ג׳קי רוזן עבדה כמתכנתת וכיהנה כנשיאת בית כנסת לפני שנבחרה לקונגרס. בסנאט היא מחברת את הרקע הזה לחקיקה על חינוך וסייבר, למאבק באנטישמיות ולקידום היחסים בין ישראל למדינות ערב.

חמש נקודות על ג׳קי רוזן

• רוזן נבחרה לבית הנבחרים ב־2016 ולסנאט ב־2018. ב־2024 גברה על סם בראון ונבחרה לכהונה שנייה, שתסתיים בינואר 2031.
• לפני שנכנסה לפוליטיקה עבדה בתכנות וניהלה בהתנדבות את קהילת נר תמיד בנבדה כנשיאת בית הכנסת.
• חוק שיזמה ב־2019 הרחיב את התמיכה הפדרלית במחקר על חינוך מדעי וטכנולוגי בגיל הרך.
• במהלך השבתת הממשל ב־2025 התנגדה תחילה להצעות לפתיחתו, ובהמשך הצביעה בעד הפשרה לצד עמיתתה מנבדה.
• רוזן תומכת בסיוע לישראל ובפתרון שתי המדינות, ומכהנת כיו״ר משותפת של השדולה הדו־מפלגתית להסכמי אברהם בסנאט.

ב־2024 הצביעו תושבי נבדה לדונלד טראמפ לנשיאות, ובאותו יום בחרו לשלוח את הדמוקרטית ג׳קי רוזן לכהונה שנייה בסנאט. רוזן קיבלה 701,105 קולות, לעומת 677,046 לסם בראון הרפובליקני, יוצא הצבא האמריקאי. שיעורי התמיכה עמדו על 47.9% מול 46.2%. שני המרוצים מראים שהמדינה נתנה את הבכורה למפלגות שונות בשני הפתקים. התוצאות המצטברות לבדן אינן מזהות כמה אנשים בחרו אישית בטראמפ וברוזן. התוצאות המאושרות לפי NPR · ארכיון מזכיר המדינה בנבדה.

מתכנות ופעילות בקהילה לקונגרס

רוזן גדלה בפרברי שיקגו במשפחת עובדים. היא הייתה הראשונה במשפחתה שסיימה לימודים אקדמיים, וסיימה תואר באוניברסיטת מינסוטה ב־1979. בהמשך למדה מחשוב במכללה קהילתית בנבדה. כדי לממן את לימודיה עבדה בין השאר כמלצרית בסיזרס פאלאס והייתה חברה באיגוד עובדי האירוח. אחר כך עבדה כמתכנתת בדרום נבדה. בשלב אחר בחייה עזבה את עבודתה כדי לסייע להוריה ולהורי בעלה כשהזדקנו. השנים האלה סיפקו לה היכרות אישית עם שלושה נושאים שעלו בעבודתה בסנאט, הכשרה מקצועית, שכר בענף האירוח וטיפול בבני משפחה. הביוגרפיה הרשמית של רוזן.

לפני כניסתה לקונגרס כיהנה כנשיאת קהילת נר תמיד בהנדרסון. ב־2016 נבחרה לבית הנבחרים, וב־2018 זכתה במושב הסנאט. בקונגרס ה־119 כיהנה בין השאר בוועדות הכוחות המזוינים, יחסי החוץ והמסחר, והייתה הדמוקרטית הבכירה בוועדת המשנה לסייבר של ועדת הכוחות המזוינים. שם, לצד שאלות של ביטחון לאומי, היא מתמקדת גם בגיוס אנשים בעלי כישורים שהממשלה מתחרה עליהם עם המגזר הפרטי. הרכב הוועדות ותפקידיה · אישור בחירתה לכהונה השנייה.

חינוך מדעי והכשרת אנשי סייבר

ב־2019 נחתם חוק Building Blocks of STEM, שרוזן יזמה בסנאט. החוק הנחה את הקרן הלאומית למדע לתמוך במחקר על דרכים ללמד מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה כבר בגיל הרך, ובכלל זה לחקור דרכים לעודד השתתפות של ילדות. זו התערבות בשלב שבו נוצרות לעיתים ציפיות שונות לגבי מי מתאים ללמוד מחשבים או הנדסה. החוק נותן לקרן מסגרת לתמוך במחקר ובפיתוח תוכניות. ההשפעה על הכיתות תלויה בהמשך בהיקף המימון ובשימוש שעושים מוסדות החינוך בממצאים. נוסח החוק.

באוקטובר 2026 הגישה עם טד באד הרפובליקני הצעה לחזק את הקשר בין תוכניות אקדמיות בסייבר לבין משימות משרד ההגנה. במרץ קידמה עם מרשה בלקברן ועם חברי בית הנבחרים הצעה להרחיב מסלולי התמחות בסייבר. שני המהלכים מנסים להגדיל את מספר העובדים המיומנים, כל אחד בשלב אחר. מסלולי התמחות פותחים דרך למי שזקוקים לניסיון מעשי ראשון, ושיתוף פעולה עם אוניברסיטאות עשוי לחבר את ההכשרה לצרכים של מערכת הביטחון. שתי ההצעות עדיין נדרשות לעבור את הליך החקיקה. הצעת רוזן ובאד · ההצעה להרחבת ההתמחויות.

