עשרה ימים לאחר שנבחר מחדש לנשיאות ברזיל, לואיז אינסיו לולה דה סילבה מנסה לתרגם את הניצחון בקלפי לתוכנית פעולה. הוא כבר התחייב להותיר על כנן את תוכניות הרווחה, בירך על אישור רפורמה חוקתית במאבק בפשיעה המאורגנת והחל להכין מסר של אחריות תקציבית לשווקים. אבל שתי שאלות מרכזיות נותרו פתוחות: מי יוביל את המדיניות הכלכלית בקדנציה הבאה, והאם יצליח הנשיא להעביר את תוכניותיו בקונגרס שבו התחזקו יריביו.

ההבחנה החשובה היא בין מה שלולה כבר עשה מאז הבחירות, מה שהקונגרס אישר בעקבות יוזמת ממשלתו עוד לפני הבחירות, ומה שהוא רק מבטיח לקראת כהונה חדשה שתתחיל ב־5 בינואר 2027. נכון ל־5 בנובמבר 2026, מוקדם לקבוע כיצד ייראה מלוא סדר היום של ממשלתו הבאה.

חמישה דברים שצריך לדעת

• ניצחון בסיבוב השני: לולה נבחר ב־25 באוקטובר עם 51.79% מהקולות הכשרים, לעומת 48.21% לפלאביו בולסונארו. הפער הוא כ־4.43 מיליון קולות.
• רווחה: ב־1 בנובמבר הודיע שלא יבטל תוכניות חברתיות בקדנציה הבאה, אך טרם הציג את המקורות התקציביים לכל הבטחותיו.
• ביטחון פנים: ב־3 בנובמבר אישר הסנאט תיקון חוקתי שהגישה הממשלה לחיזוק המאבק בפשיעה המאורגנת. ביום שלאחר מכן לולה חזר והתחייב להקים משרד לביטחון הציבור.
• כלכלה: שוקי ההון הגיבו לניצחונו בירידות ובחולשת הריאל. לולה נערך, לפי דיווח רויטרס, לנאום שידגיש משמעת תקציבית ב־8 בנובמבר, אך בלי להציג עדיין צעדים מפורטים.
• מדיניות חוץ: הנשיא מתכנן לחזור לפעילות בינלאומית, עם ועידת האקלים בטורקיה, פסגת מרקוסור ומפגש אפשרי עם דונלד טראמפ ב־G20 בדצמבר; לוחות הזמנים עדיין כפופים לאישור.

המהפך בקלפי: מההפסד בסיבוב הראשון לכהונה רביעית

בסיבוב הראשון, ב־4 באוקטובר, קיבל פלאביו בולסונארו 47.03% מהקולות הכשרים ולולה הסתפק ב־45.16%. שלושה שבועות לאחר מכן השתנתה התמונה: בית הדין העליון לבחירות הודיע כי לולה קיבל 64,256,232 קולות – 51.79% – ואילו בולסונארו קיבל 59,826,041 קולות, 48.21%. לראשונה בבחירות לנשיאות ברזיל, מועמד שפיגר בסיבוב הראשון הצליח להפוך את התוצאה בסיבוב השני. מספר הקולות שקיבל לולה הוא שיא אישי ואף שיא במספר הקולות המוחלט למועמד לנשיאות במדינה.

לולה, בן 80, כיהן בעבר בשנים 2003–2010 וחזר לתפקיד ב־2023. הוא יהיה לנשיא הברזילאי הראשון שנבחר לארבע תקופות כהונה בדרך דמוקרטית. סגנו ז'ראלדו אלקמין נבחר עמו שוב. לקריאה נוספת: תוצאות בחירות ברזיל 2026 והיום שאחרי, וגם איך הצליח מחנה לולה לשנות את מערכת הבחירות.

הצעד הראשון: הבטחה להגן על תוכניות הרווחה

ב־1 בנובמבר פרסם לולה סרטון שבו הבטיח שלא לבטל שום תוכנית חברתית קיימת במהלך כהונתו הבאה, בשנים 2027–2030. לדבריו, ייתכנו תוכניות נוספות ושיפורים בתוכניות הנוכחיות. זה היה מסר ישיר לשכבות החלשות, הנסמכות בין היתר על תוכנית הסיוע למשפחות בולסה פמיליה (Bolsa Família), מהסמלים המרכזיים של המדיניות החברתית שלו.

