השאלה כמה שעות צריך לישון נשמעת פשוטה, אבל המחקר המדעי ממשיך להראות שהתשובה מורכבת יותר ממספר אחד שמתאים לכולם. מחקר רחב שפורסם ב-Nature במאי 2026 מצא קשר בצורת U בין משך השינה לבין מדדים של גיל ביולוגי: גם שינה קצרה מאוד וגם שינה ארוכה נקשרו למדדים פחות טובים של הזדקנות בכמה מערכות בגוף.
המחקר, של קונסורציום MULTI, התבסס בעיקר על נתוני UK Biobank – מאגר בריאות גדול בבריטניה – וכלל מידע על כ-500 אלף משתתפים. החוקרים בחנו 23 "שעוני גיל ביולוגי" שנבנו מנתוני MRI, חלבונים בדם ומטבוליטים, בניסיון לבדוק עד כמה איברים ומערכות שונות נראים צעירים או מבוגרים יחסית לגיל הכרונולוגי.
לא רק כמה שנים עברו – אלא איך הגוף מזדקן
החוקרים חיפשו קשר בין שעות השינה המדווחות לבין פערי הגיל הביולוגי. התוצאה המרכזית הייתה דפוס שחזר בכמה מערכות: בקצוות, אצל מי שישנו מעט מאוד או הרבה מאוד, נמצאו בממוצע מדדים פחות טובים. הטווח שבו התקבלו פערי הגיל הביולוגי הנמוכים ביותר השתנה לפי איבר ולפי מין, ונע במדגם בין 6.4 ל-7.8 שעות שינה.
חשוב לדייק: לא כל 23 השעונים הראו קשר מובהק. החוקרים מצאו קשרים לא-ליניאריים מובהקים ב-9 מתוך 23 מדדי הגיל הביולוגי שבחנו. לכן המחקר אינו אומר שכל איבר בגוף "מזדקן מהר יותר" ברגע שיורדים משבע שעות, אלא מצביע על דפוס רחב שמופיע בחלק מהמערכות.
פחות משש שעות ויותר משמונה בלטו גם בסיכון למחלות
החוקרים הגדירו שינה קצרה כפחות משש שעות ושינה ארוכה כיותר משמונה שעות, והשוו אותן לטווח של שש עד שמונה שעות. שני הקצוות נקשרו גם לסיכון מוגבר למחלות מערכתיות ולתמותה מכל הסיבות.
אבל גם כאן לא נכון להפוך את הקשר לסיבתיות פשוטה. שינה ארוכה, למשל, יכולה להיות תוצאה של מחלה, מצב נפשי, תרופות או מצב גופני ירוד – ולא בהכרח הגורם להם. החוקרים בחנו גם קשרים גנטיים וסיבתיות אפשרית, אך לא הצליחו להוכיח נוסחה פשוטה שלפיה מספר מסוים של שעות שינה גורם ישירות להזדקנות מהירה או איטית יותר.
יש עוד מגבלה חשובה: השינה דווחה על ידי המשתתפים
נתוני השינה המרכזיים במחקר התבססו על דיווח עצמי. המשתתפים נשאלו כמה שעות הם ישנים בממוצע ביממה, כולל תנומות. זו דרך יעילה לאסוף מידע בקנה מידה עצום, אבל היא פחות מדויקת ממדידה באמצעות אקטיגרפיה, שעון או מעבדת שינה.
המחקר גם לא מדד באופן מלא את איכות השינה, מספר היקיצות, תזמון השינה או מבנה שלבי השינה. Research Highlight שפורסם בתחילת ספטמבר בכתב העת Signal Transduction and Targeted Therapy חזר אל המחקר והדגיש בדיוק את המגבלות האלה – וגם את העובדה שהקשרים שנמצאו אינם מספרים לנו כמה מהשונות בהזדקנות מוסברת בפועל על ידי משך השינה בלבד.
אז האם שבע שעות הן המספר הנכון?
המחקר מחזק תמונה שכבר מוכרת ממחקרים קודמים: אצל רוב המבוגרים, הקצוות פחות רצויים, ואזור הביניים נראה טוב יותר. אבל אין ממנו מסקנה שכל אדם צריך לכוון שעון עצר ל-7 שעות בדיוק.
משרד הבריאות בישראל ממליץ לרוב המבוגרים על כ-7 עד 8 שעות שינה איכותית ורציפה. ההדגשה על איכות חשובה לא פחות מהכמות: שבע שעות מקוטעות עם יקיצות רבות אינן שקולות בהכרח לשבע שעות רצופות ומרעננות.
המסר המעשי מהמחקר החדש איננו שיש "מספר קסם" אחד, אלא ששינה היא חלק מרכזי מבריאות הגוף כולו – ושגם שינה קצרה מאוד וגם שינה ארוכה מאוד באופן קבוע הן דפוסים שכדאי לשים לב אליהם, במיוחד אם הם מלווים בעייפות, ירידה בתפקוד או שינוי בריאותי אחר.