מאות אלפי בני אדם יצאו לרחובות צרפת ביום שבת, 31 באוקטובר 2026, במחאה על יוקר המחיה, מצב מערכת החינוך והשירותים הציבוריים. זו הייתה השבת השלישית ברציפות של הפגנות ארציות. הצעדות התנהלו ברובן בשקט, אבל לקראת סיומן פרצו עימותים בין קבוצות מפגינים למשטרה בפריז ובערים נוספות. על פי הדיווחים המעודכנים, יותר מ־560 בני אדם נעצרו ברחבי המדינה.

משרד הפנים הצרפתי העריך כי 320 אלף איש השתתפו בהפגנות, בהם 70 אלף בפריז. קואליציית ארגוני תלמידים, סטודנטים ואיגודים מקצועיים מסרה שהשתתפו קרוב לחצי מיליון מפגינים, מהם כ־200 אלף בבירה. הפער משקף הבדלים גדולים בין שיטות הספירה וההערכות של הצדדים, ולא נתון מוסכם אחד.

התמונה הראשית היא תצלום ארכיון להמחשה, ואינה תיעוד של הפגנות 31 באוקטובר 2026. צילום: Mat Napo / Unsplash.

5 דברים שצריך לדעת על ההפגנות בצרפת

• מאות אלפים השתתפו: 320 אלף לפי הרשויות, לעומת כמעט 500 אלף לפי המארגנים.
• עימותים בסיום הצעדות: בפריז ובערים נוספות נרשמו יידוי אבנים וזיקוקים לעבר שוטרים, שימוש בגז מדמיע ועימותים בעת פיזור ההפגנות. רוב הצועדים לא היו מעורבים באלימות.
• יותר מ־560 מעצרים: זהו הנתון המעודכן שדיווחה סוכנות AP על המעצרים ברחבי צרפת עד ליל שבת.
• כוחות אבטחה בהיקף חריג: כ־70 אלף שוטרים וז'נדרמים נפרסו ברחבי המדינה. בפריז הוטלו הגבלות לילה בכמה אזורים.
• המחאה נמשכת: ארגוני תלמידים וסטודנטים קראו לפעולות בבתי הספר ב־3 וב־5 בנובמבר, ואיגודים מקצועיים נערכים ליום שביתות והפגנות ב־5 בנובמבר.

מה קרה בפריז ב־31 באוקטובר?

הצעדה המרכזית בעיר עברה בשדרות שבשוליים המזרחיים של פריז, מפורט דה בניולה (Porte de Bagnolet) לכיוון פורט דה שרנטון (Porte de Charenton). המסלול הוסט מאזורי הקניות ומרכזי התיירות, לאחר שהרשויות אסרו על צעדה במסלול המרכזי שביקשו האיגודים המקצועיים. בית המשפט המינהלי העליון בצרפת אישר את האיסור.

במשך שעות נראו לאורך המסלול תלמידים, סטודנטים, עובדים ומשפחות. חלק מהמשתתפים הגיעו בתחפושות לכבוד ליל כל הקדושים (Halloween), לצד שלטים נגד יוקר המחיה, מחסור במורים ומדיניות הממשלה. לקראת סוף הצעדה השתנתה האווירה: באזור פורט דה שרנטון יידו אנשים אבנים, בקבוקים וזיקוקים לעבר שוטרים, וכוחות המשטרה השתמשו בגז מדמיע וברימוני הלם. מפגינים שלא השתתפו בעימותים עזבו את המקום.

שר הפנים, לורן נונייס (Laurent Nuñez), אמר שהצעדות המורשות התנהלו בדרך כלל כסדרן, אך גינה את התקיפות שביצעו קבוצות אלימות בשוליהן. לפי המשטרה, גם בקבוק תבערה הושלך לעבר איש כוחות הביטחון בפריז. מדובר בתיאור של אירועי האלימות בסיום ההפגנה, ולא במאפיין של כלל המשתתפים.

מה התרחש בערים האחרות?

גם בליון, מרסיי, טולוז, גרנובל, רן, בורדו וערים נוספות נערכו צעדות. לפי נתוני הרשויות שפורסמו בלה מונד, בליון השתתפו כ־19 אלף בני אדם, במרסיי כ־10,000 וברן כ־13,500. בכמה מהערים, לאחר שעות של הפגנות שקטות, התפתחו עימותים בעת פיזור ההתקהלויות. בטולוז ובליון השתמשה המשטרה באמצעים לפיזור הפגנות, ובגרנובל דווח על פצועים בעימותים.

