בית הנבחרים הצביע בפעם השלישית להורות על הפסקת המעורבות הצבאית האמריקנית באיראן, והפעם הצטרפו לדמוקרטים שבעה רפובליקנים – בהם שלושה שמייצגים מחוזות מתנדנדים. עם מחיר מלחמה שחצה 38 מיליארד דולר, דיזל מעל 6 דולר לגלון ופגיעה באינפלציה, מדיניות החוץ של טראמפ הופכת במהירות לסוגיית יוקר מחיה בבחירות האמצע.
עיקרי הדברים
- בית הנבחרים אישר ב-15 בספטמבר החלטת סמכויות מלחמה נגד המשך הלחימה באיראן ברוב של 220 מול 204.
- שבעה רפובליקנים הצטרפו לדמוקרטים. זאק נאן, מריאנט מילר-מיקס וטום בארט מתמודדים במחוזות ש-Cook Political Report מדרג כ-Toss Up.
- לפי משרד התקציב של הקונגרס, המלחמה עלתה לפנטגון יותר מ-38 מיליארד דולר עד 1 באוגוסט ועלולה להוסיף עד 3 מיליארד דולר בכל חודש.
- בסקר AP-NORC מסוף יולי, בערך שני שלישים מהאמריקנים אמרו שהמלחמה לא הייתה שווה את המחיר, ורק כחמישית תמכו בהמשך הפעולה הצבאית.
- מחירי הדלק הופכים את המלחמה לעניין מקומי: מחיר הדיזל הממוצע חצה 6 דולר לגלון, ומחירי האנרגיה מזינים מחדש את האינפלציה שבועות לפני הבחירות.
מלחמות במזרח התיכון כמעט תמיד מתחילות בארצות הברית כסוגיה של ביטחון לאומי. לקראת בחירות האמצע של 2026, המלחמה עם איראן עוברת תהליך אחר: היא נכנסת לתחנת הדלק, לחשבון המכולת ולפרסומות הבחירות במחוזות שבהם כמה אלפי קולות יכולים לקבוע מי ישלוט בבית הנבחרים.
ההצבעה שנערכה ביום שלישי בלילה בוושינגטון סיפקה את הסימן הפוליטי הברור ביותר עד עכשיו. בית הנבחרים אישר ברוב של 220 מול 204 את H. Con. Res. 93, החלטה שקוראת לנשיא דונלד טראמפ להפסיק את השימוש בכוחות אמריקניים בלחימה נגד איראן ללא אישור של הקונגרס. זו כבר הפעם השלישית שהבית מאשר מהלך כזה מאז תחילת המלחמה בפברואר, אבל הפעם מספר הרפובליקנים שהצביעו נגד הקו של הנשיא עלה מארבעה לשבעה.
שלושה קולות רפובליקניים מספרים את הסיפור
המספר שבע קטן ביחס לסיעה הרפובליקנית כולה, אבל הזהות של חלק מהמצביעים חשובה יותר מהמספר. זאק נאן מאיווה 03, מריאנט מילר-מיקס מאיווה 01 וטום בארט ממישיגן 07 הצטרפו להצעה – ושלושת המחוזות שלהם מדורגים כעת כ-Toss Up ב-Cook Political Report. גם בריאן פיצפטריק מפנסילבניה 01, שמייצג פרברים מתונים יחסית מצפון לפילדלפיה, תמך בהחלטה.
זה לא אומר שכל אחד מהם הצביע מתוך שיקול אלקטורלי, אבל קשה להתעלם מהתמונה. נאן ומילר-מיקס חוזרים עכשיו לאיווה לקמפיינים צמודים שבהם יוקר המחיה, חקלאות ומחירי דלק חשובים במיוחד, ובארט מתמודד במחוז מישיגן שהדמוקרטים רואים כאחת ההזדמנויות הטובות שלהם להפוך מושב. כאשר נבחרי ציבור במושבים כאלה מתחילים להתרחק מהנשיא בנושא מלחמה, זו אינדיקציה לכך שהנושא כבר אינו נשאר רק בוושינגטון.
