פוליטיקה

אליף ארלפ: מי היא המועמדת שעשויה להוביל את ברלין?

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
פרסומת

למי שרוצה להעמיק

הבחירות בברלין ייערכו ביום ראשון, 20 בספטמבר 2026. לקראת ההצבעה, אליף ארלפ – עורכת דין בת 45 ובת למשפחה שברחה מטורקיה – מובילה את Die Linke במאבק צמוד בצמרת, כשהדיור, שכר הדירה והוויכוח הפנימי בשמאל סביב ישראל ואנטישמיות עומדים במרכז.

  • אליף ארלפ היא המועמדת המובילה של מפלגת השמאל Die Linke בבחירות לבית הנבחרים של ברלין ב-20 בספטמבר 2026.
  • היא נולדה במינכן ב-1981 להורים סוציאליסטים ופעילי איגודים מקצועיים שנמלטו מטורקיה, ולמדה משפטים.
  • היא הצטרפה ל-Die Linke רק ב-2017, נבחרה לפרלמנט של ברלין ב-2021 וכיום מכהנת כסגנית יו"ר הסיעה.
  • הנושא המרכזי בקמפיין שלה הוא משבר הדיור: פיקוח על שכר דירה, הרחבת דיור ציבורי ויישום משאל העם שקרא להעביר חלק מנכסי חברות הנדל"ן הגדולות לבעלות ציבורית.
  • גם אם מפלגתה תסיים ראשונה, זה לא מבטיח שארלפ תהיה ראשת העיר: ראש ממשלת ברלין נבחר בידי בית הנבחרים, ולכן הרכב הקואליציה יהיה מכריע.

מתי הבחירות? יום ראשון, 20 בספטמבר 2026. הקלפיות בברלין ייסגרו בשעה 18:00 שעון מקומי, ולאחר מכן תחל ספירת הקולות.


הכתבה המלאה

אם מפלגת השמאל Die Linke תסיים את הבחירות בברלין בצמרת, אחת הדמויות המרכזיות במשא ומתן על הקמת הממשלה העירונית תהיה פוליטיקאית שעד לפני כמה שנים כמעט לא הייתה מוכרת מחוץ לפוליטיקה המקומית.

אליף ארלפ, בת 45, עומדת בראש רשימת Die Linke בבחירות לבית הנבחרים של ברלין. לפי סקרים מהשבועות האחרונים, השמאל וה-CDU נאבקים על המקום הראשון, ובחלקם מפלגתה של ארלפ אף מובילה. בסקר Forschungsgruppe Wahlen שפורסם ב-11 בספטמבר קיבלה Die Linke 23%, לעומת 21% ל-CDU ו-17% ל-AfD.

אבל חשוב לדייק: בברלין ראש העיר אינו נבחר ישירות. העיר היא גם אחת מ-16 המדינות הפדרליות של גרמניה, והתפקיד הבכיר בה הוא Regierende Bürgermeisterin או Regierender Bürgermeister – ראש או ראשת ממשלת ברלין. בית הנבחרים הוא שבוחר את מי שיעמוד בראש העיר-מדינה, ולכן תוצאות הבחירות הן רק השלב הראשון.

בת למשפחה פוליטית עוד לפני שנולדה

ארלפ נולדה במינכן ב-1981. הוריה היו סוציאליסטים ופעילי איגודים מקצועיים שנמלטו מטורקיה מסיבות פוליטיות. היא גדלה בדורטמונד ובהמבורג, ולמדה משפטים.

לאחר שסיימה את לימודיה עברה לברלין ועבדה כיועצת משפטית בסיעת Die Linke בבונדסטאג. רק ב-2017 הצטרפה רשמית למפלגה, אף שכבר הכירה היטב את המערכת הפוליטית שלה מבפנים.

ב-2018 כבר נבחרה להנהגת המפלגה בברלין, וב-2021 נכנסה לבית הנבחרים של העיר. כיום היא משמשת כסגנית יו"ר הסיעה.

איך היא הפכה למועמדת לראשות ברלין?

בסוף 2025 בחרה Die Linke בארלפ כמועמדת המרכזית שלה לבחירות. היא נחשבה לדמות שיכולה לחבר בין הפלגים השונים של המפלגה המקומית, שסבלה בשנים האחרונות מעימותים פנימיים בנושאי חוץ, זהות, דיור וישראל.

