COP17 ב־2026: העולם רחוק מיעד 30x30 לשמירת הטבע

אילוסטרציית בינה מלאכותית

עודכן: 17 באוקטובר 2026

כמעט ארבע שנים אחרי שמדינות העולם התחייבו להגן על שליש מהטבע עד סוף העשור, דוח ההתקדמות לקראת ועידת המגוון הביולוגי של האו״ם מציג תמונה מטרידה: אם המדינות יקיימו את ההתחייבויות הנוכחיות שלהן, עד 2030 יוגנו כ־26% משטחי היבשה והמים הפנימיים ורק כ־12% מהשטחים הימיים — הרבה מתחת ליעד של 30% בכל אחד מהתחומים. גם הכסף שנועד לממן את המהלך אינו מגיע בקצב הנדרש.

ועידת COP17 תתקיים בירוואן, בירת ארמניה, בין 19 ל־30 באוקטובר 2026. זו אינה ועידת האקלים אלא הכינוס של אמנת המגוון הביולוגי של האו״ם (CBD). בפעם הראשונה מאז הסכם קונמינג–מונטריאול מ־2022 ייבחן במשותף יישום 23 היעדים לשימור הטבע, שיקום בתי הגידול וצמצום הכחדת המינים. השאלה שעל הפרק אינה איזה יעד חדש להכריז, אלא כיצד לבצע את היעדים שכבר סוכמו.

בדיווח AP מ־16 באוקטובר אמרה מזכירת האמנה, אסטריד שומאכר, שקצב ההתקדמות אינו מספק. ההערכות של גופים שונים לגבי הגנת היבשה נעות בין כ־26% ל־27% ב־2030, אך הפער הגדול במיוחד נמצא בים: ההתחייבויות הקיימות יביאו לשימור של כ־12% בלבד, אם ימומשו במלואן.

בחצי דקה: חמש הנקודות המרכזיות

מתי ואיפה: COP17 של אמנת המגוון הביולוגי תתקיים בירוואן, ארמניה, בין 19 ל־30 באוקטובר 2026. טקס הפתיחה צפוי ב־18 באוקטובר.
יעד 30×30: שמירה אפקטיבית על לפחות 30% מהיבשה והמים הפנימיים, וכן על לפחות 30% מהים והחופים, עד 2030.
הפער: לפי AP, התוכניות הלאומיות צפויות להגיע לכ־26% מהיבשה ורק 12% מהים עד סוף העשור; הערכה אחרת מעלה את נתון היבשה לכ־27%.
פער המימון: היעד הוא גיוס 200 מיליארד דולר בשנה עד 2030 מכל המקורות. הערכות OECD לשנים 2023–2025 היו כ־75–92 מיליארד דולר בשנה.
ההכרעה: כיצד לממן הגנה אפקטיבית על בתי גידול, לשנות תמריצים שפוגעים בטבע ולעקוב אחר ביצוע ההתחייבויות ולא רק אחר הצהרות.

מהי ועידת COP17 ומה החליטו המדינות במונטריאול?

האמנה לשמירה על המגוון הביולוגי היא אחת משלוש אמנות הסביבה שנולדו בעקבות פסגת כדור הארץ בריו דה ז׳ניירו ב־1992. היא עוסקת במינים, במערכות אקולוגיות ובשימוש הוגן במשאבים גנטיים. כיום חברות בה 196 מדינות וישויות, ובהן ישראל; ארצות הברית אינה צד לאמנה. הוועידה בארמניה תתקיים לצד מפגשי המדינות החברות בפרוטוקולים של קרטחנה ונגויה, שעניינם בטיחות ביולוגית וגישה למשאבים גנטיים.

בוועידת COP15 במונטריאול, בדצמבר 2022, אימצו המדינות את מסגרת קונמינג–מונטריאול לשמירה על המגוון הביולוגי, הכוללת 23 יעדים לשנת 2030 וארבע מטרות ארוכות טווח לשנת 2050. לצד עצירת אובדן הטבע ושיקום שטחים פגועים הוצגו יעדים להפחתת זיהום, להדברת מינים פולשים, לשינוי סובסידיות מזיקות ולגיוס משאבים.

מה פירוש יעד 30×30 – ולמה לא מספיק לצייר שמורה על המפה?

יעד מספר 3 מחייב לשמר ולנהל בצורה יעילה לפחות 30% מהשטחים היבשתיים והמים הפנימיים ולפחות 30% מהאזורים הימיים והחופיים עד 2030. לפי הנוסח הרשמי של האמנה, הדגש הוא על אזורים בעלי חשיבות מיוחדת למגוון ביולוגי ועל רציפות אקולוגית, ייצוג הולם של מערכות אקולוגיות, ניהול שוויוני והכרה בזכויות קהילות מקומיות ועמים ילידיים.

שטח שנצבע בירוק על מפה אינו בהכרח אזור מוגן בפועל. כדי למנוע הרס נדרשים פיקוח על ציד ודיג, הגבלת כריתה ובנייה מזיקות, תקציב לניהול השטח ומדדים למעקב אחר התאוששות המינים ובתי הגידול. לכן הרחבה כמותית של שמורות אינה זהה אוטומטית להגנה איכותית על הטבע.

ההבדל משמעותי במיוחד בים, שבו נדרשות יכולות אכיפה בשטחים נרחבים ופיקוח על דיג, כרייה וזיהום. להרחבה על אחד הלחצים על קרקעית הים, ראו את מדריך דיג המכמורת בבָּעוֹלָם.

כמה מהטבע כבר מוגן ומה צפוי עד 2030?

ההערכה העדכנית שעליה דיווחה AP, על בסיס בחינת ההתקדמות לקראת COP17, היא שההתחייבויות הלאומיות הקיימות יובילו עד סוף העשור לשימור של כ־26% משטחי היבשה והמים הפנימיים וכ־12% מהים. רויטרס, שהסתמכה על דוח Campaign for Nature, דיווחה על הערכה מעט שונה: כ־27% מהיבשה והמים הפנימיים ב־2030 לעומת כ־20% כיום, ועל כ־10% מהים כיום, שצפויים להגיע ל־12% בלבד בסוף העשור.

אלה הערכות על מה שיקרה אם המדינות יעמדו בהתחייבויותיהן, ולא מדידה של שטח שכבר הפך מוגן. ההבדל בין 26% ל־27% נובע מדוחות וממתודולוגיות שונות; בשתי ההערכות היעד העולמי של 30% עדיין רחוק, ובמיוחד בשטחים הימיים.

לפי הדוח של Campaign for Nature, כ־50 מדינות כבר הגיעו ליעד של 30% בתחומן היבשתי, אך אין בכך די להשגת הכיסוי העולמי. גם כאשר מדינה מרחיבה שטחים מוגנים, יש לוודא שהשטחים כוללים בתי גידול חשובים ולא רק אזורים שקל פוליטית או כלכלית להכריז עליהם כשמורות.

מה מצב המינים ובתי הגידול בעולם?

הנזק למגוון הביולוגי אינו מסתכם במספר הקילומטרים הרבועים שאינם מוגנים. דוח Living Planet של WWF שפורסם באוקטובר 2026 הצביע על ירידה ממוצעת של כ־73% בגודל אוכלוסיות של בעלי חוליות שנכללו בניטור בין 1970 ל־2022. אין פירוש הדבר ש־73% ממיני בעלי החיים נכחדו, אלא שמדובר במדד שינוי ממוצע באוכלוסיות מנוטרות – הבחנה חשובה.

חקלאות אינטנסיבית, כריתת יערות, דיג יתר, זיהום, מינים פולשים ושינוי האקלים פוגעים במערכות האקולוגיות. המחיר הוא גם כלכלי וחברתי: קרקעות נפגעות, משאבי דגה מצטמצמים, איכות מים יורדת ושירותי טבע חיוניים – כמו האבקה והגנה משיטפונות – נפגעים.

לצד הנתונים המדאיגים נרשמה גם התקדמות: מדינות השיקו יותר מ־5,000 יוזמות הקשורות ליעדי האמנה, ובהן שמורות חדשות, שיקום בתי גידול והגנה על מינים מאוימים. אך היקף הפעילות עדיין אינו מדביק את קצב אובדן הטבע.

200 מיליארד דולר בשנה: למה המימון הוא המכשול המרכזי?

יעד 19 של מסגרת קונמינג–מונטריאול מחייב גיוס של לפחות 200 מיליארד דולר בשנה עד 2030 לשמירה על מגוון ביולוגי, מכל המקורות יחד – ממשלות, המגזר הפרטי, מוסדות פיננסיים וקרנות. לפי נתונים שמסרה AP, הערכות ה־OECD להיקפי המימון בשנים 2023–2025 נעו בין 75 ל־92 מיליארד דולר בשנה. גם בהתחשב בהבדלים בין שיטות מדידה, נותר פער גדול מול היעד.

לצד היעד הכולל נקבע יעד נפרד להעברת מימון בינלאומי למדינות מתפתחות: לפחות 20 מיליארד דולר בשנה עד 2025, והגדלת הסכום ל־30 מיליארד דולר בשנה עד 2030. לפי הנתונים העדכניים שהוצגו לקראת הכינוס, ב־2024 הגיע המימון הרלוונטי לכ־19 מיליארד דולר. הסכום קרוב ליעד של 2025, אך עדיין אינו מעיד על עמידה מלאה בו או על המשך העלייה בשנים הבאות. יעד המימון הרשמי מופיע באתר האמנה.

איך סובסידיות לחקלאות ולדיג עלולות להזיק לטבע?

חלק מהתמיכה הציבורית בתחומים מסוימים מעניק יתרון כלכלי לפעילויות שפוגעות במערכות אקולוגיות: דיג יתר, זיהום נהרות וניצול אינטנסיבי של קרקע. מסגרת המגוון הביולוגי כוללת גם יעד של הפחתת תמריצים וסובסידיות מזיקות בהיקף של לפחות 500 מיליארד דולר בשנה עד 2030. אין פירוש הדבר שהסכום הזה יוזרם בהכרח לקרן לשמירת טבע; היעד הוא לשנות את התמריצים שמסבים נזק מלכתחילה.

לפי סקירה שפרסמה רויטרס לקראת הוועידה, מדינות מעניקות מדי שנה תמיכה ציבורית המוערכת בכ־2.6 טריליון דולר לפעילויות שפוגעות בטבע. נכון לאוקטובר 2026 רק חלק קטן מהמדינות הציגו תוכניות מקיפות לשינוי התמריצים בהתאם ליעד. זו אחת הסיבות לכך שהמחלוקת בירוואן אינה מסתכמת בחיפוש אחר כסף חדש: היא נוגעת גם לאופן שבו כסף ציבורי קיים מחולק.

מה צפוי בוועידת COP17 בארמניה?

הכינוס בירוואן יתקיים מ־19 עד 30 באוקטובר, והפתיחה החגיגית נקבעה ליום ראשון, 18 באוקטובר. הוא יתמקד בסקירה העולמית הראשונה של ביצוע מסגרת קונמינג–מונטריאול מאז שאומצה ב־2022. הסקירה נשענת על דוחות לאומיים, תוכניות פעולה וניתוחים מדעיים. הדוח המרכזי, State of Biodiversity Action, משמש בסיס לדיונים ולאישור צעדי ההמשך.

מדינות האמנה צפויות להתווכח על מסלול ההאצה המכונה Yerevan Pathway: כיצד לשפר את התוכניות הלאומיות, איך לגייס משאבים ומה יהיו מדדי ההתקדמות בשנים 2027–2030. לצד המימון צפויות החלטות בסוגיות של שיקום בתי גידול, שימור ימי ושיתוף הוגן בתועלות הנובעות ממשאבים גנטיים.

בין האירועים שעליהם דווח לקראת הוועידה: קואליציה של 17 מדינות שהוכרזה כדי לקדם התאוששות של מינים מאוימים, ותוכנית מימון של תשעה ארגונים פרטיים בהיקף של 500 מיליון דולר לחמש השנים הקרובות. אלה צעדים אפשריים בכיוון חיובי, אך אינם מחליפים התחייבויות של ממשלות, חקיקה ואכיפה.

איך תיראה הצלחה אמיתית ב־COP17?

מסמך מסכם שאומר שוב שצריך להגן על הטבע לא יספיק. הצלחה תיבחן בהחלטות מדידות: תוכניות עם מועדי ביצוע, תוספת מימון שמגיעה גם למדינות מתפתחות, בקרה על איכות השמורות, מנגנון לצמצום סובסידיות מזיקות ונתונים שקופים שיאפשרו לראות כמה שטח באמת נשמר וכמה בתי גידול התאוששו.

כבר עכשיו אפשר להגדיר את האתגר המרכזי של הכינוס: להפוך את יעד 30×30 מסיסמה סביבתית למדיניות שמגינה בפועל על יערות, חופים, נהרות וים. גם אם יוכרזו צעדים חדשים, הם יצטרכו לעמוד במבחן של ארבע השנים שנותרו עד 2030.

שאלות ותשובות על COP17 ושמירת הטבע

מה זה COP17?

הוועידה ה־17 של המדינות החברות באמנת המגוון הביולוגי של האו״ם (CBD). היא נפרדת מוועידות האקלים העוסקות בהפחתת פליטות גזי חממה, אף שיש קשר הדוק בין התחומים.

איפה ומתי מתקיימת COP17?

בירוואן, בירת ארמניה, מ־19 עד 30 באוקטובר 2026. טקס פתיחה מתוכנן ל־18 באוקטובר.

מהו יעד 30×30?

התחייבות עולמית לשמר ולנהל באופן יעיל לפחות 30% משטחי היבשה והמים הפנימיים וכן 30% מהשטחים הימיים והחופיים עד 2030, תוך שמירה על זכויות קהילות מקומיות ועמים ילידיים.

כמה משטחי הטבע יהיו מוגנים ב־2030 לפי ההתחייבויות הנוכחיות?

הערכות שפורסמו ערב הוועידה מצביעות על כ־26%–27% מהיבשה והמים הפנימיים ורק כ־12% מהשטחים הימיים. אלה תחזיות המתבססות על התחייבויות, ולא כיסוי שכבר הושג בפועל.

כמה כסף העולם התחייב להשקיע בשמירת הטבע?

לפחות 200 מיליארד דולר בשנה עד 2030 ממקורות ציבוריים ופרטיים יחד, לרבות יעד של 30 מיליארד דולר בשנה במימון בינלאומי למדינות מתפתחות עד 2030.

האם ישראל משתתפת באמנת המגוון הביולוגי?

כן. ישראל צד לאמנה והגישה באוגוסט 2024 יעדים לאומיים המתבססים על מסגרת קונמינג–מונטריאול, ובהם יעדי שימור ושיקום שטחים יבשתיים וימיים.

להרחבת התמונה בבָּעוֹלָם

דיג מכמורת: כיצד ספינות דיג פוגעות בקרקעית הים · השריפות באמזונס והפגיעה ביערות הגשם · מקומות בעולם שנמצאים בסכנה בגלל שינוי האקלים · הגבולות הפלנטריים: אילו מערכות של כדור הארץ נפגעות?

הזווית הישראלית

ישראל אינה רק צופה במאבק העולמי על שמירת הטבע. לפי סקירה רשמית של המשרד להגנת הסביבה, באוגוסט 2024 הגישה ישראל לאמנת המגוון הביולוגי יעדים לאומיים עד 2030, ובהם שמירה על 30% משטחי היבשה והמערכות האקולוגיות הימיות, שמירה על שטחים פתוחים וקידום שיקום אקולוגי של שטחים פגועים. עצם הגשת היעדים אינה מעידה שהם הושגו.

בישראל האתגר נוגע בין היתר למרחב הימי של הים התיכון, למינים מאוימים, למסדרונות אקולוגיים שמחברים בין בתי גידול וללחץ הבנייה על שטחים פתוחים. בעקבות COP17 יהיה חשוב לבדוק לא רק אילו יעדים ישראל הציגה, אלא גם את מצב הביצוע, מנגנוני האכיפה והתקציבים שיוקצו לכך.

אחרי מה לעקוב

במהלך 19–30 באוקטובר חשוב לעקוב אחר שלוש הכרעות: האם יאומץ מסלול מעשי להאצת יעד 30×30, אילו מקורות מימון יובטחו למדינות מתפתחות והאם המדינות יתחייבו לוחות זמנים ולהפחתה מדידה של סובסידיות שפוגעות בטבע. בישראל, המבחן יהיה האופן שבו ההחלטות יתורגמו להגנה אפקטיבית על שטחים פתוחים ועל המרחב הימי.

לקראת COP17: רק 12% מהים צפויים להיות מוגנים עד 2030