מדובר בהתחייבות פוליטית ולא בחוק חדש שהתקבל לאחר הבחירות. במהלך מערכת הבחירות כבר הגדילה ממשלתו את גובה הסיוע למשפחות במסגרת התוכנית, וקידמה צעדים להקלה בחובות ולהפחתת עלויות. מסיבה זו אין לייחס את כל הצעדים הללו לימים שאחרי הניצחון. השאלה כעת היא כיצד תמשיך הממשלה לממן הרחבות של הסיוע לצד העלייה בהוצאות החובה ובחוב הציבורי.

הישג ראשון בפרלמנט: תיקון חוקתי למאבק בארגוני הפשיעה

התפתחות משמעותית התקבלה ב־3 בנובמבר, כשהסנאט הברזילאי אישר בשתי הצבעות את ההצעה לתיקון חוקתי בתחום ביטחון הציבור (PEC 18/2025), שיזמה ממשלת לולה לפני הבחירות. בסיבוב ההצבעה הראשון תמכו בה 73 סנאטורים, ללא מתנגדים; בשני הצביעו בעדה 75, וגם הפעם ללא מתנגדים. בית הנבחרים אישר את ההצעה קודם לכן, וכעת היא ממתינה להכרזה הרשמית על התיקון.

התיקון נועד להעמיק את שיתוף הפעולה בין הממשלה הפדרלית, המדינות והרשויות המקומיות, לחזק את סמכויות המשטרה הפדרלית נגד ארגוני פשיעה ועבירות סביבתיות ולהגן על מקורות מימון ייעודיים לביטחון הציבור. הוא כולל גם צעדים הנוגעים לענישה ולתנאי הכליאה של ראשי ארגונים חמושים. מהנוסח שהתקבל הוסרה הצעה להוריד את גיל האחריות הפלילית מ־18 ל־16 – סעיף שעורר מחלוקת ציבורית.

ב־4 בנובמבר בירך לולה על האישור וציין שהוא סולל דרך להקמת משרד פדרלי לביטחון הציבור. עם זאת, נכון לעכשיו אין לכתוב כאילו משרד חדש כבר הוקם והחל לפעול. ההצהרה מבטאת יעד מוסדי של הנשיא; יש צורך בהשלמת הצעדים הנדרשים להקמתו. ההצלחה הפרלמנטרית חשובה גם מבחינה פוליטית: זהו תחום שבו ממשלתו זכתה לתמיכה רחבה למרות היריבות החריפה בין מפלגות.

הרקע למהלך הוא היקף פעילותם של ארגוני הפשיעה הגדולים, בהם PCC ו־Comando Vermelho, המתחרים על שליטה בשווקים בלתי חוקיים ובאזורים עירוניים ומרחיבים את השפעתם גם לתוך אזור האמזונס. מחנה לולה מציג את חיזוק התיאום הפדרלי כמענה; מבקרי המדיניות מדגישים את הצורך בתוצאות בשטח ולא רק בשינויים במבנה הממשלתי. עוד בנושא: הפשיעה המאורגנת באמזונס.

האתגר הכלכלי: להגן על הסיוע החברתי ולהרגיע את המשקיעים

שוקי ההון הגיבו לתוצאות הבחירות בלחץ על הריאל, על המניות ועל מחירי האג"ח הברזילאיות. לפי רויטרס, משקיעים ממתינים לראות כיצד הממשלה מתכוונת לאזן בין ההבטחות החברתיות לבין ריסון ההוצאות. בתום התקופה הקודמת טיפס החוב הציבורי מעל 82% מהתוצר, האינפלציה נותרה סביב 4.6% והריבית הייתה 13.75%, לפי סקירת רויטרס ב־26 באוקטובר. המספרים מתייחסים למועד הסקירה, ואינם תחזית לכל שנת 2027.

