צרפת נכנסת לחצי השנה האחרונה לפני הבחירות לנשיאות כשהמערכת הפוליטית מתוחה במיוחד: מחאות רחבות סביב יוקר המחיה והשירותים הציבוריים, פרלמנט מפוצל, ממשלה שמתקשה לייצב את המצב ומארין לה פן שממשיכה להוביל בסקרים. במקביל, ההליך המשפטי נגדה עדיין לא הסתיים — אבל נכון לעכשיו הוא אינו מונע ממנה להתמודד ב־2027.
עודכן: 25 באוקטובר 2026. הסקרים המובאים כאן הם מדידות של כוונות הצבעה ואינם תחזית לתוצאות הבחירות.
5 דברים שחשוב לדעת עכשיו
- המחאה נמשכת: ב־24 באוקטובר יצאו לרחובות כ־410 אלף בני אדם לפי משרד הפנים הצרפתי. המארגנים כבר קראו להפגנות נוספות ב־31 באוקטובר ולשביתה ארצית ב־5 בנובמבר.
- לה פן עדיין מובילה: בסקר Ipsos שפורסם ב־24 באוקטובר היא קיבלה 32%–33.5% בארבעת התרחישים שנבדקו.
- מלנשון שני בכל התרחישים: ז׳אן־לוק מלנשון קיבל 17%, בעוד רפאל גלוקסמן ואדואר פיליפ נאבקים על המקום שאחריו.
- לה פן יכולה להתמודד כיום: בית המשפט לערעורים קבע ביולי שעונש הפסילה האפקטיבי כבר רוצה. היא פנתה ל־Cour de Cassation, והכרעה צפויה בתחילת 2027.
- RN כבר עבר למצב קמפיין: ז׳ורדן בארדלה נבחר מחדש לנשיא המפלגה ב־24 באוקטובר עם 98.98%, ובסוף השבוע באורליאן המפלגה משיקה רשמית את הקמפיין הנשיאותי של לה פן.
למה צרפת נמצאת שוב במשבר פוליטי?
המשבר הנוכחי הוא שילוב של כמה תהליכים שהצטברו. הבחירות המוקדמות לאספה הלאומית ב־2024 השאירו פרלמנט מפוצל ללא רוב יציב. מאז, כל תקציב וכל רפורמה דורשים משא ומתן בין מחנות שאינם רוצים לשאת באחריות משותפת. במקביל, החוב והגירעון מגבילים את היכולת של הממשלה לפתור משברים באמצעות הוצאה נוספת.
לכך נוספו בחודשים האחרונים מחאות שהחלו בקרב תלמידים וסטודנטים והתרחבו לקבוצות נוספות — עובדים, מורים, כבאים, פעילי "האפודים הצהובים" ואיגודים מקצועיים. המחאה עוסקת ביוקר המחיה, שכר, קיצוצים ושירותים ציבוריים, אך היא הפכה גם למחאה נגד אופן ניהול המדינה בסוף תקופת מקרון.
ב־17 באוקטובר נרשמו מהומות, ביזה והצתות בערים שונות. ב־24 באוקטובר הממשלה פרסה כ־70 אלף שוטרים, והמחאות היו רגועות יותר ברובן, אף שנרשמו עימותים ומעצרים. לפי משרד הפנים, כ־410 אלף בני אדם הפגינו ברחבי המדינה, 1,314 נעצרו וכ־50 שוטרים נפצעו. לעדכון המתמשך על ההפגנות בצרפת.
מה המחאות עושות למקרון ולממשלה?
עמנואל מקרון נמצא בחודשים האחרונים של כהונתו השנייה ואינו יכול להתמודד שוב ברציפות. היכולת שלו לשנות את המסלול הפוליטי מוגבלת גם מפני שאין למחנה שלו רוב בפרלמנט וגם מפני שהמצב התקציבי מקשה על ויתורים יקרים.
ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו הודה לאחר אירועי 17 באוקטובר בכשלים מודיעיניים ובבעיות בפריסת המשטרה. סקר Ipsos שנערך ב־21–22 באוקטובר מצא ש־81% מהנשאלים מייחסים לממשלה אחריות למצב, ו־80% חשבו שמקרון לא נהג נכון מאז האירועים. אלה נתונים שממחישים עד כמה הנשיא נכנס לסוף כהונתו מעמדה חלשה.
למה המצב הנוכחי נוח למארין לה פן?
