קרדיט לתמונה הראשית: Photo by Annie Spratt on Unsplash

מודל אקלים של המכון המטאורולוגי בדנמרק מציע שמערכת הזרמים AMOC עשויה להתחזק מחדש אם כדור הארץ יתקרר. אלא שהחוקרים בחנו גם התחממות קיצונית של שבע מעלות, והם מזהירים מפני השלכות של מאות שנים ומאי־ודאות מחקרית.

עודכן ל־15 באוקטובר 2026. ההבדלים בין ממצאים, הערכות ומסקנות עתידיות מוצגים לצד המקורות.

5 נקודות מרכזיות

• המחקר פורסם ב־14 באוקטובר 2026 בכתב העת Science Advances.
• ה־AMOC היא מערכת זרימת מים גדולה שמובילה חום מהאזור הטרופי לכיוון צפון האוקיינוס האטלנטי.
• במודל שנבדק הזרמים נחלשו עם ההתחממות אך לא נמצאה נקודת אל־חזור של קריסה פתאומית.
• כאשר ההתחממות התהפכה, החל תהליך התאוששות – אך השלמתו עלולה להימשך מאות שנים.
• התרחיש המרכזי שנבדק כלל התחממות קיצונית של שבע מעלות; מדובר במחקר מודל יחיד ולא בהוכחה לבטיחות המערכת.

האם הזרם ששומר על אירופה מתונה יכול להשתקם?

מחקר חדש של המכון המטאורולוגי הדני שפורסם ב־Science Advances מציג תרחיש שבו מערכת זרמי האוקיינוס האטלנטי, המכונה AMOC, נחלשת בהתחממות עולמית אך מתחזקת מחדש אם הטמפרטורה הגלובלית יורדת. החוקרים לא מצאו במודל שלהם עדות לנקודת אל־חזור שבה המערכת קורסת לצמיתות. עם זאת, הם מדגישים שהפגיעה עלולה להימשך מאות שנים ושאין להסיק מן התוצאה כי הסיכון הממשי למשבר אוקייני הוסר.

מהי מערכת ה־AMOC?

השם Atlantic Meridional Overturning Circulation מתייחס למחזור גדול של זרמי מים באוקיינוס האטלנטי. מים חמים ושטחיים זורמים צפונה, ובאזורים קרים וצפופים חלקם שוקעים וחוזרים דרומה בעומק. הזרמים מעבירים חום, משפיעים על אקלים אירופה ועל מערכות משקעים במקומות שונים בעולם. שינויים בזרימה עשויים להשפיע גם על פני הים באזורי חוף ועל מערכות אקולוגיות.

מה בדקו המדענים?

החוקרים הריצו מודל שבו הטמפרטורות עולות ובהמשך יורדות, ובחנו כיצד הזרמים מגיבים. בתרחיש התחממות של כשבע מעלות – הרבה מעבר לתחזיות המרכזיות הנהוגות כיום – זרימת המים במודל פחתה מכ־17 מיליון לכ־6 מיליון מטרים מעוקבים בשנייה. כשהטמפרטורות החלו לרדת, גם הזרמים התחילו לחזור ולהתחזק, אבל התהליך המלא היה איטי מאוד. ההשערה המעניינת היא שהתגובה אינה חייבת להיות קריסה בלתי הפיכה בכל תנאי.

למה עדיין אין כאן בשורה מרגיעה?

מדובר במודל אחד ובהנחות מסוימות לגבי קצב ההתחממות והקירור. לשינויי אקלים ולאוקיינוסים יש אי־ודאויות משמעותיות, כולל השפעת מי הפשרת הקרח המתוקים מגרינלנד על צפיפות המים. החוקרים מציינים שהקירור הדרוש כדי להפוך את המגמה אינו ריאלי בטכנולוגיות זמינות היום. מדענים שלא השתתפו במחקר אמרו לרויטרס שהם מפקפקים בכך שהמערכת האמיתית יציבה כפי שחלק מהמודלים מציעים.

הקרח בגרינלנד הוא סיפור נפרד

גם אם מערכת הזרמים תהיה מסוגלת להשתקם, אין פירוש הדבר שהקרח שנמס יחזור באותו קצב. החוקרים מזהירים ששינויים משמעותיים בכיפת הקרח של גרינלנד יכולים להיות בלתי הפיכים בטווחי זמן אנושיים. לכן התאוששות הזרמים אינה מבטלת עליית פני ים, השפעות על משקעים או השלכות על אוכלוסיות חוף.

מה משמעות המחקר למדיניות האקלים?

המחקר מציע לבדוק מחדש תרחישים של נקודות מפנה ולהצליב אותם עם מודלים נוספים. הוא אינו משנה את הצורך להפחית פליטות גזי חממה: מניעת התחממות נוספת עדיין בטוחה יותר מהנחה שבעתיד נצליח לקרר את כדור הארץ ולהחזיר את המצב לקדמותו. עד שייבדקו מודלים נוספים, לא ניתן להציג את ה־AMOC כבטוחה או כמיועדת לקריסה ודאית.

מקורות וקישורים

רויטרס – סיקור המחקר, 14.10.2026. רקע באתר: אל ניניו והשלכות אקלימיות ומקומות שנמצאים בסכנה משינויי האקלים.

אחרי מה לעקוב

הצלבת הממצאים עם מודלים נוספים, מדידות רציפות של AMOC ותחזיות חדשות לשיעור המסת הקרח של גרינלנד.

הזווית הישראלית

האזור שלנו אינו תלוי ב־AMOC באותה צורה שבה תלויה צפון אירופה, אך שיבושים במערכת האקלים העולמית עשויים להשפיע בעקיפין על מערכות המשקעים והסחר. אין במחקר תחזית ספציפית לתנאי מזג האוויר בישראל.