בנימין נתניהו יעלה היום לבימת העצרת הכללית של האו״ם בניו יורק כשהוויכוח על ישראל כבר נמצא עמוק בתוך הפוליטיקה האמריקאית. הסקרים של 2026 מצביעים על שחיקה בתמיכה בישראל בקרב דמוקרטים, צעירים ועצמאים, אבל הם גם מראים תמונה מורכבת יותר: היחס לישראלים חיובי יותר מהיחס לממשלת ישראל, התמיכה הרפובליקנית נשארת גבוהה בהרבה, ורוב גדול מהמצביעים היהודים עדיין מגדיר את עצמו פרו-ישראלי גם כשהוא מבקר את נתניהו ואת מדיניות ממשלתו.
נתניהו כבר הודיע כי ישתמש בנאום כדי “לספר את האמת” על פעולות ישראל ולהשיב לביקורת שנשמעת בארה״ב, כולל מצד ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני. Reuters דיווח כי ממדאני כינה את נתניהו “פושע מלחמה” והאשים אותו באחריות למה שהוא מגדיר כרצח עם בעזה; ישראל דוחה את הטענה שהיא מבצעת רצח עם וטוענת שהמערכה מכוונת נגד חמאס.
5 נקודות מרכזיות
- שני סקרים ארציים מצביעים על אותו שינוי: Gallup מצא בפברואר 41% שמזדהים יותר עם הפלסטינים מול 36% עם הישראלים, ובסקר Quinnipiac מספטמבר 38% מהמצביעים הרשומים אמרו שהם מזדהים יותר עם הפלסטינים מול 35% עם הישראלים.
- הפער המפלגתי עצום: 65% מהדמוקרטים מזדהים יותר עם הפלסטינים ורק 17% עם הישראלים; בקרב רפובליקנים היחס הפוך — 70% מול 13%.
- הביקורת מופנית במיוחד כלפי הממשלה: Pew מצא במאי ש-52% מהאמריקאים מחזיקים בדעה חיובית על העם הישראלי, אבל רק 32% על ממשלת ישראל; 62% מחזיקים בדעה שלילית על הממשלה.
- הנושא כבר חלק מבחירות האמצע: בסקר Quinnipiac מיוני, 41% מהמצביעים הרשומים אמרו שהסכסוך הישראלי-פלסטיני חשוב בהחלטתם למי להצביע לבית הנבחרים — 45% מהדמוקרטים, 40% מהעצמאים ו-37% מהרפובליקנים.
- השינוי אינו זהה בכל אמריקה: רפובליקנים מבוגרים ואוונגליסטים לבנים נשארים קהלים אוהדים במיוחד לישראל, בעוד צעירים ודמוקרטים מציגים עמדות ביקורתיות בהרבה.
Gallup ו-Quinnipiac: האהדה כבר אינה נוטה בבירור לישראל
Gallup פרסם בפברואר נתון שהיה קשה לדמיין לפני עשור: 41% מהאמריקאים אמרו שהם מזדהים יותר עם הפלסטינים, לעומת 36% שמזדהים יותר עם הישראלים. Gallup מדגיש שהפער של חמש נקודות אינו מובהק סטטיסטית, אבל עצם השוויון המעשי חריג. בין 2001 ל-2025 הישראלים הובילו בכל שנה, וברוב התקופה בפער גדול.
| קבוצה | יותר עם ישראלים | יותר עם פלסטינים |
|---|---|---|
| כלל הציבור | 36% | 41% |
| דמוקרטים | 17% | 65% |
| עצמאים | 30% | 41% |
| רפובליקנים | 70% | 13% |
| בני 18–34 | 23% | 53% |
| בני 35–54 | 28% | 46% |
| בני 55+ | 49% | 31% |
Gallup מצא גם שישראל עדיין זוכה לדירוג חיובי גבוה יותר מהשטחים הפלסטיניים — 46% מול 37% — כך שהשינוי באהדה בסכסוך אינו שקול לדחייה כוללת של ישראל כמדינה. בקרב עצמאיים, לעומת זאת, שיעור הדעה החיובית על ישראל ועל השטחים הפלסטיניים היה זהה: 41% לכל אחד.
סקר Quinnipiac מספטמבר חיזק את התמונה הזאת במדגם של מצביעים רשומים: 38% אמרו שהאהדה שלהם נתונה יותר לפלסטינים ו-35% לישראלים. בקרב דמוקרטים הפער היה 62% מול 14%; בקרב רפובליקנים 64% מול 13% לטובת הישראלים; ובקרב עצמאיים 40% מול 29% לטובת הפלסטינים.
