אליף ארלפ, שהובילה את מפלגת השמאל Die Linke לניצחון ההיסטורי בבחירות בברלין, קרובה כעת יותר לפתיחת משא ומתן קואליציוני. ב־19 באוקטובר אישרו SPD והירוקים את המשך המגעים עם השמאל. מפלגתה של ארלפ צפויה להחליט בוועידה ב־31 באוקטובר אם להצטרף לשיחות רשמיות, שעשויות להיפתח בתחילת נובמבר. ארלפ עדיין לא נבחרה לראשת העיר, והשותפות צריכות להסכים על ממשלה ועל תוכנית פעולה, לרבות דיור, תקציב והמאבק באנטישמיות. ZDF, 19 באוקטובר.
עדכון 21 באוקטובר: שיחות הגישוש הושלמו ב־17 באוקטובר, SPD והירוקים אישרו ב־19 באוקטובר מעבר למשא ומתן, וכעת ממתינים להכרעת Die Linke ב־31 באוקטובר. המשבר הקודם סביב המחלוקת על אנטישמיות אינו עוד סיבה לתאר את המגעים כמושהים, אך הוא עדיין אחד מנושאי המחלוקת הפוליטית בין השותפות. Tagesschau.
- Die Linke ניצחה בבחירות בברלין עם 25.7%. CDU סיימה שנייה עם 18.8%, AfD שלישית עם 16.3%, הירוקים קיבלו 14.3% ו-SPD 12.1%.
- ארלפ רוצה להיות ראשת העיר-מדינה. התפקיד אינו נבחר ישירות: בית הנבחרים של ברלין הוא שבוחר את ראש הממשלה המקומית.
- היא נולדה במינכן ב-1981 להורים סוציאליסטים ופעילי איגודים מקצועיים שנמלטו מטורקיה, למדה משפטים והצטרפה ל-Die Linke ב-2017.
- הדיור הוא הנושא המרכזי שלה. ארלפ ממשיכה לתמוך ביישום משאל העם מ-2021 ובהעברת יותר מ-200 אלף דירות שמוחזקות בידי תאגידי נדל"ן גדולים לבעלות ציבורית.
- הקואליציה עדיין אינה סגורה. Die Linke–הירוקים–SPD מחזיקות ברוב ברור, אבל גם CDU–הירוקים–SPD יכולה להרכיב רוב. הירוקים מעדיפים לבחון ממשלה עם ארלפ; SPD מתנגדת לחלק מרכזי בתוכנית הדיור שלה.
מה קרה בבחירות? בהצבעה שנערכה ב-20 בספטמבר 2026 קיבלה Die Linke 25.7% לפי התוצאה הרשמית הזמנית, התוצאה הטובה בתולדות המפלגה בבחירות בברלין. לתוצאות המלאות ולתרחישי הקואליציה.
הכתבה המלאה
עד לפני מערכת הבחירות האחרונה אליף ארלפ הייתה מוכרת בעיקר בתוך הפוליטיקה הברלינאית. בתוך חודשים היא הפכה לפנים של קמפיין שהתמקד כמעט כולו ביוקר הדיור — וב-20 בספטמבר הובילה את Die Linke למקום הראשון.
לפי התוצאה הרשמית הזמנית, מפלגתה קיבלה 25.7% מהקולות לעומת 18.8% ל-CDU. זהו יותר מכפליים מ-12.2% שקיבלה Die Linke בבחירות החוזרות של 2023, וגם התוצאה הטובה בתולדות המפלגה בבחירות לבית הנבחרים של ברלין.
אבל הניצחון אינו הופך את ארלפ אוטומטית לראשת העיר. ברלין היא גם אחת מ-16 המדינות הפדרליות של גרמניה, ובית הנבחרים שלה בוחר את Regierende Bürgermeisterin או Regierender Bürgermeister — ראש או ראשת ממשלת העיר-מדינה. לכן השאלה המכריעה כעת היא אם ארלפ תצליח לבנות קואליציה.
בת למשפחה פוליטית עוד לפני שנולדה
ארלפ נולדה במינכן ב-1981. הוריה היו סוציאליסטים ופעילי איגודים מקצועיים שנמלטו מטורקיה מסיבות פוליטיות. היא גדלה בדורטמונד ובהמבורג, ולמדה משפטים.
לאחר שסיימה את לימודיה עברה לברלין ועבדה כיועצת משפטית בסיעת Die Linke בבונדסטאג. רק ב-2017 הצטרפה רשמית למפלגה, אף שכבר הכירה היטב את המערכת הפוליטית שלה מבפנים.
ב-2018 כבר נבחרה להנהגת המפלגה בברלין, וב-2021 נכנסה לבית הנבחרים של העיר. כיום היא משמשת כסגנית יו"ר הסיעה.
