פוליטיקה

פשיטות בברלין: נאסר ארגון שנחשד במימון חיזבאללה ובהפצת תעמולה

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
ניידת משטרה, צילום אילוסטרציה למבצע נגד גורמים המקושרים לחיזבאללה בברלין
פרסומת

קרדיט לתמונה הראשית: Photo by Elena Crobu on Unsplash

שש שנים לאחר שגרמניה אסרה על פעילות חיזבאללה בשטחה, הרשויות בברלין נוקטות צעד נוסף נגד מי שלטענתן סייעו לארגון הלבנוני. ביום שלישי, 17 בנובמבר 2026, הודיע משרד הפנים של מדינת ברלין על הוצאת העמותה אל-אירשאד (El-Irschad) ושלוש מסגרות הקשורות אליה אל מחוץ לחוק. במקביל פשטה המשטרה על 28 נכסים ברחבי העיר, ובהם משרדים, מתחמים קהילתיים ודירות של בעלי תפקידים וחברים בעמותות.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

בלב ההחלטה עומדת קביעת רשויות הביטחון בגרמניה שלפיה העמותה העניקה לחיזבאללה תמיכה ארגונית וכספית ושימשה במה להפצת מסריו בקרב חלק מהקהילה השיעית בבירה. מדובר בקביעות של הרשויות במסגרת הליך לאיסור פעילות העמותות; הודעתן אינה מפרטת הרשעות פליליות חדשות של המעורבים במבצע.

5 דברים שחשוב לדעת

  • המשטרה החלה בחיפושים בשעה 06:00 ביום שלישי, ב-28 נכסים בברלין.
  • הרשויות אסרו את פעילות העמותה אל-אירשאד ושלוש מסגרות הקשורות אליה.
  • לפי משרד הפנים המקומי, העמותה תמכה בחיזבאללה מבחינה כספית וארגונית.
  • הרשויות טוענות כי מסרי חיזבאללה הופצו באמצעות מסגד ופעילות עם בני נוער.
  • נכסי העמותות הוחרמו, נאסר להשתמש בסמליהן ונמסרה הוראה לסגור את אתריהן.

מה התרחש בפשיטות בברלין?

מבצע החיפושים החל בשש בבוקר וכלל משרדי עמותות, בתי עסק ודירות של פעילים ובעלי תפקידים. אחד המוקדים היה המרכז הקהילתי ברחוב פלוגהאפן (Flughafenstraße) בשכונת נויקלן. לפי תאגיד השידור הגרמני RBB, עשרות שוטרים פעלו במקום.

משרד הפנים של ברלין הסביר כי החיפושים נועדו לאסוף ראיות נוספות על פעילות העמותות ולהבטיח את החרמת נכסיהן. בהודעה הרשמית לא פורסמו בשלב זה נתונים על היקף הכספים שהועברו לכאורה לחיזבאללה, ולא נמסרו פרטים על מעצרים במסגרת המבצע.

אילו ארגונים נאסרו, ומה הקשר הנטען לחיזבאללה?

הצו חל על אל-אירשאד (El-Irschad e.V.) ועל שלוש מסגרות שהרשויות מגדירות כארגונים הקשורים אליה: אל-קאעם (Al-Qaem e.V.), אל-ת'קאליין (Al-Thaqalyn e.V.) ומרכז החינוך קלאם (Qalam Bildungszentrum UG). לפי ההודעה, פעילותן הופסקה לאלתר, נכסיהן הוחרמו ונאסרו הצגה פומבית והפצה של סמליהן.

שרת הפנים של מדינת ברלין, איריס שפרנגר, אמרה שההחלטה נשענת על ממצאים שלפיהם אל-אירשאד סיפקה לחיזבאללה תמיכה כספית וארגונית. לדבריה, העמותה גם אפשרה הפצת תעמולה ואידאולוגיה הסותרת את הסדר החוקתי בגרמניה. הרשויות מציינות בהקשר הזה את מסגד מרכּז אל-קאעם (Markaz Al Qaem) שבנויקלן ואת פעילות הנוער של העמותה, שלטענתן התבססה על דגם של תנועת הצופים אימאם אל-מהדי הפועלת בלבנון.

מדוע גרמניה פועלת נגד חיזבאללה?

גרמניה אסרה בשנת 2020 על פעילות חיזבאללה בתחומה, אך מערכת הביטחון המקומית המשיכה לעקוב אחר קבוצות ומוסדות החשודים בקשר לארגון. על פי הודעת ברלין, ההחלטה הנוכחית התקבלה לאחר עבודת איסוף וניתוח מידע משותפת לגופי ביטחון ותביעה בעיר וברמה הפדרלית. הרשויות ציינו שגם הרשעות קודמות של פעילי חיזבאללה בגרמניה תרמו להחלטה.

ההבחנה המרכזית היא בין האיסור שהוטל על חיזבאללה לפני שש שנים לבין הצעד הנוכחי, המכוון לעמותות מקומיות שלטענת הרשויות אפשרו לארגון לפעול באמצעות מסגרות קהילתיות.

הזווית הישראלית

חיזבאללה הוא ארגון לבנוני הנתמך בידי איראן ופועל נגד ישראל. לפי עמדת משרד הפנים הגרמני, הארגון שולל את זכות קיומה של ישראל, והרשויות בגרמניה מתייחסות גם לאפשרות של פגיעה באינטרסים ישראליים מחוץ למזרח התיכון. עם זאת, בהודעת ברלין על המבצע הנוכחי לא נטען כי נחשפה תוכנית פיגוע מיידית נגד יעד ישראלי בעיר.

אחרי מה לעקוב?

השאלות הפתוחות הן אילו ראיות ייחשפו בעקבות החיפושים, מה יעלה בגורל נכסי העמותות, והאם יינקטו צעדים משפטיים נוספים נגד אנשים מסוימים. עד לפרסום מידע כזה, אין בסיס לקבוע כמה כסף הועבר לחיזבאללה או אם המבצע הוביל למעצרים.

מקורות: הודעת משרד הפנים של ברלין מ-17 בנובמבר; דיווח Tagesschau המבוסס על RBB.

לקריאה נוספת בבָּעוֹלָם: הדיון על עתיד כוח הפיקוח הבינלאומי בלבנון.

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות