ניתוח של יותר מ־7,000 מאובנים ומודלים אקלימיים מציע שתנינים קדומים מצאו מקלט באזורים טרופיים שנותרו מתאימים למחיה. אבל האקלים הוא רק חלק מהתשובה.

תמונה ראשית: תנין בטבע — צילום בן זמננו להמחשת מחקר על שושלת תנינים קדומה. צילום: Dmytro Koplyk / Unsplash.

5 דברים שצריך לדעת

• המחקר פורסם ב־Science Advances ב־21 באוקטובר 2026, בהובלת חוקרים מ־UCL.
• הצוות ניתח יותר מ־7,000 מאובנים ומידע על יותר מ־400 מינים של תנינים וקרוביהם.
• לאורך כ־245 מיליון שנה עקבו בני שושלת התנינאים אחרי אזורים חמים, במקום להסתגל ללא הגבלה לאקלים קר.
• מודלים של השפעת האסטרואיד לפני 66 מיליון שנה הראו שאזורים טרופיים נותרו מתאימים כמעט בכל התרחישים שנבדקו.
• החוקרים מדגישים שגם אורח חיים חצי־מימי, חילוף חומרים חסכוני ותזונה מגוונת כנראה תרמו להישרדות.

מה הסביר המחקר החדש?

כשאסטרואיד פגע בכדור הארץ לפני כ־66 מיליון שנה, הוא הוביל לתמורות סביבתיות שגרמו להכחדה רחבה, ובהן היעלמותם של הדינוזאורים שאינם עופות. אבל שושלות אחרות שרדו — ובהן אבותיהם של התנינים המוכרים לנו. מחקר חדש מבית יוניברסיטי קולג' לונדון מציע שהיתרון של התנינים לא היה דווקא יכולתם לחיות בכל טמפרטורה, אלא ההפך: הם התמידו לאורך מיליוני שנים בהעדפת סביבות חמות ועברו בין אזורים כאשר האקלים השתנה. כך ייתכן שבזמן האסון חיו אוכלוסיותיהם באזורים שהיו יחסית פחות עוינים.

מה בדיוק נבדק?

החוקרים שילבו נתונים מיותר מ־7,000 מאובנים, עצים אבולוציוניים של יותר מ־400 מינים חיים ונכחדים ושחזורים ממוחשבים של האקלים והגאוגרפיה של כדור הארץ לאורך 245 מיליון שנים. הם בדקו אילו טמפרטורות ומשקעים התאימו לענפים שונים בשושלת התנינאים, ואז בחנו אם המינים הסתגלו לאקלימים חדשים או בעיקר נדדו בעקבות האקלים המתאים. הממצאים תמכו בעיקר בתרחיש השני: שמרנות יחסית של העדפה אקלימית, גם בשושלת שבעבר הייתה מגוונת בהרבה מזו של ימינו.

האם היו פעם תנינים באנטארקטיקה?

כן, קרובים קדומים של התנינים חיו בתקופות חמות הרבה יותר גם בקווי רוחב גבוהים, ובהם אזורים של אנטארקטיקה. בשיא החום של תחילת האאוקן, לפני כ־50 מיליון שנה, האקלים העולמי היה חם בכ־10 מעלות בממוצע יחסית להיום, ואז תפוצתם הגיעה לאזורים שהיום קרים מדי עבור תנינים. כשהעולם התקרר, אזורי התפוצה הצטמצמו בחזרה לכיוון הטרופיים. אין פירוש הדבר שתניני ימינו מסוגלים פשוט לשרוד חורף קוטבי.

איך זה קשור לפגיעת האסטרואיד?

הצוות הריץ הדמיות של תנאי אקלים שהיו עשויים להתרחש לאחר פגיעת האסטרואיד: ירידה בעוצמת אור השמש בשל אבק ואפר, וכן תרחישים של עליית ריכוז פחמן דו־חמצני. במודלים של הפחתת אור בשיעור 5% ו־10%, אזורים סמוכים לקו המשווה נשארו מתאימים לשושלות תנינים; בתרחיש קיצוני של 15% ירידה, גם המקלטים הללו נפגעו. החוקרים מציינים שהתרחיש הקיצוני נחשב פחות סביר. המודלים מצביעים על אפשרות למקלט אקלימי — אינם תצפית ישירה על מה שעשתה כל אוכלוסייה בזמן האסון.

למה התנינים שרדו ולא כל הדינוזאורים?

המחקר אינו טוען שטמפרטורה היא ההסבר היחיד. תנינים וקרוביהם יכולים לשרוד פרקי זמן ממושכים עם מזון מועט, חלקם חיים בסביבה מימית וחלקם ניזונים ממגוון מקורות מזון. גם גודל הגוף והרגלי החיים תרמו ככל הנראה. חשוב לזכור שקבוצה אחת של דינוזאורים דווקא שרדה — העופות — ולכן נכון לדייק ולומר שהדינוזאורים שאינם עופות נכחדו.

מה המשמעות לעידן ההתחממות הנוכחי?

המחקר מרמז שיכולתן של שושלות תנינים להישאר באזורים מתאימים נשענה בעבר גם על האפשרות לנוע בין בתי גידול. היום כבישים, ערים, חקלאות וסכרים מקשים על תנועה כזאת. מה שעזר לשושלת לשרוד שינויים אקלימיים בעבר אינו מבטיח חסינות מפני שינויי אקלים ופגיעה בבתי גידול עכשיו.

הזווית הישראלית

התגלית מצטרפת למחקרים העוסקים במגוון הביולוגי ובהשפעת ההתחממות הגלובלית. בישראל אין אוכלוסייה טבעית של תנינים, אך שאלת הרציפות בין בתי גידול רלוונטית גם לשמירת חיות בר מקומיות.

עוד במדע: הדינוזאור הקדום שאולי אכל פירות ו־מחקר ההכחדות הגדולות שנעזר בבינה מלאכותית.

אחרי מה לעקוב?

מחקרים שישלבו מודלים של מקלטים טרופיים עם ממצאי מאובנים מתקופת ההכחדה, והשפעת קיטוע בתי גידול על תנינים בני זמננו.

עודכן ל־1 בנובמבר 2026. מקורות: UCL — הודעת המחקר; Science Advances — המאמר המדעי; רויטרס — סיקור המחקר. בכתבות בריאות: המידע אינו תחליף לייעוץ רפואי אישי.