קרדיט לתמונה הראשית: תמונת אילוסטרציה שנוצרה בבינה מלאכותית עבור בָּעוֹלָם; אינה מתעדת אירוע ספציפי מהתחקיר.

ב־254 אירועים שבהם יוחסה לצה״ל פגיעה בבני אדם במהלך המלחמה, ושהצבא הודיע בעבר כי הוא בודק אותם, לא נמצאה תוצאה פומבית באתר צה״ל — כך עולה מתחקיר חדש של BBC Verify שפורסם ב־15 באוקטובר 2026. החוקרים איתרו 300 אירועים שבהם צה״ל מסר כי מתקיימת בדיקה, אך הצליחו לזהות באתר הצבא תוצאות של 28 בלבד. ב־18 אירועים נוספים לא היה ברור אם ההליך הסתיים. צה״ל טוען שהוא בוחן טענות לפגיעה בניגוד לדין ולפקודות ברצינות, אך מדגיש כי לא כל ממצאי הבדיקות יכולים להתפרסם.

15 באוקטובר 2026 | התחקיר נעשה בידי מרלין תומאס ומרים אחמד מ־BBC Verify, בהתבסס על דיווחים מ־7 באוקטובר 2023 ועד 19 באוגוסט 2026. הממצא מתייחס להיעדר תשובה פומבית שאותרה, לא לקביעה שכל האירועים לא נחקרו או שבכולם בוצעו עבירות.

בתמונה הראשית: אילוסטרציה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית לצורך המחשת תחקיר ופרסום מסקנות. התמונה אינה צילום תיעודי של אחד האירועים המוזכרים בכתבה.

לתחקיר המקורי: BBC Verify – Hundreds of IDF investigations into killings without public outcome · הודעת צה״ל על החלטות בחמישה תיקים, 19 באוגוסט 2026.

5 נקודות מרכזיות

• 254 מקרים ללא תוצאה פומבית שאותרה: בכל אחד מהם דווח בעבר שצה״ל בודק את טענות הפגיעה; ה־BBC לא מצא באתר הצבא הודעה על תוצאת הבדיקה.
• החיפוש החל ב־61 אלף ידיעות: דיווחים של BBC ורויטרס עברו סינון ממוחשב ובדיקה ידנית עד שנותרו 300 אירועים שונים.
• היכן התרחשו המקרים? 158 בעזה, 48 בגדה המערבית, 32 בלבנון ו־16 בישראל או במתקני כליאה של צה״ל.
• תגובת הצבא: צה״ל מדגיש חקירות ותחקירים מבצעיים, הליכים פיקודיים, אבטחת מידע ושיקולים משפטיים המגבילים פרסום.
• ההבחנה החשובה: היעדר מסקנה פומבית אינו הוכחה לאי־עריכת בדיקה, ובוודאי אינו כשלעצמו הוכחה לביצוע פשע מלחמה.

המספרים מאחורי התחקיר: 300 אירועים, 28 תוצאות שפורסמו

התחקיר החדש אינו מנסה לספור את כלל הנפגעים במלחמה או את כלל התלונות נגד חיילים. נקודת המוצא שלו מצומצמת יותר: מקרים שדווחו בתקשורת ובהם צה״ל עצמו מסר כי הוא בודק, בוחן או מתחקר טענות על הרוגים או פצועים. לאחר הצלבת האירועים עם התבטאויות הצבא, בדקו העיתונאים אם פורסמה בהמשך הודעה על תוצאה.

מתוך 254 המקרים ללא תוצאה פומבית, ביותר מ־200 דווח על אדם אחד לפחות שנהרג. יתר המקרים כללו דיווחים על פצועים. מפת המקרים רחבה מעזה בלבד:

המספרים מתייחסים למקרים נפרדים, לא למספר חקירות מצ״ח ולא למניין בני האדם שנפגעו. אירוע אחד יכול לכלול כמה הרוגים או פצועים. מקור המספרים: התחקיר והנספח המתודולוגי של BBC Verify.

איך נבנתה הבדיקה של BBC Verify?

הכתבים ריכזו 61 אלף ידיעות של BBC News ורויטרס שהתייחסו לעזה, לגדה המערבית או ללבנון, ושפורסמו בין 7 באוקטובר 2023 ל־19 באוגוסט 2026. באמצעות כלי חיפוש מבוססי בינה מלאכותית אותרו כמעט 5,000 דיווחים שהזכירו הן פגיעה אפשרית מידי כוחות ישראליים והן תגובת צה״ל המצביעה על בדיקה או בחינה של האירוע.

