31 באוקטובר: Data for Progress – אל־סייד 50%, רוג׳רס 46%

בסקר Data for Progress שפורסם ב־30 באוקטובר הוביל עבדול אל־סייד הדמוקרטי עם 50% מול 46% למייק רוג׳רס הרפובליקני (שדה 23–25 באוקטובר; 622 מצביעים צפויים; ±4 נקודות). זו מדידה שפורסמה מאוחר יותר אך נערכה לפני סיום עבודת השדה של CNN/SSRS, שבו אל־סייד הוביל 49%–42%. ההבדל בין התוצאות אינו אומדן לשינוי תמיכה של שלוש נקודות. הטבלאות המפורטות של הסוקר.

30 באוקטובר: CNN/SSRS מצא אל־סייד 49%, רוג׳רס 42%

עבדול אל־סייד הדמוקרטי מוביל 49%–42% על מייק רוג׳רס הרפובליקני בסקר CNN/SSRS שפורסם ב־29 באוקטובר. המדידה נערכה ב־20–27 באוקטובר בקרב 768 מצביעים צפויים (טלפון ואינטרנט; ±4.7 נקודות). בסקר CBS Detroit/Mitchell שפורסם ב־28 באוקטובר נמצא יתרון דומה של שבע נקודות – 51%–44% – אך המדגמים ושיטות הדגימה שונים. שני הסקרים מציגים יתרון לאל־סייד, לא תוצאת בחירות. SSRS – שיטת המדגם · CNN – פרסום התוצאות.

עדכון 29 באוקטובר: סקר CBS Detroit/Mitchell Research שפורסם ב־28 באוקטובר מצא 51% לעבדול אל־סייד לעומת 44% למייק רוג׳רס. עבודת השדה נערכה ב־26–27 באוקטובר בקרב 636 מצביעים צפויים. Mitchell Research & Communications השתמש בפאנלים מקוונים ובהזמנות לסקר שנשלחו לטלפונים של מצביעים רשומים שנבחרו באופן אקראי, ושקלל לפי דמוגרפיה ותוצאות בחירות 2022 ו־2024; טעות הדגימה המדווחת ±3.9 נקודות. 3% מתלבטים. במדידה הקודמת של אותו מכון ב־1 באוקטובר (45.6%–41.4% לטובת אל־סייד), יתרון אל־סייד היה 4.2 נקודות; המדידה החדשה מציגה פער של 7. זהו שינוי בסדרת Mitchell, אך גם כאן סקר בודד אינו תוצאת בחירות. CBS Detroit – נתוני הסקר ומתודולוגיית Mitchell.

סקר WDIV/Detroit News/Glengariff הקודם מ־28 באוקטובר החדש: עבדול אל־סייד הדמוקרטי מוביל 51.4%–45.1% על מייק רוג׳רס הרפובליקני במרוץ לסנאט במישיגן. 3.6% מהנשאלים לא הכריעו. הסקר פורסם ב־27 באוקטובר, אך עבודת השדה הייתה ב־19–22 בחודש: 600 מצביעים צפויים, ראיון טלפוני חי, 85% בטלפון נייד ו־15% בקווי, טעות דגימה ±4 נקודות (רמת ביטחון 95%). הפער אינו מבטיח ניצחון, ומכיוון שמדובר בסקר ממכון אחר אין להשוות אותו לסקר InsiderAdvantage כהוכחה לעלייה של חמש נקודות. WDIV – התוצאות, השאלון והמתודולוגיה. באותו סקר למושל בנסון מובילה 51.4%–44.5% על ג׳יימס; לכתבת המושל.

סקר קודם – InsiderAdvantage שפורסם ב־23 באוקטובר: אל־סייד 47%, רוג׳רס 46%. המרוץ למושב הסנאט הפתוח נותר צמוד מאוד. הסוקר ראיין ב־21–22 באוקטובר 1,200 מצביעים צפויים באמצעות מסרונים ופאנל, ושקלל לפי גיל, גזע, מגדר וזיהוי מפלגתי. טעות הדגימה המדווחת היא ±2.83 נקודות. טבלאות הפילוח טרם הועלו בשל תקלה באתר המכון, ולכן אפשר לצטט את התוצאה הכללית בלבד; פער של נקודה אינו מוכיח יתרון מובהק. InsiderAdvantage – פרסום הסוקר.

מה קדם לכך? Marist פרסם ב־21 באוקטובר סקר שנערך ב־15–18 באוקטובר ובו אל־סייד הוביל 50%–48% בקרב מצביעים צפויים (טעות דגימה ±4.3). שתי המדידות אינן מוכיחות התחזקות או היחלשות מדויקת של מועמד, ומוסיפות לתמונה של קרב שקול לקראת 3 בנובמבר. הסקר המקורי של Marist.

לקראת הבחירות לסנאט במישיגן, המרוץ בין עבדול אל־סייד הדמוקרטי למייק רוג'רס הרפובליקני נשאר צמוד. סקר Rasmussen שנערך ב־12–14 באוקטובר מצא 46% לאל־סייד מול 44% לרוג'רס, בתוך טעות הדגימה. תחקיר AP מ־17 באוקטובר מצביע על השפעת הוויכוח סביב ישראל והמלחמה בעזה על חלק מהמצביעים היהודים והערבים־אמריקאים במדינה. אל־סייד ורוג'רס מתמודדים על מושבו של הסנאטור הפורש גארי פיטרס.

עדכון 18 באוקטובר: תחקיר AP וסקר Rasmussen

לקריאה מורחבת: הכתבה החדשה על ישראל, עזה והמרוץ לסנאט במישיגן.

המרוץ בין עבדול אל־סייד למייק רוג'רס מושפע גם מהמחלוקת סביב ישראל והמלחמה בעזה. AP דיווחה ב־17 באוקטובר על התלבטויות בקרב מצביעים יהודים בפרברי דטרויט ועל ביקורת מצד מנהיגים ערבים־אמריקאים בדירבורן נגד התבטאויות של בכירים רפובליקנים. הסוכנות לא מצאה ראיות לטענת טראמפ שאל־סייד חבר באחים המוסלמים.

סקר קודם להשוואה: Rasmussen, שדה 12–14 באוקטובר, מדד 46% לעבדול אל־סייד ו־44% למייק רוג'רס בקרב 798 מצביעים צפויים; 5% מתלבטים. טעות הדגימה המדווחת היא כ־3 נקודות, כך שאין לפרש את הפער של שתי נקודות כהכרעה. הנתונים המלאים במקור.

מישיגן – עדכון סקרים ל־12 באוקטובר

סקר InsiderAdvantage שנערך ב־9–10 באוקטובר מצא 48% לעבדול אל־סייד הדמוקרטי ו־46% למייק רוג'רס הרפובליקני. ממוצע RealClearPolling לתקופה 15 בספטמבר עד 10 באוקטובר מציג 48.1%–45.0% בהתאמה. לשם השוואה, בסקר Quantus מ־5–6 באוקטובר הפער היה כנקודה אחת בלבד. מספרים שונים ממכונים שונים אינם הוכחה לתזוזה של כל האלקטורט בתוך יומיים. RealClearPolling – סקרי מישיגן.

ב־11 באוקטובר אמר אל־סייד בריאיון לתוכנית Meet the Press שהדמוקרטים צריכים ניצחון חד משמעי כדי לצמצם מחלוקות אפשריות על תוצאות הבחירות. במקביל הודיע ברק אובמה על הופעה מתוכננת לצדו בדטרויט ב־24 באוקטובר; האירוע העתידי עדיין לא התקיים. הגרדיאן על הריאיון · Washington Post על האירוע.

עודכן: 24 באוקטובר 2026. נתוני InsiderAdvantage החדשים נאספו ב־21–22 בחודש; סקרים ודיווחי קמפיין קודמים נשמרו עם תאריכיהם. עצרת אובמה ואל־סייד נקבעה ל־24 באוקטובר.

