במשך כמעט שנתיים מילאו סטודנטים ומפגינים את הרחובות בסרביה בדרישה לאחריות, חקירת שחיתות ושינוי פוליטי. השבוע קיבלו את מה שדרשו במשך חודשים: בחירות.

ב-9 בספטמבר פיזר הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' את הפרלמנט וקבע בחירות בזק ל-25 באוקטובר 2026. הבחירות הקודמות נערכו בדצמבר 2023, וההצבעה הבאה היתה אמורה להתקיים רק בדצמבר 2027. כעת נותרו לסרבים פחות משבעה שבועות לקמפיין שעשוי להפוך למבחן הקשה ביותר של ווצ'יץ' מאז עלייתו לשלטון.

ווצ'יץ' הציג את הקדמת הבחירות כתגובה למתיחות ולפילוג במדינה. מפלגתו, המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית – SNS – כבר בחרה בו כמועמד שלה לראשות הממשלה.

הנשיא שרוצה להיות שוב ראש ממשלה

ווצ'יץ' נמצא בצמרת השלטון הסרבי כבר יותר מעשור. הוא כיהן כראש ממשלה ולאחר מכן כנשיא, ובפועל נשאר הדמות הדומיננטית ביותר במערכת הפוליטית גם כאשר סמכויות הנשיא מוגבלות יותר מבחינה חוקתית מסמכויות הממשלה.

כעת הוא אינו יכול להתמודד לכהונה נשיאותית נוספת, ולכן המהלך המתוכנן הוא חזרה ללשכת ראש הממשלה. עדיין לא ברור מתי בדיוק יתפטר מתפקיד הנשיא, ואם יעשה זאת עוד לפני הבחירות לפרלמנט. בחירות לנשיאות ייערכו בנפרד לאחר שהמשרה תתפנה.

עבור ווצ'יץ' מדובר גם בהימור. בחירות מוקדמות שימשו אותו בעבר לחיזוק השליטה הפוליטית שלו, אבל הפעם הוא מגיע אליהן אחרי תקופה ממושכת של הפגנות שהצליחו לשמר תמיכה ציבורית ולהעמיד מול SNS כוח פוליטי חדש שאינו מפלגת אופוזיציה מסורתית.

האסון ששינה את הפוליטיקה הסרבית

המשבר הנוכחי החל ב-1 בנובמבר 2024, כאשר גגון בטון בתחנת הרכבת בנובי סאד קרס. 16 בני אדם נהרגו.

האירוע הפך במהירות מאסון תשתית לסמל פוליטי. מפגינים טענו שהקריסה משקפת מערכת שבה קשרים פוליטיים, חוסר שקיפות ושחיתות גוברים על אחריות ציבורית ופיקוח. הממשלה ו-SNS דוחים את הטענות בדבר שחיתות מערכתית וקשרים לפשע מאורגן שהפנו כלפיהם יריביהם.

הסטודנטים הפכו בהדרגה לכוח המרכזי במחאה. במשך חודשים הם ארגנו חסימות, צעדות ועצרות, ובהן כמה מההפגנות הגדולות שידעה סרביה זה עשרות שנים. לפי סקר של CRTA מיוני, התמיכה במחאה עמדה על כ-60%, וכמעט שני שלישים מהנשאלים הביעו דאגה מהשימוש בכוח משטרתי נגד מפגינים.

הסטודנטים הופכים ממחאה לרשימה

יום לאחר הכרזת הבחירות הודיעה התנועה על הקמת גוף אזרחי בשם "Studentska lista – Studenti pobeđuju", או "רשימת הסטודנטים – הסטודנטים מנצחים".

התנועה הודיעה כי הכינה תוכנית מפורטת וכי בחרה אנשי מקצוע שייצגו אותה. ההרכב המלא של רשימת 250 המועמדים עדיין לא היה גלוי לציבור כאשר הבחירות הוכרזו, אף שהסטודנטים אמרו כי העבודה על הרשימה הסתיימה כבר קודם.

זהו שינוי משמעותי באופי המחאה. במשך זמן רב ניסו הסטודנטים להישאר מחוץ למערכת המפלגתית ולשמור על זהות אזרחית רחבה. עכשיו הם צריכים להפוך תנועה מבוזרת, שיכולה לאחד ברחוב אנשים בעלי השקפות שונות מאוד, לרשימת מועמדים שמבקשת לקבל אחריות על ניהול המדינה.

הנושאים שעליהם היא מדגישה עד כה הם מאבק בשחיתות, עצמאות מערכת המשפט, חופש התקשורת ורפורמות במוסדות המדינה.

הסקרים מספרים שתי סרביות שונות

מעטות מערכות הבחירות שבהן הפער בין הסקרים כה גדול.

CRTA, ארגון עצמאי שעוסק בדמוקרטיה ובבחירות, ערך ביוני יחד עם Democracy Action Lab באוניברסיטת סטנפורד סקר פנים אל פנים בקרב 2,324 מבוגרים. מבין המצביעים שכבר החליטו למי יצביעו, 44.9% תמכו ברשימת הסטודנטים ו-35.7% ב-SNS. המפלגה הסוציאליסטית, SPS, עמדה על 3.8%.