לפי ה־BBC, העיתונאים עברו ידנית על הממצאים וצמצמו אותם ל־1,343 ידיעות רלוונטיות. מכיוון שחלקן תיארו את אותו אירוע, השתמשו בכלי נוסף לאיחוד כפילויות לפי מועד, מקום ופרטי הנפגעים, ואז בדקו שוב ידנית את השיוך. כך נוצרה רשימה של 300 אירועים שונים, שהושוו לדיווחים המקוריים ולתשובות הצבא.

בשלב הבא הועברו לצה״ל פרטי כל אירוע וההתייחסות המקורית שלו, ונשאל מה עלה בבדיקות. לפי BBC Verify, הצבא מסר פרטים ממוקדים על שני אירועים בלבד ואמר ששניהם עדיין בבדיקה; לגבי היתר לא מסר פירוט מספק כדי לקבוע מה הוכרע. החוקרים חיפשו גם במאגר הפרסומים הרשמי של צה״ל, באמצעות כלים ממוחשבים ובדיקות ידניות.

מגבלה מתודולוגית: אלה אינם כל האירועים או כל החקירות מאז תחילת המלחמה. החיפוש נשען על שני מקורות חדשות ועל תשובות הצבא שפורסמו, וייתכן שתוצאות הועברו למשפחות או נרשמו במערכות פנימיות בלי שהופיעו באתר הציבורי. לכן נכון לתאר את התוצאה כמחסור במידע פומבי, ולא כקביעה ש־254 תיקים ננטשו.

מה ענה צה״ל לתחקיר?

בתגובתו ל־BBC מסר צה״ל כי טענות על התנהלות העלולה לסתור את הדין או את פקודות הצבא נבחנות בחומרה וברצינות. הצבא הבהיר שמידע על תוצאות חקירות ובדיקות מתפרסם כאשר הדבר אפשרי, בכפוף לשיקולים מבצעיים, משפטיים, הגנה על פרטיות וביטחון מידע.

עוד ציין צה״ל שקיימים תחקירים פיקודיים־מבצעיים שנועדו להבין מה התרחש ולהפיק לקחים, גם כאשר לא מתעורר חשד המצדיק חקירה פלילית. לפי הצבא, במהלך המלחמה ננקטו צעדים משמעתיים ופיקודיים בעשרות מקרים, לרבות הרחקת אנשי צבא מתפקידים מבצעיים או משירות מילואים. ה־BBC לא הצליח לקבל פירוט שקושר בין הטענות האלה לבין רשימת 300 המקרים שלו.

עמדת הצבא מתחדדת בהודעה רשמית שפרסם ב־19 באוגוסט 2026: מנגנון התחקור המטכ״לי סיים לטענתו לבדוק כ־150 אירועים חריגים מתחילת המלחמה והעביר אותם לעיון הפרקליטות הצבאית. באותה הודעה פורסמו החלטות משפטיות בחמישה אירועים. זו אינדיקציה לכך שתחקירים מתנהלים גם בלי פרסום פרטני על כל אחד מהם, אבל לא נמסרה רשימת האירועים שמאפשרת לזהות אילו מהם נכללים ב־300 שתיעד ה־BBC, או כמה מה־254 כבר הסתיימו ללא פרסום.

חמש ההחלטות שצה״ל כן פרסם: שתי חקירות פליליות ושלושה תיקים ללא חקירה פלילית

הודעת צה״ל מאוגוסט ממחישה את ההבדל בין תחקיר מבצעי, בדיקה משפטית וחקירת מצ״ח. בעקבות התחקירים על מות הילדה הינד רג׳ב, בני משפחתה ושני פרמדיקים בינואר 2024, ועל הרג 15 אנשי חילוץ ורפואה ברפיח במרץ 2025, הוחלט לפתוח בחקירות פליליות של המשטרה הצבאית החוקרת. ההחלטה לפתוח בחקירה היא שלב בהליך — לא קביעה פלילית סופית.

