ירידה בהישגים, פערים חברתיים בגישה להשכלה גבוהה והקושי למשוך ולשמר מורים.
הוויכוח הפוליטי: מי עומד מאחורי המחאה
הממשלה טוענת שחלק מההסלמה נובע מהתערבות פוליטית. שר החינוך גפרה אמר כי המחאה הייתה "לגיטימית בתחילתה", אבל טען שהיא הוחרפה בידי La France Insoumise וקבוצות שמאל קיצוני. גורמי ביטחון הציגו טענה דומה בישיבת החירום הממשלתית.
LFI דוחה את ההאשמות. מנהיגים במפלגה אומרים שהמחאה צמחה מתוך מצוקה אמיתית במערכת החינוך ומאשימים את הממשלה בכך שהתמקדה באכיפה במקום בדיאלוג.
ז'אן־לוק מלנשון הביע תמיכה בתלמידים וגינה את תגובת המשטרה. מנגד, יריבים פוליטיים, בהם גורמים בימין ובמרכז, האשימו אותו בניסיון להפיק רווח פוליטי מהמחאה. בשלב זה אין ראיה לכך שמפלגה אחת שולטת במחאה הארצית, שהיא מפוצלת ומבוססת במידה רבה על יוזמות מקומיות.
למדריך שלנו על ז'אן־לוק מלנשון.
ולמה זה חשוב לקראת 2027
המחאה מתרחשת פחות משנה לפני הבחירות לנשיאות צרפת ב־2027, שבהן עמנואל מקרון אינו יכול להתמודד לכהונה שלישית ברציפות. מערכת החינוך, יוקר המחיה, השירותים הציבוריים והיחס למשטרה כבר נמצאים במרכז הוויכוח הציבורי.
אין דרך לדעת בשלב הזה כיצד המחאה תשפיע על הבחירות, אם בכלל. אבל העובדה שהיא מערבת בני נוער, סטודנטים, הורים ומורים הופכת אותה לנושא שצפוי להישאר בזירה הפוליטית גם אחרי שהחסימות הנוכחיות יסתיימו.
אחרי מה לעקוב
הנקודה הראשונה היא אם הפגישות של שר החינוך עם ארגוני התלמידים וההורים יובילו לצעדים נוספים מעבר לביטול דמי הרישום. ארגוני התלמידים דורשים התחייבויות בנוגע לגיוס מורים ולמבנים, ולא רק שינוי תקציבי נקודתי.
הנקודה השנייה היא האלימות. אם מספר האירועים האלימים ירד, הממשלה עשויה לנסות לחזור למסלול של משא ומתן. אם העימותים יימשכו, הלחץ להגביר את האכיפה יגדל — ובמקביל גם הוויכוח על השימוש בכוח מול קטינים.
הנקודה השלישית היא האם המחאה נשארת בעיקר בתוך מערכת החינוך, או מתרחבת לשביתה רחבה יותר של סטודנטים ועובדי המגזר הציבורי.
מקורות
- Reuters — כ־400 בתי ספר נסגרו והמחאות התרחבו
- Reuters — ישיבת החירום, האלימות וטענות הממשלה
- AP — רקע למחאה, הדרישות והתגובה הממשלתית
- Le Monde — יותר מ־1,020 תיכונים הושפעו
- Le Monde — עדכוני 2 באוקטובר והפגישות עם ארגוני התלמידים