הציבור מפריד בין ישראל לממשלת ישראל
ההבחנה הזאת בולטת במיוחד בסקר Pew שנערך במאי 2026. 52% מהאמריקאים החזיקו בדעה חיובית על העם הישראלי, כמעט אותו שיעור כמו כלפי העם הפלסטיני — 50%. לעומת זאת, רק 32% החזיקו בדעה חיובית על ממשלת ישראל, בעוד 62% החזיקו בדעה שלילית.
גם כאן הפער המפלגתי חד: 51% מהרפובליקנים והנוטים לרפובליקנים החזיקו בדעה חיובית על ממשלת ישראל, לעומת 16% בלבד מהדמוקרטים והנוטים לדמוקרטים. בקרב בני 18–29 רק 18% הביעו דעה חיובית על הממשלה, ובקרב דמוקרטים צעירים הנתון ירד ל-12%.
המשמעות היא שחלק מהשחיקה בתמיכה אינו בהכרח התנגדות לישראל עצמה. Pew מצא שהציבור האמריקאי ממשיך להבחין בין העם הישראלי, הממשלה הישראלית, הפלסטינים, הרשות הפלסטינית וחמאס. חמאס עצמו נותר מאוד לא פופולרי: 84% הביעו כלפיו דעה שלילית.
כמעט מחצית מהמצביעים: ארה״ב תומכת בישראל יותר מדי
בסקר Quinnipiac מיוני, 48% מהמצביעים הרשומים אמרו שארה״ב תומכת בישראל יותר מדי — השיעור הגבוה ביותר מאז שהמכון החל לשאול את השאלה ב-2017. 38% אמרו שהיקף התמיכה “בערך נכון”, ורק 7% אמרו שארה״ב אינה תומכת מספיק.
הפער המפלגתי חד מאוד. ביוני 66% מהדמוקרטים ו-55% מהעצמאים אמרו שהתמיכה בישראל גדולה מדי; בקרב הרפובליקנים רק 20% אמרו כך, ו-69% אמרו שהיקף התמיכה בערך נכון. בסקר ספטמבר של Quinnipiac הנתון הארצי של “יותר מדי תמיכה” נשאר 48%, עם 67% בקרב דמוקרטים, 57% בקרב עצמאיים ו-17% בקרב רפובליקנים.
AP-NORC מצא ביולי תמונה דומה אך מתונה מעט יותר: 40% מכלל הציבור אמרו שארה״ב תומכת בישראל יותר מדי, ובקרב דמוקרטים השיעור הגיע ל-58%. באותו סקר 31% מהאמריקאים אמרו שלדעתם פעולות ישראל בעזה הן רצח עם, 20% אמרו שלא, וכמחצית אמרו שאין להם די מידע כדי לקבוע — נתון שממחיש עד כמה גם השפה החריפה ביותר סביב המלחמה חדרה לדיון הציבורי, בלי להראות שקיימת עליה הסכמה רחבה.
למה זה קורה?
עזה והמחיר האזרחי. סקרי המגמה מצביעים על החרפה בביקורת מאז 2023, במקביל למלחמה המתמשכת ולמשבר ההומניטרי בעזה. Reuters תיאר ביולי את המלחמה בעזה, המלחמה עם איראן והקשר ההדוק של נתניהו עם הרפובליקנים כגורמים שמעמיקים את השחיקה בתמיכה הדמוקרטית. פרופ׳ שיבלי תלחמי מאוניברסיטת מרילנד תיאר את השינוי בפני Reuters כמעבר עמוק באופן שבו חלק מהציבור האמריקאי רואה את ישראל.
שינוי דורי שקדם ל-7 באוקטובר. Gallup מציין שהפער באהדה החל להצטמצם כבר ב-2019. בני 18–34 הם כיום הקבוצה הביקורתית ביותר כלפי ישראל, אבל המגמה אינה מוגבלת לדור הצעיר: גם בני 35–54 עברו השנה ליתרון ברור בהזדהות עם הפלסטינים.