לעומת זאת, באירוע שבו נהרגו שבעה עובדי World Central Kitchen באפריל 2024, הודיע הצבא כי מצא כשלים חמורים בזיהוי ובתהליך קבלת ההחלטות, שננקטו בעקבותיהם צעדים פיקודיים, אך לא נמצאה עילה לפתיחת חקירת מצ״ח. בשני אירועים אחרים שבהם נהרגו עובדי רופאים ללא גבולות (MSF) לא הוחלט לפתוח בחקירת מצ״ח; באחד מהם הורה הצבא לבחון צעדים פיקודיים. ההודעות האלה הן עמדת הפרקליטות הצבאית לאחר בדיקה, והארגונים והמשפחות אינם בהכרח מקבלים את מסקנותיה.

לקריאה נוספת על ההקשר המשפטי והבינלאומי אפשר לעיין גם בכתבה שלנו על הסנקציות שהטילה ארצות הברית על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. הליך בירור פנימי בצה״ל והליכים בבתי דין בינלאומיים הם מסלולים משפטיים שונים, ולא נכון להציג את הנתונים החדשים כהחלטה של בית דין נגד אדם מסוים.

שלוש דוגמאות בולטות: בית ספר בעזה, נערה בגדה ופגיעה בלבנון

בית הספר א־תאבעין בעזה, אוגוסט 2024

אחד האירועים הקטלניים שהוזכרו בתחקיר התרחש במתחם בית הספר א־תאבעין בעיר עזה באוגוסט 2024. לפי רשות ההגנה האזרחית בעזה, הפועלת תחת ממשל חמאס, בתקיפה נהרגו לפחות 93 בני אדם, ובהם נשים וילדים. צה״ל טען אז כי במתחם פעל מרכז שליטה של חמאס, וכי 31 פעילים חמושים נהרגו בתקיפה. עוד מסר שהיקף הנפגעים שדווח אינו תואם את המידע שבידיו ואת מאפייני התקיפה. בתגובה ל־BBC Verify באוקטובר 2026 הודיע הצבא שהאירוע עדיין בבדיקה.

לוג׳יין מוסלח בכפר דאן, ספטמבר 2024

בגדה המערבית מזכיר התחקיר את מותה של לוג׳יין מוסלח, נערה פלסטינית בת 16, בעת פעילות צבאית ליד ג׳נין. אביה טען כי נורתה בראשה כשהביטה מחלון הבית. צה״ל אמר אז כי חמושים ירו לעבר הכוח וכי החיילים השיבו אש לעבר אדם שנראה להם חשוד וצפה בהם, והוסיף שפרטי האירוע נמצאים בבחינה. אלה גרסאות שונות לשאלה מה קרה, ולא הכרעה שכבר התקבלה.

א־עלמאת בלבנון, נובמבר 2024

גם בלבנון מצא ה־BBC מקרים שבהם פורסמה הודעה על בדיקה ללא תוצאה פומבית. לדוגמה, במתקפה ישראלית ליד ג׳בייל ב־10 בנובמבר 2024 דיווח משרד הבריאות הלבנוני על 23 הרוגים, בהם שבעה ילדים. צה״ל טען כי התקיף אתר ששימש את חיזבאללה לפעילות ולאחסון נשק, ומסר כי האירוע נבחן. התחקיר בודק מה פורסם על התוצאה — ולא מכריע בעצמו בכל פרטי הקרב או בשאלת החוקיות של התקיפה.

גם כמעט שלוש שנים אחרי: שתי נשים שנורו במתחם כנסייה

מקרה נוסף שמובא בתחקיר הוא מותן של נהידה וסמר אנטון במתחם הכנסייה הקתולית של המשפחה הקדושה בעזה בדצמבר 2023. הכנסייה דיווחה כי השתיים נורו בידי כוחות ישראליים. צה״ל מסר בזמנו כי בבדיקה ראשונית נמצא שכוחותיו פעלו מול איום של חמאס באזור המתחם, והוסיף שמתנהל בירור.

לפי ה־BBC, גם בפנייה לעדכון בספטמבר 2025 נמסר שהאירוע עדיין מטופל במנגנון התחקור המטכ״לי, וגם בפנייה החדשה, כמעט שלוש שנים לאחר המקרה, לא התקבלה החלטה סופית לפרסום. בתשובתו ציין הצבא כי באירועים מורכבים עשוי להידרש זמן רב לאיסוף ואימות ראיות, וכי אינו מקצר את ההליך כדי לעמוד בלוח זמנים חיצוני.

השאלה המשפטית: האם כל תחקיר צריך להתפרסם?