5 דברים שצריך לדעת

• המושב פתוח לאחר שהסנאטור הדמוקרטי גארי פיטרס החליט שלא להתמודד שוב.
• עבדול אל-סייד ניצח בפריימריז הדמוקרטיים הצמודים עם כ-48.5%, מול כ-47.5% להיילי סטיבנס.
• מייק רוג'רס כבר התמודד לסנאט ב-2024 והפסיד לאליסה סלוטקין בפחות מ-20 אלף קולות.
• סקרי אוקטובר: Quantus Insights מדד כ־48% לעבדול אל־סייד הדמוקרטי מול כ־47% למייק רוג'רס הרפובליקני בקרב מצביעים צפויים; YouGov מדד 49%–48%. בסקר Marist מסוף ספטמבר נמדדו 51%–44% בקרב מצביעים רשומים. Quantus.
• אם אל-סייד ינצח, הוא יהיה הסנאטור המוסלמי הראשון בתולדות ארצות הברית.

המרוץ במישיגן הוא אחד המבחנים המרכזיים של בחירות האמצע בארה"ב 2026. הוא מופיע גם בין המרוצים המרכזיים בעמוד מדריך המרוצים המרכזיים לסנאט. אפשר להמשיך גם למרוץ באוהיו ולמרוץ בג'ורג'יה.

מושב דמוקרטי במדינה שטראמפ ניצח בה

מישיגן היא אחת המדינות שבהן אי אפשר להסיק מתוצאת הבחירות לנשיאות מה יקרה במרוץ לסנאט. ב-2024 דונלד טראמפ ניצח במדינה, אבל באותו יום ממש הדמוקרטית אליסה סלוטקין הצליחה לנצח במרוץ לסנאט את מייק רוג'רס בפער של כ-0.3 נקודת אחוז בלבד.

רוג'רס הפסיד אז בפחות מ-20 אלף קולות – פער זעיר במדינה שבה הצביעו מיליונים. עכשיו הוא מנסה שוב, הפעם על מושב פתוח לאחר פרישתו של גארי פיטרס.

הרפובליקנים לא ניצחו בבחירות לסנאט במישיגן מאז 1994. במשך שלושה עשורים המדינה שלחה לסנאט רק דמוקרטים, גם בתקופות שבהן הרפובליקנים ניצחו בה בבחירות לנשיאות. לכן עבור המפלגה הרפובליקנית, מישיגן היא אחת ההזדמנויות הבולטות ביותר לשבור דפוס היסטורי.

אל-סייד: ניצחון של האגף הפרוגרסיבי

עבדול אל-סייד, בן 41, הוא רופא בהכשרתו ואיש בריאות ציבור. הוא נולד וגדל במישיגן למשפחה ממוצא מצרי, למד באוניברסיטת מישיגן, בקולומביה ובאוקספורד, ובהמשך ניהל את מחלקת הבריאות של דטרויט ואת מערך הבריאות במחוז ויין.

זו אינה ההתמודדות הראשונה שלו. ב-2018 רץ למושל מישיגן כמועמד פרוגרסיבי, הפסיד בפריימריז לגרטשן ויטמר, אך נשאר דמות מוכרת במחנה השמאלי של המפלגה.

ב-2026 הוא חזר עם קמפיין שהתבסס על Medicare for All, רפורמה במימון בחירות, מיסוי גבוה יותר על בעלי הון, חיזוק איגודים מקצועיים והפחתת השפעתם של תאגידים על הפוליטיקה. הוא קיבל תמיכה מברני סנדרס ומאלכסנדריה אוקסיו-קורטז, והצליח לנצח את היילי סטיבנס, שנתמכה על ידי חלק גדול מהממסד הדמוקרטי.

הניצחון היה צמוד – 48.5% מול 47.5% – והוא הותיר אחריו מפלגה שעדיין מנסה להתאחד. מבחינת הרפובליקנים, זו בדיוק ההזדמנות: להציג את אל-סייד כמועמד שמאלי מדי למדינת מפתח.

רוג'רס: איש ביטחון שמנסה לסיים את מה שהתחיל ב-2024

מייק רוג'רס, בן 63, מגיע מהמסלול ההפוך כמעט לחלוטין. הוא שירת בצבא, עבד כסוכן FBI, כיהן בסנאט של מישיגן ולאחר מכן נבחר לקונגרס ב-2000. בין 2011 ל-2015 עמד בראש ועדת המודיעין של בית הנבחרים.

