פרס נובל לפיזיקה 2026 הוענק לפרנסיס הלזן (Francis Halzen), הפיזיקאי יליד בלגיה מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, על תרומותיו המכריעות למצפה הנייטרינו IceCube ועל גילוי נייטרינו עתירי אנרגיה ממקור אסטרופיזי. העבודה שהוביל הפכה קילומטר מעוקב של קרח באנטארקטיקה לגלאי חלקיקים ענק ופתחה דרך חדשה לצפות ביקום – לא רק באמצעות אור, אלא גם באמצעות נייטרינו.
עודכן: 6 באוקטובר 2026
5 דברים שצריך לדעת
- הזוכה: פרנסיס הלזן, בן 82, פרופסור באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון.
- על מה הפרס: תרומות מכריעות למצפה IceCube וגילוי נייטרינו עתירי אנרגיה ממקור אסטרופיזי.
- למה זה חשוב: נייטרינו יכולים להגיע אלינו כמעט בלי להשתנות בדרך, ולכן הם מאפשרים לזהות מקורות קוסמיים קיצוניים שלא תמיד ניתן להבין באמצעות אור בלבד.
- איך IceCube עובד: 5,160 חיישנים אופטיים פרוסים על 86 כבלים בתוך קילומטר מעוקב של קרח באנטארקטיקה.
- סכום הפרס: 12 מיליון קרונות שבדיות, כ-1.2 מיליון דולר.
מי זכה בפרס נובל לפיזיקה 2026?
הזוכה היחיד השנה הוא פרנסיס הלזן, פיזיקאי חלקיקים שנולד בבלגיה ב-1944 ופועל באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון מאז שנות ה-70. הוא עוסק בנקודת המפגש בין פיזיקת חלקיקים, אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה.
ועדת נובל העניקה לו את הפרס בנימוק הרשמי: "על תרומות מכריעות למצפה הנייטרינו IceCube ועל גילוי נייטרינו עתירי אנרגיה ממקור אסטרופיזי".
מה זה בכלל נייטרינו?
נייטרינו הוא חלקיק יסודי זעיר, חסר מטען חשמלי, שמתקשר עם חומר לעיתים נדירות מאוד. מיליארדי נייטרינו יכולים לעבור דרך הגוף שלנו בכל שנייה בלי שנרגיש דבר.
דווקא החמקמקות הזאת הופכת אותם לכלי מדעי חשוב. אור, קרני רנטגן וקרני גמא יכולים להיבלע, להוסט או להיחסם בדרך אלינו. נייטרינו, לעומת זאת, יכולים לעבור דרך כמויות עצומות של חומר כמעט בלי להיפגע.
לכן, אם מצליחים לזהות אותם ולשחזר את הכיוון שממנו הגיעו, אפשר לקבל מידע ישיר יחסית על האזורים האלימים ביותר ביקום – למשל סביב חורים שחורים, התפוצצויות כוכבים ומאיצי חלקיקים קוסמיים.
איך הופכים קרח באנטארקטיקה לטלסקופ?
זו הייתה פריצת הדרך הגדולה של IceCube. במקום לבנות טלסקופ רגיל, המדענים ניצלו את הקרח העמוק, הצלול והיציב של הקוטב הדרומי.
בתוך הקרח קבורים 5,160 חיישנים אופטיים לאורך 86 כבלים אנכיים, בעומק של עד כ-2.5 קילומטרים. יחד הם מכסים נפח של בערך קילומטר מעוקב.
כאשר נייטרינו נדיר מתקשר עם חומר בתוך הקרח, יכולים להיווצר חלקיקים טעונים. כשהם נעים בקרח מהר יותר ממהירות האור בתוך החומר הזה, הם מפיקים הבזק חלש של אור כחול המכונה קרינת צ'רנקוב. החיישנים של IceCube קולטים את האור, והחוקרים משתמשים בתזמון, בעוצמה ובמיקום של האותות כדי לשחזר את האנרגיה ואת כיוון האירוע.
מה בדיוק IceCube גילה?
בנובמבר 2013 הודיעה קבוצת IceCube על 28 אירועים עתירי אנרגיה שנמצאו בנתונים שנאספו בין מאי 2010 למאי 2012. לפי הקבוצה, הם לא יכלו להיות מוסברים רק באמצעות נייטרינו אטמוספריים או מיואונים שנוצרים מקרניים קוסמיות באטמוספירה. זו הייתה העדות המוצקה הראשונה לשטף נייטרינו עתירי אנרגיה ממקור אסטרופיזי.
שניים מהאירועים המוקדמים והמפורסמים, שקיבלו את הכינויים "Bert" ו-"Ernie", נשאו אנרגיות של יותר מפטה-אלקטרון-וולט – גבוהות בהרבה מאלה של נייטרינו רגילים שמקורם באטמוספירה.
הגילוי הפך את הנייטרינו מבעיה של פיזיקת חלקיקים לכלי חדש באסטרונומיה.
ואז הצליחו גם למצוא מקור בשמיים
השלב הבא הגיע ב-2017. IceCube זיהה נייטרינו עתיר אנרגיה ושלח התרעה לטלסקופים ברחבי העולם. תצפיות המשך הצביעו על הבלאזר TXS 0506+056 – גלקסיה פעילה עם חור שחור על-מסיבי וסילון חלקיקים שמכוון כמעט אלינו.