הקמפיין שלה בנוי סביב קו שמאלי מובהק, אבל גם סביב ניסיון להציג אותה כדמות עירונית פרגמטית שמדברת לא רק אל הגרעין האידיאולוגי של המפלגה. במרכז עומדת שאלה אחת שמחברת כמעט את כל הקבוצות בעיר: מי עוד יכול להרשות לעצמו לגור בברלין.

הדיור הוא הסיפור הגדול של הבחירות

משבר הדיור הוא אחד הנושאים המרכזיים בבחירות. לפי רויטרס, שכר הדירה המבוקש בברלין כמעט הוכפל מאז 2014, והעיר תזדקק לכ-211 אלף דירות נוספות עד 2040.

ארלפ בנתה חלק גדול מהקמפיין שלה סביב הנושא הזה. Die Linke מציעה פיקוח מחמיר יותר על שכר הדירה, הרחבת הדיור הציבורי והגבלות על שימוש בדירות להשכרה קצרת טווח.

המפלגה גם תומכת ביישום משאל העם מ-2021, שבו רוב המצביעים תמכו במהלך שיאפשר להעביר לבעלות ציבורית חלק מנכסי חברות נדל"ן גדולות. ארלפ הציגה את הנושא כאחד התנאים המרכזיים מבחינת מפלגתה להשתתפות בממשלה.

אם תעמוד בראש הממשלה העירונית, היא אמרה כי תרצה גם להקפיא לפחות בתחילת הדרך את שכר הדירה בחברות הדיור שבבעלות העיר.

הוויכוח על טמפלהוף

אחד מסמלי משבר הדיור הוא טמפלהופר פלד – שדה התעופה לשעבר שהפך לאחד הפארקים העירוניים הגדולים בעולם.

ה-CDU, ה-FDP וה-AfD תומכות בבנייה מוגבלת בשולי השטח כדי להגדיל את היצע הדירות. Die Linke, הירוקים וה-SPD מתנגדים לבנייה שם ומעדיפים לפתח אזורים אחרים.

המחלוקת ממחישה היטב את ההבדלים בין המחנות: המרכז-ימין מדגיש את הגדלת היצע הדירות באמצעות בנייה, בעוד השמאל שם משקל גדול יותר על פיקוח מחירים, דיור ציבורי ושמירה על שטחים פתוחים.

ישראל ואנטישמיות בתוך השמאל

עבור הקורא הישראלי, זה אחד ההיבטים המעניינים ביותר בפרופיל של ארלפ.

Die Linke בברלין מתמודדת בשנים האחרונות עם ויכוחים חריפים סביב ישראל, ציונות ואנטישמיות. ארלפ ניסתה למצב את עצמה בצד שמדגיש את ההגנה על החיים היהודיים בעיר, גם כאשר הדבר מעמיד אותה מול חלקים במפלגה.

במרץ 2026 היא ביקרה החלטה של סניף המפלגה בסקסוניה התחתונה בנושא ציונות. לדבריה, המסמך התעלם מהטבח של 7 באוקטובר ומהעובדה שעבור יהודים רבים ציונות קשורה לזכות לחיות בביטחון.

בסוף אוגוסט היא גם גינתה בחריפות הופעה באירוע של Die Linke בנויקלן, שבה ראפר קרא בין היתר להשמדת צה"ל. ארלפ אמרה כי היא "מזועזעת" וכי אנטישמיות מחייבת תגובה מיידית. במקביל היא מדגישה שהעיר צריכה להגן על חיים יהודיים, מוסלמיים ופלסטיניים כאחד.

מבקריה, בעיקר מה-CDU, טוענים שהיא אינה עושה מספיק מול זרמים אנטי-ישראליים בתוך מפלגתה. ארלפ דוחה את הטענה ומדגישה שהקו הרשמי של הנהגת Die Linke בברלין הוא הגנה על החיים היהודיים ומאבק באנטישמיות.

מי עומד מולה?

