מדענים בארצות הברית, בקנדה ובמקסיקו הצמידו בסתיו 2026 משדרי רדיו סולאריים זעירים לכמעט 1,750 פרפרי מונרך. המטרה: לגלות היכן הם עוצרים לנוח ולהיזון לאורך נדידה של עד כ־4,800 קילומטר מדרום קנדה ליערות מקסיקו. התגיות נקלטות באמצעות מקלטים וטלפונים המשתתפים במיזם Project Monarch Science, ומייצרות מפה של נקודות זיהוי לאורך הדרך. AP, 3 בנובמבר.
התצלום להמחשה, אינו תיעוד האירוע המתואר בידיעה.
עודכן ב־3 בנובמבר 2026. דיווחים המיוחסים לרשויות ולכלי תקשורת אינם בהכרח מאומתים באופן עצמאי.
חמישה דברים שחשוב לדעת
- כמעט 1,750 פרפרי מונרך צוידו השנה במשדרים סולאריים.
- המטרה: לאתר תחנות עצירה לאורך נדידה של עד 4,800 קילומטר.
- כ־175 פרפרים מסומנים כבר זוהו במקסיקו לפי AP.
- המעקב אינו GPS רציף ואינו מוכיח שפרפר מסוים עודנו חי.
- המידע עשוי לסייע בהגנה על בתי גידול ונתיבי נדידה.
למה נקודות עצירה חשובות: נדידת המונרך תלויה בשורה של אזורים שבהם הפרפרים מוצאים מזון, מחסה ותנאים מתאימים. גם אם אזור החורף במקסיקו מוגן, אובדן שדות פריחה לאורך מסלול ההגעה אליו עשוי לפגוע בהישרדות הנודדים. משום כך החוקרים מעוניינים לא רק למצוא את נקודת הסיום, אלא לזהות מסדרונות תעופה ומקומות עצירה שבהם פעולות שימור ממוקדות יכולות לסייע. ראו גם את המדריך שלנו למקומות הנתונים בסיכון משינוי האקלים.
מה כבר גילו?
החוקרים זיהו לראשונה באמצעות תגים פרפר מונרך שעשה את דרכו מאזור יוטה אל מקסיקו, וכן תיעוד למעבר של פרפרים מהחוף המזרחי של ארה"ב דרך פלורידה ובכיוון מפרץ מקסיקו. לפי דיווח AP, כ־175 פרפרים מסומנים כבר נקלטו במקסיקו במהלך העונה. הממצאים מסייעים לאתר "תחנות ביניים" שבהן הפרפרים תלויים בפרחי צוף ובבתי גידול מתאימים.
איך עובד המשדר?
המשדרים קלים מאוד ונעזרים באנרגיה סולארית. שירות הדגה וחיות הבר האמריקאי מתאר תגיות Bluetooth במשקל של כשישה מיליגרם בלבד, המשדרות בתדר 2.4 גיגה־הרץ ונקלטות באמצעות טלפונים המצויים בטווח מתאים. מדובר במעקב חדשני שנועד להוסיף נקודות נתיב מעבר לסימון המסורתי של פרפרים. החיישנים אינם GPS רציף: נקודת זיהוי מצביעה על מקום שבו התקבל אות, ולא בהכרח על המסלול המדויק בין שתי נקודות או על כך שהפרפר עדיין חי. צוותי המחקר בודקים גם האם הצמדת המשדר משנה את התנהגותו. שירות הדגה וחיות הבר, אוקטובר 2026.
למה אוכלוסיית המונרך בסכנה?
אובדן בתי גידול, חומרי הדברה, בצורות, שינויי אקלים ופיתוח תשתיות פוגעים במסלולי הנדידה ובאזורי הרבייה והחורף. על פי הנתונים שצוטטו ב־AP, אוכלוסיות המונרך המזרחיות ירדו ביותר מ־80% והמערביות בכ־95% מאז אמצע שנות התשעים, אם כי המדדים משתנים בהתאם לשיטת המדידה ולשנה. הבנה מדויקת של תחנות המנוחה תוכל לסייע לקבוע באילו אזורים להשקיע בשיקום הצמחייה ובשמירה על מסדרונות אקולוגיים.
מה הקשר לישראל?
גם בישראל נדידת חרקים חשובה למחקר של שינויי סביבה ולהבנת מערכות אקולוגיות חוצות גבולות. הגישה של מכשירי מעקב מזעריים יכולה להיות רלוונטית לחקר מאביקים נוספים, ובהם פרפרים ודבורים, אך לא מדובר בפרויקט ישראלי. אפשר לעקוב אחר ממצאי המיזם באמצעות האפליקציה הציבורית של Project Monarch Science.