איך היא הפכה למועמדת — ואז למנצחת הבחירות?
בסוף 2025 בחרה Die Linke בארלפ כמועמדת המרכזית שלה לבחירות. היא נחשבה לדמות שיכולה לחבר בין הפלגים השונים של המפלגה המקומית, שסבלה בשנים האחרונות מעימותים פנימיים בנושאי חוץ, זהות, דיור וישראל.
הקמפיין שלה נבנה סביב קו שמאלי מובהק, אבל גם סביב ניסיון לפנות מעבר לגרעין האידיאולוגי של המפלגה. במרכז עמדה שאלה אחת: מי עוד יכול להרשות לעצמו לגור בברלין. האסטרטגיה עבדה במיוחד בקרב צעירים: לפי נתוני Infratest dimap שפורסמו ב-ARD, Die Linke הייתה המפלגה החזקה ביותר בקרב מצביעים צעירים, ובקרב בני 25–34 הגיעה ל-48%. לנתוני ההצבעה לפי גיל ב-Tagesschau.
הדיור הוא הסיפור הגדול של הבחירות
משבר הדיור הוא אחד הנושאים המרכזיים בבחירות. לפי רויטרס, שכר הדירה המבוקש בברלין כמעט הוכפל מאז 2014, והעיר תזדקק לכ-211 אלף דירות נוספות עד 2040.
ארלפ בנתה חלק גדול מהקמפיין שלה סביב הנושא הזה. Die Linke מציעה פיקוח מחמיר יותר על שכר הדירה, הרחבת הדיור הציבורי והגבלות על שימוש בדירות להשכרה קצרת טווח.
המפלגה גם תומכת ביישום משאל העם מ-2021, שבו רוב המצביעים תמכו במהלך שיאפשר להעביר לבעלות ציבורית חלק מנכסי חברות נדל"ן גדולות. ארלפ הציגה את הנושא כאחד התנאים המרכזיים מבחינת מפלגתה להשתתפות בממשלה.
אם תעמוד בראש הממשלה העירונית, היא אמרה כי תרצה גם להקפיא לפחות בתחילת הדרך את שכר הדירה בחברות הדיור שבבעלות העיר.
הוויכוח על טמפלהוף
אחד מסמלי משבר הדיור הוא טמפלהופר פלד – שדה התעופה לשעבר שהפך לאחד הפארקים העירוניים הגדולים בעולם.
ה-CDU, ה-FDP וה-AfD תומכות בבנייה מוגבלת בשולי השטח כדי להגדיל את היצע הדירות. Die Linke, הירוקים וה-SPD מתנגדים לבנייה שם ומעדיפים לפתח אזורים אחרים.
המחלוקת ממחישה היטב את ההבדלים בין המחנות: המרכז-ימין מדגיש את הגדלת היצע הדירות באמצעות בנייה, בעוד השמאל שם משקל גדול יותר על פיקוח מחירים, דיור ציבורי ושמירה על שטחים פתוחים.
ישראל ואנטישמיות בתוך השמאל
עבור הקורא הישראלי, זה אחד ההיבטים המעניינים ביותר בפרופיל של ארלפ.
Die Linke בברלין מתמודדת בשנים האחרונות עם ויכוחים חריפים סביב ישראל, ציונות ואנטישמיות. ארלפ ניסתה למצב את עצמה בצד שמדגיש את ההגנה על החיים היהודיים בעיר, גם כאשר הדבר מעמיד אותה מול חלקים במפלגה.
במרץ 2026 היא ביקרה החלטה של סניף המפלגה בסקסוניה התחתונה בנושא ציונות. לדבריה, המסמך התעלם מהטבח של 7 באוקטובר ומהעובדה שעבור יהודים רבים ציונות קשורה לזכות לחיות בביטחון.
בסוף אוגוסט היא גם גינתה בחריפות הופעה באירוע של Die Linke בנויקלן, שבה ראפר קרא בין היתר להשמדת צה"ל. ארלפ אמרה כי היא "מזועזעת" וכי אנטישמיות מחייבת תגובה מיידית. במקביל היא מדגישה שהעיר צריכה להגן על חיים יהודיים, מוסלמיים ופלסטיניים כאחד.
מבקריה, בעיקר מה-CDU, טוענים שהיא אינה עושה מספיק מול זרמים אנטי-ישראליים בתוך מפלגתה. ארלפ דוחה את הטענה ומדגישה שהקו הרשמי של הנהגת Die Linke בברלין הוא הגנה על החיים היהודיים ומאבק באנטישמיות.
מי עדיין יכול למנוע ממנה את ראשות העיר?
שטפן אברס מה-CDU סיים במקום השני עם מפלגתו, שקיבלה 18.8%. אברס הוא משפטן, מכהן כשר האוצר של ברלין וכאחד מסגני ראש העיר, וחבר בבית הנבחרים המקומי מאז 2011.