מסמכי התקציב שהוגשו לקונגרס כללו יעד לעודף תקציבי ראשוני אפקטיבי של 1.3% מהתוצר עד 2030, לעומת גירעון חזוי של כ־0.4% מהתוצר השנה. יעד כזה אינו מבטיח שהממשלה תצליח לעמוד בו. במיוחד לאור עליית ההוצאות המחויבות בחוק והקושי לבצע קיצוצים או לבטל פטורים ממס.

לפי דיווח רויטרס מ־4 בנובמבר, לולה צפוי לנאום ברדיו ובטלוויזיה ב־8 בנובמבר כדי לשדר מחויבות למשמעת תקציבית, אך אינו צפוי להודיע בנאום על צעדי מיסוי או קיצוץ מפורטים. נכון ל־5 בנובמבר הנאום עדיין לא התקיים, ולכן אין להתייחס להצהרות המתוכננות כאל החלטות שכבר פורסמו.

מי יהיה שר האוצר?

נכון למועד הכתבה, שאלת זהותו של שר האוצר בקדנציה הבאה לא הוכרעה בפומבי. בין השמות שהוזכרו בדיווחי רויטרס נמצאים סגן הנשיא ז'ראלדו אלקמין, דמות מרכז מתונה שכיהנה בעבר כמושל סאו פאולו, ומושל מדינת פיאאוי רפאל פונטלס, בעל רקע בניהול כספים ציבוריים. מדובר באפשרויות שדווחו מפי מקורות, ולא במינויים רשמיים. המינוי יהיה אינדיקציה חשובה לאופן שבו לולה מבקש לחלק סמכויות בין המחנה החברתי למי שמדגישים יציבות פיסקלית.

הוויכוח כבר מורגש בתוך מחנה הנשיא. בכירים במפלגת הפועלים מתנגדים לקיצוצים רחבים בזכויות חברתיות, ואילו בעלי תפקידים כלכליים מדגישים את הצורך לבלום את גידול החוב. זו לא מחלוקת תאורטית: היא תשפיע על תקציב 2027, על קצב השינויים במסים ועל יכולתה של הממשלה להבטיח הטבות מבלי להעמיס על עלויות המימון של המדינה.

קונגרס שמרני יותר: לנצח בבחירות לא אומר לשלוט בפרלמנט

למרות הניצחון של לולה, הבחירות לקונגרס חיזקו גורמים פוליטיים המזוהים עם הימין ועם מחנה בולסונארו. בית הנבחרים והסנאט אינם מעניקים לנשיא רוב אוטומטי לכל יוזמה, ומחייבים אותו לבנות קואליציות לכל נושא כמעט. מומחים שרואיינו בסוכנות הידיעות הברזילאית הדגישו כי נדרשות פשרות גם עם פוליטיקאים שאינם חלק ממחנהו האידאולוגי של הנשיא.

אישור תיקון החוקה בנושא הביטחון מדגים שאפשר להגיע להסכמות רחבות, אולם לא בהכרח מעיד על תמיכה דומה ברפורמות כלכליות, בביטול הטבות מס או בצעדים סביבתיים. לכן אחד המבחנים המעשיים של לולה יהיה יכולתו לקדם משא ומתן שוטף עם הנהגות שני בתי הקונגרס.

הערעור של בולסונארו והיחסים עם ארצות הברית

מיד לאחר ההפסד הודיע פלאביו בולסונארו שאינו מקבל את התוצאות, והטיל ספק בהחלטה להאריך בשעתיים את ההצבעה בחלק מהמקומות, בעקבות בעיות תעבורה ומזג אוויר. ואולם בקשת ההארכה הוגשה, לפי דיווח סוכנות הידיעות הרשמית, גם מצד אנשיו. בהמשך הכירה מפלגתו בתוצאות. לקריאה: כיצד הגיבה מפלגת בולסונארו לתוצאות הבחירות.

גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ העלה טענות בדבר תקינות ההצבעה, ללא ראיות שהוכיחו זיוף של התוצאה. בדיקת עובדות שפרסמה רויטרס ב־4 בנובמבר דחתה טענות שהופצו ברשתות על שינוי מלאכותי של התוצאות לאחר סגירת הקלפיות. גופי התצפית הבינלאומיים לא דיווחו על ממצאים המצדיקים פסילת התוצאה, ובית הדין לבחירות הכריז על ניצחונו של לולה.