הנושאים שעלו לראש סדר היום — ביטחון אישי, סדר ציבורי, הגירה, כוח קנייה וחוסר אמון במוסדות — הם בדיוק התחומים שבהם RN מנסה לבנות יתרון כבר שנים. אחרי אירועי 17 באוקטובר חזרה לה פן להציג את עצמה כמועמדת של סדר מול ממשלה שלטענתה איבדה שליטה.
בסקר Ipsos שפורסם ב־24 באוקטובר, 38% מהנשאלים אמרו שלה פן נהגה נכון בעקבות אירועי 17 באוקטובר. זה לא רוב, אבל זה היה הנתון הגבוה ביותר מבין הדמויות הפוליטיות שנבדקו. במילים אחרות: גם כשהציבור כועס על כולם, לה פן מצליחה כרגע להיפגע פחות מיריביה.
מה מראים הסקרים החדשים?
הסקר העדכני ביותר הוא Ipsos bva-CESI École d’ingénieurs עבור Le Parisien, שנערך ב־21–22 באוקטובר בקרב 1,500 בוחרים רשומים ופורסם ב־24 באוקטובר.
| מועמד/ת | כוונות הצבעה | המגמה |
|---|---|---|
| מארין לה פן | 32%–33.5% | ראשונה בכל ארבעת התרחישים |
| ז׳אן־לוק מלנשון | 17% | שני בכל התרחישים; עלייה של כ־2 נקודות מספטמבר |
| רפאל גלוקסמן | 13%–15.5% | מתחזק לאחר הפריימריז |
| אדואר פיליפ | 13%–15% | נחלש לעומת ספטמבר |
| גבריאל אטאל | 4%–9.5% | חלש במיוחד כשהמרכז מפוצל |
| ברונו רטאיו | 5.5%–11.5% | תלוי בהרכב מועמדי הימין |
לה פן ירדה מעט לעומת סקר ספטמבר של אותו מכון, שבו קיבלה 34%–36%, אבל הפער שלה מהמקום השני עדיין גדול. השינוי המעניין יותר הוא מתחתיה: מלנשון עולה, גלוקסמן נהנה מאפקט ראשוני אחרי ניצחונו בפריימריז, ואילו המחנה המרכזי של פיליפ ואטאל מתקשה להתכנס סביב מועמד אחד. לסקר המלא ולמתודולוגיה של Ipsos.
האם מארין לה פן באמת יכולה להתמודד ב־2027?
כן, נכון ל־25 באוקטובר 2026 היא כשירה משפטית להתמודד. ביולי אישר בית המשפט לערעורים בפריז את הרשעתה בפרשת כספי הפרלמנט האירופי, אך שינה את העונש באופן שהשאיר אותה כשירה לבחירות.
בית המשפט גזר עליה 45 חודשי פסילה מכהונה ציבורית, מהם 30 חודשים על תנאי. מאחר שהפסילה האפקטיבית של 15 חודשים החלה כבר אחרי פסק הדין בערכאה הראשונה ב־31 במרץ 2025, היא נחשבת כמי שסיימה לרצות אותה. לכן הפסילה אינה חוסמת כיום את מועמדותה לנשיאות.
העונש כולל גם שלוש שנות מאסר, מהן שנתיים על תנאי ושנה אחת של מעצר בית בפיקוח אלקטרוני. לה פן הגישה ערעור ל־Cour de Cassation. עצם הערעור משהה את ביצוע העונש הזה, ולכן היא אינה נדרשת כרגע לענוד אזיק אלקטרוני במהלך הקמפיין. בית המשפט העליון צפוי להכריע בתחילת 2027. להסבר המשפטי המלא ב־Le Monde.
הנקודה החשובה: גם אם הערעור יידחה וההרשעה תהפוך לסופית, שאלת האזיק האלקטרוני אינה זהה לשאלת הכשירות להתמודד. נכון לעכשיו אין פסק דין שחוסם את שמה מהקלפי ב־18 באפריל 2027.
מה קורה בתוך RN בין לה פן לבארדלה?
ז׳ורדן בארדלה נבחר מחדש לנשיא Rassemblement National ב־24 באוקטובר עם 98.98% מהקולות, ללא יריב. כוחו האישי במפלגה גדול מאוד, והחברות ב־RN גדלה משמעותית מאז 2022.