המסלול של CDU לראשות העיר עובר בקואליציה עם הירוקים ו-SPD. לפי חלוקת המושבים הזמנית, שלוש המפלגות מגיעות יחד ל-82 מתוך 158 מושבים — מעט מעל הרוב הדרוש של 80. לכן, אף ש-Die Linke סיימה ראשונה, אברס עדיין יכול תאורטית להרכיב ממשלה אם שתי מפלגות המרכז-שמאל יבחרו בו.
למה הקואליציה חשובה יותר מהמקום הראשון
Die Linke ניצחה, אבל ארלפ עדיין זקוקה להצבעה של רוב בבית הנבחרים. לפי חלוקת המושבים הזמנית, Die Linke מחזיקה ב-47 מושבים, הירוקים ב-26 ו-SPD ב-22 — יחד 95, הרבה מעל 80 הדרושים לרוב.
זו הקואליציה שארלפ מבקשת לקדם, וגם הירוקים הודיעו שהם מעוניינים לבחון אותה. הקושי המרכזי הוא מול SPD: המפלגה מתנגדת לתוכנית להעביר לבעלות ציבורית נכסים של תאגידי דיור גדולים, מהנושאים המרכזיים שעליהם ארלפ נבחרה.
יש גם חלופה: CDU, הירוקים ו-SPD מגיעות יחד ל-82 מושבים. לכן תוצאות הבחירות נתנו לארלפ יתרון פוליטי ברור, אבל לא הכריעו מי תעמוד בראש הממשלה הבאה.
איך ארלפ מציגה את עצמה
ארלפ אינה מנסה לטשטש את הזהות השמאלית שלה. היא תומכת בפיקוח מחירים, בהרחבת בעלות ציבורית ובתקציבים חברתיים, ומתנגדת להצעה של ברלין להתמודד על אירוח משחקים אולימפיים משום שלדבריה מדובר בהוצאה שאינה בעדיפות הנכונה לעיר.
היא גם הציעה להעלות את מס רכישת הנדל"ן כדי להגדיל את הכנסות העיר.
עם זאת, היא מנסה להדגיש שאינה מתנגדת לעסקים פרטיים או לבעלי נכסים קטנים, ומציגה את מדיניות הדיור שלה כניסיון לאפשר לתושבים ולעסקים קטנים להמשיך להתקיים בעיר שמחיריה עלו במהירות.
התוצאה בברלין חריגה גם בנוף הגרמני
הניצחון של Die Linke הגיע באותו ערב שבו AfD סיימה ראשונה במקלנבורג-מערב פומרניה. שתי התוצאות מדגישות עד כמה המפה הפוליטית בגרמניה נעשתה מפוצלת יותר, בזמן שמפלגות המרכז הוותיקות איבדו תמיכה. לכל תוצאות הבחירות בשתי המדינות.
ברלין שונה מבחינה פוליטית מחלקים גדולים של גרמניה: שיעור השוכרים גבוה, סוגיית הדיור בולטת במיוחד והשמאל חזק בעיר. התוצאה של ארלפ אינה בהכרח מודל לגרמניה כולה, אבל היא מעניקה ל-Die Linke שליטה אפשרית באחת הזירות הפוליטיות הבולטות במדינה.
אחרי מה לעקוב
כעת צריך לעקוב אחרי שיחות הגישוש בין Die Linke, הירוקים ו-SPD. שלושת הנושאים שעשויים לקבוע אם ארלפ תגיע לראשות העיר הם מדיניות הדיור, מסגרת התקציב והאופן שבו הנהגת Die Linke תטפל בטענות לאנטישמיות בחלק מסניפי המפלגה.
אם שלוש המפלגות יגיעו להסכמות, יש להן רוב נוח בבית הנבחרים. אם השיחות ייכשלו, CDU תנסה לקדם קואליציה חלופית עם הירוקים ו-SPD.
הזווית הישראלית
ברלין היא בית לקהילה יהודית משמעותית וגם לקהילה ישראלית גדולה יחסית, והוויכוחים סביב ישראל, הפגנות פרו-פלסטיניות ואנטישמיות הפכו לנושא מרכזי בפוליטיקה המקומית.
יום לאחר הבחירות הנושא כבר נכנס למגעים על הממשלה הבאה. לפי Reuters, SPD והירוקים דורשים מארלפ לטפל בטענות לאנטישמיות שהופנו כלפי חלק מסניפי Die Linke בברלין. ארלפ אמרה במסיבת עיתונאים כי הגנה על יהודים בעיר, לצד מוסלמים וקבוצות אחרות, היא מבחינתה "עדיפות מוחלטת", וכי האדרת אלימות וטרור אינה מקובלת. לעדכון Reuters.
