מחקר גדול שפורסם ב־PLOS Medicine ובחן נתוני שינה של 95,559 משתתפים מצא קשר בין זמן רב יותר בשנת REM לבין סיכון נמוך יותר לעשרות מחלות, ובהן אי־ספיקת לב, דמנציה ומחלת אלצהיימר. גם משך השינה היה חשוב: אצל רוב המצבים שבהם נמצא קשר לא־ליניארי, נקודת הסיכון הנמוכה ביותר הייתה בטווח של 6–8 שעות. אבל החוקרים מדגישים: זהו מחקר תצפיתי, ולכן הוא אינו מוכיח ששינוי דפוסי השינה ימנע מחלה.
בחצי דקה
לא כל שעות השינה נראות אותו דבר. במהלך הלילה אנחנו עוברים בין שינה קלה, שינה עמוקה ושנת REM — השלב המזוהה במיוחד עם חלומות ופעילות מוחית מוגברת. המחקר החדש, שפורסם ב־17 בספטמבר ב־PLOS Medicine, ניסה לבדוק לא רק כמה אנשים ישנים אלא גם כיצד השינה שלהם בנויה. החוקרים ניתחו נתונים של 95,559 משתתפים ב־UK Biobank ועקבו אחריהם במשך חציון של 8.9 שנים.
יותר שנת REM נקשרה לסיכון נמוך יותר ל־83 מחלות, ויותר שינה עמוקה נקשרה לסיכון נמוך יותר לשבעה מצבים. מנגד, חוסר סדירות בשינה ויותר זמן ערות לאחר ההירדמות נקשרו לסיכון גבוה יותר לכמה בעיות בריאות. הממצאים מצביעים על קשרים סטטיסטיים — לא על סיבה ותוצאה.
5 דברים שצריך לדעת
- המחקר כלל 95,559 משתתפים ב־UK Biobank, בגיל ממוצע של 56.2 בתחילת המעקב.
- יותר שנת REM נקשרה לסיכון נמוך יותר ל־83 מחלות ב־12 קטגוריות רפואיות.
- יותר שינה עמוקה נקשרה לסיכון נמוך יותר לשבעה מצבים, ובהם סוכרת סוג 2 ודיכאון משמעותי.
- אצל 69 מצבים רפואיים, נקודת הסיכון הנמוכה ביותר הייתה בטווח של 6–8 שעות שינה.
- המחקר אינו מוכיח ששנת REM רבה יותר מונעת מחלות, ואינו משנה את ההמלצות המקובלות לשינה מספקת.
לא כל שמונה שעות שינה הן אותו דבר
כשמדברים על בריאות ושינה, הדיון מתמקד בדרך כלל במספר השעות. המחקר החדש מציע שהתמונה מורכבת יותר: גם החלוקה של הלילה לשלבי השינה השונים, מידת הרציפות של השינה והסדירות שלה עשויות להיות קשורות לבריאות בהמשך החיים.
השינה מתחלקת לשנת REM ולשלבי non-REM. לפי המכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה״ב, במהלך לילה רגיל אנחנו עוברים כמה מחזורי שינה, בדרך כלל ארבעה עד שישה. השינה העמוקה שכיחה יותר בחלקו הראשון של הלילה, ואילו פרקי REM נוטים להיות ארוכים יותר בהמשך הלילה.
כמעט 100 אלף משתתפים וכמעט תשע שנות מעקב
החוקרים מאוניברסיטת פקינג ומ־Capital Medical University השתמשו בנתוני UK Biobank. המשתתפים ענדו מד תאוצה על פרק כף היד במשך שבעה ימים, והחוקרים השתמשו באלגוריתם בשם SleepNet כדי להעריך את משך השינה, שלביה, מידת הסדירות שלה וכמות הזמן שבה היו ערים לאחר שנרדמו.
האלגוריתם אומן על יותר מ־1,100 לילות שבהם נאספו במקביל נתוני מד תאוצה ובדיקת שינה מעבדתית. לאחר מכן עקבו החוקרים אחר הרשומות הרפואיות של המשתתפים במשך חציון של 8.9 שנים ובחנו הופעה של 1,049 מצבים רפואיים שונים.
בסך הכול נמצאו 156 קשרים מובהקים לאחר תיקון סטטיסטי מחמיר בין מאפייני שינה שונים לבין מחלות שהתפתחו בהמשך.
שנת REM בלטה במיוחד
הממצא הבולט ביותר הגיע משנת REM. הבדל של 47.6 דקות — הטווח הבין־רבעוני שבו השתמשו החוקרים לצורך ההשוואה — נקשר לסיכון נמוך יותר ל־83 מחלות.
בין הקשרים שנמצאו: אי־ספיקת לב, פרפור פרוזדורים, מחלת לב איסכמית, דמנציה, אלצהיימר, טרשת נפוצה ופרקינסוניזם. לדוגמה, זמן REM רב יותר נקשר במחקר לסיכון נמוך בכ־26% לאי־ספיקת לב ולסיכון נמוך בכ־46% לדמנציה.
חשוב לפרש את המספרים בזהירות. הם מתארים הבדלים סטטיסטיים בין קבוצות לאחר התאמה למשתנים רבים, ולא תחזית אישית. הם גם אינם אומרים שאדם שיצליח "להוסיף" 48 דקות REM יוריד באותו שיעור את הסיכון שלו למחלה.
הסתייגות חשובה: ייתכן שחלק מהמחלות כבר השפיעו על השינה
החוקרים ביצעו גם ניתוח נוסף שבו התעלמו ממחלות שאובחנו בשנתיים הראשונות לאחר מדידת השינה, כדי לצמצם את האפשרות שמחלה סמויה כבר השפיעה על דפוסי השינה. לאחר הניתוח הזה רק כ־60% מהממצאים נשארו מובהקים.
המשמעות היא שבחלק מהמקרים ייתכן שהקשר עובד גם בכיוון ההפוך: מחלה שעדיין לא אובחנה יכולה לשנות את מבנה השינה עוד לפני שהמטופל יודע עליה. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שאי אפשר להסיק מהמחקר ששנת REM רבה יותר כשלעצמה מגינה מפני מחלה.
ומה לגבי שינה עמוקה?
גם השינה העמוקה סיפקה תוצאות מעניינות, אם כי מספר הקשרים היה קטן יותר. יותר שינה עמוקה נקשרה לסיכון נמוך יותר לשבעה מצבים רפואיים, ובהם סוכרת סוג 2, דיכאון משמעותי, דום נשימה בשינה ומחלת פרקינסון.
גם כאן כדאי להיזהר ממסקנות סיבתיות. לדוגמה, דום נשימה בשינה עצמו משפיע על איכות השינה ועל המבנה שלה, ולכן קשר בין פחות שינה עמוקה לבין אבחנה מאוחרת יותר אינו אומר בהכרח שפחות שינה עמוקה היא שגרמה להפרעה.
אז כמה שעות באמת צריך לישון?
אחת התוצאות המסקרנות במחקר הייתה הקשר הלא־ליניארי בין מספר שעות השינה לבין בריאות. מתוך 86 מצבים שבהם נמצא קשר כזה, אצל 69 נקודת הסיכון הנמוכה ביותר הייתה בטווח של 6–8 שעות שינה.
מי שישנו פחות מחמש שעות בלטו במיוחד. בקבוצה הזאת נמצאו 37 מתוך 41 הקשרים המובהקים לסיכון מוגבר כאשר החוקרים חילקו את המשתתפים לחמש קבוצות לפי משך השינה. בהשוואה למי שישנו 6–8 שעות, שינה קצרה נקשרה בין היתר לסיכון גבוה יותר לאי־ספיקת לב, סוכרת סוג 2 ומחלת ריאות חסימתית כרונית.
אבל אין להסיק מכאן ששש שעות הן יעד מומלץ. האקדמיה האמריקנית לרפואת שינה ממליצה למבוגרים לישון באופן קבוע שבע שעות או יותר. ה־CDC ממליץ לבני 18–60 על שבע שעות או יותר, לבני 61–64 על 7–9 שעות ולבני 65 ומעלה על 7–8 שעות.
למה שנת REM עשויה להיות חשובה?
במהלך שנת REM המוח פעיל יחסית, והיא קשורה בין היתר לתהליכי למידה, זיכרון ועיבוד רגשי. ככל שהלילה מתקדם, פרקי ה־REM נוטים להתארך — ולכן קיצור עקבי של השינה עשוי לצמצם חלק מהשלבים האלה.
עם זאת, המחקר אינו טוען ששנת REM היא "תרופה" נגד 83 מחלות. ייתכן ששנת REM טובה היא בעצמה סימן לבריאות כללית טובה יותר, והיא מושפעת גם מגיל, פעילות גופנית, אלכוהול, תרופות, מתח, מחלות קיימות וגורמים נוספים.