לעומת זאת, סקר של Faktor Plus שנערך באוגוסט ובתחילת ספטמבר בקרב 1,200 נשאלים הציג תמונה הפוכה: 47.2% ל-SNS מול 31.5% לרשימת הסטודנטים, ו-4.9% ל-SPS. לפי הצגת הסקר בטלוויזיה הציבורית RTS, כשליש מהבוחרים עדיין לא קיבלו החלטה סופית.

הפער אינו משהו שאפשר לפתור באמצעות ממוצע פשוט. הסקרים נערכו בתקופות שונות, בשיטות שונות ובסביבה תקשורתית ופוליטית מקוטבת מאוד. נכון לתחילת הקמפיין, אפשר לומר בביטחון בעיקר דבר אחד: קשה לדעת עד כמה נשחק באמת בסיס התמיכה של ווצ'יץ'.

מה צריך כדי לשלוט בסרביה

בפרלמנט הסרבי יש 250 חברים. המדינה כולה משמשת למעשה כאזור בחירה אחד, והבוחרים מצביעים לרשימות מפלגתיות. אחוז החסימה הוא 3%, ורשימות של מיעוטים לאומיים זוכות להסדר מיוחד ואינן כפופות לרף בדרך הרגילה. המושבים מחולקים בשיטת ד'הונדט.

בבחירות בדצמבר 2023 קיבלה הרשימה שהוביל ווצ'יץ' 46.75% מהקולות ו-129 מתוך 250 המושבים – רוב מוחלט קטן. רשימת "סרביה נגד אלימות" קיבלה 23.65% ו-65 מושבים, והסוציאליסטים 18.

התוצאה הזאת מסבירה מדוע אזור ה-45% הוא קריטי ל-SNS. אם כמה מפלגות קטנות יישארו מתחת לאחוז החסימה, שיעור כזה יכול להיות שווה הרבה מאוד מושבים.

במקביל, הפיצול בתוך האופוזיציה המסורתית עשוי להיות אחד היתרונות הגדולים של ווצ'יץ'. רשימת הסטודנטים אמנם מציעה מוקד חדש להתנגדות לשלטון, אבל מפלגות ותיקות אינן בהכרח מתכוונות להיעלם או להתאחד כולן תחתיה.

הבחירות הן גם מבחן של הדמוקרטיה

המחלוקת בסרביה אינה רק מי יהיה ראש הממשלה.

מבקריו של ווצ'יץ' טוענים שבמהלך שנות שלטונו נשחקו עצמאות התקשורת, מוסדות הפיקוח והאיזונים בין רשויות השלטון. הממשלה מציגה את עצמה כמקור ליציבות, פיתוח כלכלי והשקעות, ודוחה טענות שלפיהן סרביה הפכה למשטר סמכותני.

גם האיחוד האירופי עוקב מקרוב. בדוח ההרחבה של 2025 קראה הנציבות האירופית לסרביה לצאת מהקיפאון בתחום מערכת המשפט וזכויות היסוד ולבלום נסיגה בחופש הביטוי ובחופש האקדמי. סרביה היא מועמדת להצטרפות לאיחוד מאז 2012, אך תהליך ההצטרפות מתקדם באיטיות.

בין בריסל, מוסקבה ובייג'ינג

ווצ'יץ' ניסה במשך שנים לקיים מדיניות חוץ מאוזנת: לשמור על המסלול האירופי, ובמקביל לטפח יחסים עם רוסיה ועם סין.

הגישה הזו מעניקה לסרביה מרחב תמרון, אבל היא גם יוצרת חיכוכים עם האיחוד. המועמדות הסרבית לאיחוד תקועה גם על רקע נסיגה דמוקרטית ואי התאמה מלאה למדיניות האירופית מול רוסיה. היחסים ההדוקים עם בייג'ינג מוסיפים שכבה נוספת למדיניות החוץ העצמאית שמוביל ווצ'יץ'.

למערכת הבחירות נכנס השבוע גם העבר הכואב של מלחמות יוגוסלביה. אלפים השתתפו בבלגרד בהלווייתו של רטקו מלאדיץ', המפקד הצבאי לשעבר של הסרבים בבוסניה, שהורשע ברצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. האירוע הזכיר עד כמה היחס למלחמות שנות ה-90, הלאומיות הסרבית והקשר עם רפובליקה סרפסקה עדיין משולבים בפוליטיקה של המדינה.

ויש לווצ'יץ' גם קלף כלכלי

למרות המשבר הפוליטי, הכלכלה הסרבית אינה נמצאת בקריסה. קרן המטבע הבינלאומית צפתה ביוני צמיחה של כ-2.8% ב-2026 ועלייה לכ-4% ב-2027. האינפלציה באפריל עמדה על 3.3%, והאבטלה נעה סביב 9%.