ההצבעה משתלבת בתמונה רחבה יותר של המרוצים שיכריעו את בית הנבחרים. הרוב הרפובליקני צר, ולכן כמה מחוזות באיווה, מישיגן ופנסילבניה יכולים להיות חשובים יותר מהתוצאה במדינות גדולות ובטוחות מבחינה מפלגתית.
38 מיליארד דולר – והחשבון ממשיך לעלות
באותו יום שבו נערכה ההצבעה פרסם משרד התקציב של הקונגרס הערכה שהפכה את הוויכוח על המלחמה למוחשי יותר. לפי ה-CBO, עלויות המלחמה לפנטגון עברו 38 מיליארד דולר עד 1 באוגוסט, והמשך הלחימה עלול לעלות בין 2 ל-3 מיליארד דולר נוספים בכל חודש, בהתאם לעצימות. האומדן אינו כולל את מלוא העלויות ארוכות הטווח של טיפול בחיילים שנפגעו, ריבית על החוב או כל ההוצאות שנוספו מאז תחילת אוגוסט.
הבית הלבן כבר ביקש ביוני מהקונגרס חבילת השלמה של 87.6 מיליארד דולר, שרובה נועדה למלא מחדש את מלאי הפנטגון ולכסות הוצאות שנגרמו בעקבות המלחמה. 67 מיליארד דולר מהבקשה מיועדים לביטחון, כולל 21 מיליארד לרכש תחמושת ולחיזוק בסיס הייצור הצבאי. הקונגרס עדיין לא אישר את הבקשה במלואה, והיא צפויה להפוך לעוד מבחן פוליטי כאשר חברי הקונגרס מבקשים להסביר לבוחרים מדוע יש להוציא סכומים נוספים שבועות לפני הבחירות.
העלות הישירה היא רק חלק מהעניין. ה-CBO מעריך שהשיבושים בהובלת נפט וגז יכולים להוסיף בערך חצי נקודת אחוז לאינפלציה בתחילת 2027. בשבוע האחרון מחיר הדיזל הממוצע בארצות הברית חצה לראשונה 6 דולר לגלון, לאחר עלייה של כמעט 60% מאז תחילת המלחמה, ומחירי הבנזין כבר עברו 4 דולר בממוצע הארצי.
דיזל הוא מחיר פוליטי משום שהוא לא נשאר במשאבה. הוא נכנס לעלות הובלת מזון, משלוחים, חקלאות, בנייה ותעשייה. רויטרס דיווחה השבוע כי תוספות הדלק על הובלת תבואה ברכבות הגיעו לשיא, בדיוק בתחילת עונת הקציר – סוג של לחץ שמורגש במיוחד במדינות כמו איווה, שבהן שני חברי קונגרס רפובליקנים הצביעו השבוע נגד המשך המלחמה.
גם דעת הקהל מתחילה ללחוץ
סקר AP-NORC שנערך בסוף יולי הראה שכמעט שני שלישים מהאמריקנים סבורים שהמלחמה באיראן לא הייתה שווה את המחיר. התמיכה באופן שבו טראמפ מנהל את המלחמה ירדה ל-28%, ורק בערך שניים מכל עשרה נשאלים תמכו בהמשך הפעולה הצבאית. אפילו בתוך המחנה הרפובליקני נרשמה ירידה בתמיכה, אף שרוב מצביעי המפלגה עדיין תומכים במדיניות הנשיא.
הפער הזה חשוב משום שטראמפ נבחר בין היתר על בסיס הבטחה להימנע ממלחמות ממושכות ולהוריד את יוקר המחיה. כעת שתי ההבטחות מתחברות זו לזו: ככל שהמלחמה נמשכת ומחירי האנרגיה נשארים גבוהים, לדמוקרטים קל יותר למסגר אותה לא רק כשאלה חוקתית של סמכויות מלחמה, אלא כהחלטה של הנשיא שהאמריקנים משלמים עליה מדי שבוע.
הטיעון הרפובליקני שונה. טראמפ ותומכיו אומרים שהמערכה נחוצה כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני וכדי להגן על בעלות בריתה של ארצות הברית ועל נתיבי האנרגיה. יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון אמר השבוע שהעימות נכנס ל"שלב חדש" ושכאשר המצב באזור יתייצב, מחירי הדלק והמזון יוכלו לרדת. הבעיה מבחינת המפלגה היא לוח הזמנים: גם טראמפ עצמו הודה שהירידה המשמעותית במחירי הנפט עלולה להגיע רק אחרי בחירות האמצע.