הקמפיין שלו בנוי סביב ביטחון לאומי, סין, החזרת משרות ייצור למישיגן, אנרגיה והפחתת עלויות. הוא מציג את עצמו כבעל ניסיון שמסוגל לעבוד עם ממשל טראמפ ולשמור במקביל על האינטרסים של תעשיית הרכב המקומית.

רוג'רס גם מדגיש בריאות ועלויות תרופות. התוכנית שלו כוללת חובת שקיפות מחירים בבתי חולים ובחברות ביטוח, ענישה על דחיית תביעות רפואיות והרחבת אפשרויות לרכישת תרופות זולות יותר.

מבחינתו, 2024 היא גם יתרון וגם נטל. מצד אחד הוא כבר הוכיח שהוא מסוגל להגיע כמעט ל-50% במישיגן. מצד שני, הוא כבר הפסיד פעם אחת במדינה בתנאים שהיו נוחים יחסית לרפובליקנים.

Marist: אל-סייד 51%, רוג'רס 44%

סקר Marist שנערך בין 24 ל־27 בספטמבר ופורסם ב־30 בספטמבר מצא 51% לעבדול אל-סייד מול 44% למייק רוג'רס בקרב 1,235 מצביעים רשומים במישיגן. טעות הדגימה המדווחת היא ±3.8 נקודות.

בקרב עצמאיים באותו סקר נמדדו 48% לאל-סייד מול 45% לרוג'רס. New York Times/Siena מצא קודם 49%–44% בקרב מצביעים צפויים, Big Data Poll מצא 45.9%–40.5%, ואילו co/efficient פרסם קודם מדידה של תיקו. ההבדלים באוכלוסיית המדגם ובשיטת האיסוף הם סיבה להציג את רצף המדידות ולא להתייחס לסקר יחיד כתוצאה צפויה.

מישיגן נשארת מדינה שבה תוצאות ארציות אינן מספיקות להסביר את המרוץ. טראמפ ניצח בה ב-2024, ובמדינה יש ציבור גדול של מצביעים ממעמד הפועלים לצד מרכזים עירוניים ופרבריים שמצביעים אחרת. שני הקמפיינים מנסים לחבר את יוקר המחיה, תעשיית הרכב והסחר עם קנדה למסרים שלהם.

הנושא הגדול באמת: מכוניות, קנדה ומחירים

אם מסתכלים על המסרים של שני הקמפיינים, הכלכלה היא כנראה הנושא החשוב ביותר. מישיגן תלויה בתעשיית הרכב ובסחר עם קנדה יותר מרוב המדינות. מלחמת המכסים של טראמפ מול הממשלה הקנדית פוגעת בחלק משרשראות האספקה שעוברות מדי יום את הגבול, ומכסים נגדיים קנדיים תוכננו במפורש כך שיפגעו בענפים פוליטיים רגישים במישיגן ובמדינות מפתח אחרות.

אל-סייד תוקף את מדיניות המכסים של טראמפ ככאוטית ומייקרת מוצרים, אבל אינו מתנגד לכל מכס. הוא טוען שמכסים ממוקדים, שנועדו להגן על עובדים אמריקנים ונבנים יחד עם איגודים מקצועיים, יכולים להיות כלי לגיטימי.

רוג'רס תומך בחלק מהקו של טראמפ. הוא טוען שהמטרה צריכה להיות למנוע מצב שבו מכוניות שמיוצרות בקנדה מחליפות ייצור במישיגן, ומציג את המכסים כאמצעי לחץ לטובת עובדי הרכב האמריקנים.

זו מחלוקת שמתאימה מאוד למישיגן: לא שאלה מופשטת על סחר חופשי, אלא מי מגן טוב יותר על מפעלים, ספקים ומשרות.

