במחקר מוקדם בתרופה Invika מחלתם של 16 מתוך 27 משתתפים במינונים המתאימים לא התקדמה במהלך המעקב, ובארבעה נרשמה תגובה חלקית בגידול. מה אפשר ללמוד — ומה עדיין לא.

תמונה ראשית: מעבדת מחקר רפואי, צילום המחשה ולא תיעוד של הניסוי ב־Invika. צילום: Drew / Unsplash.

5 דברים שצריך לדעת

• המחקר START-001 פורסם ב־Nature Medicine ב־23 באוקטובר 2026, וכלל שלב 1 וחלק ראשוני משלב 2.
• בקרב 27 חולים שטופלו במינונים הביולוגיים שנבחרו, ב־16 (59.3%) לא נמדדה התקדמות מחלה בזמן ההערכה.
• בארבעה חולים (14.8%) נרשמה הקטנה של לפחות 30% בגידולי המטרה — תגובה חלקית על פי הקריטריונים במחקר.
• הטיפול מפעיל באופן סלקטיבי קבוצות מוגדרות של תאי T במקום להפעיל חלקים נרחבים ממערכת החיסון.
• זהו מחקר מוקדם, ללא השוואה אקראית לטיפול מקובל; התרופה אינה טיפול מאושר ואין להסיק ממנו שיעור ריפוי.

מה מצאו החוקרים?

במחקר קליני ראשון בבני אדם בתרופה הניסיונית invikafusp alfa, המכונה גם Invika, נראו סימנים מוקדמים לפעילות נגד גידולים מוצקים שהפסיקו להגיב לטיפולים קודמים. החוקרים, מה־NIH וממרכזים רפואיים נוספים, בחנו תחילה מינונים שונים כדי להעריך בטיחות ולבחור מינון להמשך. בקרב 27 מטופלים שקיבלו את המינונים שהוגדרו אופטימליים מבחינה ביולוגית בשני שלבי המחקר, המחלה לא התקדמה ב־16 חולים בעת ההערכה, ובארבעה נרשמה הקטנה משמעותית של גידולי המטרה. התוצאות מעודדות למחקר, אך אינן שקולות להוכחת יעילות בטיפול רחב או להארכת חיים.

איך פועלת התרופה?

התרופה היא נוגדן דו־תכליתי שמיועד להפעיל תאי T הנושאים קולטנים ממשפחות Vβ6 ו־Vβ10. תאים כאלה נמצאו בשיעור גבוה בחלק מרקמות הגידול. הרעיון הוא להגביר את פעילותם של תאי חיסון שכבר מעורבים במאבק בגידול, בלי ליצור גירוי בלתי מבוקר של כל אוכלוסיות תאי ה־T. זו גישה שונה בחלקה מתרופות החוסמות נקודות בקרה חיסוניות (checkpoint inhibitors), שאותן קיבלו רבים מהמשתתפים ללא הצלחה מספקת.

מי השתתף במחקר?

המחקר גייס אנשים עם מגוון סוגי סרטן מתקדמים, ובהם סרטן המעי הגס, סרטן ריאה וסוגי סרטן נוספים. רבים מהמשתתפים מיצו אפשרויות טיפול קודמות והגידולים שלהם נחשבו עמידים לאימונותרפיה המקובלת. שניים מהמטופלים שהגידולים שלהם הצטמצמו סבלו מסרטן מעי גס גרורתי מסוג הנוטה לא להגיב לחסימת נקודות בקרה, והטיפול ניתן להם לאחר קווי טיפול רבים. לכן תוצאה חיובית בקבוצה זו מעניינת, אבל אין אפשרות להסיק ממנה שכל חולי אותו סרטן יפיקו תועלת מהתרופה.

מה משמעות המספרים 16 מתוך 27 ו־4 מתוך 27?

לפי ההודעה הרשמית של NIH, ב־16 מתוך 27 מטופלים לא נראתה התקדמות מחלה בנקודת הבדיקה. המספר הזה כולל גם יציבות במחלה, שאינה בהכרח הצטמקות של הגידול. ארבעה מהמשתתפים, שהם 14.8%, עמדו בקריטריונים של תגובה חלקית, עם ירידה של יותר מ־30% בגודל גידולי המטרה. בהיעדר קבוצת ביקורת אי אפשר לדעת בוודאות איזה חלק מהתייצבות המחלה נגרם על ידי התרופה ולא על ידי מהלך המחלה או הבדלים בין משתתפים. גם משך התגובה והישרדות החולים מחייבים מעקב ארוך יותר.

האם התרופה בטוחה?

התמונה הראשונית של הבטיחות אפשרה להתקדם במחקר, אך היא אינה מתורגמת להבטחה שהטיפול נטול סיכון. המחקר דיווח בין היתר על תסמונת שחרור ציטוקינים, לרוב בדרגות 1–2, וכן על תופעות דמויות שפעת. נרשמו גם תופעות שהגבילו מינון אצל שני משתתפים, והן היו הפיכות. שלב 1 נועד במידה רבה בדיוק לזה: לזהות מינון סביר וסיכונים אפשריים. נדרשים מחקרים נוספים ומעקב ממושך כדי להבין תופעות פחות שכיחות.

מה הצעד הבא ומה זה אומר לחולים בישראל?

החוקרים ממשיכים לבחון את התרופה בשלב 2, לרבות האפשרות לשלב אותה עם טיפולים נוספים. נכון ל־1 בנובמבר 2026 אין בסיס להציג את Invika כתרופה מאושרת או כטיפול זמין בישראל. מטופלים המתמודדים עם סרטן עמיד יכולים לשאול את האונקולוג המטפל על ניסויים קליניים מתאימים — בהתאם לסוג הגידול, מאפייניו המולקולריים, מצבם הרפואי וזמינות המחקרים — ולא לשנות טיפול על סמך דיווח חדשותי.

הזווית הישראלית

המחקר פורסם בכתב עת מדעי מוביל אך עדיין מוקדם. אין להציג את Invika כתרופה מאושרת או כפתרון לכל חולי הסרטן. מידע על השתתפות בניסויים קליניים ניתן לברר בצוות האונקולוגי ובמאגרי ניסויים רשמיים, ולא דרך פרסומות או גורמים המבטיחים ריפוי.

לקריאה באתר: טרלטמאב וסרטן ריאה: תוצאות מחקר, חיסון אישי לסרטן — מה הוכח ו־בינה מלאכותית בפיתוח תרופות.

אחרי מה לעקוב?

תוצאות נוספות משלב 2, השוואה מבוקרת לטיפולים קיימים, משך התגובות, תופעות לוואי והחלטות רגולטוריות בהמשך.

עודכן ל־1 בנובמבר 2026. מקורות: NIH — הודעה רשמית; Nature Medicine — תקציר המחקר; מרכז המחקר UHN — הסבר על הניסוי. בכתבות בריאות: המידע אינו תחליף לייעוץ רפואי אישי.