חוק הביטחון לשנת התקציב 2026 כבר כלל מהלך אחר שקידמה רוזן. הוא הנחה את משרד ההגנה לבנות תוכנית לניהול המעבר של אנשי מערך הסייבר לשירות מילואים. במקביל הוא אישר עבודות תשתית בבסיס המשמר הלאומי ברינו, שנועדו לאפשר קליטה של מטוסי תובלה מדגם C-130J למשימות כיבוי שריפות. לעומת זאת, ההצעה שלה להקל על ותיקים להוכיח ששירתו באתרים מסווגים בנבדה לצורך תביעות על חשיפה לחומרים מסוכנים הופיעה בנוסח הסנאט ונשמטה מהחוק הסופי. ההבדל בין הנוסחים ממחיש מה יכול להישאר פתוח גם אחרי שסעיף עבר באחד מבתי הקונגרס. הסעיפים שנכללו בחוק הביטחון והסעיף שנשמט.

פשרות שהביאו גם ביקורת

ב־2025 רוזן הצביעה בעד חוק לייקן ריילי, המחייב במקרים מסוימים מעצר במסגרת דיני ההגירה בעקבות אישום או מעצר בחשד לעבירה. ארגוני מהגרים בנבדה מתחו ביקורת על האפשרות לעצור אנשים לפני הרשעה. רוזן הגנה על הצבעתה בשם ביטחון הציבור, ובמקביל הביעה התנגדות למהלך של גירוש המוני. בהשבתת הממשל באותה שנה היא נקטה בתחילה קו שונה משל קתרין קורטז מסטו והתנגדה להצעות לפתיחת הממשל. בנובמבר תמכה בפשרה. רוזן נימקה את המהלך בפגיעה הגוברת במשפחות ובתיירות עקב השיבושים בתעופה. מבקרים במפלגה אמרו שההסכם לא הבטיח את המשך הסבסוד לביטוחי בריאות. סיקור חוק לייקן ריילי · הסבריה להצבעה על הפשרה.

הזווית הישראלית

רוזן הייתה ממייסדות השדולה הדו־מפלגתית להסכמי אברהם. בביקור בישראל, בגדה המערבית, בירדן ובעיראק ב־2025 דנה בשיתוף פעולה אזורי ובסיוע הומניטרי, וביקרה בקיבוץ ניר עוז ובאתר פסטיבל נובה. לצד תמיכתה בסיוע צבאי לישראל, היא תומכת בסיוע לאזרחים בעזה ובפתרון שתי המדינות. באפריל 2026 הצביעה נגד קידום הצעה לחסימת עסקת נשק, ובספטמבר הצביעה בעד קידום הצעה לקבל ממחלקת המדינה מידע על נוהלי זכויות האדם של ישראל. שתי ההצבעות עסקו בהעברת ההצעות למליאה. סיכום הביקור · עמדתה על שתי מדינות · הצבעת אפריל · הצבעת ספטמבר.

באוקטובר 2026, ביום השנה השלישי למתקפה, חזרה רוזן להחלטה הדו־מפלגתית שקידמה לאחר ביקור בישראל ופגישות עם משפחות חטופים ב־2023. ההחלטה, שעברה בסנאט, גינתה את מתקפת חמאס וקראה לשחרור החטופים. החלק המדיני של פעילותה נוגע גם למה שיכול לקרות אחרי הלחימה. היא רואה בהסכמים עם מדינות ערב דרך להרחיב שיתוף פעולה אזורי, ומבקשת לשלב את הדיון הזה בעבודה הדיפלומטית של ארצות הברית. הודעת רוזן ב־7 באוקטובר 2026.

בזירה האמריקאית הובילה רוזן עם סנאטורים משתי המפלגות את חוק Never Again, שנחתם ב־2020 ומסייע למוזיאון השואה האמריקאי להעמיד חומרי הוראה ומשאבים למורים. ב־2024 חודש החוק עד 2030. זו אחת הדרכים שבהן תרגמה רוזן את העיסוק באנטישמיות לתוכנית פדרלית שאפשר לתקצב ולהפעיל בבתי ספר. הארכת החוק עד 2030.

אחרי מה לעקוב

בחקיקת הסייבר יתברר אילו מהצעות ההכשרה יקבלו מימון והאם הן יגיעו גם למוסדות קטנים מחוץ לערים הגדולות. במזרח התיכון כדאי לעקוב אחר עבודתה בוועדת יחסי החוץ, במיוחד כשסיוע לישראל, סיוע הומניטרי לעזה והרחבת ההסכמים האזוריים יעלו לדיון בהצעות נפרדות.

למדריך הסנאט של בָּעוֹלָם.