עודכן: 11 בנובמבר 2026.

מייק פומפאו מכיר את דונלד טראמפ מקרוב: הוא היה ראש ה־CIA ושר החוץ בממשלו הראשון, השתתף בקידום הסכמי אברהם והוביל קו תקיף כלפי איראן וסין. מאז שעזב את הממשל הוא עוסק בעסקים ובמדיניות ציבורית. באפריל 2026 הוא לא שלל ניסיון להתמודד לנשיאות ב־2028, אך נכון לנובמבר לא הכריז על מועמדות.

למה זה חשוב? לקראת המרוץ הרפובליקני הבא מתגבש ויכוח על גבולות המעורבות הצבאית של ארצות הברית ועל היחסים עם ישראל. פומפאו מציג רקורד מובהק של מדיניות חוץ וביטחון לאומי, לצד ניסיון בקונגרס ובניהול עסקי. הדיון על מועמדותו האפשרית אינו מלמד שקיבל החלטה להתמודד.

חמש נקודות על מייק פומפאו

• נולד ב־30 בדצמבר 1963 בקליפורניה; בנובמבר 2026 הוא בן 62.
• סיים ראשון במחזורו בווסט פוינט ב־1986, שירת בצבא וסיים לימודי משפטים בהרווארד.
• ייצג את מחוז הקונגרס הרביעי של קנזס בבית הנבחרים מ־2011 ועד ינואר 2017.
• כיהן כראש ה־CIA ב־2017–2018 וכשר החוץ של ארצות הברית ב־2018–2021.
• בראיון באפריל 2026 לא פסל אפשרות לרוץ לנשיאות ב־2028. הוא אינו מועמד מוכרז.

מי הוא מייק פומפאו? מקליפורניה לווסט פוינט

מייקל ריצ'רד פומפאו נולד באורנג' שבקליפורניה. ב־1986 סיים ראשון במחזורו באקדמיה הצבאית האמריקנית בווסט פוינט והמשיך לשירות כקצין בחיל הפרשים של צבא ארצות הברית, בין השאר באירופה בשלהי המלחמה הקרה. לאחר שחרורו השלים תואר במשפטים באוניברסיטת הרווארד ועבד כעורך דין. מסלולו שונה משל פוליטיקאים שהחלו ישירות בעבודה ציבורית: הוא הגיע לוושינגטון אחרי שירות צבאי ממושך יחסית ושנים בעולם העסקים. הביוגרפיה הרשמית במשרד החוץ.

פומפאו עבר לקנזס ועסק בייצור ובתעשיית התעופה, בין השאר באמצעות חברת Thayer Aerospace שאותה ייסד, ובהמשך עמד בראש חברה לציוד לתעשיית הנפט והגז. החוויה הזאת עיצבה את מסריו בנושאי תעשייה, עסקים ואנרגיה, אך אינה מבטלת את ההבדל בין ניהול חברות לבין קבלת החלטות ממשלתית.

מבית הנבחרים בקנזס לראשות ה־CIA

פומפאו נבחר לבית הנבחרים ב־2010, נכנס לתפקיד ב־2011 וייצג את המחוז הרביעי של קנזס. במסגרת עבודתו עסק גם במודיעין, בביטחון לאומי ובאנרגיה. בתקופת כהונתו היה חבר בוועדת המודיעין ובוועדות נוספות. לאחר ניצחון טראמפ בבחירות 2016 מונה לראש סוכנות הביון המרכזית, תפקיד שבו כיהן מינואר 2017 עד אפריל 2018. ארכיון הקונגרס.

כראש ה־CIA ניצב מול נושאים כמו צפון קוריאה, רוסיה וטרור בינלאומי. התפקיד חייב עבודה מודיעינית החשופה לביקורת קונגרסיאלית אך גם כפופה לסודיות. הרקורד הזה מעניק לו ניסיון ייחודי לעומת מושלים וסנאטורים שאינם מגיעים מעבודת מודיעין ביצועית.

שר החוץ של טראמפ: כמעט שלוש שנים של דיפלומטיה

באפריל 2018 נכנס פומפאו לתפקיד שר החוץ ה־70 של ארצות הברית, בעקבות רקס טילרסון. הוא כיהן עד ינואר 2021. כשר חוץ היה מעורב במאמצים הדיפלומטיים מול צפון קוריאה, במשא ומתן עם בעלות ברית, במדיניות כלפי קובה וונצואלה ובקו התקיף מול ממשלת סין. תומכיו הציגו אותו כמי שגיבה את עקרונות "אמריקה תחילה" באמצעות לחץ מדיני; מבקריו טענו כי גישה זאת פגעה בחלק מן השותפויות הרב־צדדיות ובערוצים הדיפלומטיים. רישום כהונתו במשרד החוץ.

היחסים עם טראמפ חשובים להבנת העתיד הפוליטי של פומפאו. הוא החזיק בתפקיד מרכזי בממשל הראשון והגן על רבות מהחלטותיו, אבל לא התמנה לתפקיד בקבינט של הממשל השני. לכן הוא אינו נושא באותה אחריות יומיומית להחלטות 2025–2026 כמו סגן הנשיא ג'יי די ואנס או שר החוץ מרקו רוביו.

הסכמי אברהם והיחסים עם ישראל

פומפאו היה שר החוץ כאשר נחתמו ב־2020 הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין, ובהמשך התקיימו מהלכים גם מול מרוקו וסודאן. ממשל טראמפ הראשון הציג את ההסכמים כמסגרת לשיתוף פעולה אזורי שלא הותנתה בפתרון קודם של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. תומכי ההסכמים מדגישים את ההישגים הדיפלומטיים והכלכליים; מבקרים מצביעים על כך שהם לא פתרו את הסוגיה הפלסטינית ואת המתחים הביטחוניים האזוריים.

פומפאו עצמו ראה בהסכמים חלק מתפיסה אזורית שבה ישראל ומדינות ערביות משתפות פעולה מול איומים משותפים, ובראשם איראן. לצד זאת, יש להבחין בין מעורבותו בקידומם לבין ייחוס תוצאה מדינית מורכבת לאדם אחד. סיכום תפקידיו במכון לפוליטיקה גלובלית באוניברסיטת קולומביה.

המדיניות מול איראן: מהי גישת הלחץ המרבי?

בתקופת פומפאו עזבה ארצות הברית את הסכם הגרעין עם איראן שנחתם ב־2015 והפעילה מחדש סנקציות במסגרת מדיניות "לחץ מרבי". תומכי המהלך טענו שהוא נועד להרחיב את גבולות המשא ומתן ולהפעיל לחץ על המשטר האיראני בשל תוכנית הגרעין, פעילות אזורית ופיתוח טילים. מבקריו טענו שהיציאה מן ההסכם פגעה במנגנוני הפיקוח ולא השיגה הסכם חלופי. התוצאות של המדיניות נותרו מוקד לוויכוח גם בשנים שלאחר סיום כהונתו.

בשנת 2026, כשהמלחמה באיראן הפכה לנושא מרכזי בפוליטיקה האמריקנית, המשיך פומפאו להשמיע קו ביטחוני תקיף. זהו רקע משמעותי להשוואה בין עמדותיו לבין הרפובליקנים שמסתייגים מהרחבת הפעילות הצבאית האמריקנית. לצורך השוואה כדאי לקרוא את עמדות רנד פול על המלחמה באיראן ואת עמדות טד קרוז כלפי איראן וישראל.

יחסו לסין ולרוסיה

פומפאו הדגיש לאורך כהונתו את התחרות האסטרטגית עם סין: טכנולוגיה, סחר, זכויות אדם וביטחון. הוא היה שותף לשינוי הגישה בממשל האמריקני, שהחל להתייחס יותר ויותר לממשלת סין כמתחרה מערכתית. לצד זאת, המבקרים טענו שהרטוריקה החריפה הקשתה על שיתוף פעולה בנושאים שבהם קיים אינטרס משותף.

ברוסיה עסק ממשלו בנושאים כמו הסכמי נשק, סנקציות ומערכת היחסים עם אירופה. שאלת היחס לסין ולרוסיה צפויה להיות רלוונטית בכל מרוץ לנשיאות, אך אין להציג דעות מתקופת 2018–2021 כאילו היו בהכרח מצע עדכני לשנת 2028.

האם מייק פומפאו יתמודד לנשיאות ב־2028?

בראיון ל־Jewish Insider ב־22 באפריל 2026 נשאל פומפאו על האפשרות להתמודד לנשיאות ב־2028, והשיב באופן שהותיר את הדלת פתוחה: לדבריו, רק אלוהים יודע מה יקרה בהמשך. הוא גם דיבר על מאבק בין תפיסות שונות בתוך המפלגה הרפובליקנית ועל הצורך לדון בנושאי מדיניות ולא רק בעימותים אישיים. זוהי אמירה שאינה שוללת התמודדות, אבל גם אינה הצהרת כוונה. הראיון המלא באפריל 2026.

פומפאו כבר שקל אפשרות להתמודד לקראת 2024, אך לא היה בין המועמדים שהתמודדו בפועל בפריימריז. הדבר ממחיש מדוע אזכורים בתקשורת או הבעת עניין אינם זהים לפתיחת קמפיין. נכון ל־11 בנובמבר 2026 אין הכרזה מצדו על ריצה לנשיאות.

מה הוא עושה אחרי שעזב את הממשלה?

מאז ינואר 2021 פומפאו פעיל בתחומי השקעות, ייעוץ, הוראה ומדיניות ציבורית. בביוגרפיה שפרסם המכון לפוליטיקה גלובלית בקולומביה הוא מתואר כשותף בחברת השקעות, יועץ משפטי ובעל תפקיד אקדמי. פעילותו אינה מהווה כשלעצמה קמפיין, אך מעניקה לו במה ציבורית בנושאים כמו יחסי חוץ וביטחון. הביוגרפיה בקולומביה.

המשפחה והחיים האישיים

פומפאו נשוי לסוזן פומפאו, ולשניים בן בשם ניק. הוא נולד ב־30 בדצמבר 1963, כך שבנובמבר 2026 הוא בן 62 וימלאו לו 63 בסוף דצמבר. משרד החוץ האמריקני.

עוד על המרוץ הרפובליקני ב־2028

לדיון במדיניות חוץ, קראו על מרקו רוביו והאפשרות להתמודד לנשיאות 2028 ועל טד קרוז ועמדותיו כלפי ישראל ואיראן. למפת השמות כולה: מי שוקל לרוץ לנשיאות ארצות הברית מטעם הרפובליקנים ב־2028.

מקורות מרכזיים

משרד החוץ · ארכיון הקונגרס · Jewish Insider, אפריל 2026 · אוניברסיטת קולומביה.