הפדרל ריזרב העלה את הריבית בארצות הברית ברבע נקודת אחוז, לטווח של 3.75%-4.00%, במהלך הראשון מסוגו מאז 2023. ההחלטה התקבלה פה אחד, ורוב גדול מבכירי הפד מעריכים שתידרש העלאה נוספת עוד השנה. המהלך מגיע פחות מחודשיים לפני בחירות האמצע, כאשר יוקר המחיה, מחירי הדלק, הדיור ועלויות האשראי כבר נמצאים במרכז הוויכוח הפוליטי.
5 נקודות מרכזיות
- הפד העלה את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, לטווח של 3.75%-4.00% – העלאת הריבית הראשונה מאז 2023.
- ההחלטה התקבלה פה אחד, בהובלת יו"ר הפד קווין וורש.
- 16 מתוך 18 בכירי הפד שהגישו תחזית ריבית מעריכים שתהיה לפחות העלאה נוספת עד סוף 2026.
- תחזית האינפלציה של הפד ל-2026 עלתה ל-3.7%, והחזרה ליעד של 2% נדחתה, לפי התחזיות הנוכחיות, ל-2029.
- ההחלטה מגיעה שבעה שבועות לפני בחירות האמצע, בתקופה שבה מחירי מזון, דלק, דיור ומשכנתאות תופסים מקום מרכזי בקמפיין.
הפד שינה כיוון
ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב החליטה ביום רביעי להעלות את הריבית מרמה של 3.50%-3.75% לטווח של 3.75%-4.00%. זו העלאת הריבית הראשונה בארצות הברית זה יותר משלוש שנים.
המהלך עצמו כבר היה צפוי במידה רבה בשווקים, אבל התחזיות החדשות של בכירי הפד הן החלק המשמעותי יותר בהחלטה. לפי התחזיות שפורסמו לאחר הישיבה, 16 מתוך 18 בכירים שהגישו תחזית ריבית מעריכים שהריבית תהיה גבוהה יותר בסוף השנה מהרמה שנקבעה כעת. שניים בלבד צופים שהריבית תישאר ללא שינוי.
במילים אחרות, בפד לא מציגים את העלאת הריבית כאירוע חד-פעמי. התחזית המרכזית מצביעה על אפשרות לעלייה נוספת של רבע נקודת אחוז עד סוף השנה, ולאחר מכן תקופה שבה הריבית תישאר גבוהה יחסית.
האינפלציה עדיין גבוהה מדי מבחינת הפד
הסיבה המרכזית למהלך היא האינפלציה. המחירים בארצות הברית ממשיכים לעלות בקצב גבוה מיעד ה-2% של הבנק המרכזי, ובפד חוששים שהלחצים לא ייעלמו במהירות.
בכירי הפד העלו את התחזית לאינפלציית PCE ב-2026 ל-3.7%, לעומת 3.6% בתחזית הקודמת. לפי התחזיות הנוכחיות, האינפלציה צפויה לרדת ל-2.3% ב-2027 ול-2.1% ב-2028, ורק ב-2029 לחזור ליעד של 2%.
העלייה במחירי האנרגיה בעקבות המלחמה במזרח התיכון מוסיפה לחץ, אבל היא אינה הגורם היחיד. מחירי היבוא עלו באוגוסט ב-0.7% וב-7% בתוך שנה, והפד מצביע גם על לחצי מחירים רחבים יותר.
הכלכלה, בינתיים, ממשיכה להחזיק מעמד
הקושי של הפד הוא שהעלאת הריבית אינה מגיעה על רקע מיתון. להפך – הנתונים האחרונים מצביעים על כלכלה שממשיכה לצמוח בקצב נאה.
המכירות הקמעונאיות זינקו באוגוסט ב-1.2%, הרבה מעבר לציפיות, ומדד הליבה של המכירות עלה ב-1.4%. בעקבות הנתונים העלו כמה כלכלנים את תחזיות הצמיחה לרבעון השלישי.
גם הפד עצמו העלה מעט את תחזית הצמיחה ל-2026 ל-2.3%, בעוד שיעור האבטלה צפוי לסיים את השנה סביב 4.1%. מבחינת הבנק המרכזי, הנתונים האלה נותנים לו מרחב מסוים להמשיך להילחם באינפלציה בלי שהמשק כבר נמצא במיתון.
מה זה אומר למשקי הבית
ריבית גבוהה יותר משפיעה קודם כל על האשראי. כרטיסי אשראי, הלוואות לרכב והלוואות בריבית משתנה נוטים להתייקר כאשר ריבית הפד עולה. גם שוק המשכנתאות מושפע, אם כי הריבית על משכנתאות קבועות נקבעת בעיקר לפי שוק האג"ח.