הקשר בין נתניהו לפוליטיקה המפלגתית. התמיכה בישראל הייתה במשך שנים נושא דו-מפלגתי במידה רבה. Reuters מצביע על כך שהקשרים ההדוקים של נתניהו עם הרפובליקנים — שהחריפו עוד סביב העימות עם ממשל אובמה על הסכם הגרעין — הפכו את ישראל לנושא מפלגתי יותר בעיני חלק מהדמוקרטים. זה אינו מסביר לבדו את השינוי, אבל הוא אחד הגורמים שמוזכרים שוב ושוב בניתוחים.
שינוי במסגרת הערכית. פרשנים וחוקרים מצביעים גם על מעבר של חלק מהציבור — בעיקר צעירים, שחורים, לטינים וליברלים — למסגור הסכסוך דרך זכויות אדם, שוויון וכוח צבאי. במקביל, בקרב אוונגליסטים לבנים ישראל עדיין נהנית מתמיכה רחבה: Pew מצא ש-57% מהם מחזיקים בדעה חיובית על ממשלת ישראל, הקבוצה הדתית היחידה שבה מדובר ברוב.
אפילו הקונגרס כבר נראה אחרת
הפער בדעת הקהל כבר מופיע גם בהצבעות בקונגרס. ב-15 ביולי דחה בית הנבחרים תיקון של הרפובליקני תומאס מאסי שהיה חוסם את הסיוע הביטחוני לישראל. ההצעה נפלה 314–104, אבל 103 דמוקרטים ומאסי עצמו תמכו בה; עוד 10 דמוקרטים הצביעו “נוכח”. מנהיג הדמוקרטים האקים ג'פריס התנגד לתיקון בטענה שהוא רחב מדי, בעוד קתרין קלארק וננסי פלוסי הצביעו בעדו.
ההצבעה אינה אומרת שהמפלגה הדמוקרטית אימצה קו אחיד נגד ישראל. בתוך הסיעה יש כיום לפחות שלוש עמדות שונות: המשך הסיוע במתכונתו הנוכחית, הגבלתו או התמקדות בנשק הגנתי, והפסקתו. הסנאטור כריס קונס אמר ל-Reuters שהוא מקווה שהבחירות בישראל באוקטובר יאפשרו “פרק חדש” ביחסים ויעזרו לשקם תמיכה דו-מפלגתית.
מישיגן: המקום שבו הוויכוח הפך למערכת בחירות
אין כרגע דוגמה טובה יותר לחיבור בין ישראל לבין בחירות האמצע מאשר המרוץ לסנאט במישיגן. עבדול אל-סייד, המועמד הדמוקרטי, הגדיר את המערכה הישראלית בעזה כרצח עם וקרא לשינוי במדיניות הסיוע. בפריימריז מול היילי סטיבנס הפך הנושא לאחד מקווי השבר המרכזיים, ו-AIPAC הוציא סכום שיא בניסיון לתמוך בסטיבנס ולהביס את אל-סייד. AP תיאר את הפריימריז כמבחן הגדול ביותר עד כה להשפעת הארגון.
אל-סייד ניצח בפריימריז וכעת מתמודד מול הרפובליקני מייק רוג'רס. AP דיווח השבוע כי הוא מנסה לחבר מחדש חלקים מהמפלגה הדמוקרטית, כולל מצביעים יהודים, בעוד רוג'רס פונה במכוון לדמוקרטים ולעצמאים ומנסה להשתמש בעמדותיו של אל-סייד בנושא ישראל כחלק מהקמפיין. קמלה האריס כבר הצטרפה לקמפיין של אל-סייד בדטרויט, מה שהפך את המרוץ גם למבחן של יכולת הדמוקרטים להתאחד אחרי פריימריז טעונים.
לקריאה נוספת: המדריך שלנו למרוץ לסנאט במישיגן.
גם המחנה הפרו-ישראלי אינו מקשה אחת
הבחירות של 2026 מראות שהוויכוח אינו רק “בעד ישראל” מול “נגד ישראל”. AIPAC השקיע קרוב ל-30 מיליון דולר בפריימריז הדמוקרטיים לסנאט במישיגן — ההשקעה הגדולה ביותר שלו עד אז במרוץ יחיד — בעוד J Street, שמגדיר את עצמו כארגון פרו-ישראלי, פרו-שלום ופרו-דמוקרטי, הכריז בספטמבר על קמפיין של 3 מיליון דולר נגד חמישה מועמדים רפובליקנים שנתמכים בידי AIPAC. Axios דיווח כי זו הפעם הראשונה שבה J Street יוצא למהלך התקפי כזה במספר מרוצי מפתח במקביל.
