סביבה

טובאלו בונה לעצמה אדמה חדשה: כך היא נלחמת בעליית פני הים

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
אי טרופי באוקיינוס השקט — אילוסטרציה לכתבה על טובאלו ועליית פני הים
פרסומת

טובאלו, אחת המדינות הקטנות והנמוכות בעולם, לא מחכה שהים יגיע אליה. באי פונגפאלה שבבירה פונאפוטי הממשלה והשותפים הבינלאומיים שואבים חול מהלגונה, מרימים את קו החוף ובונים שטחים חדשים מעל מפלס הים. המהלך הוא חלק ממאמץ רחב יותר שצפוי להוסיף בסך הכול כ־21 הקטר של קרקע חדשה — ניסיון יוצא דופן לקנות זמן למדינה שמפלס הים סביבה כבר עלה בכ־15 ס"מ בשלושה עשורים.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

עודכן: 7 באוקטובר 2026

5 דברים שצריך לדעת

  • טובאלו היא מדינה של כ־26 קמ"ר בלבד, עם אוכלוסייה של כ־10,000 בני אדם וגובה ממוצע של פחות משני מטרים מעל פני הים.
  • מפלס הים באזור עלה בכ־15 ס"מ בשלושת העשורים האחרונים — בערך פי שניים מהממוצע העולמי, לפי הנתונים שצוטטו בדיוני האקלים האחרונים.
  • עד 2050 צפויה עלייה נוספת של לפחות כ־15 ס"מ ברחבי מדינות איי האוקיינוס השקט; בתרחישים מסוימים העלייה סביב טובאלו עלולה להגיע לכ־30 ס"מ.
  • פרויקט ההסתגלות של טובאלו כבר יצר שטחים חדשים מוגבהים בפונאפוטי, וממשיך להרחיב ולהגן על רצועות חוף צפופות.
  • הפתרון קונה זמן — לא מבטל את הסיכון: גם קרקע חדשה וחומות ים אינן פותרות חדירת מי מלח, הצפות גאות, סערות ועלייה מתמשכת של פני הים.

למה כולם מסתכלים עכשיו על טובאלו?

ב־6 באוקטובר הגיעו לטובאלו נציגים מכ־30 מדינות כחלק מההכנות ל־COP31, ועברו בשטחי ההשבה וההגבהה בפונאפוטי. טובאלו הפכה בשנים האחרונות לסמל של מדינות האיים שמנסות להמחיש לשאר העולם מה פירושה עלייה של עוד כמה עשרות סנטימטרים בגובה הים.

זה לא איום עתידי מופשט. לפי האו"ם, הגובה הממוצע של טובאלו הוא כ־1.83 מטר בלבד. חלקים נרחבים מהבירה נמצאים רק מעט מעל גאות האביב הגבוהה, וגלי סערה, הצפות חוזרות וחדירת מי מלח למאגרי מי התהום כבר משפיעים על החיים במדינה.

איך "בונים" אדמה חדשה?

השיטה שבה משתמשת טובאלו נקראת land reclamation — השבת קרקע מהים. חול נשאב מקרקעית הלגונה ומוזרם אל אזור החוף, שם הוא נערם, נדחס ומוגבה. במקביל נבנים קירות ים, סוללות ומבני הגנה שמטרתם לצמצם שחיקה והצפות.

הפרויקט אינו נועד ליצור אי חדש לחלוטין, אלא להרחיב חלקים קיימים של פונגפאלה — האי המרכזי והמאוכלס ביותר באטול פונאפוטי — וליצור קרקע גבוהה ובטוחה יותר לבתים, תשתיות ושירותים ציבוריים.

כמה שטח כבר נוסף לטובאלו?

ה־Tuvalu Coastal Adaptation Project, שמובל עם UNDP ובמימון בינלאומי, פועל בכמה שלבים. בשלב מוקדם יותר הועברו לממשלת טובאלו 7.3 הקטר של קרקע שהושבה מהים. שלב נוסף שהושלם ב־2025 יצר עוד כ־8 הקטר של קרקע מוגבהת בפונגפאלה.

לפי הדיווחים לקראת מפגש טרום־COP31, מכלול העבודות צפוי להוסיף בסופו של דבר כ־21 הקטר של קרקע למדינה. במונחים עולמיים זה שטח קטן מאוד; במדינה ששטחה הכולל רק כ־26 קמ"ר ורוב האוכלוסייה מרוכזת בבירה, מדובר במשאב יקר במיוחד.

כמה מהר הים עולה סביב טובאלו?

בשלושת העשורים האחרונים עלה מפלס הים סביב טובאלו בכ־15 ס"מ, לפי הנתונים שצוטטו השבוע על בסיס מדידות NASA. קצב העלייה באזור גבוה מהממוצע העולמי.

NASA מעריכה שמדינות איים באוקיינוס השקט, ובהן טובאלו, יחוו לפחות עוד כ־15 ס"מ של עליית מפלס ים עד 2050 גם אם פליטות גזי החממה ישתנו בשנים הקרובות. בחלק מהתחזיות המקומיות עבור טובאלו מדובר בעלייה שיכולה להתקרב לכ־30 ס"מ עד אמצע המאה.

המשמעות של כמה עשרות סנטימטרים אינה רק "קו חוף שנכנס פנימה". עלייה בגובה הבסיס של הים גורמת לכך שגאות גבוהה וסערות מתחילות מנקודה גבוהה יותר, ולכן אירועי הצפה שבעבר היו נדירים עלולים להפוך שכיחים בהרבה.

האם אפשר פשוט להגביה את כל המדינה?

תאורטית אפשר להמשיך ליצור אזורים מוגבהים — אבל זה פתרון יקר, מורכב ולא אחיד. צריך חומר מילוי, תשתיות הגנה, תחזוקה שוטפת ומעקב אחרי האופן שבו הים והחוף משתנים.