ממדיניות חוץ למשאל עם על טראמפ
בחירות אמצע מוכרעות בדרך כלל פחות על אירועים בינלאומיים ויותר על הדרך שבה הם מגיעים הביתה. מלחמת עיראק השפיעה על בחירות 2006 לא רק בגלל השאלה מה קורה בבגדאד, אלא משום שהפכה לסמל של אמון בממשל בוש. ב-2026, איראן יכולה למלא תפקיד דומה אם המלחמה תמשיך להיות קשורה למחירים, להוצאות ולתחושה שהממשלה אינה מצליחה לסיים עימות שהוצג בתחילה כקצר.
עבור הדמוקרטים, זו הזדמנות להעביר את הדיון מהשאלה אם הם "חלשים" מול איראן לשאלה מי אחראי לחשבון. עבור הרפובליקנים, הסיכון הוא שמועמדים במחוזות צמודים ייאלצו לבחור שוב ושוב בין נאמנות לטראמפ לבין ניסיון להראות עצמאות בנושאים שהבוחרים מרגישים בכיס. ההצבעה של שבעה רפובליקנים השבוע מראה שכמה מהם כבר התחילו לענות על השאלה הזאת.
הזווית הישראלית
הוויכוח בקונגרס אינו הצבעה בעד או נגד ישראל. ההחלטה נוגעת לסמכות של נשיא ארצות הברית להמשיך את הפעילות הצבאית האמריקנית נגד איראן ללא אישור חדש של הקונגרס. חלק מהמחוקקים שתמכו בה ממשיכים במקביל לתמוך בסיוע ביטחוני לישראל ובקו תקיף כלפי תוכנית הגרעין האיראנית.
עם זאת, לתוצאה הפוליטית יש משמעות ישירה לישראל. ככל שהמלחמה הופכת לנטל אלקטורלי בארצות הברית, יגדל הלחץ על הבית הלבן להראות נתיב לסיום העימות. במקביל, הדיווחים על שחיקה במלאי תחמושת אמריקני ועל הצורך למלא אותו מחדש חשובים גם לישראל, שתלויה ביכולת האמריקנית לשמור על מלאים ולספק מערכות נשק לאורך זמן.
אחרי מה לעקוב עכשיו
המספר הראשון הוא מחיר הדיזל והבנזין: אם הם יישארו ברמות הנוכחיות באוקטובר, המלחמה תמשיך להופיע גם בפרסומות שאינן עוסקות במדיניות חוץ. במקביל כדאי לעקוב אחרי זאק נאן, מריאנט מילר-מיקס וטום בארט – שלושה רפובליקנים במחוזות Toss Up שכבר הצביעו נגד הקו של טראמפ.
הנקודה השנייה היא הקונגרס עצמו. חבילת המימון הנוספת למלחמה עדיין ממתינה, וכל הצבעה עליה יכולה ליצור שוב רשימה ברורה של מחוקקים שמוכנים להמשיך לממן את המערכה מול מי שדורשים לעצור. ולבסוף, כל שינוי במצב במצר הורמוז או בתשתיות הנפט הסעודיות יכול לשנות במהירות גם את המחירים וגם את הפוליטיקה.
מקורות
- Associated Press – הצבעת בית הנבחרים על סמכויות המלחמה, 15 בספטמבר 2026
- לשכת חבר הקונגרס סת' מולטון – H. Con. Res. 93 ותוצאות ההצבעה
- Reuters – אומדן ה-CBO לעלות המלחמה וההשפעה על האינפלציה
- AP-NORC – דעת הקהל האמריקנית על המלחמה באיראן
- Pew Research Center – מחירי הדלק כדאגה מרכזית מהמלחמה
- Reuters – מחיר הדיזל חצה 6 דולר לגלון
- Reuters – עלויות הדלק והלחץ על החקלאים
- Cook Political Report – דירוג מרוצי בית הנבחרים