שנים של השקעה בתשתיות, משיכת מפעלים זרים והכנות ל-EXPO 2027 מאפשרות לשלטון לטעון שהיציבות הפוליטית הביאה תוצאות כלכליות. אבל גם קרן המטבע הזהירה כי תקופת הבחירות עלולה לפגוע במשמעת הכלכלית ולעכב רפורמות, בזמן שהמדינה מתמודדת עם מחירי אנרגיה גבוהים ואי ודאות חיצונית.

הזווית הישראלית

מבחינת ישראל, הבחירות בסרביה אינן אירוע רחוק לחלוטין. היחסים בין המדינות התחזקו בשנה האחרונה, ובאפריל 2026 קיימו ישראל וסרביה בירושלים את המפגש הראשון במסגרת דיאלוג אסטרטגי חדש. שר החוץ הסרבי מרקו ג'וריץ' נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם הנשיא יצחק הרצוג, והצד הסרבי הגדיר את היחסים ככאלה שעלו לרמת שותפות אסטרטגית.

לפי משרד החוץ הסרבי, הסחר בסחורות בין שתי המדינות הגיע ב-2025 לכ-285.6 מיליון אירו. שתי המדינות דנות בהרחבת שיתוף הפעולה בתחומי כלכלה, ביטחון, בינה מלאכותית, טכנולוגיה, חדשנות וחינוך, וגם באפשרות להסכם סחר חופשי. ישראל צפויה להשתתף ב-EXPO 2027 בבלגרד.

עם זאת, יש גם מחלוקת מהותית אחת: ישראל מכירה בעצמאות קוסובו, בעוד בלגרד ממשיכה לראות בה חלק מסרביה. המחלוקת הזאת לא מנעה את התחממות היחסים, אבל היא נשארת נקודת רגישות קבועה.

אם ווצ'יץ' יחזור לראשות הממשלה, סביר להניח שהקו הפרגמטי והקרוב יחסית לישראל יימשך. אם רשימת הסטודנטים והאופוזיציה יצליחו להוביל שינוי שלטוני, ייתכן שהמדיניות הסרבית תתקרב יותר לקו של האיחוד האירופי בנושאי חוץ וזכויות אדם. בשלב הזה אין לרשימת הסטודנטים קו מפורט וברור כלפי ישראל, ולכן מוקדם להסיק ששינוי שלטון יביא בהכרח לשינוי ביחסים.

על מה שווה לעקוב עד 25 באוקטובר

• מתי ווצ'יץ' עוזב את הנשיאות – והאם המעבר לראשות הממשלה יתבצע עוד לפני ההצבעה או רק אחריה.
• מי באמת נמצא ברשימת הסטודנטים – השמות, הרקע המקצועי והיכולת להפוך מחאה רחבה לצוות שמסוגל למשול.
• האם האופוזיציה המסורתית מתאחדת או מתפצלת – פיצול של מתנגדי השלטון עשוי להעניק ל-SNS יתרון גדול גם בלי רוב מוחלט בקולות.
• הסקרים והמתלבטים – הפערים בין מכוני המחקר חריגים, ולכן סקרים חדשים ושיעור ההצבעה הצפוי יהיו קריטיים להבנת המרוץ.
• התנהלות מערכת הבחירות – תשומת לב מיוחדת תהיה לחופש התקשורת, שימוש במשאבי מדינה, הפגנות, תגובת המשטרה ונוכחות משקיפים בינלאומיים.
• הקו כלפי האיחוד האירופי, רוסיה וסין – ככל שהקמפיין יתקדם, יהיה ברור יותר אם הבחירות הן גם בחירה אסטרטגית בכיוון החוץ של סרביה.

25 באוקטובר יהיה מבחן לשני הצדדים

עבור ווצ'יץ', הבחירות הן ניסיון לקבל מחדש מנדט ציבורי ברור ולהבטיח שהמעבר מהנשיאות לראשות הממשלה לא יסיים את התקופה שבה הוא הדמות המרכזית בפוליטיקה הסרבית.

עבור הסטודנטים, המבחן שונה. הם כבר הוכיחו שהם מסוגלים להוציא המונים לרחובות. עכשיו הם צריכים להוכיח שמחאה יכולה להפוך לקולות, שקולות יכולים להפוך למושבים בפרלמנט, ושקואליציה חברתית רחבה מסוגלת להישאר מאוחדת גם כשצריך לבחור מועמדים, לקבוע מדיניות ולהרכיב ממשלה.

סרביה כבר קיימה לא מעט בחירות מוקדמות בעשור האחרון. הפעם קשה יותר לראות בהן רק עוד מהלך פוליטי מחושב של השלטון. הבחירות ב-25 באוקטובר עשויות לקבוע אם שלטונו של אלכסנדר ווצ'יץ' מקבל חיים חדשים – או אם המחאה שהחלה מתחת להריסות תחנת רכבת בנובי סאד הפכה לחלופה שלטונית ממשית.