העימות סביב הבחירות משתלב במערכת יחסים רגישה בין ברזיל לוושינגטון, הכוללת מחלוקות על מכסים אמריקאיים, על התנהלות מערכת המשפט הברזילאית כלפי הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו ועל גבולות ההתערבות במדיניותה הפנימית של ברזיל.

חזרה לבמה הבינלאומית: אקלים, מרקוסור ומפגש אפשרי עם טראמפ

לולה מתכנן לחדש בנובמבר את סדרת הביקורים המדיניים שהצטמצמה בתקופת הקמפיין. על הפרק עומדת השתתפות בוועידת האקלים COP31 באנטליה שבטורקיה, שתיערך ב־9–20 בנובמבר; פסגת מרקוסור במונטווידאו ב־4 בדצמבר; ופסגת G20 במיאמי ב־14 בדצמבר, שבה עשוי לפגוש את טראמפ. בלשכת הנשיא הובהר כי לוחות הזמנים היו בגדר תוכניות ולא כל הנסיעות אושרו סופית.

במדיניות החוץ, כמו במדיניות הפנים, לולה מבקש להציג המשכיות לצד חידוש המנדט הציבורי. ברזיל היא הכלכלה הגדולה באמריקה הלטינית, שותפה חשובה במסחר העולמי ובקבוצת BRICS, ומעצמה מרכזית בדיוני האקלים בזכות יערות האמזונס. לצד זאת, המחלוקות המסחריות והמדיניות עם ארצות הברית עלולות להקשות על השגת יעדים כלכליים. עוד באתר: משבר השריפות באמזונס.

הזווית הישראלית

לשינויים בברזיל יש משמעות גם לישראל. ברזיל שותפת סחר חשובה באזור ומדינה בעלת משקל בפורומים בינלאומיים ובדיונים על המזרח התיכון. לולה מתח בשנים האחרונות ביקורת חריפה על מדיניות ישראל בעזה, וביחסים המדיניים נרשמו מתיחויות. עם זאת, נכון ל־5 בנובמבר לא הוצגה החלטה חדשה על שינוי מדיניות כלפי ישראל דווקא בעקבות הבחירות. לכן מוקדם לקבוע כיצד תתורגם בחירתו מחדש להחלטות מעשיות בתחום הזה.

אחרי מה כדאי לעקוב?

המבחן הקרוב יהיה הנאום הכלכלי הצפוי ב־8 בנובמבר: האם יציע צעדים קונקרטיים או רק יציג עקרונות? אחריו יגיעו הצגת הרכב הממשלה, מינוי שר האוצר, השלמת המהלך להקמת משרד לביטחון הציבור והתקדמות בדיונים על תקציב 2027. במקביל, חשוב לעקוב אחר יכולתו של לולה ליצור שיתופי פעולה בקונגרס ואחר הביקורים הבינלאומיים שיתקיימו בפועל.

לולה מתחיל את התקופה שאחרי הבחירות עם ניצחון בעל משמעות היסטורית, אך גם עם מגבלות ברורות. בעשרת הימים הראשונים הוא הצליח להעביר מסר חברתי ולהתבסס על הישג חקיקתי משמעותי בתחום הביטחון. ההחלטות שיכריעו את הכיוון הכלכלי והפוליטי של קדנציה רביעית עדיין לפניו.

מקורות

• בית הדין העליון לבחירות בברזיל, 26.10.2026 – התוצאות הרשמיות.
• Agência Brasil, 1.11.2026 – התחייבות לולה בנושא תוכניות הרווחה.
• Agência Brasil, 3.11.2026 – אישור הרפורמה בתחום ביטחון הפנים.
• Agência Gov, 4.11.2026 – דברי לולה על הקמת משרד לביטחון הציבור.
• רויטרס, 4.11.2026 – המסר הכלכלי הצפוי והתגובה בשווקים.
• רויטרס, 26.10.2026 – האתגרים הכלכליים בתחילת הקדנציה.
• Agência Brasil, 27.10.2026 – התוכניות לנסיעות המדיניות.
• רויטרס, 4.11.2026 – בדיקת עובדות על טענות להונאה בבחירות.