יש גם בעיות שהגבהת הקרקע לבדה אינה פותרת. מי ים יכולים לחדור למאגרי מי התהום המתוקים שמתחת לאיים; שוניות האלמוגים שמגינות טבעית על החוף עלולות להיפגע; וסערות חזקות יותר יכולות לעבור מעל קירות ים או לפגוע בתשתיות אחרות.

לכן ממשלת טובאלו מציגה את ההשבה מהים כחלק מאסטרטגיית הסתגלות רחבה — לא כפתרון שמייתר את הצורך בהפחתת פליטות בעולם.

אז למה להשקיע בפרויקט אם הים ימשיך לעלות?

כי הסתגלות לאקלים נמדדת גם בזמן. קרקע גבוהה יותר יכולה להפחית נזקי הצפות במשך שנים או עשורים, לאפשר בנייה של בתים ותשתיות במקומות בטוחים יותר ולתת למדינה מרחב תכנון שאין לה היום.

הפרויקט משמש גם ניסוי בקנה מידה לאומי: אם הוא יצליח, הוא עשוי לספק מודל למדינות אטול נוספות כמו קיריבטי ואיי מרשל, שמתמודדות עם בעיה דומה.

הבעיה היא לא רק טובאלו

מדינות האוקיינוס השקט מנסות להפוך את סיפור טובאלו לטיעון רחב יותר לקראת COP31: הן דורשות יותר מימון להסתגלות, הגנה על האוקיינוסים ושמירה על היעד של הגבלת ההתחממות ל־1.5 מעלות.

השבוע קיבלה קרן החוסן של מדינות האוקיינוס השקט התחייבויות חדשות של 15 מיליון דולר, אך סך ההתחייבויות עדיין נמוך בהרבה מהיעד הראשוני של 500 מיליון דולר. מבחינת מדינות האיים, הפער הזה ממחיש את הבעיה: פרויקטים כמו זה של טובאלו אפשריים, אבל הם דורשים כסף בהיקף שמדינות קטנות אינן יכולות לגייס לבדן.

לקריאה נוספת על מצב מערכות כדור הארץ: כדור הארץ חצה 7 מתוך 9 הגבולות הפלנטריים — מה זה אומר?. אפשר לקרוא גם את המדריך שלנו ל־אל ניניו 2026–2027 וההשפעות הצפויות בעולם.

האם טובאלו באמת עלולה להיעלם?

הכותרת "מדינה שנעלמת מתחת למים" מפשטת מציאות מורכבת. איים אינם בהכרח שוקעים בבת אחת, ובחלק מאיי האלמוגים קווי החוף יכולים גם לזוז, לצבור משקעים ולשנות צורה. אבל השאלה החשובה היא לא רק אם נשארת קרקע מעל המים — אלא אם היא עדיין ראויה למגורים.

גם לפני שקו החוף מוצף לצמיתות, הצפות תכופות, מי שתייה מלוחים, פגיעה בתשתיות ואובדן שטח לבנייה יכולים להפוך חיים רגילים לקשים מאוד. לכן טובאלו נלחמת לא רק על שטח פיזי, אלא על האפשרות להמשיך לתפקד כמדינה במקום שבו היא נמצאת היום.

הזווית הישראלית

ישראל אינה נמצאת במצב הקיצוני של טובאלו, אבל חלק גדול מהאוכלוסייה, התשתיות והפעילות הכלכלית שלה מרוכזים לאורך החוף. נמלים, מתקני אנרגיה, שכונות מגורים, כבישים ומצוקים חופיים מושפעים מעליית מפלס הים ומשחיקה.

הלקח מטובאלו אינו שישראל צריכה "לבנות לעצמה אי חדש", אלא שהסתגלות לחוף משתנה דורשת תכנון מוקדם: היכן מגינים, היכן מגביהים תשתיות, ואיפה נכון להשאיר מרחב לים במקום לנסות לעצור אותו בכל מחיר.

שאלות נפוצות

איפה נמצאת טובאלו?

טובאלו היא מדינת איים פולינזית בדרום האוקיינוס השקט, בין אוסטרליה להוואי בקירוב. הבירה היא פונאפוטי.

כמה אנשים חיים בטובאלו?

לפי נתוני האו"ם, אוכלוסיית המדינה היא בסדר גודל של כ־10,000 בני אדם.

כמה גבוהה טובאלו מעל פני הים?

הגובה הממוצע הוא כ־1.83 מטר בלבד. הנקודות הגבוהות במדינה מגיעות לכארבעה מטרים.

מה זה land reclamation?

זו יצירת קרקע חדשה באזור שהיה קודם ים או לגונה, בדרך כלל באמצעות חול וחומרי מילוי שמוגבהים ומוגנים באמצעות סוללות, קירות ים או מבנים אחרים.

האם הקרקע החדשה תציל את טובאלו?

היא יכולה להפחית סיכון ולהעניק למדינה זמן ושטח בטוח יותר, אבל אינה עוצרת את עליית מפלס הים ואינה פותרת לבדה בעיות כמו חדירת מי מלח, סערות ושחיקה.

אחרי מה לעקוב

  • השלמת שלבי ההרחבה וההגנה הבאים בפונאפוטי.
  • מימון חדש להסתגלות באיי האוקיינוס השקט לקראת COP31.
  • עדכוני NASA לגבי קצב עליית מפלס הים באזור.
  • האם פרויקטים דומים יאומצו בקיריבטי, איי מרשל ומדינות אטול נוספות.
  • ההשפעה של אירועי גאות וסערות על הקרקע החדשה לאורך זמן.

מקורות

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות

מומלץ להמשיך