היריב המרכזי במאבק על הנהגת ברלין הוא שטפן אברס מה-CDU. אברס הוא משפטן, מכהן כשר האוצר של ברלין וכאחד מסגני ראש העיר, וחבר בבית הנבחרים המקומי מאז 2011.

הוא החליף את ראש העיר המכהן קאי וגנר כמועמד ה-CDU לאחר שווגנר ויתר על ניסיון להיבחר מחדש. בסקר שבחן בחירה ישירה היפותטית לתפקיד, אברס נהנה מיתרון אישי על ארלפ – אבל זו אינה שיטת הבחירה בפועל.

למה הקואליציה חשובה יותר מהמקום הראשון

גם אם Die Linke תסיים במקום הראשון, אין בכך הבטחה שארלפ תהיה ראש העיר.

בית הנבחרים הוא שבוחר את ראש הממשלה, ואף אחת מהמפלגות אינה קרובה לרוב עצמאי. לכן לאחר ההצבעה צפוי משא ומתן קואליציוני.

בין האפשרויות שנדונות נמצאת קואליציה של Die Linke, הירוקים וה-SPD, אך גם צירופים אחרים יכולים להשיג רוב. זה אומר שהשאלה ביום הבחירות אינה רק מי קיבל הכי הרבה קולות – אלא מי מסוגל להרכיב ממשלה.

איך ארלפ מציגה את עצמה

ארלפ אינה מנסה לטשטש את הזהות השמאלית שלה. היא תומכת בפיקוח מחירים, בהרחבת בעלות ציבורית ובתקציבים חברתיים, ומתנגדת להצעה של ברלין להתמודד על אירוח משחקים אולימפיים משום שלדבריה מדובר בהוצאה שאינה בעדיפות הנכונה לעיר.

היא גם הציעה להעלות את מס רכישת הנדל"ן כדי להגדיל את הכנסות העיר.

עם זאת, היא מנסה להדגיש שאינה מתנגדת לעסקים פרטיים או לבעלי נכסים קטנים, ומציגה את מדיניות הדיור שלה כניסיון לאפשר לתושבים ולעסקים קטנים להמשיך להתקיים בעיר שמחיריה עלו במהירות.

הבחירות בברלין הן גם מבחן לגרמניה

הבחירות בברלין מגיעות בתקופה של שינוי פוליטי מהיר בגרמניה. בבחירות המקומיות האחרונות בסקסוניה התחתונה סיימה ה-CDU ראשונה, בעוד ה-AfD התחזקה משמעותית. אפשר לקרוא על כך גם בכתבה שלנו: גרמניה: CDU ראשונה, AfD מזנקת בבחירות בסקסוניה התחתונה.

ברלין שונה מבחינה פוליטית מרוב גרמניה: השמאל חזק יותר, שיעור השוכרים גבוה מאוד, והדיור תופס מקום מרכזי יותר מהגירה בקמפיין. לכן תוצאה חזקה ל-Die Linke בעיר הבירה תסמן מסלול פוליטי שונה מזה שנראה בחלקים אחרים של המדינה.

אחרי מה לעקוב

הסימן הראשון יהיה הפער בין Die Linke ל-CDU בתוצאות הבחירות ב-20 בספטמבר. מיד אחר כך יתחיל החלק החשוב באמת – המשא ומתן הקואליציוני.

אם Die Linke, הירוקים וה-SPD יצליחו להגיע לרוב ולהסכים על דיור, תקציב ונושאים מדיניים רגישים, ארלפ תהיה אחת המועמדות המרכזיות להיבחר בידי בית הנבחרים. אם ה-CDU יצליח לבנות קואליציה חלופית, שטפן אברס עשוי לעמוד בראש העיר.

הזווית הישראלית

ברלין היא בית לקהילה יהודית משמעותית וגם לקהילה ישראלית גדולה יחסית, והוויכוחים סביב ישראל, הפגנות פרו-פלסטיניות ואנטישמיות הפכו לנושא מרכזי בפוליטיקה המקומית.

אם ארלפ תגיע לראשות הממשלה העירונית, היחס שלה למחלוקות בתוך Die Linke יהיה אחד התחומים שבהם תיבחן – לצד השאלה האם תצליח ליישם את מדיניות הדיור השאפתנית שעליה בנתה את הקמפיין.

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות