הפדרל ריזרב יפרסם ב־28 באוקטובר את החלטת הריבית הבאה, והציפייה המרכזית היא להפסקה זמנית אחרי העלאת ספטמבר. הריבית עומדת כיום על 3.75%–4.00%. בסקר רויטרס של 100 כלכלנים, 94 צפו שהפד ישאיר אותה ללא שינוי באוקטובר — אבל כל 100 צפו העלאה נוספת בדצמבר. גם השוק מתמחר הסתברות של יותר מ־90% להותרת הריבית ללא שינוי השבוע.

עודכן: 25 באוקטובר 2026.

5 דברים שצריך לדעת לפני החלטת הריבית

• הריבית כיום: 3.75%–4.00%, לאחר העלאה של רבע נקודת אחוז בספטמבר.
• החלטה הבאה: יום רביעי, 28 באוקטובר, בסיום ישיבת FOMC של 27–28 באוקטובר.
• הצפי לאוקטובר: 94 מתוך 100 כלכלנים בסקר רויטרס צופים שהריבית תישאר ללא שינוי; השווקים מתמחרים סיכוי של יותר מ־90% להפסקה.
• הצפי לדצמבר: כל 100 הכלכלנים בסקר רויטרס צופים העלאה נוספת עד סוף השנה.
• הבעיה של הפד: האינפלציה נשארת גבוהה, מחירי האנרגיה מוסיפים לחץ, אבל הבנק המרכזי מעדיף כרגע קצב הידוק איטי יותר ולא העלאות בכל ישיבה.

הפד שינה כיוון

ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב החליטה ביום רביעי להעלות את הריבית מרמה של 3.50%-3.75% לטווח של 3.75%-4.00%. זו העלאת הריבית הראשונה בארצות הברית זה יותר משלוש שנים.

המהלך עצמו כבר היה צפוי במידה רבה בשווקים, אבל התחזיות החדשות של בכירי הפד הן החלק המשמעותי יותר בהחלטה. לפי התחזיות שפורסמו לאחר הישיבה, 16 מתוך 18 בכירים שהגישו תחזית ריבית מעריכים שהריבית תהיה גבוהה יותר בסוף השנה מהרמה שנקבעה כעת. שניים בלבד צופים שהריבית תישאר ללא שינוי.

במילים אחרות, בפד לא מציגים את העלאת הריבית כאירוע חד-פעמי. התחזית המרכזית מצביעה על אפשרות לעלייה נוספת של רבע נקודת אחוז עד סוף השנה, ולאחר מכן תקופה שבה הריבית תישאר גבוהה יחסית.

האינפלציה עדיין גבוהה מדי מבחינת הפד

הסיבה המרכזית למהלך היא האינפלציה. המחירים בארצות הברית ממשיכים לעלות בקצב גבוה מיעד ה-2% של הבנק המרכזי, ובפד חוששים שהלחצים לא ייעלמו במהירות.

בכירי הפד העלו את התחזית לאינפלציית PCE ב-2026 ל-3.7%, לעומת 3.6% בתחזית הקודמת. לפי התחזיות הנוכחיות, האינפלציה צפויה לרדת ל-2.3% ב-2027 ול-2.1% ב-2028, ורק ב-2029 לחזור ליעד של 2%.

העלייה במחירי האנרגיה בעקבות המלחמה במזרח התיכון מוסיפה לחץ, אבל היא אינה הגורם היחיד. מחירי היבוא עלו באוגוסט ב-0.7% וב-7% בתוך שנה, והפד מצביע גם על לחצי מחירים רחבים יותר.

הכלכלה, בינתיים, ממשיכה להחזיק מעמד

הקושי של הפד הוא שהעלאת הריבית אינה מגיעה על רקע מיתון. להפך – הנתונים האחרונים מצביעים על כלכלה שממשיכה לצמוח בקצב נאה.

המכירות הקמעונאיות זינקו באוגוסט ב-1.2%, הרבה מעבר לציפיות, ומדד הליבה של המכירות עלה ב-1.4%. בעקבות הנתונים העלו כמה כלכלנים את תחזיות הצמיחה לרבעון השלישי.

גם הפד עצמו העלה מעט את תחזית הצמיחה ל-2026 ל-2.3%, בעוד שיעור האבטלה צפוי לסיים את השנה סביב 4.1%. מבחינת הבנק המרכזי, הנתונים האלה נותנים לו מרחב מסוים להמשיך להילחם באינפלציה בלי שהמשק כבר נמצא במיתון.

מה זה אומר למשקי הבית

ריבית גבוהה יותר משפיעה קודם כל על האשראי. כרטיסי אשראי, הלוואות לרכב והלוואות בריבית משתנה נוטים להתייקר כאשר ריבית הפד עולה. גם שוק המשכנתאות מושפע, אם כי הריבית על משכנתאות קבועות נקבעת בעיקר לפי שוק האג"ח.

הריבית הממוצעת על משכנתה ל-30 שנה כבר מתקרבת ל-7%, כך שהעלאה נוספת של ריבית הפד אינה מגיעה למשקי הבית מנקודת פתיחה נוחה.

מהצד השני, חוסכים עשויים ליהנות מריבית גבוהה יותר על פיקדונות, חשבונות חיסכון ומכשירים סולידיים אחרים.

ומה קרה בשווקים

התגובה הראשונית הייתה מתונה יחסית. הדולר התחזק מעט, תשואות האג"ח נותרו גבוהות, ומדדי המניות עברו למסחר חיובי קל אחרי ההחלטה. תשואת האג"ח האמריקנית ל-10 שנים, שחצתה השבוע לזמן קצר את רף 5%, נסחרה לאחר ההחלטה מעט מתחת לרמה הזאת.

בכתבה קודמת בבָּעוֹלָם כבר עקבנו אחרי העלייה בתשואות האג"ח האמריקניות, ולפני החלטת הפד הסברנו גם מה העלאת ריבית עשויה לעשות לדולר, לזהב ולשווקים.

הריבית נכנסת לקמפיין של בחירות האמצע

הפד פועל כגוף עצמאי, והחלטת הריבית אינה מתקבלת לפי לוח הזמנים הפוליטי. אבל התזמון הופך אותה בהכרח לחלק מהוויכוח הציבורי: בחירות האמצע יתקיימו בנובמבר, בעוד שיוקר המחיה כבר נמצא בלב הקמפיין.

משקי בית אמריקניים מתמודדים במקביל עם מחירי מזון גבוהים, דלק יקר יותר ועלויות דיור ואשראי שהכבידו לאורך השנה. לכן העלאת הריבית יוצרת עבור הממשל מצב מורכב: מצד אחד היא נועדה לצנן אינפלציה ולהחזיר את קצב עליית המחירים ליעד; מצד שני, בטווח הקצר היא עלולה להוסיף לחץ על מי שמממן בית, רכב או חוב בכרטיס אשראי.

ההחלטה גם מחדדת את המתח בין הנשיא דונלד טראמפ לבין הפד. טראמפ קרא שוב ושוב לריבית נמוכה יותר, בעוד קווין וורש – שאותו מינה לראשות הפד – תמך בהחלטה פה אחד להעלות ריבית. וורש אמר עם כניסתו לתפקיד כי יפעל באופן עצמאי, וההחלטה הנוכחית היא המבחן המשמעותי הראשון לכך.

לא ניתן להסיק מכאן כיצד תשפיע הריבית על תוצאות הבחירות. אבל מבחינת הקמפיין, השאלה כבר אינה רק אם הכלכלה צומחת, אלא גם כמה מרגישים הבוחרים שהם משלמים על מזון, דלק, משכנתה ואשראי.

כל המרוצים, הסקרים והעדכונים לקראת נובמבר נמצאים במרכז בחירות האמצע בארה"ב 2026 של בָּעוֹלָם.

מה צפוי ב־28 באוקטובר?

התרחיש המרכזי הוא שהפד ישאיר את הריבית על 3.75%–4.00% וידגיש שהוא עדיין פתוח להעלאה נוספת בדצמבר. ישיבת אוקטובר אינה כוללת תחזיות כלכליות חדשות, ולכן השוק יתמקד במיוחד במסיבת העיתונאים של היו״ר קווין וורש ובשאלה עד כמה הוא מאותת שהפסקת אוקטובר היא רק עצירה קצרה.

העיתוי מעניין במיוחד: נתון ה־PCE של ספטמבר — מדד האינפלציה המועדף על הפד — צפוי להתפרסם רק ב־29 באוקטובר, יום לאחר החלטת הריבית. תחזית הקונצנזוס היא לקצב שנתי של כ־3.7%, לעומת 3.4% באוגוסט.

תשואת אג״ח ארה״ב ל־10 שנים עמדה ב־23 באוקטובר סביב 5.00%, והריבית הממוצעת על משכנתה ל־30 שנה עמדה על כ־7.32%. לכן גם אם הפד לא יעלה ריבית השבוע, תנאי האשראי במשק נשארים הדוקים.

אחרי מה לעקוב

הנתונים החשובים הבאים יהיו מדדי האינפלציה של ספטמבר, ובמיוחד מדד PCE המועדף על הפד. לצד זה כדאי לעקוב אחרי מחירי הנפט, תשואות האג"ח והנתונים משוק העבודה. מבחינה פוליטית, השאלה תהיה עד כמה הקמפיינים לקונגרס יהפכו את יוקר האשראי והדיור לנושא מרכזי בשבועות האחרונים לפני הבחירות.

הזווית הישראלית

החלטת הפד משפיעה על ישראל בעיקר דרך הדולר, שוקי המניות והאג"ח ועלות הכסף בעולם. ריבית אמריקנית גבוהה יותר יכולה לתמוך בדולר ולהשפיע על תשואות האג"ח הגלובליות, בעוד שער השקל ממשיך להיות מושפע גם מהמצב המקומי ומההתפתחויות הביטחוניות.

גם בנק ישראל אינו מקבל החלטות לפי הפד, אבל פערי הריביות, שער החליפין ומחירי האנרגיה בעולם הם חלק מסביבת המאקרו שהוא מביא בחשבון.