מדע

378 ימים בלי חלונות: החיים ב״מאדים״ של נאס״א

ארבעה אנשי צוות סיימו יותר משנה במבנה סגור ביוסטון. בעדויות שפרסמה נאס״א השבוע הם מספרים על תקשורת בעיכוב, גידול ירקות והחיים לצד אותם שלושה אנשים מדי יום

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
ארבעת אנשי צוות CHAPEA השני בצאתם מהדמיית מאדים של נאס״א

נקודות מרכזיות

  1. צוות CHAPEA השני סיים את ההדמיה ב־31 באוקטובר, אחרי 378 ימים.
  2. נאס״א פרסמה ב־9 בנובמבר עדויות חדשות של ארבעת המשתתפים.
  3. הצוות חי במבנה בשטח של כ־158 מ״ר במרכז החלל ג׳ונסון ביוסטון.
  4. התקשורת עם מרכז הבקרה התעכבה בעד 22 דקות לכל כיוון.
  5. הניסוי בוחן חיים ועבודה בתנאי בידוד ומגבלות משאבים; הוא אינו מסע למאדים.
פרסומת

ארבעה אנשים יצאו ב־31 באוקטובר ממבנה סגור ביוסטון, אחרי שחיו בו במשך 378 ימים במסגרת הדמיית מאדים של נאס״א. בעדויות שפרסמה סוכנות החלל ב־9 בנובמבר הם מתארים שנה שבה גם שיחת טלפון פשוטה, ירק טרי או תקלה בציוד קיבלו משמעות אחרת.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

זה היה הצוות השני בתוכנית CHAPEA, שנועדה לבדוק כיצד בני אדם מתפקדים במשימה ארוכה בתנאים המדמים חלק מהקשיים הצפויים על מאדים. אנשי הצוות — המפקד רוס אלדר, קצינת הרפואה אלן אליס, מהנדס הטיסה ג׳יימס ספייסר וקצין המדע מתיו מונטגומרי — נכנסו למבנה ב־19 באוקטובר 2025.

איך נראית הדמיית מאדים של נאס״א?

המתקן, ששמו Mars Dune Alpha, נמצא במרכז החלל ג׳ונסון. שטחו כ־158 מ״ר, והוא כולל חדרים פרטיים, מטבח, אזורי עבודה ומנוחה, מתקנים רפואיים ושטח לגידול צמחים. המבנה נוצר בהדפסת תלת־ממד, שיטה שנאס״א בוחנת גם בהקשר של בניית בתי גידול מחוץ לכדור הארץ.

לפי תיאור התוכנית של נאס״א, ההדמיה משלבת מגבלות משאבים, תקלות בציוד, משימות עבודה ועיכובים בתקשורת. אנשי הצוות מבצעים פעילות גופנית, עבודות תחזוקה, ניסויים והליכות מדומות על פני מאדים, לצד הבישול, הניקיון והשינה.

המטרה היא לאסוף נתונים על בריאות, התנהגות וביצועים לאורך זמן. שהייה ממושכת מאפשרת לבדוק לא רק כיצד אנשים מסתגלים בשבוע הראשון, אלא מה קורה כשהשגרה נמשכת חודשים, אותם משאבים צריכים להספיק ואותם אנשים נשארים סביב שולחן האוכל.

למה אי אפשר פשוט להתקשר הביתה?

אחד התנאים הבולטים היה עיכוב של עד 22 דקות בכל כיוון בתקשורת. כשמסר יוצא והתגובה חוזרת לאחר זמן ממושך, אי אפשר לנהל כל תקלה בשיחה רציפה עם מישהו מבחוץ.

בעדויות שפרסמה נאס״א, אליס מתארת את ההסתמכות היומיומית על שלושת חבריה. ספייסר מספר על ניהול מלאי של פריטים רגילים לכאורה, ובהם סבון ומסננים, ומונטגומרי על גידול ירקות במערכת הידרופונית. לצד המשימות הגדולות, היו גם ארוחות והומור שעזרו לקיים שגרה משותפת.

הבידוד לא היה ניתוק מוחלט מהנעשה בעולם. ספייסר סיפר שהייתה גישה לחדשות, אך הופתע לגלות עד כמה לא חסרה לו הצריכה המתמדת של חדשות ורשתות חברתיות. ההבחנה הזאת חשובה: זה היה ניסוי בבידוד ובתקשורת מוגבלת, לא שנה ללא כל מידע מבחוץ.

מה אפשר ללמוד מהניסוי — ומה עדיין לא?

המבנה ביוסטון נותר על כדור הארץ. הניסוי מתמקד בתנאי החיים והעבודה של הצוות, ואינו משחזר את מלוא הסביבה הפיזית של מאדים. לכן גם סיום מוצלח של ההדמיה אינו הוכחה שכל הקשיים של משימה מאוישת נפתרו.

נאס״א מסרה כי לאחר היציאה תוכננו למשתתפים שבועיים של בדיקות ותחקירים. הסיפורים האישיים מעניקים הצצה לחיים בפנים; הנתונים שינותחו בהמשך אמורים לסייע בתכנון מערכות, נהלים ומשאבים למשימות עתידיות.

במקביל לניסויים האנושיים על הקרקע, המחקר הרובוטי נמשך בחלל. קראו גם על משימת ESCAPADE ושתי החלליות בדרך למאדים.

תמונת השער: צוות CHAPEA השני לאחר היציאה מההדמיה. צילום: NASA/James Blair.

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות

הזווית הישראלית

גם בנגב נערכו הדמיות של משימות מאדים: פרויקט D-MARS ב־2018 ומשימת AMADEE-20 ב־2021, בשיתוף גורמים ישראליים ופורום החלל האוסטרי. ההיקף והמשך שונים מאלה של CHAPEA, אך גם בהן נבדק איך צוות עובד יחד בסביבה מבודדת.

מה שווה לעקוב אחריו?

  • לעקוב אחר פרסום ממצאי הניסוי: בריאות המשתתפים, ביצוע משימות, תזונה, עומס ותפקוד הצוות לאורך זמן. העדויות האישיות שפורסמו כעת אינן מחליפות ניתוח מדעי של הנתונים.

מקורות

  • נאס״א — עדויות צוות CHAPEA השני, 9 בנובמבר 2026: https://www.nasa.gov/centers-and-facilities/johnson/chapea-mission-2-crew-reflects-after-378-days-on-simulated-mars/
  • נאס״א — על תוכנית CHAPEA: https://www.nasa.gov/humans-in-space/chapea/about-chapea/
  • נאס״א — מבנה המגורים בהדמיה: https://www.nasa.gov/humans-in-space/chapea/habitat/
  • סוכנות החלל הישראלית — הדמיית מאדים בנגב ב־2021: https://www.space.gov.il/news-space/132553