המאבק הטכנולוגי בין ארצות הברית לסין מתרחב לתחום חדש: לא רק יצוא של שבבים וציוד מתקדם, אלא גם השאלה באילו חברות סיניות רשאים אמריקאים להשקיע כסף. משרד האוצר האמריקאי פרסם ביום חמישי, 22 באוקטובר 2026, הצעת תקנות המרחיבה את הפיקוח על השקעות בתחומים כמו ביוטכנולוגיה, מחשוב־על ומערכות היפרסוניות. בייג׳ינג הגיבה בשבת בביקורת חריפה ודרשה לעצור את ההרחבה, תוך שהיא שומרת לעצמה את הזכות להגיב בצעדים משלה. חשוב להדגיש: מדובר בהצעת תקנות שנמצאת בשלב הערות הציבור – לא באיסור חדש שכבר נכנס לתוקף.

המהלך נועד למנוע השקעות אמריקאיות בטכנולוגיות בעלות שימוש כפול, אזרחי וביטחוני, שעלולות לסייע ליריבותיה של ארצות הברית בפיתוח אמצעי לחימה, מודיעין ומעקב. סין טוענת כי ההרחבה מפלה חברות סיניות ופוגעת בקשרים הכלכליים בין המדינות. המחלוקת מתרחשת חודשים אחדים לאחר פגישות בין נשיאי שתי המעצמות, וממחישה עד כמה הוויכוח על ביטחון לאומי משפיע גם על זרימת הון, הון סיכון והשקעות בחברות פרטיות. משרד האוצר האמריקאי, 22 באוקטובר · רויטרס, 24 באוקטובר.

25 באוקטובר 2026. בתמונה: דגל סין – תצלום ארכיון להמחשה. צילום: Alejandro Luengo / Unsplash.

מה הציע משרד האוצר האמריקאי?

ההצעה מתבססת על חוק המכונה Comprehensive Outbound Investment National Security Act, או COINS Act, שנחקק כחלק מחקיקת הביטחון לשנת הכספים 2026. הכללים כבר חלים במידה מסוימת על השקעות אמריקאיות בתחומים רגישים במדינות שמוגדרות ״מדינות מעוררות דאגה״. התוכנית המקורית עסקה במיוחד במוליכים־למחצה ומיקרואלקטרוניקה, מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית.

עתה מציע משרד האוצר להרחיב את רשימת הטכנולוגיות גם למחשוב עתיר ביצועים, מחשבי־על ומערכות היפרסוניות, ולהוסיף ביוטכנולוגיה. במסגרת התוכנית, חלק מהעסקאות דורשות דיווח למשרד האוצר, ואילו אחרות עשויות להיות אסורות לפי רמת הרגישות והיישום הטכנולוגי. לא כל השקעה בחברה סינית תהיה אסורה, ולא כל מוצר ביוטכנולוגי נכנס בהכרח לתוכנית. התוכנית הרשמית: Outbound Investment Security Program.

למה דווקא ביוטכנולוגיה, מחשבי־על ומערכות היפרסוניות?

הטענה האמריקאית היא שטכנולוגיות אזרחיות מסוימות יכולות לשפר גם יכולות צבאיות: מחשבי־על משמשים לדוגמנות ולסימולציה; מערכות היפרסוניות קשורות לכלי טיס וטילים במהירויות גבוהות; וביוטכנולוגיה אפשר לבצע מחקר רפואי לגיטימי, אך גם לפתח יכולות בעלות שימוש ביטחוני. הכללים נועדו להתמקד בטכנולוגיות שמשרד האוצר מגדיר כרגישות, על פי מפרטים וגבולות טכניים.

ההבחנה הזאת חשובה: ״השקעה בביוטכנולוגיה״ אינה שם נרדף למחקר אסור, והממשל האמריקאי אינו מודיע על עצירת כל שיתופי הפעולה המדעיים עם סין. ההצעה נועדה להגדיר סוגי עסקאות, מי נחשב גורם אמריקאי והיכן נדרשות בדיקות וציות. הנוסח הסופי עשוי להשתנות לאחר קבלת הערות הציבור.

מה בדיוק אמרה ממשלת סין?

משרד המסחר הסיני טען בשבת כי ארצות הברית מרחיבה באופן מפלה את ההגבלות הנוגעות להשקעות בסין, וכי המהלך מחמיר את העימות הכלכלי. בייג׳ינג הזהירה שהתקנות המוצעות עלולות לפגוע ביחסי המסחר וההשקעות ולהיות מנוגדות להבנות שהושגו במפגשים בין נשיאי המדינות בחודשים האחרונים.

בהודעה שמסרה סין היא שמרה לעצמה את הזכות לנקוט צעדי נגד, אך לא פירטה מהם ולא הכריזה בעקבותיה על הגבלות חדשות שנכנסו לתוקף. לכן הכותרת ״סין הטילה סנקציות״ אינה מתארת את המצב הנוכחי. מבחינת בייג׳ינג מדובר בלחץ אמריקאי נוסף על חברות טכנולוגיה סיניות; מבחינת וושינגטון מדובר בניסיון למנוע העברת יכולות ביטחוניות באמצעות הון והשקעות. רויטרס: תגובת משרד המסחר הסיני.

למה ההגבלות אינן זהות לסנקציות על יצוא שבבים?

בדיון על יחסי ארצות הברית–סין נהוג לדבר בעיקר על האיסור למכור ציוד מסוים או לייצא שבבים מתקדמים. ההצעה החדשה פועלת בכיוון אחר: היא עוסקת בפעולות שבהן משקיעים אמריקאים מוציאים הון לאזורים או לחברות מסוימות מחוץ לארצות הברית. בנסיבות מסוימות השקעה יכולה להביא לא רק כסף אלא גם ידע ניהולי, גישה לשווקים ורשת קשרים עסקית, ולכן הממשל רואה גם בה פוטנציאל להשפעה ביטחונית.

ההבחנה משפיעה על משקיעים: רכישת מוצר שיוצר בסין אינה בהכרח עסקה שעליה חל הפיקוח, וגם לא כל חשיפה פיננסית כללית לשוק הסיני שווה להשקעה ישירה בטכנולוגיה רגישה. מי שמעורבים בעסקאות הון סיכון, מיזוגים, מיזמים משותפים או חברות בעלות מבנה בינלאומי צריכים לקרוא את ההגדרות המשפטיות ולא להסתמך רק על כותרות החדשות.

מתי ההגבלות החדשות ייכנסו לתוקף?

השלב הנוכחי הוא Notice of Proposed Rulemaking – פרסום טיוטת תקנות והזמנה לקבלת הערות. לפי משרד האוצר, הציבור רשאי להגיש הערות להצעה עד 7 בדצמבר 2026. רק לאחר בחינת ההערות יפורסמו תקנות סופיות שיכללו גם מועד תחילה. הכללים הקיימים בתוכנית חלים כבר מ־2 בינואר 2025, אך התוספות שמופיעות בטיוטה של אוקטובר 2026 אינן נחשבות אוטומטית לחלק מחייב באותו יום. לוח הזמנים והמסמכים באתר משרד האוצר.

מה המשמעות לחברות טכנולוגיה ולמשקיעים?

חברות אמריקאיות ובינלאומיות שמתכננות להשקיע במיזמים הקשורים לסין עלולות להידרש לבדיקות רקע מורכבות יותר, ולבחון אם החברה המיועדת לפיתוח מתקדמת לתחום שנכלל בפיקוח. הליך כזה יכול להאריך משא ומתן ולהגדיל עלויות משפטיות ותפעוליות. מנגד, הפיקוח המוצע אינו פוגע ישירות בכל חברת שבבים או בכל מדען שעוסק בתחום.

סין כבר מתמודדת עם חולשה בביקוש המקומי ועם תחרות חריפה בענפי הטכנולוגיה. הגבלות נוספות על הון מערבי יכולות להשפיע על גיוס כספים ועל שיתופי פעולה, אך קשה לכמת את ההשפעה הכלכלית לפני פרסום נוסח סופי והבנת האכיפה. להרחבה על התמונה הכלכלית: סין צמחה ב־4.5% ברבעון השלישי של 2026 – מה מאחורי הנתונים?.

הזווית הישראלית

גם חברות ישראליות עלולות לפגוש את הכללים דרך קרנות השקעה אמריקאיות, חברות בת הרשומות בארצות הברית או שותפויות מחקר עם גורמים שונים בעולם. עם זאת, אין בפרסום התקנות המוצעות בסיס לקבוע שכל חברה ישראלית שמוכרת מוצר לסין תושפע, או שפעילות מסחרית רגילה נאסרה. המבחן יהיה זהות המשקיע, אופי העסקה, המדינה והטכנולוגיה הספציפית – עניין שדורש בדיקה משפטית מקצועית.

אחרי מה לעקוב

מועד הגשת ההערות, 7 בדצמבר, הוא נקודת המעקב הראשונה. לאחר מכן יש לבדוק אם משרד האוצר משנה את ההגדרות, מהו מועד כניסת התקנות לתוקף והאם סין מפרסמת צעדי תגובה קונקרטיים. בינתיים מדובר בהצעה ובאזהרה הדדית, ולא בניתוק השקעות כולל בין שתי המעצמות.