ממשלת צרפת נערכה מראש לחשש מחידוש הביזה וההצתות שנראו במחאות 17 באוקטובר. כ־70 אלף אנשי משטרה וז'נדרמריה נפרסו ברחבי המדינה, ובשכונות מסוימות בפריז נקבעו הגבלות תנועה בשעות הלילה. נוכחות השוטרים המוגברת נועדה, לדברי משרד הפנים, לאפשר את הצעדות המורשות ולמנוע פגיעה באנשים וברכוש.

למה הצעירים בצרפת יצאו לרחובות?

גל ההפגנות החל בספטמבר במחאה של תלמידי תיכון וסטודנטים על מבני לימוד מתפוררים, מחסור במורים, עומס בכיתות וכללי הקבלה לאוניברסיטאות. בהמשך הצטרפו איגודים מקצועיים, פעילי תנועת האפודים הצהובים ואזרחים המוחים על מחירי הדיור, הדלק והמזון ועל תחושת שחיקה של השירותים הציבוריים.

הממשלה כבר הציגה בסוף אוקטובר הצעות לשינוי מערכת הקבלה להשכלה גבוהה, להרחבת מספר המקומות במוסדות לימוד ולהשקעה בתשתיות חינוך. אולם ארגוני תלמידים וסטודנטים טוענים שהצעדים עדיין אינם נותנים מענה מספק לדרישותיהם. להרחבה: מה מציעה ממשלת מקרון לשינוי מערכת החינוך?

האם מספר המפגינים יורד?

לפי נתוני משרד הפנים, ב־17 באוקטובר השתתפו בהפגנות כ־550 אלף בני אדם, ב־24 באוקטובר כ־410 אלף, וב־31 באוקטובר כ־320 אלף. כלומר, מספר המשתתפים ירד בשבוע השלישי, לפחות לפי הספירה הרשמית. המארגנים מציגים מספרים גבוהים יותר, והירידה בהשתתפות אינה מלמדת כשלעצמה שהמחלוקות נפתרו.

ההפגנות מתקיימות על רקע קושי כלכלי ופוליטי רחב יותר בצרפת, חודשים אחדים לפני הבחירות לנשיאות באביב 2027. ערב ההפגנות שינתה סוכנות פיץ' את תחזית דירוג האשראי של צרפת לשלילית, אך הותירה את הדירוג עצמו ללא שינוי. הפער בין הדרישות להשקעה ציבורית נוספת לבין הלחץ לצמצום הגירעון מקשה על הממשלה למצוא פתרון מוסכם. לקריאה נוספת: מה משמעות אזהרת הדירוג של פיץ' לצרפת?

המחאה חוצה גבולות?

באותה שבת נערכו מחאות בהובלת צעירים גם בגרמניה, ובפורטוגל התקיימה הפגנה גדולה נגד משבר הדיור. המשתתפים במדינות השונות מעלים דרישות דומות בנושאי חינוך, דיור ושירותים ציבוריים, אבל אין מדובר בתנועה אירופית אחת בעלת הנהגה ויעדים אחידים. כך התרחבה מחאת הצעירים בערים שונות באירופה.

הזווית הישראלית

לישראלים הנמצאים בפריז או מתכננים להגיע לצרפת בימים הקרובים, המשמעות המעשית היא בעיקר הצורך לבדוק הודעות מקומיות על מסלולי הפגנות, שינויים בתחבורה הציבורית והגבלות נקודתיות. לא כל העיר הושבתה, ואין להסיק מהעימותים בכמה מוקדים על מצב הביטחון בכל אזורי התיירות. מי שנוסע ביום שבו מתוכננות עצרות נוספות יכול להיעזר במידע המעודכן של רשויות העיר, המשטרה ומפעילי התחבורה.

אחרי מה לעקוב?

המבחן הקרוב יהיה ביום שלישי, 3 בנובמבר, שבו ארגוני תלמידים וסטודנטים קוראים לפעולות מחאה במוסדות חינוך, וביום חמישי, 5 בנובמבר, שבו צפוי יום נוסף של שביתות והפגנות. צריך לעקוב אחר מספר המשתתפים, תגובת הממשלה לדרישות החינוך והמחיה, והאם יצליחו המארגנים להמשיך את המחאה בלי העימותים שבלטו בשלושת סופי השבוע האחרונים.

עדכון: 1 בנובמבר 2026. מספרי הנוכחות משתנים לפי המקור; נתוני המעצרים עשויים להתעדכן. מקורות: AP, Le Monde, Reuters ומשרד הפנים הצרפתי.