המרוץ שכבר הפך לקרב לאומי

מערכת הבחירות במישיגן רחוקה מלהיות מקומית בלבד. ארגונים לאומיים כבר מזרים אליה עשרות מיליוני דולרים. Senate Leadership Fund, שמזוהה עם הנהגת הרפובליקנים בסנאט, הזמין כבר באביב פרסום בשווי עשרות מיליוני דולרים לטובת רוג'רס, ובהמשך הגדיל את ההשקעה.

במקביל, PAC המזוהה עם טראמפ הזמין בספטמבר עוד פרסום במישיגן נגד אל-סייד. גם הקמפיינים עצמם גייסו סכומים גדולים, ומרוץ שהיה ברור מראש שימשוך כסף לאומי הופך לאחד היקרים בסבב.

ישראל אינה נושא צדדי במישיגן

במישיגן אי אפשר להתייחס למדיניות כלפי ישראל כאל סוגיית חוץ שולית. באזור דטרויט חיה אחת הקהילות הערביות-אמריקניות הגדולות בארצות הברית, ובמקביל יש במדינה גם קהילה יהודית גדולה ומאורגנת.

אל-סייד הפך את הביקורת על מדיניות ישראל ועל AIPAC לחלק מרכזי מהזהות הפוליטית שלו. הוא כינה את פעולות ישראל בעזה "רצח עם", מתנגד לסיוע צבאי אמריקני בלתי מותנה ותומך במדיניות חוץ שמציבה תנאים מחמירים יותר להעברת נשק.

בפריימריז השקיעו AIPAC וארגונים הקשורים אליו סכומי עתק בתמיכה בהיילי סטיבנס – ובכל זאת אל-סייד ניצח. רוג'רס מזוהה עם קו פרו-ישראלי מובהק, אך גם אצלו ניכרת זהירות מהפיכת התמיכה של ארגונים פרו-ישראליים לנושא מרכזי בקמפיין.

הנתון הזה מספר הרבה על השינוי בפוליטיקה המקומית: גם מועמד רפובליקני פרו-ישראלי אינו בטוח שתמיכה פומבית של AIPAC עוזרת לו במדינה שבה הקול הערבי-אמריקני יכול להיות מכריע.

הקמפיין הופך גם למאבק על זהות

הרפובליקנים הפכו את דתו של אל-סייד ואת עברו הציבורי לחלק מרכזי מהקמפיין. אל-סייד מנסה להחזיר את השיחה ליוקר המחיה, בריאות, משרות ומימון בחירות, וטוען שהרפובליקנים מעדיפים לדבר על זהותו ועל מלחמות תרבות מפני שהנושאים הכלכליים אינם עובדים לטובתם.

השאלה היא האם האסטרטגיה הרפובליקנית תעזור להחזיר מצביעים שמרנים לקלפיות, או דווקא תבריח עצמאיים ומתונים במדינה שבה כל אחוז חשוב.

למה מישיגן יכולה להכריע את השליטה בסנאט

הרפובליקנים מחזיקים כיום ביתרון של 53-47 בסנאט, ולכן הדמוקרטים צריכים רווח נטו של ארבעה מושבים כדי להשיג רוב. המשימה שלהם מתחילה קודם כל בשמירה על המושבים שכבר נמצאים בידיהם. מישיגן היא אחד מהם.

הפסד שם יאלץ את הדמוקרטים למצוא מושב רפובליקני נוסף במקום אחר, ויהפוך את הדרך לרוב לקשה הרבה יותר. מצד שני, אם אל-סייד יצליח לנצח למרות שהוא מועמד פרוגרסיבי במדינה שטראמפ לקח ב-2024, זה יהיה ניצחון בעל משמעות לאומית רחבה.

---

מקורות

• Axios – תוצאות הפריימריז הדמוקרטיים במישיגן
• RealClearPolitics – ממוצע הסקרים במישיגן
• Associated Press – פרופיל אל-סייד והמרוץ לסנאט
• Biographical Directory of Congress – מייק רוג'רס
• Reuters – הסחר עם קנדה וההשפעה הפוליטית במישיגן
• Associated Press – הוצאות AIPAC בפריימריז במישיגן
• Federal Election Commission – נתוני גיוס והוצאות