עם זאת, הקונגרס באורליאן המחיש גם שלה פן עדיין שולטת בכיוון הנשיאותי של המפלגה. כמה מבעלי בריתה קודמו למוסדות המפלגה, והקמפיין ל־2027 הוא הקמפיין שלה. בארדלה נשאר החלופה הטבעית אם יתרחש שינוי משפטי דרמטי, אבל נכון לעכשיו RN אינו מנהל שני קמפיינים במקביל.
ומה עם מלנשון וגלוקסמן?
המשבר אינו מחזק רק את RN. ז׳אן־לוק מלנשון נמצא כעת על 17% בסקר Ipsos, במקום השני בכל ארבעת התרחישים. הוא גם עומד במרכז ויכוח חריף סביב המחאות: יריביו מאשימים את LFI ברטוריקה שמלהיטה את הרחוב, בעוד מלנשון טוען שהממשלה מנסה להפוך אותו לשעיר לעזאזל במקום להתמודד עם המשבר החברתי.
רפאל גלוקסמן, שנבחר ב־11 באוקטובר למועמד המחנה הסוציאל־דמוקרטי, עולה ל־13%–15.5%. זה עדיין לא מספיק כדי לעבור את מלנשון בסקר האחרון, אבל הוא כבר מתקרב לאדואר פיליפ ומרחיב את התחרות על המקום השני. למי שרוצה להעמיק: המדריך שלנו לז׳אן־לוק מלנשון.
מה צפוי בשבועות הקרובים?
- 31 באוקטובר: מחאות נוספות שעליהן הכריזו קבוצות המחאה.
- 5 בנובמבר: שביתה ארצית מתוכננת, שעשויה להרחיב שוב את הלחץ על הממשלה.
- תקציב 2027: מבחן מרכזי לממשלת לקורנו וליכולת להעביר צעדים בפרלמנט מפוצל.
- RN: מעבר מקונגרס המפלגה לקמפיין נשיאותי מלא של לה פן.
- תחילת 2027: החלטת Cour de Cassation בערעור של לה פן צפויה להפוך שוב את הסוגיה המשפטית לכותרת מרכזית.
שאלות נפוצות
האם מארין לה פן מובילה בסקרים?
כן. בסקר Ipsos שפורסם ב־24 באוקטובר היא קיבלה 32%–33.5% והובילה בכל ארבעת התרחישים שנבדקו.
האם לה פן יכולה להתמודד בבחירות לנשיאות?
כן, נכון ל־25 באוקטובר 2026. עונש הפסילה האפקטיבי כבר רוצה, והערעור שלה ל־Cour de Cassation אינו חוסם כרגע את מועמדותה.
מי במקום השני בסקרים?
בסקר Ipsos האחרון ז׳אן־לוק מלנשון קיבל 17% בכל התרחישים שנבדקו. רפאל גלוקסמן ואדואר פיליפ נמצאים מאחוריו בטווחים שמשתנים לפי הרכב המועמדים.
מתי הבחירות בצרפת?
הסיבוב הראשון יתקיים ב־18 באפריל 2027 והסיבוב השני ב־2 במאי. לכל הפרטים על השיטה והמועמדים: מדריך בחירות צרפת 2027.
הזווית הישראלית
מי שייבחר לנשיא צרפת ישפיע ישירות על מדיניות החוץ והביטחון של אחת המדינות החשובות באיחוד האירופי, חברה קבועה במועצת הביטחון ומעצמה גרעינית. הפערים בין לה פן, מלנשון, גלוקסמן ומועמדי המרכז בנושאי ישראל, המזרח התיכון, האיחוד האירופי והיחסים עם ארצות הברית צפויים להפוך לחלק בולט יותר מהקמפיין ככל שהבחירות יתקרבו.
אחרי מה לעקוב
בטווח הקצר, השאלה החשובה ביותר היא האם גל המחאה הנוכחי יירגע או יהפוך למשבר ממושך שמגדיר את מערכת הבחירות. במקביל צריך לעקוב אחרי ההתייצבות של המקום השני בסקרים: כרגע מלנשון מוביל על גלוקסמן ופיליפ, אבל שינויים בהרכב מועמדי המרכז והימין יכולים להזיז כמה נקודות בבת אחת. מעל הכול מרחפת החלטת Cour de Cassation בעניינה של לה פן בתחילת 2027.
מקורות מרכזיים: Ipsos, 24.10.2026 – סקר הנשיאות · Ipsos – תגובות הציבור לאירועי 17 באוקטובר · Reuters, 25.10.2026 – המשך המחאה · Le Monde – המצב המשפטי של לה פן · Le Monde – קונגרס RN.