לא כל אירוע שבו נהרג אזרח בשדה קרב הוא בהכרח עבירה, ולא כל טענה מחייבת הליך פלילי. הדין ההומניטרי הבינלאומי מחייב הבחנה בין לוחמים לאזרחים, נקיטת אמצעי זהירות והימנעות מהתקפות בלתי מידתיות; כאשר עולה חשד להפרה חמורה נדרשת בדיקה הולמת, ובמקרים המתאימים גם חקירה פלילית.

הנחיות הצלב האדום הבינלאומי (ICRC) והאקדמיה של ז׳נבה מדגישות את חשיבותן של חקירות אפקטיביות ואת הצורך בשקיפות רבה ככל שניתן בנסיבות העניין. השאלה אינה רק אם קיים תיק פנימי, אלא אם הבדיקה עצמאית, יסודית, והאם נפגעים ובני משפחותיהם יכולים לקבל מידע על התקדמותו ותוצאותיו.

פרופ׳ מייקל שמיט, מומחה לדיני מלחמה שעבד בעבר עם צה״ל, אמר ל־BBC שיש סיבות לגיטימיות לשמור על סודיות פרטים מסוימים, למשל כללי פתיחה באש, מקורות מודיעין ויכולות מבצעיות. מנגד, פרופ׳ ינינה דיל מאוניברסיטת אוקספורד העריכה ששלוש שנים לאחר תחילת הלחימה חלק מהתיקים אמורים היו להגיע להכרעה, וכי היעדר תשובות עלול לפגוע בטענה שישראל מסוגלת להבטיח דין וחשבון באמצעות מוסדותיה שלה.

הנקודה המרכזית בתחקיר היא אפוא פער בין הבטחה פומבית לבדוק מקרה לבין היכולת של הציבור לדעת מה עלה בבדיקה. פרסום מסקנות עשוי לכלול גם קביעה שלא נמצאה עבירה; הוא לא חייב להסתיים בהרשעה כדי לספק תשובה על מה שנחקר ומה הוחלט.

מה המשמעות של 254 המקרים — ומה אי אפשר להסיק מהם?

המספר מצביע על קושי משמעותי לעקוב אחר תוצאות הבדיקות, במיוחד כשמדובר באירועים שבהם נהרגו אנשים והצבא כבר הצהיר שיבחן את הנסיבות. עם זאת, יש להבחין בין שלושה דברים: תלונה או טענה לפגיעה; הליך בדיקה או חקירה; ומסקנה משפטית או פיקודית. אלה אינם אותו שלב.

לכן התחקיר אינו קובע שהתרחשו 254 פשעי מלחמה, אינו מראה שכל אחד מ־254 המקרים נמצא עדיין פתוח, ואינו מוכיח שכל התיקים נסגרו ללא טיפול. הוא כן מצביע על כך שבמקרים רבים אין תוצאה פומבית שניתן לאתר ולאמת באתר צה״ל, גם לאחר פנייה ישירה לצבא.

השאלה הציבורית שנותרה היא כיצד ניתן לפרסם סטטוס ותוצאה במידה מספקת — גם כשחלק מן החומר חסוי — כך שמשפחות הנפגעים, הציבור הישראלי וגורמים בינלאומיים יוכלו להבין מה נבדק ואילו לקחים או החלטות התקבלו. להקשר אחר של הדיון הבינלאומי על פעולות הצבא ברצועה ראו את הסיקור שלנו על הסרט התיעודי ״נאזא״, המציג טענות נפרדות שאינן חלק מספירת BBC Verify.

מקורות

• BBC Verify, ‏15 באוקטובר 2026 – תחקיר 300 המקרים, פילוח גאוגרפי, מקרים נבחרים ומתודולוגיה.
• אתר צה״ל, 19 באוגוסט 2026 – תחקור כ־150 אירועים והחלטות משפטיות בחמישה מקרים.
• IDF באנגלית – פירוט ההחלטות המשפטיות בחמשת המקרים.
• ICRC – הנחיות על חקירת הפרות נטענות של דיני הלחימה.
• Associated Press, ‏19 באוגוסט 2026 – פתיחת שתי חקירות פליליות והחלטות צה״ל בחמשת המקרים.
• Reuters, ‏19 באוגוסט 2026 – חקירות האירועים שבהם נהרגו הינד רג׳ב ואנשי חילוץ.

הבהרת מערכת: כל מספרי האירועים המתוארים כ״ללא תוצאה״ הם לפי יכולת BBC Verify לאתר הודעה פומבית במועד פרסום התחקיר. אין בכך קביעה משפטית לגבי אשמת יחידים או חוקיות פעולה צבאית מסוימת.