המשמעות היא שישראל אינה רק קו שבר בין המפלגות אלא גם בתוך המחנה היהודי והפרו-ישראלי בארה״ב: בין תמיכה כמעט בלתי מסויגת בממשלת ישראל לבין תמיכה בישראל לצד ביקורת חריפה על נתניהו ועל מדיניות הממשלה.
ומה חושבים היהודים האמריקאים?
גם כאן חשוב להימנע מהכללות. סקר של Jewish Electorate Institute שפורסם בספטמבר, ונערך בידי Mellman Group בקרב מצביעים יהודים, מצא ש-86% מגדירים את עצמם פרו-ישראליים ו-71% מחזיקים בדעה חיובית על ישראל. במקביל, 65% אמרו שהם פרו-ישראליים אך ביקורתיים כלפי חלק או רבים מצעדי ממשלת ישראל, ו-61% החזיקו בדעה שלילית על נתניהו.
56% אמרו שהם מודאגים מאוד מכך שפעולות ישראל תחת נתניהו הגבירו אנטישמיות ורגשות אנטי-ישראליים בארה״ב. השאלה עצמה מנוסחת באופן שמבקש מהמשיבים להעריך קשר סיבתי, ולכן נכון לקרוא את הנתון כביטוי לתחושת דאגה בקרב המשיבים ולא כהוכחה שהקשר אכן קיים.
מבחינה אלקטורלית, הסקר הקודם של JEI ממרץ מצא יתרון דמוקרטי גדול בקרב מצביעים יהודים לקראת המידטרמס — 74% לדמוקרטים מול 22% לרפובליקנים בקרב מי שהוגדרו מצביעים צפויים. כלומר, גם בקרב ציבור שרובו ממשיך לזהות את עצמו כפרו-ישראלי, התמיכה בישראל אינה מתורגמת אוטומטית להצבעה רפובליקנית.
כמה זה באמת חשוב לבחירות האמצע?
ישראל אינה הנושא המרכזי של רוב המצביעים. בסקר Quinnipiac מיוני, 70% אמרו שיוקר המחיה חשוב בהחלטתם בבחירות לבית הנבחרים, 59% ציינו בריאות ו-57% הגירה ואתיקה בממשל. הסכסוך הישראלי-פלסטיני הגיע ל-41% — כמו אלימות בנשק, ומעל כמה נושאים אחרים שנכללו בשאלה. כלומר, זה נושא משמעותי, אבל עדיין משני ליוקר המחיה, בריאות והגירה.
לכן ההשפעה של ישראל על המידטרמס צפויה להיות מרוכזת יותר מאשר אחידה: במדינות ובמחוזות עם קהילות יהודיות, ערביות ומוסלמיות גדולות; בקרב צעירים ופעילים פרוגרסיביים; במרוצים שבהם מועמד נקט עמדה חריגה ביחס למפלגתו; ובמקומות שבהם כסף של ארגונים כמו AIPAC ו-J Street נכנס למערכת הבחירות.
היא יכולה להשפיע גם בעקיפין. במישיגן, למשל, שאלת ישראל מחוברת למאבק על אחד ממושבי הסנאט החשובים ביותר; בניו יורק היא נכנסת למרוצים לבית הנבחרים ולפוליטיקה העירונית; ובכמה פריימריז דמוקרטיים היא הפכה לסמן של המאבק בין המרכז המפלגתי לאגף הפרוגרסיבי. במפת בית הנבחרים שלנו אפשר לראות עד כמה שליטה בקונגרס עשויה להיות מוכרעת במספר קטן של מחוזות.
איך זה יכול להתפתח מכאן?
הפסקת לחימה או הסדר מדיני עשויים לשנות את הטון, אבל לא בהכרח למחוק את השינוי. Gallup מצביע על תהליך שהחל לפני המלחמה הנוכחית, ולכן חלק מהפער הדורי והמפלגתי עמוק יותר מאירוע חד-פעמי.
הבחירות בישראל עשויות להפוך למשתנה אמריקאי. כמה מחוקקים דמוקרטים מפרידים במפורש בין תמיכה בישראל לבין תמיכה בנתניהו. שינוי הנהגה בירושלים עשוי לשנות את האווירה בוושינגטון; המשך כהונת נתניהו עשוי להשאיר את הוויכוח על ישראל קשור יותר לזהות מפלגתית בארה״ב. זו אפשרות פוליטית, לא תחזית לתוצאת הבחירות בישראל.