אל תרדפו אחרי ציון ה־REM בשעון
הממצאים עלולים לפתות בעלי שעונים חכמים לפתוח בכל בוקר את אפליקציית השינה ולנסות לשפר את מספר דקות ה־REM. כדאי להיזהר מהמסקנה הזאת.
החוקרים מציינים כי פוליסומנוגרפיה במעבדת שינה היא תקן הזהב למדידת שלבי שינה. במחקר הנוכחי השתמשו באלגוריתם מתקדם המבוסס על מד תאוצה, אך גם הוא הראה הבדלים שיטתיים לעומת בדיקות מעבדה — בין היתר נטייה להמעיט בהערכת REM ולהפריז בהערכת non-REM.
שעון צרכני יכול לעזור לזהות מגמות כלליות, אבל נתון שמציג מספר מסוים של דקות REM בלילה אינו בדיקה רפואית ואינו אבחנה.
מחקר גדול, אבל לא מושלם
היתרון הגדול של המחקר הוא שילוב בין מדידה אובייקטיבית יחסית של שינה, מדגם של כמעט 100 אלף בני אדם ומעקב ארוך אחר מספר גדול מאוד של מצבים רפואיים. אבל יש לו גם מגבלות משמעותיות.
השינה נמדדה במשך שבוע אחד בלבד. בנוסף, מדובר במחקר תצפיתי ולכן גם לאחר התאמות לגיל, מין, BMI, עישון, פעילות גופנית, אלכוהול וגורמים סביבתיים, ייתכן שגורמים שלא נמדדו מסבירים חלק מהקשרים.
גם אוכלוסיית המחקר אינה מייצגת את כל הציבור: גילם הממוצע של המשתתפים היה 56.2, וכ־96.9% מהם הזדהו כלבנים. לכן לא בטוח שעוצמת הקשרים שנמצאה תהיה זהה באוכלוסיות אחרות.
מה אפשר לקחת מזה לחיי היום־יום?
המחקר אינו מספק דרך מעשית "להגדיל REM", אבל הוא מחזק מסר שכבר מוכר ברפואת שינה: שינה בריאה אינה מסתכמת רק במספר השעות. גם רציפות, סדירות ואיכות השינה חשובות.
לפי ה־CDC, הרגלים שעשויים לתמוך בשינה טובה כוללים שעות שינה וקימה קבועות, חדר שקט ונעים, הימנעות מארוחות גדולות ואלכוהול לפני השינה, צמצום קפאין בשעות אחר הצהריים והערב ופעילות גופנית סדירה.
מי שסובל באופן קבוע מיקיצות רבות, נחירות חזקות, הפסקות נשימה במהלך השינה או ישנוניות משמעותית ביום צריך לשקול בירור רפואי ולא להסתפק בנתונים שמציג שעון חכם.
אחרי מה לעקוב
השלב הבא יהיה לבדוק האם הקשרים שנמצאו חוזרים גם באוכלוסיות אחרות, והאם התערבויות שמשפרות בפועל את רציפות השינה או את מבנה שלבי השינה מובילות גם לירידה בסיכון למחלות. רק מחקרים כאלה יוכלו לעבור מהשאלה "עם מה שנת REM קשורה?" לשאלה החשובה יותר: "האם שינוי שלה משפר בריאות?"
יהיה מעניין במיוחד לראות מה יקרה במחקרים שבהם השינה תימדד במשך שבועות או חודשים ולא רק במשך שבעה ימים.
הזווית הישראלית
הממצאים אינם מבוססים על אוכלוסייה ישראלית, ולכן אין סיבה להניח שכל יחסי הסיכון יהיו זהים גם בישראל. עם זאת, המסר המרכזי רלוונטי: לא רק כמה זמן ישנים, אלא גם עד כמה השינה רציפה וסדירה.
בישראל, כמו בכל מקום אחר, מי שסובל באופן קבוע מיקיצות רבות, נחירות משמעותיות, הפסקות נשימה שבן או בת זוג מבחינים בהן או עייפות חריגה ביום לא צריך להסתמך על אפליקציה או שעון בלבד, אלא לפנות לייעוץ רפואי מתאים.
מקורות
- PLOS Medicine — המחקר המקורי, 17 בספטמבר 2026
- NIH / NHLBI — שלבי השינה ושנת REM
- American Academy of Sleep Medicine — המלצות משך שינה למבוגרים
- CDC — שעות שינה מומלצות והרגלי שינה בריאים