הריבית הממוצעת על משכנתה ל-30 שנה כבר מתקרבת ל-7%, כך שהעלאה נוספת של ריבית הפד אינה מגיעה למשקי הבית מנקודת פתיחה נוחה.
מהצד השני, חוסכים עשויים ליהנות מריבית גבוהה יותר על פיקדונות, חשבונות חיסכון ומכשירים סולידיים אחרים.
ומה קרה בשווקים
התגובה הראשונית הייתה מתונה יחסית. הדולר התחזק מעט, תשואות האג"ח נותרו גבוהות, ומדדי המניות עברו למסחר חיובי קל אחרי ההחלטה. תשואת האג"ח האמריקנית ל-10 שנים, שחצתה השבוע לזמן קצר את רף 5%, נסחרה לאחר ההחלטה מעט מתחת לרמה הזאת.
בכתבה קודמת בבָּעוֹלָם כבר עקבנו אחרי העלייה בתשואות האג"ח האמריקניות, ולפני החלטת הפד הסברנו גם מה העלאת ריבית עשויה לעשות לדולר, לזהב ולשווקים.
הריבית נכנסת לקמפיין של בחירות האמצע
הפד פועל כגוף עצמאי, והחלטת הריבית אינה מתקבלת לפי לוח הזמנים הפוליטי. אבל התזמון הופך אותה בהכרח לחלק מהוויכוח הציבורי: בחירות האמצע יתקיימו בנובמבר, בעוד שיוקר המחיה כבר נמצא בלב הקמפיין.
משקי בית אמריקניים מתמודדים במקביל עם מחירי מזון גבוהים, דלק יקר יותר ועלויות דיור ואשראי שהכבידו לאורך השנה. לכן העלאת הריבית יוצרת עבור הממשל מצב מורכב: מצד אחד היא נועדה לצנן אינפלציה ולהחזיר את קצב עליית המחירים ליעד; מצד שני, בטווח הקצר היא עלולה להוסיף לחץ על מי שמממן בית, רכב או חוב בכרטיס אשראי.
ההחלטה גם מחדדת את המתח בין הנשיא דונלד טראמפ לבין הפד. טראמפ קרא שוב ושוב לריבית נמוכה יותר, בעוד קווין וורש – שאותו מינה לראשות הפד – תמך בהחלטה פה אחד להעלות ריבית. וורש אמר עם כניסתו לתפקיד כי יפעל באופן עצמאי, וההחלטה הנוכחית היא המבחן המשמעותי הראשון לכך.
לא ניתן להסיק מכאן כיצד תשפיע הריבית על תוצאות הבחירות. אבל מבחינת הקמפיין, השאלה כבר אינה רק אם הכלכלה צומחת, אלא גם כמה מרגישים הבוחרים שהם משלמים על מזון, דלק, משכנתה ואשראי.
כל המרוצים, הסקרים והעדכונים לקראת נובמבר נמצאים במרכז בחירות האמצע בארה"ב 2026 של בָּעוֹלָם.
מה הלאה
הפד ייפגש שוב בסוף אוקטובר ובדצמבר. התחזיות שפורסמו כעת מצביעות על אפשרות ממשית להעלאה נוספת, אבל ההחלטה תלויה בנתוני האינפלציה, התעסוקה, הצמיחה ומחירי האנרגיה שיתפרסמו עד אז.
גם בשווקים ימשיכו לעקוב אחרי תשואת האג"ח ל-10 שנים. אם היא תישאר סביב 5% או תעלה מעבר לכך, ההשפעה על משכנתאות, מניות ועלות המימון של הממשלה האמריקנית עלולה להיות משמעותית יותר מהעלאה בודדת של ריבית הפד.
אחרי מה לעקוב
הנתונים החשובים הבאים יהיו מדדי האינפלציה של ספטמבר, ובמיוחד מדד PCE המועדף על הפד. לצד זה כדאי לעקוב אחרי מחירי הנפט, תשואות האג"ח והנתונים משוק העבודה. מבחינה פוליטית, השאלה תהיה עד כמה הקמפיינים לקונגרס יהפכו את יוקר האשראי והדיור לנושא מרכזי בשבועות האחרונים לפני הבחירות.
הזווית הישראלית
החלטת הפד משפיעה על ישראל בעיקר דרך הדולר, שוקי המניות והאג"ח ועלות הכסף בעולם. ריבית אמריקנית גבוהה יותר יכולה לתמוך בדולר ולהשפיע על תשואות האג"ח הגלובליות, בעוד שער השקל ממשיך להיות מושפע גם מהמצב המקומי ומההתפתחויות הביטחוניות.
גם בנק ישראל אינו מקבל החלטות לפי הפד, אבל פערי הריביות, שער החליפין ומחירי האנרגיה בעולם הם חלק מסביבת המאקרו שהוא מביא בחשבון.