ב-2018 פורסמו מחקרים שהראו גם עודף של נייטרינו מאותו כיוון בשנים קודמות. זו הייתה אחת הדוגמאות הראשונות לאסטרונומיה "רב-שליחית" שבה אותו אירוע קוסמי נבחן גם באמצעות אור וגם באמצעות חלקיקים.
למה זה שינה את האסטרונומיה?
במשך מאות שנים אסטרונומיה התבססה כמעט לחלוטין על אור: תחילה אור נראה, ובהמשך גם גלי רדיו, אינפרא-אדום, רנטגן וקרני גמא.
IceCube הוסיף שליח אחר לגמרי. נייטרינו אינם פוטונים, ולכן הם מסוגלים לספר סיפור שונה על אותו מקור. הם יכולים לצאת מאזורים צפופים ואנרגטיים שבהם אור מתקשה לברוח.
השילוב בין נייטרינו, קרני גמא וגלים אלקטרומגנטיים אחרים עוזר למדענים לחקור את מקורן של הקרניים הקוסמיות – חלקיקים עתירי אנרגיה שמפציצים את כדור הארץ כבר מיליארדי שנים, ושמקורם המדויק היה במשך זמן רב תעלומה.
מי הוא פרנסיס הלזן?
הלזן נולד בבלגיה ב-1944, למד מתמטיקה ופיזיקה ב-KU Leuven והשלים שם דוקטורט. ב-1971 הגיע לביקור מחקר באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, וב-1972 הצטרף לסגל המחלקה לפיזיקה.
באמצע שנות ה-80 החל להתעניין באפשרות לבנות טלסקופ נייטרינו ענק. הרעיון עבר דרך ניסוי מוקדם בשם AMANDA, שהשתמש גם הוא בקרח האנטארקטי, ובהמשך התפתח ל-IceCube.
הלזן היה החוקר הראשי של הפרויקט במשך שנים והפך לאחת הדמויות המרכזיות בתחום אסטרופיזיקת הנייטרינו.
האם הלזן גילה את הנייטרינו לבדו?
לא. IceCube הוא שיתוף פעולה בינלאומי גדול של מאות מדענים ומהנדסים, והגלאי נבנה ומופעל בידי צוותים ממוסדות רבים. הפרסומים המדעיים המרכזיים חתומים בשם קבוצת IceCube.
פרס נובל עצמו ניתן ליחידים, ובמקרה הזה הוועדה בחרה להדגיש את החזון, ההתמדה וההובלה המדעית של הלזן לאורך עשרות שנים – מהרעיון להשתמש בקרח האנטארקטי כגלאי ענק ועד להפיכת הנייטרינו לכלי אסטרונומי.
כמה כסף כולל הפרס?
פרס נובל לפיזיקה 2026 כולל 12 מיליון קרונות שבדיות, בערך 1.2 מיליון דולר. מאחר שהשנה יש זוכה יחיד, הסכום כולו יוענק להלזן.
טקס הענקת הפרסים יתקיים בשטוקהולם ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של אלפרד נובל.
מי זכה בנובל לפיזיקה בשנה שעברה?
ב-2025 זכו ג'ון קלארק, מישל דבורה וג'ון מרטיניס על גילוי מנהור קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי – מחקר שהראה כיצד אפקטים קוונטיים יכולים להופיע גם במערכת גדולה יחסית.
ללוח המלא של שבוע נובל אפשר לעבור למדריך פרסי נובל 2026, ואת הזכייה של אתמול אפשר לקרוא בכתבת נובל לרפואה 2026.
שאלות נפוצות
מי זכה בפרס נובל לפיזיקה 2026?
פרנסיס הלזן, פיזיקאי בלגי-אמריקאי מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון.
על מה פרנסיס הלזן זכה בנובל?
על תרומות מכריעות למצפה IceCube ועל גילוי נייטרינו עתירי אנרגיה שמקורם באירועים אסטרופיזיים.
מה זה IceCube?
מצפה נייטרינו בקוטב הדרומי שמורכב מ-5,160 חיישנים אופטיים על 86 כבלים, הטמונים בתוך קילומטר מעוקב של קרח אנטארקטי.
מה זה נייטרינו?
חלקיק יסודי חסר מטען שכמעט אינו מתקשר עם חומר. התכונה הזו מאפשרת לו להגיע אלינו מאזורים רחוקים וצפופים ביקום כמעט בלי להשתנות בדרך.
כמה כסף מקבל הזוכה?
12 מיליון קרונות שבדיות, בערך 1.2 מיליון דולר.
אחרי מה לעקוב
- המשך החיפוש אחר המקורות המדויקים של רוב הנייטרינו הקוסמיים שמגיעים ל-IceCube.
- הרחבת המצפה בדור הבא, שתגדיל את הרגישות לאירועים נדירים ואנרגטיים יותר.
- שיתופי פעולה בין IceCube, טלסקופי גמא ומצפי גלי כבידה.
- הכרזת פרס נובל לכימיה ב-7 באוקטובר.
מקורות
- NobelPrize.org – פרס נובל לפיזיקה 2026
- Reuters – הכרזת פרס נובל לפיזיקה 2026
- Associated Press – פרנסיס הלזן והזכייה
- IceCube – גילוי הנייטרינו האסטרופיזיים ב-2013
- IceCube – זיהוי הבלאזר TXS 0506+056
- University of Wisconsin-Madison – פרופיל פרנסיס הלזן