אצל הרפובליקנים התמיכה עדיין חזקה, אבל גם שם יש סימנים לשינוי דורי ולרתיעה ממלחמות ממושכות. Gallup מצא ירידה באהדה לישראל גם בקרב רפובליקנים לעומת 2024, אם כי היא עדיין גבוהה מאוד. במקביל, מועמדים רפובליקנים כמו מייק רוג'רס ואשלי הינסון כבר קוראים לסיום מהיר של המלחמה עם איראן — סימן לכך שעייפות ממלחמות ועלויות כלכליות עשויות להשפיע גם על הימין, בלי שהדבר יתורגם בהכרח לשינוי ביחס לישראל עצמה.
הדיון הדמוקרטי כנראה יישאר סביב תנאים לסיוע, לא סביב עצם קיומה של ישראל. הסקרים מצביעים על ביקורת חריפה כלפי הממשלה והמלחמה, אבל גם על תמיכה רחבה יותר בישראלים עצמם. בקרב יהודים אמריקאים, למשל, רוב גדול ממשיך לתמוך בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ובו בזמן מבקר את ממשלתה.
מה נתניהו צריך להתמודד איתו בנאום?
הנאום באו״ם אינו יכול לבדו להפוך מגמות שנבנו במשך שנים, אבל הוא יגיע ברגע שבו כל מילה על עזה, איראן, החטופים, הסיוע האמריקאי והביקורת על ארה״ב תישמע גם דרך פילטר פוליטי אמריקאי. קהל רפובליקני מבוגר ואוונגליסטי עשוי לשמוע מסר שונה לגמרי מזה שישמע צעיר דמוקרטי או מצביע עצמאי.
האתגר של ישראל מול דעת הקהל האמריקאית הוא לכן כפול: לשמר את בסיס התמיכה החזק שעדיין קיים — ובמקביל לעצור את השחיקה בקרב קהלים שהיו בעבר הרבה יותר אוהדים. נכון לספטמבר 2026, הסקרים מראים שהפער הזה כבר אינו שאלה תיאורטית של יחסי חוץ. הוא נכנס לקמפיינים, להצבעות בקונגרס ולכסף שמושקע בבחירות האמצע.
אחרי מה לעקוב
בנאום נתניהו כדאי לעקוב במיוחד אחר ההתייחסות לעזה ולמצב ההומניטרי, החטופים, איראן, הסיוע האמריקאי, הביקורת מתוך ארה״ב והאם נתניהו מבדיל בין ביקורת על ממשלתו לבין ביקורת על ישראל. בשבועות שאחרי הנאום, הסימן החשוב יהיה אם מועמדים בקונגרס ממשיכים להקשיח או לרכך את עמדותיהם בסוגיית הסיוע לישראל.
הזווית הישראלית
מבחינת ישראל, השאלה אינה רק כמה אמריקאים “בעד” או “נגד”, אלא האם התמיכה הביטחונית והמדינית נשארת דו-מפלגתית לאורך זמן. אם ישראל תהפוך לנושא שמזוהה בעיקר עם מפלגה אחת, כל חילופי שלטון בוושינגטון עלולים להפוך את היחסים לפחות יציבים. הסקרים של 2026 מראים שהתהליך הזה כבר מתקדם, אבל עדיין קיימות קבוצות גדולות בשתי המפלגות שמפרידות בין תמיכה בישראל לבין תמיכה במדיניות הממשלה הנוכחית.
מקורות
- Gallup — Americans’ Middle East Sympathies, פברואר 2026
- Pew Research Center — דעות על ישראלים, פלסטינים וממשלת ישראל
- Quinnipiac University — סקר יוני 2026
- Quinnipiac University — סקר ספטמבר 2026
- AP-NORC — השינוי בעמדות הדמוקרטים
- Reuters — השחיקה בתמיכה הדמוקרטית בישראל
- Reuters — הצבעת בית הנבחרים על הסיוע לישראל, 15 ביולי
- Jewish Electorate Institute — סקרי 2026 בקרב מצביעים יהודים
- Associated Press — AIPAC והפריימריז לסנאט במישיגן
- Axios — קמפיין J Street נגד מועמדים הנתמכים בידי AIPAC
- Reuters — לקראת נאום נתניהו באו״ם
